ג'ובאני רוסו
ג'ובאני רוֹסוֹ (בקרואטית: Đovani Roso; נולד ב-17 בנובמבר 1972) הוא כדורגלן עבר קרואטי, בעל תעודת תושב קבע ישראלית. שיחק בליגת העל בין השנים 1996–2008 ונחשב לאחד הזרים הבולטים ששיחקו בכדורגל הישראלי[1], כשהוא משחק בעמדת הקשר ההתקפי, הן במרכז והן באגף הימני.
רוסו במדי מכבי חיפה, 2007 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
17 בנובמבר 1972 (בן 52) ספליט, יוגוסלביה (כיום בקרואטיה) | |||
גובה | 1.87 מטר | |||
עמדה | קשר התקפי | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
קריירת מועדונים
עריכהרוסו נולד וגדל בספליט שביוגוסלביה לשעבר (כיום בקרואטיה), כאחד משבעה ילדים למשפחה נוצרית-קתולית ממוצא איטלקי וקרואטי. החל לשחק כדורגל במחלקת הנוער של היידוק ספליט, ולאחר מכן שיחק בקבוצות נוספות בקרואטיה. ב-1996 הוא הובא לישראל על ידי מאמן הפועל באר שבע, אלי גוטמן. עם הקבוצה זכה רוסו בגביע המדינה כאשר בגמר הוא הבקיע שער במספרת. בתום העונה עבר גוטמן לקבוצת הפועל חיפה, וזמן קצר לאחר מכן עבר רוסו אחריו. יחד הם זכו עם הפועל חיפה באליפות היחידה בתולדות המועדון בעונת 1998/1999. בעונה זו כבש רוסו 13 שערים, והיה לשחקן הזר הראשון שנבחר לכדורגלן העונה בישראל. לאחר שלוש שנים בקבוצה עבר גוטמן לקבוצת בית"ר ירושלים, ורוסו עבר שנית אחריו[2]. אחרי עונה לא מוצלחת בבית"ר ירושלים, עבר רוסו למכבי חיפה[3]. רוסו נקלט יפה בקבוצה ושיתף פעולה עם יוסי בניון ואיגביני יעקובו. לאחר שהאחרונים עברו לאירופה, הפך רוסו לאחד משחקניה הבכירים של הקבוצה.
בעונת 2004/2005 היה רוסו מושבת רוב העונה עקב פציעה קשה. למרות זאת זכתה חיפה באליפות הליגה, כאשר את מקומו של רוסו באגף ימין מילא גוסטבו בוקולי. במאי 2005 החליט ג'ובאני רוסו לעזוב את מכבי חיפה לאחר תקופה מוצלחת במועדון. רוסו חתם במכבי תל אביב לשנתיים[4], כחלק מפרויקט ה"גלאקטיקוס" שכלל גם את אייל ברקוביץ' ואת אבי נמני, ובסופן הפך לשחקן חופשי. בתקופתו, מכבי תל אביב לא נחלה הצלחות בליגה ובאירופה, ורוסו שחוזהו תם ביקש לחזור לעונת פרישה במכבי חיפה. יעקב שחר, נשיא מכבי חיפה, שחש פגוע מעזיבתו של רוסו מספר שנים קודם לכן, התלבט ארוכות האם לאפשר לרוסו לחזור לקבוצה, ולבסוף הסכים ורוסו הצטרף לשורות מכבי חיפה[5]. חזרתו של רוסו לוותה בהתנגדות חלק מאוהדי הקבוצה, שלוותה בין היתר בהשחתת רכבו של מאמן חיפה, רוני לוי[6], ומספר הפגנות מחאה. בתום העונה, עם חילופי המאמנים במכבי חיפה ואי חידוש חוזהו, עזב לקבוצת נעוריו, היידוק ספליט, בה שיחק רק ארבעה משחקים לפני שנאלץ לפרוש עקב פציעות חוזרות.
נבחרת קרואטיה
עריכהבעקבות הצלחותיו המרשימות של רוסו במדי מכבי חיפה, לרבות הופעה מרשימה בליגת האלופות בעונת 2002/2003 שכללה ניצחונות על מנצ'סטר יונייטד ועל אולימפיאקוס, החליט מאמן נבחרת קרואטיה דאז, אוטו באריץ', לזמן אותו לראשונה למשחקי נבחרת קרואטיה, על אף העובדה שהוא משחק בליגה הישראלית, הנחשבת לזניחה באירופה.
לשיא הקריירה הבינלאומית הגיע רוסו ביורו 2004, אז זכה למחמאות רבות על הופעתו בטורניר. לאחר הטורניר הודיע רוסו על פרישה מהנבחרת הקרואטית.[דרוש מקור]
מחוץ למגרש
עריכהמעמדו כתושב קבע בישראל
עריכהרוסו דובר עברית שוטפת אותה למד במהלך שהותו בארץ. בשנת 2002, לאחר ששהה בארץ שש שנים, רצה לשחק בנבחרת ישראל. מכיוון שהיה אזרח זר, פנה למשרד הפנים ולשר הפנים דאז אלי ישי בבקשת התאזרחות, אך נתקל בסירוב[7]. רוסו החליט להסכים לשחק בנבחרת קרואטיה, וזאת לאחר שקודם לכן, עקב חוק פיפ"א האוסר על משחק בשתי נבחרות לאומיות שונות, סירב לקחת חלק במשחקיה, דבר שלא היה מאפשר לו לשחק בנבחרת הישראלית בעתיד. ב-2005 פנה רוסו בשנית למשרד הפנים בבקשת התאזרחות, אך ב-5 ביולי 2005 קיבל מעמד של תושב קבע[8] בלבד.
עיסוקים אחרים
עריכהבשנת 2011 שימש רוסו כפרשן בתוכנית "שער השבת" בערוץ הספורט. החל משנת 2015 משתתף רוסו בתוכנית הדוקו-ריאליטי "גולסטאר", כאשר בשנת 2024 שיחק בסרט שמבוסס עליה בשם "מרוסקים: גולסטאר הסרט". בשנת 2017 השתתף בתוכנית המציאות "זוג מנצח VIP" יחד עם אשתו מאיה פישל. במשחקי מונדיאל 2018 שימש כפרשן בשידורי ערוץ כאן 11. בשנת 2019 זכה בתוכנית המציאות הישרדות VIP עונה 2 ברשת 13.
ב-19 במרץ 2019 מונה רוסו למאמן המנטלי במכבי חיפה[9]. החל מ-2020 יש לו ולאשתו מאיה פישל תוכנית קבועה ברדיו חיפה.
חיים אישיים
עריכהרוסו נשוי לישראלית, מאיה פישל, בת זוגו מאז שנת 2000 עוד כשהיה נשוי לאשתו הקרואטית[10][11][12]. לרוסו ופישל בן משותף. לרוסו בן נוסף מאשתו הראשונה מורנה, ובת נוספת ממערכת יחסים עם עיתונאית ספורט קרואטית בשם מירטה סורג'ק[13][14].
תארים
עריכה- אליפות: 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005
- גביע הטוטו: 2002/2003, 2007/2008
- תארים אישיים
- כדורגלן העונה בישראל: 1998/1999, 2001/2002
- מלך הבישולים של ליגת העל הישראלית: 2002/2003, 2003/2004
קישורים חיצוניים
עריכה- ג'ובאני רוסו, ברשת החברתית אינסטגרם
- ג'ובאני רוסו, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ג'ובאני רוסו, באתר Transfermarkt
- ג'ובאני רוסו, באתר WorldFootball.net
- ג'ובאני רוסו, באתר National Football Teams
- ג'ובאני רוסו, באתר FootballDatabase.eu
- עמוד השחקן באתר הרשמי של מכבי חיפה
הערות שוליים
עריכה- ^ אורן יוסיפוביץ, עשרים הזרים הטובים ששיחקו בכדורגל הישראלי, באתר וואלה, 18 בפברואר 2013
- ^ פרץ סופר וגולן בר יוסף, סופית: רוסו בירושלים, פאצ'ה בחיפה, באתר ynet, 28 ביוני 2000
- ^ משה גוזגל, ג'ובאני רוסו חתם לשלוש שנים במכבי חיפה, באתר ynet, 2 ביולי 2002
- ^ עודד שלו, רשמית: רוסו חתם לשנתיים ויצא לחופשה, באתר ynet, 8 ביוני 2005
- ^ רון בן-דור, סופית: ג'ובאני רוסו חתם לעונה במכבי חיפה, באתר ONE, 23 ביולי 2007
- ^ אופירה אסייג ודורון בן-דור, מכוניתו של רוני לוי הושחתה ורוססה בכתובות, באתר ONE, 17 ביולי 2007
- ^ דורון ברגרפרוינד, ג'ובאני רוסו לא יקבל מעמד תושב, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2002
- ^ עודד שלו, מכבי תל אביב: נמני מונה לקפטן, רוסו תושב קבע, באתר ynet, 5 ביולי 2005
- ^ דורון בן דור, ג'ובאני רוסו מונה למנהל המנטאלי של מכבי חיפה, באתר ONE, 19 במרץ 2019
- ^ קרן נתנזון ויץ ואורית מרלין-רוזנצוויג, מאיה פישל: "הייתי רוצה להתנצל בפני אשתו, הרגש לג'ובאני היה חזק ממני", באתר Xnet, 11 באוקטובר 2015
- ^ יוני פרוים, אחרי 17 שנות זוגיות: ג'ובאני רוסו ומאיה פישל התחתנו, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet, 23 במרץ 2017
- ^ ג'ובאני רוסו התחתן בשנית, אבל נחשו מי גנב את ההצגה, באתר וואלה, 26 במרץ 2017
- ^ בועז כהן, הכירו את מירטה סורג'ק, אם בתו של גובאני רוסו, במקומון "כלבו", 10 בספטמבר 2017
- ^ נעמה לנסקי, שלמה חסיד, טלנובלה בע"מ, באתר ישראל היום, 21 במאי 2020
נבחרת קרואטיה – יורו 2004 | ||
---|---|---|
1 וסילי • 2 טוקיץ' • 3 שימוניץ' • 4 תומאס • 5 טודור • 6 ז'יבקוביץ' • 7 רפאיץ' • 8 סרנה • 9 פרשו • 10 נ. קובאץ' • 11 שוקוטה • 12 בוטינה • 13 שימיץ' • 14 נרטליק • 15 לקו • 16 באביץ' • 17 קלאסניץ' • 18 אוליץ' • 19 מורנר • 20 רוסו • 21 ר. קובאץ' • 22 בייליצה • 23 דידוליצה • מאמן: באריץ' |