פתיחת התפריט הראשי

פיליפ קלוצניק

פוליטיקאי אמריקאי

פיליפ מוריס קלצניקאנגלית: Philip Morris Klutznick‏ 9 ביולי 190714 באוגוסט 1999) היה פקיד ממשל ומנהיג ציוני אמריקאי-יהודי, שכיהן כמזכיר המסחר של ארצות הברית בשנים 1980–1981 תחת ממשלו של הנשיא ג'ימי קרטר, וטרם לכן היה מנהיג ציוני בולט במספר חוגים וארגונים יהודיים, וכיהן כנשיא הקונגרס היהודי העולמי בשנים 1977–1979.

פיליפ קלצניק
Philip Klutznick
PhilipMorrisKlutznick.jpg
לידה 9 ביולי 1907
כ"ז בתמוז ה'תרס"ז
קנזס סיטי, מיזורי, ארצות הברית
פטירה 14 באוגוסט 1999 (בגיל 92)
ב' באלול ה'תשנ"ט[1]
שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
שם מלא פיליפ מוריס קלצניק
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת קנזס
אוניברסיטת נברסקה-לינקולן
עיסוק נדבן, פוליטיקאי, איש עסקים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת זוג אתל קלונציק (1996-1930)
מזכיר המסחר של ארצות הברית ה־25
9 בינואר 198019 בינואר 1981
(שנה)
תחת הנשיא ג'ימי קרטר
נשיא הקונגרס היהודי העולמי ה־3
1977 – 1979
(כשנתיים)

ביוגרפיהעריכה

תחילת דרכועריכה

קלצניק נולד למשפחה יהודית ב-9 ביולי 1907, בקנזס סיטי בירת מדינת מיזורי. הוריו היו מוריס ומיני (לבית שפינדלר) קלצניק[1], אשר היגרו לארצות הברית שנתיים טרם הולדתו מפולין. ב-1924 נטל קלצניק חלק ביצירת הסניף השני של ארגון הנוער היהודי "אלף צדיק אלף" (AZA). הוא נהפך לנשיא בתנועת הנוער המתרחבת והיה בה לדמות מרכזית כבר ב-1925. עם תום לימודיו התיכוניים, הוא הפך את למנהל הראשון של תנועת AZA. הוא למד באוניברסיטת קנזס שבלורנס ובאוניברסיטת נברסקה שבלינקולן בשנים 1925–1926, ובבית הספר למשפטים באוניברסיטת קרייגטון היה לבוגר במשפטים ב-1930[1].

אחרי תום לימודיו הגבוהים הוא עבד כעורך דין והיה מעורב בבניין דיור ציבורי. ב-8 ביוני 1930 נשא לאשה את אתל לבית ריקס[1]. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא היה אחראי על בניית בתים עבור עובדי מערכת הביטחון האמריקאית במזרח ארצות הברית, כולל בניית אוק רידג' שבטנסי, בה פותחו חלקים מפצצת הביקוע הגרעיני "איש שמן" במסגרת פרויקט מנהטן. לאחר המלחמה הוא פעל להקמת מרכזי קניות בפרוורים באזורי שיקגו, בשיתוף עם רשת חנויות הכלבו בשיקגו "מרשל פילדס".

נשיא בני בריתעריכה

הקריירה של קלוצניק בשירות הציבורי התקדמה יחד עם הצלחתו בעסקים. אחרי מלחמת העולם השנייה, הוא הצטרף למפתחים קהילתיים אמריקאים כדי ליצור את "פארק יער", פרוור דרומי לשיקגו. ב-1953 נבחר לראשונה לכהונה בת שלוש שנים כנשיא ארגון בני ברית. נשיאותו התמקדה בחיזוק המבנה הפנימי של הארגון וחיזוקו מבחינה תדמיתית וציבורית. הוא ביקר בסניפי בני ברית ברחבי העולם ופעל למען חיזוק לשכות הארגון באירופה שלאחר המלחמה ובמדינת ישראל. במישור מקומי, הוא הנהיג יוזמה לחברות בארגון, הרחיב תמיכה בתוכניות נוער ונסע ברחבי דרום ארצות הברית כדי לדון בתמיכת בני ברית בביטול ההפרדה הגזעית בבתי הספר הדרומיים בגידול התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח.

קלוצניק פעל רבות, במסגרת תפקידו כנשיא ארגון בני ברית, לפיתוח ישראל הצעירה. ב-1 במאי 1956 נתן שר האוצר, לוי אשכול, אישור לתוכנית הקמת העיר אשדוד. לקראת סוף אותה השנה הוקמה "חברת אשדוד בע"מ" – חברת בת של "קבוצת בוני ערים בע"מ" – על ידי עובד בן עמי וקלוצניק[2]. קלוצניק היה אז נשיא ארגון בני ברית בארצות הברית ובן עמי היה יזם בתחום העיתונות, היהלומנות ובינוי הערים (הקים גם את נתניה ועמד בראש העירייה שלה). קלונציק ביקר בישראל פעמים רבות במהלך שלהי שנות ה-50 של המאה ה-20, וסייע לתכנן ולהקים את אשדוד הן מבחינה כלכלית והן מבחינת אדריכלות. בסוף יולי 1957 הגיע לישראל ביחד עם רעייתו, והחל לסייע בתכנון העיר אשדוד[3].

שליחות דיפלומטיתעריכה

קלוצניק היה פעיל גם בעניינים בינלאומיים. ב-1957 הוא כיהן במשך שלושה חודשים כחבר במשלחת ארצות הברית לאומות המאוחדות. הוא עלה בדרג הדיפלומטי כשגריר ארצות הברית במועצה הכלכלית חברתית של האומות המאוחדות ב-1960, תוך שיתוף פעולה הדוק עם שגריר ארצות הברית באומות המאוחדות, עדלי סטיבנסון. כעבור שנתיים, ב-1962, הגיש קלוצניק את התפטרותו מתפקידו כנציג ארצות הברית במועצה הכלכלית חברתית של האו"ם לנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי[4] בתואנה כי כישלון בשילוב מטרות פוליטיות עם צרכים כלכליים וחברתיים מערער את האפקטיביות של הדיפלומטיה הבינלאומית. בשנים מאוחרות יותר, הוא נשאר פעיל בעניינים בינלאומיים, וערך סקר בתחום השיכון הברזילאי עבור ממשלו של הנשיא לינדון ג'ונסון, והיה נואם לעיתים תכופות בנושאים בינלאומיים ועובד עם איגוד האומות המאוחדות של ארצות הברית.

קלוצניק גילה עניין מיוחד במזרח התיכון וביחסי ארצות הברית-ישראל. כנשיא בני ברית, הוא נסע לישראל ודגל בניתוב כספי השילומים הגרמניים לתמיכה בארגונים יהודיים. הוא היה בין המנהיגים היהודים-אמריקאים שנועדו עם מזכיר המדינה של הנשיא דווייט אייזנהאואר, ג'ון פוסטר דאלס, כדי לדון במדיניות הממשל כלפי המזרח התיכון ובאירועים הפוקדים את האזור.

נשיא הקונגרס היהודי העולמיעריכה

בשלהי אוקטובר 1977 עלה שמו של קלוצניק כאחד המועמדים האפשריים לתפקיד נשיא הקונגרס היהודי העולמי, בעקבו פרישתו של נחום גולדמן[5]. בראשית נובמבר נבחר על ידי הקונגרס לתפקיד[6]. במהלך המשא ומתן שקדם להסכמי קמפ דייוויד, נפגש קלוצניק עם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת וג'ימי קרטר, בדומה לפקידי ממשל אחרים. ב-1978 יזם קלוצניק ועדה בראשותו של גיא רוטשילד לבחינת ההשלכות הכלכליות של שלום ערבי-ישראלי עבור ישראל והקהילה היהודית הבינלאומית. שירותו של קלוצניק כנשיא הקונגרס היה קצר, והוא פרש מתפקידו עם מינויו למזכיר המסחר.

מזכיר המסחר של ארצות הבריתעריכה

בנובמבר 1979 הודיע נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר על כוונתו למנות את קלוצניק למזכיר המסחר במקומה של חואניטה קרפס, אשר התפטרה מתפקידה[7]. מינויו של קלוצניק נבע בעקבות פגיעתו הציבורית של קרטר באילינוי - מדינת הולדתו של קלוצניק - כאשר ראשת עיירית שיקגו, ג'יין ביירן (Jane Byrne) הודיעה על תמיכתה בסנאטור טד קנדי בהתמודדותו למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית מול הנשיא המכהן קרטר[8]. בחודש ינואר 1980 קלוצניק הושבע לתפקידו באורח רשמי.

הוא נכנס לתפקידו בגיל 72, מה שהפך אותו אז לאדם המבוגר ביותר שמונה לשר בהיסטוריה של ארצות הברית. אך, שיא זה נשבר ב-2017 כאשר וילבר רוס מונה לשר המסחר בידי הנשיא דונלד טראמפ בגיל 79. לקלוצניק היו יחסים ארוכי-שנים עם סגן הנשיא וולטר מונדייל ועם מזכיר המדינה של ארצות הברית סיירוס ואנס, וקשריו עם ממשל קרטר התחזקו עוד יותר בזכות תפקידו המשמעותי בשיחות השלום הערביות-ישראליות. מינויו נתפס על ידי מבקרים אחדים של הממשל כמאמץ לחזק את מעמדו של קרטר בקרב הבוחרים היהודים לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1980. תקופת כהונתו של קלוצניק התבטאה במיתון הכלכלי ובאינפלציה שאפיינו את השנים המאוחרות יותר של ממשל קרטר, ואת אי-הצלחתו של קרטר להיבחר מחדש לבית הלבן ולהשלים את מפקד האוכלוסין של ארצות הברית לשנת 1980.

דעותיועריכה

דעותיו של קלוצניק על סוגיות המזרח התיכון היו לעיתים קרובות שנויות במחלוקת בקרב יהדות ארצות הברית וביהדות התפוצות. הוא ראה עצמו ציוני ומגן חזק על ישראל, אך עודד דיאלוג עם קבוצות ומנהיגים ערביים. ב-1975 הוא היה חבר ב"קבוצת לימודי המזרח התיכון" של מכון ברוקינגס, שהפיקה דו"ח המעודד ויתורים ישראלים וערבים כאחד ומעורבות פעילה של ממשלת ארצות הברית בסכסוך הישראלי-ערבי[9]. ב-1981 נסע קלוצניק לישראל, ערב הסעודית, ירדן, סוריה, מצרים ולשטחי יהודה ושומרון, כחלק מקבוצה פרטית שנועדה עם מנהיגים ציבוריים בתחומי החינוך, הצבא, העסקים ובתקשורת, כמו גם דיסידנטים פוליטיים. "דו"ח האביבים השביעי" שחובר לאחר מסעו זה, ניסה לספק בסיס ידע והבנה לניהול משא ומתן ערבי-ישראלי עתידי ותוכניות שלום. ביוני 1982 הצטרף קלוצניק לנחום גולדמן, לשעבר נשיא הקונגרס היהודי העולמי, ופייר מנדס פראנס, ראש ממשלת צרפת לשעבר, להנפיק את "הצהרת פריז", שעודד את סיום המצור הישראלי על ביירות ועריכת משא ומתן ישראלי עם הארגון לשחרור פלסטין כדי להבטיח שלום אזורי וביטחון. מעורבותו של קלוצניק בכל אחד מהדוחות וההצהרות הללו עוררה, לצד התנגדויות רבות, תמיכה נרחבת מצד ארגונים ואישים יהודים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה