טייסת 101

טייסת מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי

טייסת 101, המכונה גם "טייסת הקרב הראשונה", היא טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי. לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי קרב שונים. הטייסת פעלה מבסיס חצור עד יוני 2021 ומאז הועברה לבסיס רמת דוד.[1][2] נכון ל-2021 מפעילה הטייסת מטוסי F-16C ("ברק").

טייסת 101
סמל טייסת 101
סמל טייסת 101
סמל טייסת 101
פרטים
כינוי טייסת הקרב הראשונה
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
סוג מטוסי קרב
בסיס האם בסיס רמת דוד עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־75 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת העצמאות עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ייעוד תקיפה, יירוט, הפצצה, צילום אווירי
כלי טיס F-16C ("ברק 2020" חד-מושבי)
כלי טיס בעבר

כפיר, נשר, מיראז' 3C, מיסטר,
ריפבליק RC-3 סי-בי, ‏P-51 מוסטנג,
ספיטפייר, אוויה S-199,

F-16D ("ברק 2020" דו-מושבי)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מטוס ברק2020-F-16C של טייסת 'הקרב הראשונה' בחיל האוויר הישראלי 
מטוס F-16C ברק 2020 של טייסת 101 בתצוגת יום העצמאות.
מטוסי F-16C ברק של הטייסת בתיקון ביחידת האחזקה האווירית לאחר שנפגעו בהצפה בבסיס חצור
טקס הפרידה מהטייסת בבסיס חצור לפני המעבר שלה לבסיס רמת דוד, יוני 2021

היסטוריה עריכה

הטייסת הוקמה בשנת 1948 על ידי לו לנארט ומודי אלון, כאשר לנארט היה למעשה מפקדה הראשון בפועל, אך אלון הוא הראשון שמונה רשמית להיות מפקדה.

ב-29 במאי 1948 מונה אלון למפקד הטייסת, ועוד באותו יום לפנות ערב יצא לתקיפה אווירית על הטור המצרי סמוך לגשר עד הלום[3]. בתקיפה זו השתתפו ארבעת המטוסים הראשונים של טייסת הקרב הצעירה, מדגם "אוויה S-199" ("מסרשמיט"), שעד אז עצם קיומם של מטוסי קרב ישראליים היה בגדר סוד. היה זה המבצע הראשון ולמעשה הטיסה המבצעית הראשונה של מטוסי קרב במדינה החדשה. בתקיפה נהרג אחד הטייסים, אדי כהן.[4]

ב-3 ביוני המריא אלון משדה התעופה הרצליה והפיל באמצעות ה"מסרשמיט" שלו שתי דקוטות מצריות שהפציצו את תל אביב. כל זאת לאחר כשבועיים של הפצצות כמעט יום יום. העיר תל אביב לא ידעה את נפשה מרוב שמחה. ב-8 ביולי המריא אלון כדי לתקוף טור משוריין מצרי בביר עסלוג' שבנגב. בדרכו חזרה הבחין המבנה שבו טס בשני מטוסי ספיטפייר מצריים, ואלון הפיל אחד מהם. ב-16 באוקטובר 1948 חזר אלון יחד עם עזר ויצמן מגיחת תקיפה על הכוח המצרי שהחל לסגת מאיסדוד; אלון התרסק עם מטוסו בגישה לנחיתה בשדה התעופה הרצליה, ונהרג. סיד כהן החליף אותו בפיקוד על הטייסת. מכיוון שרוב הטייסים של 101 היו בעצם מתנדבים מחו"ל לאחר המלחמה רובם חזרו לארצותיהם והטייסת התרוקנה. כדי לפצות על חיסרון זה הובאו לארץ פרחי הטייס החדשים מצ'כיה.

מאחר שיבואן המטוסים של הטייסת, אל שווימר, השיג לטייסת במבצע תובלה חסר תקדים 12 מטוסי מוסטנג חדשים, התפלגה הטייסת לשתי טייסות: טייסת 101 שהפכה לטייסת המוסטנגים, ובשכנות לה הוקמה טייסת 105 ("העקרב") של מטוסי הספיטפייר הישנים.

בסיום מלחמת ההתשה נמנו טייסי הטייסת עם הכוחות שהשתתפו במבצע רימון 20, שבמסגרתו הפילו מטוסי חיל האוויר הישראלי בשמי מצרים חמישה מטוסי מיג-21 מוטסים בידי טייסים סובייטיים. 8 ממטוסי טייסת 101 השתתפו בקרב האוויר של 13 בספטמבר 1973, שבמהלכו הופלו 12 מטוסי מיג סוריים ומטוס ישראלי אחד.

במלחמת יום הכיפורים הפעילה הטייסת מטוסי מיראז' 3 ("שחק"). על הטייסת פיקד סא"ל אבי לניר עד שנפל בשבי סוריה ב־13 באוקטובר 1973 לאחר שנאלץ לנטוש את מטוסו שנפגע מטיל קרקע-אוויר במהלך פיטרול ברמת הגולן. הסורים עינו למוות את לניר השבוי, וגופתו הוחזרה לישראל ב-6 ביוני 1974. באפריל 1976 הוענק לו עיטור העוז. את לניר החליף בפיקוד על הטייסת סגנו, ישראל בהרב, ובתום המלחמה מונה הרצל בודינגר לפיקוד על הטייסת והטייסת קלטה את מטוסי הכפיר הראשונים שיוצרו בישראל.

הטייסת זכתה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות בשנים 2013 ו-2019.

ב-21 ביוני 2021, הטייסת חזרה לבסיס רמת דוד, לאחר 65 שנות שירות בבסיס חצור.

עמותת הטייסת ("מועדון" תחת עמותת חיל האוויר) הוקמה בשנת 2006 ומטרתה היא העמקת המסורת וגיבוש הדורות השונים, החל מהקמת הטייסת ועד ליום.זה. העמותה הוקמה ונוהלה על ידי טייס טייסת 101 (מטוסי ברק 1 וברק 2) סא"ל דני ברכה (המכונה "הכריש").

מפקדי הטייסת עריכה

תקופה ראשונה - אוויה S-199, ספיטפייר, מוסטנג עריכה

מפקד מינוי הערות
מרדכי (מודי) אלון מאי 1948 נהרג ב-16 באוקטובר 1948. ממלאי מקומו היו ביל קייזר וסימור פלדמן
סיד כהן אוקטובר 1948
עזר ויצמן מרץ 1949
יעקב ג'ק כהן יוני 1949
גרישה בראון יולי 1949
משה פלד דצמבר 1950
מאיר רוף מרץ 1951
אברהם יפה יולי 1951
מרדכי הוד מרץ 1952 לימים מפקד חיל האוויר
מאיר רוף מרץ 1953
בני פלד אפריל 1954 ממלא מקום, לימים מפקד חיל האוויר
אברהם יפה יוני 1954
יצחק יבנה אוגוסט 1954

תקופה שנייה - דאסו מיסטר 4A עריכה

מפקד מינוי הערות
בני פלד פברואר 1956 בזמן פציעתו, ממלא המקום היה מנחם בר
יעקב אגסי אוקטובר 1957 ממלא מקום
יעקב "יאק" נבו דצמבר 1957 ממלא מקום
אהרון יואלי מאי 1958
יוסף ג'ו אלון אוגוסט 1960
רפי הר-לב אוגוסט 1961

תקופה שלישית - שחק, נשר, כפיר עריכה

מפקד מינוי הערות
יוסף ג'ו אלון נובמבר 1961
ארלוזור לב (זוריק) דצמבר 1963 שימש כמפקד בסיס רמת דוד כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, ונהרג בהתרסקות מטוסו במהלך המלחמה.
עמוס לפידות אוגוסט 1965 לימים מפקד חיל האוויר
דן סבר יוני 1967 ממלא מקום
עודד מרום דצמבר 1967
יפתח ספקטור אפריל 1970 לימים מפקד רמת דוד ותל נוף
אברהם לניר אוגוסט 1971 בעל עיטור העוז. נרצח על ידי הסורים לאחר שנפל בשבי במהלך מלחמת יום הכיפורים
ישראל בהרב 13.10.73 ממלא מקום
הרצל בודינגר אוקטובר 1973 לימים מפקד חיל האוויר
איתן פלד נובמבר 1976
נחום מרחבי ספטמבר 1977
עמוס שחר מאי 1979
ערן גל יולי 1982
יורם פלד יולי 1984

תקופה רביעית - F-16C עריכה

מפקד מינוי הערות
יורם פלד מרץ 1987
רני פלק יולי 1989 לימים מפקד בסיס חצרים בדרגת תא"ל
רם שמואלי מאי 1991 לימים מפקד בסיסי עובדה ורמת דוד בדרגת אל"ם וראש להק מודיעין בדרגת תא"ל
רוני שלומי אוגוסט 1994 נהרג עם הנווט יובל בנימין ביולי 1995 בתאונה אווירית לאחר התנגשות עם מטוס אחר מהטייסת. דן מוקדי מונה למלא את מקומו.
נמרוד שפר יולי 1995 לימים ראש מטה חיל האוויר וראש אג"ת בדרגת אלוף.
שלי גוטמן אוקטובר 1997 לימים מפקד בסיס חצרים בדרגת תא"ל
יפהוד רייף 1999 - 2001
אריאל בריקמן 2001 - 2003 לימים מפקד בסיס חצור בדרגת אל"ם
סא"ל ארז 2003 - 2005
סא"ל יזהר 2005 - 2007
סא"ל ירון 2007 - 2009
סא"ל מיקי 2009 - 2011 לימים מפקד בית הספר לטיסה בדרגת אלוף-משנה
סא"ל עמית 2011 - 2013
יובל הראל 2013 - 2015
סא"ל אסף ו. 2015 - 2017
סא"ל אסף א. 2017 - 2019
סא"ל ג' 2019 - 2021

סמל הטייסת עריכה

 
סמלה הראשון של הטייסת בתקופת המטוסים אוויה S-199, ספיטפייר, ‏P-51 מוסטנג, ריפבליק RC-3 סי-בי.

סמל הטייסת עוצב באחד מערבי הטייסת, בעת בילוי בפאב על ידי טייס המח"ל סטן אנדריוס (שמאוחר יותר נרצח על ידי המצרים לאחר שמטוסו הופל במלחמת השחרור) וטייס המח"ל בוב ויקמן. הטייסים שהיו איתם החליטו לבחור את המספר 101 כמספר הטייסת כדי להטעות את האויב לחשוב שיש לישראל 100 טייסות. מודי אלון לא אהב את הסמל והציע להשתמש בעקרב כסמל הטייסת. הטייסים דחו את הצעתו, ולאחר הקמת טייסת 105 מתוך טייסת 101, נבחר העקרב לשמש כסמלה. בתקופת מלחמת העצמאות חבשו כל אנשי הטייסת כובעים אדומים, ונודעו כ"טייסת האדומה".

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טייסת 101 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה