בסיס אילת

בסיס חיל הים באילת הוא בסיס ימי של חיל הים על יד העיר אילת בחוף ים סוף, הבסיס הוקם בשנת 1956 לאחר כיבוש סיני במבצע קדש.[1] החל משנת 1980, עם גמר פינוי כוחות חיל הים משארם א-שייח' במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, משמש הבסיס כמפקדת זירת ים סוף (זי"ס) – אחת משלוש זירות הפעולה של חיל הים.

בסיס אילת
Isnavzis.jpg

IN Zis Tag.svg
תג היחידה של בסיס אילת וזירת ים סוף
פרטים
כינוי "זי"ס"
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
סוג זירה ימית
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה אוגוסט 1948
מקים היחידה גרשון זק מפקד חיל הים.
מלחמות מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימיםמלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
נתוני היחידה
כוח אדם כ-400 לוחמים תומכי לחימה וקצינים.
ציוד עיקרי ספינות ביטחון שוטף.
פיקוד
יחידת אם חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
דרגת המפקד סגן אלוף (ים) סגן-אלוף
מפקדים 31 מפקדים עד היום

משימות ופעילותעריכה

משימתה העיקרית של זרוע הים באילת היא שמירת השקט הביטחוני של אילת. עיקר הפעילות בעיר אילת מתבסס על נופש ותיירות אשר כוללים, בין השאר, כמאתיים כלי שיט הנעים בשטח ים קטן יחסית. מכאן ניתן להבין את חשיבות הים לאזור, את כמות המשתמשים הרבה בים ואת החיוניות שבנוכחות מחד, לצד פעילות מוצנעת יחסית מאידך, על מנת להמשיך ולשמור על צביונה התיירותי של העיר.

בעבר אזור זה היה אזור מפגש בין ארבע מדינות עימות: ישראל, מצרים, ירדן וסעודיה. כיום רק סעודיה נותרה כמדינת אויב.

בבסיס פועלת פלגת הדבורים - פלגה 915, המפעילה ספינות סיור מדגם "דבור", "דבורת שוערים" ודבורה סימן 1.

בחודש יולי 2019 דווח בעיתונות כי הבסיס צפוי להתפנות בעתיד כחלק מתוכנית סיוע לעיר הדרומית.[2]

מפקדי הבסיסעריכה

בין השנים 1947 עד 1949 ובין השנים 1968 עד 1981, מפקד הבסיס היה בדרגת רס"ן והוא כונה "מפקד בסיס אילת"[3]. בין השנים 1958 עד 1967, תקן מפקד הבסיס היה בדרגת סא"ל. בין השנים 1982 עד 2002, הועלה תקן מפקד הבסיס לדרגת אל"ם.

כיום, מפקד הבסיס הוא קצין ים בדרגת סא"ל והוא מכונה מז"ר ים סוף.

מפקדי הבסיס[4]
שם תקופת כהונה הערות תמונה
רס"ן אברהם לוכסמבורג 1949–1950
? 1950–1952
רס"ן יוסף אלמוג 1952–1955
? 1955–1957
רס"ן[דרוש מקור] יהודה בן-צור 1957–1958
סא"ל יעקב המל 1958
סא"ל אריה ברק 1958–1959
סא"ל יעקב עציון 1959–1960
סא"ל מנחם כהן דצמבר 1960–נובמבר 1962
סא"ל יעקב ריטוב דצמבר 1962–1964
סא"ל מנשה ליפשיץ 1964[דרוש מקור]–1967
? 1967–1970
? 1970–1972
רס"ן שלמה יפה 1972–1973
רס"ן צבי פז 1973–1974
אל"ם משה אורון ספטמבר 1981–ספטמבר 1982
אל"ם עמי שראל ספטמבר 1982–מאי 1985
אל"ם אודי אראל מאי 1985–אוגוסט 1988
אל"ם דודו אייבר אוגוסט 1988–מאי 1989
אל"ם יוסי ישראל מאי 1989–יולי 1991
אל"ם אריה גביש יולי 1991–יולי 1992
אל"ם אודי דביר יולי 1992–יולי 1994
אל"ם שלמה כהן יולי 1994–יוני 1996
אל"ם שלמה פרומר יולי 1996–יוני 1998
אל"ם עופר דובנוב יוני 1998–אוקטובר 2001
סא"ל יהודה סיסו אוקטובר 2001–ספטמבר 2002
סא"ל יוסי שחף ספטמבר 2002–ספטמבר 2006
סא"ל אורן גוטר ספטמבר 2006–אוגוסט 2007
סא"ל חן טל אוגוסט 2007–אוגוסט 2008
סא"ל דוד סער סלמה אוגוסט 2008–פברואר 2010
סא"ל צביקה שחר פברואר 2010–אוגוסט 2012
סא"ל אילן מינץ אוגוסט 2012–2015
סא"ל אורן נחבס 2015–2017
סא"ל אופיר דוד 2019–2017
סא"ל תמיר שמש יולי 2019–מכהן

סמל הבסיסעריכה

סמל הבסיס מורכב מהאלמנטים הבאים:

  • חבל מקיף בצבע תכלת - מציין את תכול השמיים שם ברוב עונות השנה
  • רקע בהיר - מציין את מזג האוויר הבהיר שם
  • זוג משולשים אדומים - מציינים את הרי אילת
  • עוגן בגווני חום - מציין את חולות המדבר

גלריהעריכה

מקורות וקריאה נוספתעריכה

  • זאב פריד, חיל הים כובש את מפרץ אילת, 'מערכות ים' דצמבר 1956, עמ' 54
  • תמר פינתי, עשר שנים לבסיס אילת, 'מערכות ים' 44, מאי 1959, עמ' 78
  • אורלי אזולאי, בסיס אילת פנים רבות לו, 'מערכות ים' 111, מרץ 1973, עמ' 30

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בסיס אילת בוויקישיתוף

ביאוריםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הוקם בסיס חיל הים באילת, דבר, 27 בדצמבר 1956
  2. ^ ישראל היום:"תוכנית: פינוי בסיס חיל הים באילת"
  3. ^ מקור: כוכבי אזרן, מפקדי חיל הים אוגוסט 2017, פרסום מורשת פנימי.
  4. ^ מקור המידע ברשימת המפקדים שהכין כוכבי אזרן במוזיאון ההפלה וחיל הים.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא צה"ל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.