ברוך דגו

ברוך דגו
	דגו במדי מכבי עירוני אשדוד, 2017
מידע אישי
לידה	28 במרץ 1982 (בן 42); אדיס אבבה, אתיופיה
גובה	1.70 מטר
עמדה	קשר התקפי
מועדוני נוער
	עירוני אשדוד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2017–2018 ; 2018–2019 ; 2019–2020	הפועל אשקלון (נוער) ; עירוני אשדוד (עוזר מאמן) ; מכבי שעריים (עוזר מאמן)
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ברוך דגו (נולד ב-28 במרץ 1982) הוא כדורגלן עבר ישראלי, ששיחק כקשר התקפי. משמש כחבר הנהלת מכבי עירוני אשדוד וכמנהל מקצועי בבית"ר גן יבנה.

ביוגרפיה

דגו נולד באדיס אבבה שבאתיופיה^[1], ובתחילת שנות ה-90 עלה לישראל עם הוריו ואחיו הצעירים. אחיו הצעיר הוא המאמן וכדורגלן העבר מסאי דגו. דגו החל את הקריירה בקבוצת הנוער של מכבי עירוני אשדוד ולאחר מכן עלה לקבוצת הבוגרים של המועדון. בעונתו האחרונה במועדון שיחק בקבוצה המאוחדת – מועדון ספורט אשדוד.

בשנת 2000 הובא למכבי תל אביב תמורת סכום שיא, על ידי המאמן ניר לוין. בעונתו הראשונה בקבוצה כבש צמד בדרבי מול הפועל תל אביב בחצי גמר גביע המדינה, ותרם לזכייתה של קבוצתו בגביע פעמיים ברציפות. בעונתו השלישית במכבי תל אביב (2002/2003) תרם רבות להשגת תואר האליפות כשכבש 14 שערים ובישל עוד 12 בכל המסגרות, אך נפצע פציעה קשה שהשביתה אותו במחזורי הסיום של אותה עונה ותחילתה של העונה שאחריה. למרות ההיעדרות מהמשחקים המכריעים אשר העניקו לקבוצתו את האליפות, הוכתר דגו לכדורגלן העונה בישראל.

לאחר שהקפטן אבי נמני הודח ממכבי תל אביב בעקבות עונת האליפות, אוהדים רבים של הקבוצה ראו את מחליפו דגו כאשם בהדחתו וקראו לסילוקו מן הקבוצה^[2]. אף על פי שלא שיחק וישב על הספסל פעמים רבות במהלך עונת 2004/2005, הספיק דגו להיות הכובש היחיד של מכבי תל אביב בליגת האלופות, עם ארבעה שערים (ביניהם צמד מול אייאקס אמסטרדם). בעונתו האחרונה במועדון זכה עמה בפעם השלישית בגביע המדינה.

בתחילת עונת 2005/2006 עזב את הקבוצה ועבר להפועל תל אביב. כבר במשחקו הראשון בקבוצה כבש את השער הראשון בדרך לניצחון 1–4 על בית"ר ירושלים במסגרת גביע הטוטו. בעונתו הראשונה בקבוצה כבש שער בחצי גמר הגביע מול בני סכנין, ותרם לזכייתה של הקבוצה בגביע פעמיים ברציפות. בעונתו השנייה בקבוצה היה שותף דגו להעפלתה של הקבוצה לשלב 32 האחרונות בגביע אופ"א. במשחק הראשון באצטדיון בלומפילד כבש דגו שער בדרך לניצחון 2–1 על גלאזגו ריינג'רס, אך במשחק הגומלין הובסה הקבוצה 0–4 בסקוטלנד והודחה מהמפעל. בעונת 2007/2008 כבש שער בניצחון קבוצתו על חטאפה הספרדית, במסגרת שלב הבתים של גביע אופ"א. בעונה זו גם הגיע עם הקבוצה לגמר גביע המדינה בפעם השלישית ברציפות, אך החטיא את הפנדל המכריע במשחק, וקבוצתו הפסידה את הגביע לבית"ר ירושלים.

לקראת עונת 2008/2009 עזב את הפועל תל אביב, לאחר שחוזהו הסתיים, ועבר למכבי נתניה. תוך זמן קצר שוחרר על ידי המאמן לותר מתאוס וחזר למ.ס. אשדוד^[3].

ב-6 בינואר 2010 הושאל, תמורת תשלום של כ-10,000 אירו, לקבוצת נאה סלמיס פמגוסטה מליגת העל הקפריסאית, שאותה אימן אז ניר קלינגר^[4]. בסוף העונה עבר לקבוצה קפריסאית נוספת, אפולון לימסול^[5] והצטרף לאלדו אדורנו איתו הוא שיחק במכבי תל אביב.

ב-7 ביולי 2011 חזר לישראל וחתם במדי העולה החדשה לליגת העל, הפועל רמת השרון^[6]. בעונתו הראשונה בקבוצה כבש שישה שערים וסייע לה להישאר בליגת העל. ב-10 בדצמבר 2012 שוחרר מהמועדון^[7].

ב-5 בפברואר 2013 חתם בהפועל ראשון לציון מהליגה הלאומית^[8]. לקראת עונת 2013/2014 חתם לשנה אחת בהפועל אשקלון^[9], ובתום עונה זו ירד עם הקבוצה לליגה א'. הוא המשיך לשחק בקבוצה בליגה א', ולאחר עונה אחת העפיל עם הקבוצה בחזרה לליגה הלאומית. בעונת 2015/2016 זכה עם הקבוצה בגביע הטוטו לליגה הלאומית, והעפיל עמה לליגת העל. בעונת 2016/2017 שותף ב-17 משחקים, והופעתו האחרונה בליגת העל נערכה ב-5 במרץ 2017, כשנכנס כמחליף במשחק מול מכבי תל אביב.

ב-29 ביוני 2017 עבר למכבי עירוני אשדוד מליגה ב', קבוצת נעוריו שהוקמה מחדש, ובכך הפך לשחקן הראשון והיחיד ששיחק במועדון בגלגולו הקודם ובגלגולו הנוכחי^[10].

ב-29 בנובמבר 2017, במקביל לפעילותו ככדורגלן בעירוני אשדוד, מונה למאמן קבוצת הנוער של הפועל אשקלון^[11]. בעונת 2018/2019 המשיך לשחק בעירוני אשדוד, ובמקביל שימש כעוזרו של מאמן הקבוצה שי מאור^[12].

ב-25 ביוני 2019 הודיע על פרישה ממשחק פעיל^[13], וב-29 ביולי 2019 מונה לעוזר מאמן מכבי שעריים^[14]. במקביל לתפקידו כעוזר מאמן, החליט להמשיך לשחק באופן חובבני, והצטרף לקבוצת בית"ר גן יבנה מליגה ג'^[15].

במאי 2020 נבחר על ידי חברי עמותת מכבי עירוני אשדוד לוועד המנהל של המועדון^[16].

נבחרת ישראל

ב-4 בספטמבר 1999, כשהוא בן 17 בלבד, ערך דגו את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הצעירה של ישראל, במשחק מול הנבחרת הצעירה של קפריסין במסגרת מוקדמות אליפות אירופה עד גיל 21.

בשנת 2000 היה מעורב ב"פרשת הנבחרת הצעירה", במסגרתה הואשם יחד עם עוד שישה שחקנים מהנבחרת הצעירה של ישראל בהפרת תקנון ההתאחדות לכדורגל בכך שבילה עם צעירה ערב משחק הנבחרת^[17]. בית הדין של ההתאחדות לכדורגל השעה אותו לשנתיים מפעילות בנבחרות הלאומיות ועוד שנתיים על תנאי^[18], אך הוא זכה לחנינה בינואר 2002, ובסך הכל רשם 12 הופעות במדי הנבחרת הצעירה, בהן כבש שני שערים.

ב-12 בפברואר 2003 ערך את הופעות הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת של ישראל, במשחק ידידות מול נבחרת ארמניה. בסך הכל רשם שתי הופעות במדי הנבחרת, האחרונה ב-5 במרץ 2003, במשחק ידידות מול נבחרת מולדובה.