גילה בלס

חוקרת, אוצרת, פרופסור חברה (בגמלאות) בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב וסופרת

גילה בלס (נולדה ב-22 בספטמבר 1927) היא חוקרת, אוצרת ופרופסור חברה (בגמלאות) בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, מתמחה באמנות מודרנית ואמנות ישראלית.

גילה בלס
גילה בלס, 2015
גילה בלס, 2015
לידה 22 בספטמבר 1927 (בת 96)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי תולדות האמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
תרומות עיקריות
חקר תולדות האמנות הישראלית
הקמת ארכיון 'בית ציפר' לתיעוד וחקר האמנות הישראלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

גילה בלס נולדה בירושלים ב-22 בספטמבר 1927 ללאה (לוטקה) ושמעון (שימק) כהן. הייתה נשואה לסופר שמעון בלס עד לפטירתו ב-2019. בלס הייתה בין ראשוני המרצים של החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, וכן הייתה בין החוקרות הראשונות של האמנות ישראלית, ולחמה להכניס את הנושא לתוכנית הלימודים של החוג לתולדות האמנות. החל משנת 1975 ועד 2015 ייסדה וניהלה את "בית ציפר" - המרכז לתיעוד וחקר האמנות הישראלית שליד הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב[1]. ב-1991 ייסדה את התוכנית הרב-תחומית לאמנויות בפקולטה לאמנויות ועמדה בראשה עד צאתה לגמלאות ב-1996.

בלס השפיעה מאוד על תחום לימודי האמנות המודרנית בישראל, ובמיוחד על תחום לימודי האמנות הישראלית. היא גידלה דורות של מרצים, חוקרים ואוצרים בתחומים אלה, שרובם נמצאים כיום בנקודות מפתח באקדמיה או בשדה האמנות בישראל, והיא אף השפיעה על אמנים רבים שלמדו אצלה את תולדות האמנות. בלס פרסמה ומפרסמת ספרים ומאמרי מחקר רבים על אמנות מודרנית וישראלית בכתבי-עת בישראל ומחוצה לה. כמו כן אצרה, ועדיין אוצרת, מספר רב של תערוכות חשובות, שמבחר מהן מופיע ברשימה למטה. השתתפה בכנסים בינלאומיים ומקומיים רבים וחברה באגודות: Société de l'histoire de l'art Français וכן ב-Société Cézanne.

לימודי אמנות עריכה

  • 1945-1947 בצלאל, ירושלים.
  • 1948-1950 המדרשה למורים לציור, תל אביב.
  • 1954-1955 בית הספר של הלובר, פריס, (תולדות האמנות ומוזואולוגיה).
  • 1964-1969 ב.א. תולדות אמנות ופילוסופיה (אוניברסיטאות ירושלים ותל אביב).
  • 1969-1970 לימודי מ.א בפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב.
  • 1970-1974 דוקטורט על "הקומפוזיציה ביצירת סזאן", אוניברסיטת סורבון-פנתיאון (פריס 1).
  • 1976-1988 דוקטורט של המדינה (מקביל לפוסט-דוקטורט) בסורבון, (פריז 4), על "מתרחצות ומתרחצים ביצירת סזאן".

עבודה עריכה

  • 1954-1950 מרכזת מדור חינוך והדרכה במוזיאון תל אביב.
  • 1965-1952 מבקרת אמנות בעיתון "קול העם" ועיתונים אחרים.
  • 1965-1952 מלמדת תולדות אמנות בבתי ספר תיכוניים ומדרשות[2].
  • 1970-1965 אוצרת שרות החינוך של מוזיאון תל אביב[3].
  • 1996-1973 מרצה לאמנות מודרנית ואמנות ישראלית בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, עד צאתה לגמלאות בדרגת פרופסור.

אוצרוּת (תערוכות נבחרות) עריכה

ספרים עריכה

  • אופקים חדשים, הוצאת רשפים ופפירוס, תל אביב, 1980[6].
  • הצבע בציור המודרני - תאוריה ופרקטיקה, הוצאת רשפים, תל אביב, 1996; ב-1997 תורגם לצרפתית בהוצאת אדם בירו, פריס. ב-2002 תורגם לקוריאנית, קונגרי פרס, ב-2009 יוצאת בעברית מהדורה שנייה, במודן הוצאה לאור.
  • פול סזאן מתרחצות ומתרחצים - תמה וקומפוזיציה, בצרפתית, הוצאת אדם בירו, פריס, 2002, בתמיכת Paul Getty Foundation.
  • וסילי קנדינסקי - שׁפת הציור, הוצאת דיונון, תל אביב בתמיכת הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב, 2002[7].
  • ד"ר חיים גמזו - בקורות אמנות, מבוא ועריכה, הוצאת מוזיאון תל אביב, 2006[8].
  • רוברט בזה - צייר ופסל, הוצאת מוזיאון תל אביב, 2010.
  • אופקים חדשים, (הוצאה מחודשת ומעודכנת עם צילומי צבע) מודן הוצאה לאור, תל אביב, 2014[9].
  • הקומפוזיציה בציור, למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, 2020.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה