טייסת 101

טייסת מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי

טייסת 101, המכונה גם "טייסת הקרב הראשונה", היא טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי. לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי קרב שונים. הטייסת פעלה מבסיס חצור עד יוני 2021 ומאז הועברה לבסיס רמת דוד.[1][2] נכון ל-2021 מפעילה הטייסת מטוסי F-16C ("ברק").

טייסת 101
סמל טייסת 101
סמל טייסת 101
סמל טייסת 101
פרטים
כינוי טייסת הקרב הראשונה
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
סוג מטוסי קרב
בסיס האם בסיס רמת דוד
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת העצמאות עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ייעוד תקיפה, יירוט, הפצצה, צילום אווירי
כלי טיס F-16C ("ברק 2020" חד-מושבי)
כלי טיס בעבר

כפיר, נשר, מיראז' 3C, מיסטר,
ריפבליק RC-3 סי-בי, ‏P-51 מוסטנג,
ספיטפייר, אוויה S-199,

F-16D ("ברק 2020" דו-מושבי)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מטוס ברק2020-F-16C של טייסת 'הקרב הראשונה' בחיל האוויר הישראלי
מטוס F-16C ברק 2020 של טייסת 101 בתצוגת יום העצמאות.
מטוסי F-16C ברק של הטייסת בתיקון ביחידת האחזקה האווירית לאחר שנפגעו בהצפה בבסיס חצור
טקס הפרידה מהטייסת בבסיס חצור לפני המעבר שלה לבסיס רמת דוד, יוני 2021

היסטוריה עריכה

הטייסת הוקמה בשנת 1948 על ידי לו לנארט ומודי אלון, כאשר לנארט היה למעשה מפקדה הראשון בפועל, אך אלון הוא הראשון שמונה רשמית להיות מפקדה. בסיסה הראשון היה שדה התעופה הרצליה.[3]

ב-29 במאי 1948 מונה אלון למפקד הטייסת, ועוד באותו יום לפנות ערב יצא לתקיפה אווירית על הטור המצרי סמוך לגשר עד הלום[4]. בתקיפה זו השתתפו ארבעת המטוסים הראשונים של טייסת הקרב הצעירה, מדגם "אוויה S-199" ("מסרשמיט"), שעד אז עצם קיומם של מטוסי קרב ישראליים היה בגדר סוד. היה זה המבצע הראשון ולמעשה הטיסה המבצעית הראשונה של מטוסי קרב במדינה החדשה. בתקיפה נהרג אחד הטייסים, אדי כהן.[5]

ב-3 ביוני המריא אלון משדה התעופה הרצליה והפיל באמצעות ה"מסרשמיט" שלו שתי דקוטות מצריות שהפציצו את תל אביב. כל זאת לאחר כשבועיים של הפצצות כמעט יום יום. העיר תל אביב לא ידעה את נפשה מרוב שמחה. ב-8 ביולי המריא אלון כדי לתקוף טור משוריין מצרי בביר עסלוג' שבנגב. בדרכו חזרה הבחין המבנה שבו טס בשני מטוסי ספיטפייר מצריים, ואלון הפיל אחד מהם. ב-16 באוקטובר 1948 חזר אלון יחד עם עזר ויצמן מגיחת תקיפה על הכוח המצרי שהחל לסגת מאיסדוד; אלון התרסק עם מטוסו בגישה לנחיתה בשדה התעופה הרצליה, ונהרג. סיד כהן החליף אותו בפיקוד על הטייסת. כיוון שרוב הטייסים של טייסת 101 היו מתנדבים מחו"ל, לאחר המלחמה רובם חזרו לארצותיהם והטייסת התרוקנה. כדי לפצות על חיסרון זה הובאו לארץ פרחי הטיס החדשים מצ'כיה. בנובמבר 1948 עברה הטייסת, בפיקודו של סיד כהן, מהרצליה לבסיס חצור.

מאחר שיבואן המטוסים של הטייסת, אל שווימר, השיג לטייסת במבצע תובלה חסר תקדים 12 מטוסי מוסטנג חדשים, התפלגה הטייסת לשתי טייסות: טייסת 101 שהפכה לטייסת המוסטנגים, ובשכנות לה הוקמה טייסת 105 ("העקרב") של מטוסי הספיטפייר הישנים.

בסיום מלחמת ההתשה נמנו טייסי הטייסת עם הכוחות שהשתתפו במבצע רימון 20, שבמסגרתו הפילו מטוסי חיל האוויר הישראלי בשמי מצרים חמישה מטוסי מיג-21 מוטסים בידי טייסים סובייטיים. 8 ממטוסי טייסת 101 השתתפו בקרב האוויר של 13 בספטמבר 1973, שבמהלכו הופלו 12 מטוסי מיג סוריים ומטוס ישראלי אחד.

במלחמת יום הכיפורים הפעילה הטייסת מטוסי מיראז' 3 ("שחק"). על הטייסת פיקד סא"ל אבי לניר עד שנפל בשבי סוריה ב־13 באוקטובר 1973 לאחר שנאלץ לנטוש את מטוסו שנפגע מטיל קרקע-אוויר במהלך פיטרול ברמת הגולן. הסורים עינו למוות את לניר השבוי, וגופתו הוחזרה לישראל ב-6 ביוני 1974. באפריל 1976 הוענק לו עיטור העוז. את לניר החליף בפיקוד על הטייסת סגנו, ישראל בהרב, ובתום המלחמה מונה הרצל בודינגר לפיקוד על הטייסת והטייסת קלטה את מטוסי הכפיר הראשונים שיוצרו בישראל.

הטייסת זכתה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות בשנים 2013 ו-2019.

ב-21 ביוני 2021, הטייסת חזרה לבסיס רמת דוד, לאחר 65 שנות שירות בבסיס חצור.

עמותת הטייסת ("מועדון" תחת עמותת חיל האוויר) הוקמה בשנת 2006 ומטרתה היא העמקת המסורת וגיבוש הדורות השונים, החל מהקמת הטייסת ועד ליום.זה. העמותה הוקמה ונוהלה על ידי טייס טייסת 101 (מטוסי ברק 1 וברק 2) סא"ל דני ברכה (המכונה "הכריש").

מפקדי הטייסת עריכה

תקופה ראשונה - אוויה S-199, ספיטפייר, מוסטנג עריכה

מפקד מינוי הערות
מרדכי (מודי) אלון מאי 1948 נהרג ב-16 באוקטובר 1948. ממלאי מקומו היו ביל קייזר וסימור פלדמן
סיד כהן אוקטובר 1948
עזר ויצמן מרץ 1949
יעקב ג'ק כהן יוני 1949
גרישה בראון יולי 1949
משה פלד דצמבר 1950
מאיר רוף מרץ 1951
אברהם יפה יולי 1951
מרדכי הוד מרץ 1952 לימים מפקד חיל האוויר
מאיר רוף מרץ 1953
בני פלד אפריל 1954 ממלא מקום, לימים מפקד חיל האוויר
אברהם יפה יוני 1954
יצחק יבנה אוגוסט 1954

תקופה שנייה - דאסו מיסטר 4A עריכה

מפקד מינוי הערות
בני פלד פברואר 1956 בזמן פציעתו, ממלא המקום היה מנחם בר
יעקב אגסי אוקטובר 1957 ממלא מקום
יעקב "יאק" נבו דצמבר 1957 ממלא מקום
אהרון יואלי מאי 1958
יוסף ג'ו אלון אוגוסט 1960
רפי הר-לב אוגוסט 1961

תקופה שלישית - שחק, נשר, כפיר עריכה

מפקד מינוי הערות
יוסף ג'ו אלון נובמבר 1961
ארלוזור לב (זוריק) דצמבר 1963 שימש כמפקד בסיס רמת דוד כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, ונהרג בהתרסקות מטוסו במהלך המלחמה.
עמוס לפידות אוגוסט 1965 לימים מפקד חיל האוויר
דן סבר יוני 1967 ממלא מקום
עודד מרום דצמבר 1967
יפתח ספקטור אפריל 1970 לימים מפקד רמת דוד ותל נוף
אברהם לניר אוגוסט 1971 בעל עיטור העוז. נרצח על ידי הסורים לאחר שנפל בשבי במהלך מלחמת יום הכיפורים
ישראל בהרב 13.10.73 ממלא מקום
הרצל בודינגר אוקטובר 1973 לימים מפקד חיל האוויר
איתן פלד נובמבר 1976
נחום מרחבי ספטמבר 1977
עמוס שחר מאי 1979
ערן גל יולי 1982
יורם פלד יולי 1984

תקופה רביעית - F-16 דו מושבי וחד מושבי עריכה

    מפקד           מינוי      הערות
יורם פלד מרץ 1987 קלט את מטוסי ברק 1 דו מושבי
רני פלק יולי 1989 מפקד במלחמת המפרץ, לימים מפקד בסיס חצרים בדרגת תא"ל
רם שמואלי מאי 1991 קלט את מטוסי ברק 2 דו מושבי, לימים מפקד בסיסי עובדה ורמת דוד בדרגת אל"ם וראש להק מודיעין בדרגת תא"ל
רוני שלומי אוגוסט 1994 נהרג עם הנווט יובל בנימין ביולי 1995 בתאונה אווירית לאחר התנגשות עם מטוס אחר מהטייסת. דן מוקדי, סמ"ט א', מונה למלא את מקומו למספר ימים.
נמרוד שפר יולי 1995 מונה להחליף את רוני שלומי. לימים ראש מטה חיל האוויר וראש אג"ת בדרגת אלוף.
שלי גוטמן אוקטובר 1997 לימים מפקד בסיס חצרים בדרגת תא"ל
יפהוד רייף 1999–2001
אריאל בריקמן 2001–2003 לימים מפקד בסיס חצור בדרגת אל"ם
סא"ל ארז 2003–2005
סא"ל יזהר 2005–2007
סא"ל ירון 2007–2009
סא"ל מיקי 2009–2011 לימים מפקד בית הספר לטיסה בדרגת אלוף-משנה
סא"ל עמית 2011–2013
יובל הראל 2013–2015
סא"ל אסף ו. 2015–2017
סא"ל אסף א. 2017–2019
סא"ל ג' 2019–2021

סמל הטייסת עריכה

 
סמלה הראשון של הטייסת בתקופת המטוסים אוויה S-199, ספיטפייר, ‏P-51 מוסטנג, ריפבליק RC-3 סי-בי.

סמל הטייסת עוצב באחד מערבי הטייסת, בעת בילוי בפאב על ידי טייס המח"ל סטן אנדריוס (שמאוחר יותר נרצח על ידי המצרים לאחר שמטוסו הופל במלחמת השחרור) וטייס המח"ל בוב ויקמן. הטייסים שהיו איתם החליטו לבחור את המספר 101 כמספר הטייסת כדי להטעות את האויב לחשוב שיש לישראל 100 טייסות. מודי אלון לא אהב את הסמל והציע להשתמש בעקרב כסמל הטייסת. הטייסים דחו את הצעתו, ולאחר הקמת טייסת 105 מתוך טייסת 101, נבחר העקרב לשמש כסמלה. בתקופת מלחמת העצמאות חבשו כל אנשי הטייסת כובעים אדומים, ונודעו כ"טייסת האדומה".

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טייסת 101 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נעה שנברון, ‏מתכוננות למעבר: טייסות 101 ו-105 פורסות לרמת-דוד, באתר חיל האוויר הישראלי, 10.03.2021
  2. ^ נעה שנברון, ‏טייסת הקרב הראשונה עוברת לבסיס רמת-דוד, באתר חיל האוויר הישראלי, 22.6.2021
  3. ^ מרדכי נאור, סיפורי הרצליה - 50 פרשיות בתולדות הרצליה, הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2013, הפרק "טייסת הקרב הראשונה - בהרצליה", עמ' 129–133.
  4. ^ זהר נייגר, ‏עד הלום: זהו סיפור התקיפה הראשונה של חיל-האוויר הישראלי, באתר חיל האוויר הישראלי, 29.5.22
  5. ^ עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, ספרית־מעריב 1975, עמ' 59.