ג'רום ק. ג'רום

סופר בריטי
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ג'רום קלפקה ג'רוםאנגלית: Jerome Klapka Jerome;‏ 2 במאי 185914 ביוני 1927) היה סופר ומחזאי אנגלי. כתב ופרסם עשרות נובלות, סיפורים קצרים ומחזות. הספר שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב) הוא יצירתו הידועה ביותר.

ג'רום ק. ג'רום
Jerome K. Jerome
לידה 2 במאי 1859
וולסול, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביוני 1927 (בגיל 68)
נורת'האמפטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jerome Klapka Jerome עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אוקספורדשייר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים St Marylebone Grammar School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות שלושה בסירה אחת, שלושה גברים בבומל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'ורג'ינה אליזבת הנרייטה סטנלי מאריס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.jeromekjerome.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ג'רום נולד בשנת 1859 בוולסול, אנגליה, הבן הרביעי והאחרון להוריו, ג'רום קלפ ומרגרט ג'רום. אביו היה מהנדס שעזב את עבודתו בעסקי המכרות זמן קצר לאחר הולדת ג'רום. המשפחה עברה ללונדון ב־1862, שם חייתה בעוני יחסי כאשר האב עוסק במסחר בכלי מתכת.

ג'רום היה בן 12 כשמת אביו בשנת 1871. הוא נטש אז את לימודיו בבית הספר. מאוחר יותר אמר: "מה שילד לומד בשש שנות לימוד בבית-ספר, הוא יכול ללמוד בבית, בעזרת מוכר ספרים אינטליגנטי, בשישה חודשים".

בגיל 14 החל לעבוד כקופאי בתחנת הרכבת יוסטון. אחיו הגדול נפטר ממחלה, אחיותיו נישאו ועזבו את לונדון, וג'רום טיפל באמו החולה עד פטירתה כשהוא בן 15. הוא הצטרף ללהקות שחקנים נודדות שהציגו בכפרים, כשהוא משחק כמעט כל תפקיד בהצגה: "בהמלט, למשל, שיחקתי כבר את כל התפקידים פרט לאופליה".

לאחר שלוש שנות עיסוק במשחק הבין שהמשחק אינו ייעודו, והחל לכתוב מחזות. במקביל עסק במגוון עבודות – בין היתר עבד אצל קבלן בניין, אצל סוכן בורסה ואצל עורך דין, וכן עבד כמורה, עיתונאי ועורך.[1]

הוא התגורר בלונדון בחדר שכור עם חברו ג'ורג' ויינגרייב, פקיד בנק (האיש שעליו מבוססת דמותו של ג'ורג' ב"שלושה בסירה אחת"). ויינגרייב עודד את ג'רום לכתוב. החוויות שצבר בתקופה זו יצאו לאור בספרו "על הבימה ומחוצה לה". מכירות הספר ביססו אותו כלכלית. ג'רום בנה לעצמו חיי חברה מוצלחים, והתיידד עם קארל הנצ'ל (האריס ב"שלושה בסירה אחת"), שניהל עסק צילום לשירות הדפוס. ג'רום, ג'ורג' וקארל נהגו לבלות את זמנם בשיט על התמזה.

בגיל 29 התחתן עם גרושה בשם ג'ורג'ינה הנרייטה סטנלי, שאותה כינה אתי. הם בילו את ירח הדבש שלהם על התמזה, שם קיבל ג'רום את ההשראה לכתיבת "שלושה בסירה אחת". רוב המידע בספר מבוסס על יומן התמזה של צ'ארלס דיקנס, וחוויותיו של ג'רום עצמו על התמזה ובקרבתה. את הספר כתב בדירתו ברחוב צ'לסי גארדנס 104, שממנה נשקף נוף הנהר. בדירה זו התגורר עם אשתו ג'ורג'ינה, עם בתם רוואנה, ועם בתה של ג'ורג'ינה מנישואים קודמים (גם שמה היה ג'ורג'ינה, אך היא כונתה אלסי).

"שלושה בסירה אחת, מלבד הכלב" התפרסם תחילה בהמשכים. "שלושה בסירה אחת" יצא לאור כספר ב־5 במרץ 1889, כשג'רום היה בן 30. הספר זכה להצלחה ותורגם לעשרות שפות. הצלחת הספר הבטיחה את עתידו הכלכלי ואפשרה לו להתמסר לכתיבה.[1] ג'רום ומשפחתו עברו לגור בבית מרווח בשכונת סנט ג'ונס ווד, ומשם עברו למרכז רובע מייפר היוקרתי, ליד הייד פארק. ג'רום ערך שני כתבי עת ספרותיים – 'איידלר' ו'טודיי', והתיידד עם רבים מהסופרים האנגליים, ביניהם ישראל זנגוויל, ה'. ג'. וולס, ארתור קונאן דויל, ג'יימס מתיו ברי, ריידר הגארד, ג'ורג' ברנרד שו, רוברט לואיס סטיבנסון, אנטוני הופ, רודיארד קיפלינג ועוד רבים נוספים.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, ניסה ג'רום להתגייס לצבא האנגלי, אך לא התקבל בגלל גילו הגבוה (55). לבסוף התנדב כנהג אמבולנס לצלב האדום הצרפתי, אך בשובו מן המלחמה ניכרו השפעות המראות של המלחמה על אופיו. הוא חזר מהמלחמה מדוכא, כשרוחו מלאת ההומור שבורה, ואמונו בטוב לבו של האדם מעורער. רגשותיו המרירים מצאו את ביטויים בדברים שכתב אחרי המלחמה.[1] אירוע מצער נוסף היה פטירתה של בתו החורגת, אלסי, ב־1921. אשתו ואלסי אינן מוזכרות לעיתים קרובות באוטוביוגרפיה של ג'רום. את החלק הזה של חייו הפרטיים לא רצה לפרסם, כך טען.

ג'רום לקה בשבץ בזמן טיול עם אשתו, ולאחר אשפוז בבית חולים מת ב־14 ביוני 1927, כשהיה בן 68.

אשתו נפטרה כ-11 שנים לאחר מכן, ב־25 באוקטובר 1938. רוואנה, בתו של ג'רום, לא נישאה מעולם, ומתה בשנת 1966. ג'רום, אתי, אלסי ואחותו של ג'רום קבורים בחצר כנסייה בכפר יולם באוקספורדשייר, לא הרחק מהתמזה.

כתביו ומורשתו

עריכה
 
ג'רום ק. ג'רום

במשך חייו פרסם ג'רום כ־40 ספרים ומחזות, בנוסף לפרסומים קצרים רבים נוספים. הוא שאף להכרה חברתית כסופר רציני, בדומה לדיקנס, אך זכור כהומוריסטן, בעיקר בזכות ספרו "שלושה בסירה אחת", שתורגם לשפות רבות.

ל"שלושה בסירה אחת" קדם קובץ מאמרים בשם "מחשבות בטלות של הולך בטל" (אנ') מ-1886 שיש בהן הרבה הומור טוב לב. מחזהו הרציני האלגורי "הקץ לדירה שבקומה השלישית באחורי הבית" (אנ') הוצג בהצלחה שבע שנים רצופות[2] וזכה גם לעיבודים לסרטי קולנוע בריטיים ב-1918 וב-1935. בשנת 1900, 11 שנים לאחר ש"שלושה בסירה אחת" יצא לאור, הופיע "שלושה גברים בבומל" ("שלושה בבומל"), שהוא סיפור המסע השני של השלישייה מ"שלושה בסירה אחת", וזכה להצלחה רבה.[1] ג'רום כתב גם אוטוביוגרפיה בשם "חיי וזמני" (My Life and Times) שהופיעה ב-1925.[2]

ג'רום נודע בצורת כתיבתו המקורית, שבה הוא עושה שימוש בהגזמות ובתיאור פשוט של מצבים מצחיקים ואירוניים. הוא ציני מאוד ביחסו למצבים שהוא מתאר, ואחת מהטכניקות המרשימות ביותר שלו היא היכולת לשנות את תיאורי המצב במשפט אחד, ולתאר את שינויי ההרגשה של דמות מקיצוניות אחת לשנייה. רבים מעריכים מאוד את ההומור של ג'רום.[דרוש מקור: יש דוגמה לרבים אלו?] עם זאת, הספר "שלושה בסירה אחת" ספג גם קיתונות של ביקורת שלילית – לדעת חלק מהמבקרים לא היה בו אלא הומור זול, ללא איכויות ספרותיות.

אחד מן התומכים בג'רום היה חברו הטוב, ישראל זנגוויל. זנגוויל כתב מאמר על "שלושה בסירה אחת", בו הוא מתבדח על חשבונם של המבקרים שאהבו את הספר בתחילה, אך תקפו אותו ברגע שהצליח.

זנגוויל שוחח עם ג'רום על אמונותיו הציוניות וג'רום כתב באוטוביוגרפיה שלו, "חיי וזמני", את דעתו על הציונות:

”תמיד סברתי שהסכנה הגדולה ביותר לציונות היא, שהיא תתגשם ותהפוך למציאות. ירושלים הייתה חזון נפלא ליהודים, עמוד האש שהלך לפניהם לאורך מאות שנים של צרות ורדיפות. כל זמן שהיא נשארת בגדר חלום, יכול כל יהודי, ולו האומלל ביותר, לנצור אותה בלבו ולהעביר את המורשת הנפלאה הזאת לילדיו. אבל מי, בשם האלוהים, רוצה להפוך אותה לעיירה עלובה ונידחת בצד מסילת הרכבת לבגדאד? ודאי לא הציונים...” (תרגם דני קרמן).

תרגומים לעברית

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 גבריאל רוזן (רוזנבאום), מבוא ל"שלושה בבומל", תל אביב: גמיר, תשמ"ב, עמ' 5–6
  2. ^ 1 2 A. Moss, ג'רום, ג'רום קלפקה, האנציקלופדיה העברית י"א, חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשי"ז, עמ' 271