פתיחת התפריט הראשי
גבעות זייד, יוני 1946

גבעות זייד היה קיבוץ באזור הצפון ליד בית זייד.

היסטוריהעריכה

הקיבוץ הוקם בשנת 1940 על ידי גרעין ירושלמי שאירגן יוחנן זייד, גרעין מבוגרי בית ספר מקווה ישראל שאירגן יפתח זייד וכן עולים מרומניה ומפולין.

הקיבוץ נקרא על שמו של אלכסנדר זייד, שגר בסמוך, ונרצח בשנת 1938 על ידי ערבים בערך במקום בו שכן היישוב.

בשנת 1951 התיישבו בגבעות זייד חברי גרעין תנועת "גורדוניה" מארגנטינה שעלו בשנת 1950 וקיבלו הכשרה בקיבוץ גניגר. הקיבוץ סבל אז מבעיות כלכליות וחברתיות. באותה שנה הצטרף אליהם גרעין מאורוגוואי ובשנת 1953 הצטרפה קבוצה גדולה נוספת של חברי "דרור" מארגנטינה. בהמשך הצטרפה קבוצה של עולים מטורקיה שהתחנכו בחברת נוער בקבוצת שילר. גודל השטח,[1] איכות הקרקע וזמינות המים במקום לא הספיקו להקמתו של משק קיבוצי, והיישוב סבל מבעיות חברתיות ומעזיבות רבות. בשנת 1957 הוחלט ב"איחוד הקבוצות והקיבוצים" לפרק את הקיבוץ. גבעות זייד נעזב וחלק מהחברים עברו להקים קיבוץ חדש בנגב. הם התיישבו במקום שבו הייתה בשנים 1955–1957 חווה חקלאית של "חברת יצור ופיתוח", והקימו יחד עם גרעין "צל-צח" של הנח"ל (של בוגרי "התנועה המאוחדת" מגבעתיים) את קיבוץ אור הנר; כבר לפני התפרקות היישוב דובר על העתקתו למקום יישוב זה, שכונה "אור נר", באזור שער הנגב, בין קיבוץ ארז ובין חוות איבים.[2][3]

בשנת 1964 הוקם על אדמות גבעות זייד כפר תקווה, המיועד לאנשים בוגרים בעלי צרכים מיוחדים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גבעות זייד בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה