פתיחת התפריט הראשי

בני דודקביץ'

עורך מוסיקלי וכתב רדיו

בני דודקביץ' הוא עיתונאי, שהיה כתב ועורך מוזיקה בתחנת הרדיו קול ישראל וכתב קול ישראל בבית הנשיא.

בני דודקביץ'
בני דודקביץ'
בני דודקביץ'
לידה 3 בספטמבר 1948 (בן 71)
תל אביב
מדינה ישראל
שנות פעילות 19742016
עיסוק
מעסיק רשות השידור
תחום סיקור
פרסים והוקרה פרס מנכ"ל רשות השידור על שם אילן רועה ז"ל 2013
קישורים חיצוניים
פייסבוק benny.dudkevitch
טוויטר BennyDudkevitch
בני דודקביץ' עם ננה מושקורי
בני דודקביץ' עם ג'ורג' מרטין
בני דודקביץ' עם חברי אוריה היפ

ביוגרפיהעריכה

בני דודקביץ' נולד בתל אביב ב-3 בספטמבר 1948, בן בכור בין שני אחים. למד בבתי הספר הדתיים תחכמוני ועירוני ח'. סיים תיכון ב"בית הספר הריאלי תל אביב" (שנסגר בינתיים). היה חבר בתנועת הצופים הדתיים ("שבט העדה") בתל אביב ובצופי ים בתל אביב.

את שירותו הצבאי עשה בחיל הנדסה והשתתף במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל.

נשוי כארבעים שנה למרגוט דודקביץ'. אב לנועה, יואב וגיל וסב לארבעה נכדים. מתגורר במושב רמת רזיאל, בהרי ירושלים.

קריירה מקצועיתעריכה

לפני ומחוץ לרדיועריכה

את הקריירה העתונאית התחיל דודקביץ' הנער ככתב בבטאון תנועת הצופים "היה נכון".

לראשונה קיבל תשלום עבור כתבות מאחד העיתונים שבהוצאת אצבעוני, אשר סיקר את משדרי הטלוויזיה הישראלית ובו כתב על פסטיבל סן רמו ועל אמנים שהופיעו בשעתו בטלוויזיה.

תקופה קצרה עבד בשבועון Love (שהיה אמור להתחרות ב"להיטון" שקם באותה שנה), אך עזב כעבור כמה חודשים ועבר לעולם הקולנוע, בו עבד כארבע וחצי שנים וערך את המדור "בשצף קצב" - חמישה עמודי חדשות וכתבות על אמנים בעולם. לאחר מלחמת יום כיפור, כשנמכר העיתון ל"להיטון", עבר גם דודקביץ' ל"להיטון".

בשנות ה-80 שימש כתב בישראל של שני עתוני המוזיקה בילבורד האמריקני ו-Music Week(אנ') הבריטי, בהם דיווח על תעשיית המוזיקה הישראלית והעביר להם את טבלאות מצעדי הפזמונים הלועזיים. באותו עשור היה גם מנהל מוזיקלי בתוכנית הטלוויזיה "זה הזמן" שהגיש רם עברון ושם הביא, בין השאר, לשידור חי את פיטר פול ומרי ומרסדס סוסה.

ברדיועריכה

דודקביץ' התקבל לעבודה ברשות השידור לאחר שסיפר בתוכנית "זה קרוב ללבי", של רות נבו, על הבוטלגים של להקת החיפושיות והשמיע רבים מהם. דרורה בן אב"י, שהייתה מנהלת חטיבת הבידור, שמעה והחליטה לצרף אותו לצוות העובדים. הוא ערך תוכניות מוזיקה ברשת ג', בין השאר, "מצעד הפזמונים הלועזיים" משנת 1974 עד 1991. לפי קריטריון שקבע הוצגו במצעד רק שירים שצעדו במצעדי העולם, בעיקר בארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, צרפת ואיטליה. הוא "לימד" אמנים זרים לברך את המאזינים בעברית: "שלום למאזיני רשת ג', כאן..." וכך בירכו את המאזינים אלטון ג'ון, להקת אבבא, הבי ג'יז, בארי וייט, גלוריה גיינור, סופרטרמפ, אריק קלפטון ועוד[1].

הוא ערך את התוכניות "מופע רוק, רוק כבד ומוזיקת פאנק", "רדיוטק - פזמונים בשצף קצב" (תוכנית הדאנס-דיסקו הראשונה בישראל) ו-"איזה לילה".

לאחר הפיכתה של רשת ג' לתחנת רדיו המשדרת מוזיקה עברית ובעקבות הגעתם של כוכבי זמר בין לאומיים להופעות בישראל, הציע לו מנהל חטיבת החדשות ברשת ב', שלום אורן, לעבור לרשת ב' ולעסוק בה בשני תחומים: 1. סיקור ביקוריהם של אמנים זרים בישראל, 2. אספקת ידיעות על כוכבי פופ גדולים למהדורות החדשות וכתבות ליומני החדשות על אירועי פופ וזמרי פופ. במקביל ניתנה לו פינה יומית של חדשות פופ במסגרת מגזין "יומן חוץ - השעה הבינלאומית של קול ישראל".

בשנת 2000 הציע לו מנהל חטיבת החדשות מיכאל מירו לשמש כתב לנושאי בית הנשיא ובו סיקר את פגישותיהם של נשיאי ישראל עם פוליטיקאים בארץ ובחו"ל ואת האירועים שנשיאי ישראל השתתפו בהם, או היו חלק מהם: פגישות, טקסים, ארוחות ממלכתיות וכדומה. הוא ליווה את הנשיאים משה קצב, שמעון פרס וראובן ריבלין, והתלווה אליהם גם לביקורים ממלכתיים בחו"ל. בנוסף עסק במוזיקת פופ, והגיש את התוכנית "רוק קלאסי".

בני דודקביץ' פרש לגמלאות באוקטובר 2015.

סקופים ואנקדוטותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 איזי מן, "קול ישראל מירושלים... 2008-1948 / מדינה מאחורי המיקרופון", ירושלים, דפוס פרינטיב, 2008, עמוד 244
  2. ^ לאה אתגר, "רשת ג' שידרה "שיר כחול" של צ'יצ'ולינה", ידיעות אחרונות, 13 ביוני 1988
  3. ^ גילי איזיקוביץפרס מנכ”ל רשות השידור לכתבים בני טייטלבוים ובני דודקביץ’, באתר הארץ, 11 במרץ 2013