פתיחת התפריט הראשי

בסיס חיל הים באילת הוא בסיס ימי של חיל הים על יד העיר אילת בחוף ים סוף, הבסיס הוקם בשנת 1956 לאחר כיבוש סיני במבצע קדש.[1] החל משנת 1980, עם גמר פינוי כוחות חיל הים משארם א-שייח' במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, משמש הבסיס כמפקדת זירת ים סוף (זי"ס) – אחת משלוש זירות הפעולה של חיל הים.

בסיס אילת
Isnavzis.jpg
סמל בסיס אילת וזירת ים סוף
פרטים
כינוי "זי"ס"
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
סוג זירה ימית
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה אוגוסט 1948
מקים היחידה גרשון זק מפקד חיל הים.
מלחמות מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימיםמלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
נתוני היחידה
כוח אדם כ-400 לוחמים תומכי לחימה וקצינים.
ציוד עיקרי ספינות ביטחון שוטף.
פיקוד
יחידת אם חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
דרגת המפקד קצין ים בדרגת סא"ל
מפקדים 31 מפקדים עד היום
תג היחידה של בסיס אילת

משימות ופעילותעריכה

משימתה העיקרית של זרוע הים באילת היא שמירת השקט הביטחוני של אילת. עיקר הפעילות בעיר אילת מתבסס על נופש ותיירות אשר כוללים, בין השאר, כמאתיים כלי שיט הנעים בשטח ים קטן יחסית. מכאן ניתן להבין את חשיבות הים לאזור, את כמות המשתמשים הרבה בים ואת החיוניות שבנוכחות מחד, לצד פעילות מוצנעת יחסית מאידך, על מנת להמשיך ולשמור על צביונה התיירותי של העיר.

בעבר אזור זה היה אזור מפגש בין ארבע מדינות עימות: ישראל, מצרים, ירדן וסעודיה. כיום רק סעודיה נותרה כמדינת אויב.

בבסיס פועלת פלגת הדבורים - פלגה 915, המפעילה ספינות סיור מדגם "דבור", "דבורת שוערים" ודבורה סימן 1.

בחודש יולי 2019 דווח בעיתונות כי הבסיס צפוי להתפנות בעתיד כחלק מתוכנית סיוע לעיר הדרומית.[2]

מפקדי הבסיסעריכה

תקן מפקד הבסיס הינו קצין ים בדרגת סא"ל. מפקד הבסיס מכונה בחיל הים "מז"ר" -מפקד זירת ים סוף. למעט בשנים 1981-1968 שמפקדת זירת ים סוף שכנה בבסיס מפרץ שלמה הדרגה הייתה רס"ן והתאר היה "מפקד בסיס אילת".[3] בשנים 1982 עד 2002 היה התקן בדרגת אל"ם.

דרגה ושם תקופת פיקוד תוכן[א] תמונה
רס"ן אברהם לוכסמבורג 1949
רס"ן יוסף אלמוג 1955-1952
סא"ל יעקב המל עד 1958
סא"ל אריה ברק 1958 עד 1959
סא"ל יעקב עציון
סא"ל מנחם כהן בדצמבר 1960 – נובמבר 1962
סא"ל יעקב ריטוב דצמבר 1962
סא"ל מנשה ליפשיץ עד 1967
רס"ן שלמה יפה 1972 עד 1973
רס"ן צבי פז 1973 עד 1974 מלחמת יום הכיפורים
אל"ם משה אורון ספטמבר 1981 – ספטמבר 1982
אל"ם עמי שראל ספטמבר 1982 – מאי 1985
אל"ם אודי אראל מאי 1985 – אוגוסט 1988
אל"ם דוד אייבר אוגוסט 1988 – מאי 1989
אל"ם יוסי ישראלי מאי 1989 – יולי 1991
אל"ם אריה גביש יולי 1991 – יולי 1992
אל"ם אודי דביר יולי 1992 – יולי 1994
אל"ם שלמה כהן יולי 1994 – יוני 1996
אל"ם שלמה פרומר יולי 1996 – יוני 1998
אל"ם עופר דובנוב יוני 1998 – אוקטובר 2001
אל"ם יהודה סיסו אוקטובר 2001 – ספטמבר 2002
סא"ל יוסי שחף ספטמבר 2002 – ספטמבר 2006
אל"ם אורן גוטר ספטמבר 2006 – אוגוסט 2007
אל"ם חן טל אוגוסט 2007 – אוגוסט 2008
סא"ל דוד סער סלמה אוגוסט 2008 – פברואר 2010
סא"ל צביקה שחר פברואר 2010 – אוגוסט 2012
סא"ל אילן מינץ אוגוסט 2012 -
סא"ל אורן נחבס 2015–2017
סא"ל אופיר דוד 2019-2017
סא"ל תמיר שמש החל מיולי 2019

סמל הבסיסעריכה

סמל הבסיס מורכב מהאלמנטים הבאים:

  • חבל מקיף בצבע תכלת - מציין את תכול השמיים שם ברוב עונות השנה
  • רקע בהיר - מציין את מזג האוויר הבהיר שם
  • זוג משולשים אדומים - מציינים את הרי אילת
  • עוגן בגווני חום - מציין את חולות המדבר

גלריהעריכה

מקורות וקריאה נוספתעריכה

  • זאב פריד, חיל הים כובש את מפרץ אילת, 'מערכות ים' דצמבר 1956, עמ' 54
  • תמר פינתי, עשר שנים לבסיס אילת, 'מערכות ים' 44, מאי 1959, עמ' 78
  • אורלי אזולאי, בסיס אילת פנים רבות לו, 'מערכות ים' 111, מרץ 1973, עמ' 30

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בסיס אילת בוויקישיתוף

ביאוריםעריכה

  1. ^ פעילות עיקרית בבסיס ואירועים מיוחדים, לא מה קרה עם הקצין מאוחר יותר.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הוקם בסיס חיל הים באילת, דבר, 27 בדצמבר 1956
  2. ^ ישראל היום:"תוכנית: פינוי בסיס חיל הים באילת"
  3. ^ מקור: כוכבי אזרן, מפקדי חיל הים אוגוסט 2017, פרסום מורשת פנימי.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא צה"ל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.