ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד הוא דבר שבח לה' הנאמר לאחר שהוזכר שמו. הוא נאמר בקריאת שמע, בסיום תפילות יום הכיפורים, במקום עניית אמן בבית המקדש, ועוד. וכן נאמר לאחר שברכו ברכה לבטלה.

פירושו ומקורועריכה

לדעת רס"ג^[1] פירוש המשפט הוא: ברוכים שמו וכבודו ומלכותו של הבורא לנצח.

הביטוי מופיע לראשונה במשנה במסכת יומא כחלק מתיאור סדר עבודת יום הכיפורים בבית המקדש^[2]. כך היו עונין אחר הזכרת שם ה' בוידוי שהיה מתוודה הכהן הגדול. לאחר מכן הוא הופיע במקורות תלמודיים נוספים, כגון בתוספתא ובתלמודים.

כתב הרמב"ם על פי דברי התלמוד הבבלי^[3]: ”מסורת היא בידינו שבשעה שקבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת מיתתו ציום וזרזם על יחוד השם ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו, ושאל אותם ואמר להם: בני שמא יש בכם פסלות מי שאינו עומד עמי ביחוד השם... ענו כולם ואמרו: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, כלומר שמע ממנו אבינו ישראל ה' אלהינו ה' אחד, פתח הזקן ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, לפיכך נהגו כל ישראל לומר שבח ששבח בו ישראל הזקן אחר פסוק זה” (משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות קריאת שמע, פרק א', הלכה ד').

בפרק שירה נאמר משפט זה על ידי הצפרדע^[4].

הזמנים בהם הוא נאמרעריכה

בקריאת שמע - מיד לאחר הפסוק שמע ישראל. אחד הטעמים לאמירה זו השלמת מספר התיבות של קריאת שמע לרמ"ח (248), כנגד מספר אבריו של האדם^[5]. במשנה^[6] נאמר על אנשי יריחו שהיו כורכין את שמע וחכמים לא מיחו בהם. בתוספתא^[7] מובאת דעת רבי יהודה לפיה אנשי יריחו לא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

בכל השנה נאמר משפט זה בלחש^[8]. לעומת זאת ביום הכיפורים הוא נאמר בקול רם^[9].

לאחר ברכה לבטלה - כתב הרמב"ם: ”הכתוב מצווה ואומר ליראה את השם הנכבד והנורא, ובכלל יראתו שלא יזכירו לבטלה, לפיכך אם טעה הלשון והוציא שם לבטלה ימהר מיד וישבח ויפאר ויהדר לו כדי שלא יזכר לבטלה. כיצד? אמר ה' - אומר ברוך הוא לעולם ועד או גדול הוא ומהולל מאד וכיוצא בזה כדי שלא יהא לבטלה” (משנה תורה לרמב"ם, ספר הפלאה, הלכות שבועות, פרק י"ב, הלכה י"א). מקורו של הרמב"ם הוא בדברי התלמוד הירושלמי^[10], שם נאמר שיש לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וכלשון זו מובא לומר גם בדברי הרמב"ם^[11] והשולחן ערוך^[12]. כן נוהגים ההולכים אחרי פסק הרמ"א שקיבל את הנהגת הרב יעקב בן חביב לומר זאת לאחר הנחת תפילין של ראש מחשש שמא ברכו עליהם ברכה לבטלה^[13].
בסיום תפילות יום הכיפורים.
בסדר עבודת יום כיפורים.
בסיום תפילת אנא בכח.
בבית המקדש היה נאמר משפט זה במקום עניית אמן^[14]. הגדרת המקדש לעניין זה היא כל הר הבית^[15].

קישורים חיצונייםעריכה

ברוך שם כבוד מלכותו באנציקלופדיה יהודית דעת
הרב ברוך גיגי, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, באתר ישיבת הר עציון
מידע על ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית

הערות שולייםעריכה

^ אמונות ודעות מאמר שני.
^ משנה, מסכת יומא, פרק ג', משנה ח' ועוד
^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ו, עמוד א'.
^ פרק שירה, סוף פרק ד
^ מדרש תנחומא פרשת קדושים סימן ו, מובא גם במנורת המאור פרק ב קריאת שמע
^ משנה, מסכת פסחים, פרק ד', משנה ח'
^ פסחים פרק ג, במהדורת ליברמן הלכה יט.
^ על פי התלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ו, עמוד א'. משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות קריאת שמע, פרק א', הלכה ד'. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ס"א, סעיף י"ג.
^ על פי דברים רבה, סוף פרשת ואתחנן: "למה הן אומרין אותו ביום הכפורים בפרהסיא, אלא שהם כמלאכים, לובשין לבנים ולא אוכלין ולא שותין ואין בהם לא חטא ולא עון, שהקב"ה סולח להם כל עונותיהם". הובא בטור ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרי"ט, סעיף ב'. וראו בשו"ת גור אריה יהודא (אורח חיים סימן פב) שדן אם גם נשים אומרות בשכמל"ו בקול רם.
^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ו', הלכה א'.
^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק ד', הלכה י'.
^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ו, סעיף ו'.
^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן כ"ה, סעיף ה' וראו בדרכי משה ובבית יוסף שם.
^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ג, עמוד א'; ובמשנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות תעניות, פרק ד', הלכה ט"ו.
^ אנציקלופדיה תלמודית כרך ב ערך אמן, במקדש.

[1] אמונות ודעות מאמר שני.

[2] משנה, מסכת יומא, פרק ג', משנה ח' ועוד

[3] תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ו, עמוד א'.

[4] פרק שירה, סוף פרק ד

[5] מדרש תנחומא פרשת קדושים סימן ו, מובא גם במנורת המאור פרק ב קריאת שמע

[6] משנה, מסכת פסחים, פרק ד', משנה ח'

[7] פסחים פרק ג, במהדורת ליברמן הלכה יט.

[8] על פי התלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ו, עמוד א'. משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות קריאת שמע, פרק א', הלכה ד'. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ס"א, סעיף י"ג.

[9] על פי דברים רבה, סוף פרשת ואתחנן: "למה הן אומרין אותו ביום הכפורים בפרהסיא, אלא שהם כמלאכים, לובשין לבנים ולא אוכלין ולא שותין ואין בהם לא חטא ולא עון, שהקב"ה סולח להם כל עונותיהם". הובא בטור ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרי"ט, סעיף ב'. וראו בשו"ת גור אריה יהודא (אורח חיים סימן פב) שדן אם גם נשים אומרות בשכמל"ו בקול רם.

[10] תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ו', הלכה א'.

[11] משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק ד', הלכה י'.

[12] שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ו, סעיף ו'.

[13] שולחן ערוך, אורח חיים, סימן כ"ה, סעיף ה' וראו בדרכי משה ובבית יוסף שם.

[14] תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ג, עמוד א'; ובמשנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות תעניות, פרק ד', הלכה ט"ו.

[15] אנציקלופדיה תלמודית כרך ב ערך אמן, במקדש.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]