ג'ו אלון
יוסף (ג'ו) אלון (25 ביולי 1929 – 1 ביולי 1973) היה טייס קרב ישראלי בדרגת אלוף-משנה, ממקימי חיל האוויר הישראלי. נרצח בחודש יולי 1973 בעת ששימש כעוזר הנספח הצבאי בארצות הברית. מעשה הרצח לא פוענח מעולם.
![]() | |
לידה |
25 ביולי 1929 עין חרוד, פלשתינה (א"י) ![]() |
---|---|
נרצח |
1 ביולי 1973 (בגיל 43) מרילנד, ארצות הברית ![]() |
תאריך עלייה | מרץ 1949 |
מדינה |
ישראל ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 1 ביולי 1973 ![]() |
דרגה |
![]() |
תפקידים בשירות | |
| |
![]() ![]() |


ביוגרפיהעריכה
אלון נולד בשם ג'וזף פלצ'ק בי"ז בתמוז תרפ"ט לפרידל וטקלה בקיבוץ חפציבה. כשהיה בן שנתיים, בשנת 1931, חזרו הוריו לצ'כוסלובקיה מסיבות בריאותיות. בשנת 1939 נשלח לבריטניה עם אחיו, דוד, במסגרת הקינדר-טרנספורט שאורגן על ידי סר ניקולס וינטון הבריטי, ואומץ שם על ידי ג'ני וג'ורג' דוידסון, זוג נוצרים חשוכי ילדים. כך למעשה ניצלו חייו. הוריו נספו בשואה.
לאחר מלחמת העולם השנייה חזר לצ'כוסלובקיה וסיים את לימודיו בבית ספר מקצועי. הוא התגייס לחיל האוויר הצ'כוסלובקי, שם סיים בהצלחה קורס טיס. במרץ 1949 עלה לישראל, התגייס לצה"ל והתנדב כטייס לחיל האוויר הישראלי. בשנת 1955 עיברת את שם משפחתו ל"אלון". בחיל האוויר עבר קורסים שונים. שירת ב-1953 כטייס מטאור, ב-1955 - כטייס אוראגן, ב-1956 - כטייס מיסטר. מאוגוסט 1960 עד אוגוסט 1961 שימש מפקד טייסת 101 שהטיסה מטוסי מיסטר, ובנובמבר 1961 חזר לפקד עליה כטייסת המיראז'ים הראשונה של צה"ל. ב-1965, לאחר שנה של קורס פיקוד ומטה באנגליה עבר למטה חיל האוויר כראש ענף בטיחות טיסה. גולת הכותרת של פעילותו בצה"ל הייתה הקמתו של בסיס חיל האוויר בחצרים ופיקודו עליו.
בשנת 1970 מונה לנספח האווירי בארצות הברית. במהלך פעילותו יצר קשרים הדוקים עם הקהילה היהודית, סייע בפעולות המגבית היהודית והרצה בפני תלמידים וסטודנטים.
ב-1 ביולי 1973 נרצח אלון ביריות בפתח ביתו שבמרילנד. הוא נורה חמש יריות מטווח קצר. אש"ף נטל אחריות להתנקשות בשידוריו מקהיר ביום למחרת, כנקמה על התנקשות המוסד במחזאי האלג'ירי, מוחמד בודיה, בפריז שלושה ימים לפני כן. זהות הרוצחים ומניעיהם לא נתבררו עד היום. אלון הותיר אחריו אישה, דבורה, ושלוש בנות.
על פי מסמך חסוי של ה-FBI שנחשף בשנת 2007 עולה כי לדברי מקור פלסטיני בוצע הרצח בידי ארגון ספטמבר השחור.
בסמוך לקיבוץ להב שבנגב ניטע יער להב לזכרו, במימון תרומות חבריו מישראל וארצות הברית. כמו כן נוסד מרכז ג'ו אלון על שמו המשמש כמרכז חינוכי ותיירותי לידיעת הארץ ולהכרת הנגב. במרכז ישנו גם מוזיאון להכרת התרבות הבדואית. כמו כן נקראת הדרך מבאר שבע לבסיס חיל האוויר חצרים על שמו.
תאוריית קשר על נסיבות מותועריכה
בסרטה הדוקומנטרי של ליאורה עמיר-ברמץ ששודר בערוץ הראשון,[1], תיארו ד"ר אורי מילשטיין וטייס הקרב אל"ם יעקב אגסי תיאוריה, שעל פיה אלון, בתפקידו כסוכן "המוסד" תחת כיסוי של נספח אווירי בוושינגטון, נחשף לקנוניה ישראלית אמריקאית, שלא היה אמור להיחשף אליה ושהיה חשש שלא ינצור את לשונו אודותיה: "לאפשר למצרים לשקם כבודם באמצעות הישג צבאי מוגבל בסיני", במה ששלושה חודשים לאחר חיסולו נודעה כמלחמת יום הכיפורים, על מנת לאפשר מהלך מדיני שיוביל להסכם שלום בין ישראל למצרים בתיווך אמריקאי וכך יצמצם את המעורבות הסובייטית במזרח התיכון.
לאחר שידור הסרט פרסם החוקר פרופ' אורי בר-יוסף מאמר שבו הסתייג בחריפות מתאוריה זו, וציין שהיא "דומה לזו ששמעתי לאחרונה, ולפיה חייזרים השתלטו על ראש הממשלה ואשתו ולכן הם מתנהגים כפי שהם מתנהגים."[2]
פרד ברטון (ר' לקריאה נוספת להלן), מצא כי רצח ג'ו אלון בוצע על ידי הארגון הפלסטיני "ספטמבר השחור",[3] שלקח אחריות על הרצח מיד לאחר ביצועו, כחלק ממלחמת החיסולים בינו לבין "המוסד" שהגיעה לשיאה במהלך 1973. בדרך דומה התנקשו בחייו של איש "המוסד" ברוך כהן במדריד[4] ונערכה התנקשות כושלת בצדוק אופיר בבריסל. מודיע של ארגון "ספטמבר השחור" בארצות הברית אישר כי ג'ו אלון נפגש עמו לפני הרצח וככל הנראה ניסה לגייסו כסוכן של "המוסד". לפי ברטון את הרצח ביצע פלסטיני בשם חסן עלי שנמלט לאחר הרצח לברזיל. ככל הנראה חסן עלי חוסל על ידי "המוסד" ב-2010.
בינואר 2017, לאחר 44 שנה, החליט ה-FBI לפתוח מחדש את חקירת הרצח.[5]
לקריאה נוספתעריכה
- מי רצח את ג'ו אלון? מאת פרד ברטון עם ג'ון ברונינג, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2011
קישורים חיצונייםעריכה
- קורות החיים של ג'ו אלון, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- "מיהו ג'ו (יוסף) אלון?" - באתר מרכז ג'ו אלון
- חברו רן פקר מספר עליו (אורכב 22.11.2015 בארכיון Wayback Machine), באתר עמותת חיל האוויר
- ריקי ריבלין, טייס ושמו ג'ו (חלק א'), בטאון חיל האוויר 147, יולי 1985, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- ריקי ריבלין, טייס ושמו ג'ו (חלק ב'), בטאון חיל האוויר 148, ספטמבר 1985, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- גד שמרון, אחרי 34 שנים: פתרון לרצח הנספח הצבאי?, באתר nrg, 1 ביולי 2007
- אהרון לפידות, "ג'ו אלון נרצח בידי רוצח מקצועי" באתר ישראל היום 15 במרץ 2012
- רן פקר, "ספטמבר השחור" רצח את ג'ו אלון, באתר ישראל היום, 28 באפריל 2011
- ראובן פדהצור, יותר שאלות מתשובות, באתר הארץ, 4 במאי 2011
- ירון דרוקמן, "ירו באבא": מי חיסל את הטייס ג'ו אלון? השבוע לפני, באתר ynet, 4 ביולי 2015
הערות שולייםעריכה
- ^ ליאורה עמיר-ברמץ, מי רצח את אבא?, הערוץ הראשון, 6 באפריל 2011
- ^ אורי בר-יוסף, מה שאסור לערוץ ממלכתי, באתר הארץ, 12 באפריל 2011
- ^ מי רצח את ג'ו אלון?, באתר אתר חיל האוויר, 13 ביוני 2011
- ^ 'הילדים חשבו שברוך סוכן מכונות'. אלמנות השב"כ
- ^ אדם גולדמן, הניו יורק טיימס, האף-בי-איי פתח מחדש את חקירת רצח הנספח הצבאי בוושינגטון ג'ו אלון, באתר הארץ, 9 בינואר 2017