גינקו דו-אונתי

מין של עץ שמקורו בסין
(הופנה מהדף גינקואיים)

גינקו דו־אונתי או גינקו בילובה (שם מדעי: Ginkgo biloba) הוא מין של עצים שמקורו בסין והוא מין יחיד במערכת הגינקואיים. [דרוש מקור] זהו עץ בעל יכולת הסתגלות מצוינת, ועמידות גבוהה לתנאים עירוניים, ולפיכך הוא משמש כעץ נוי בארצות רבות בעולם. אורך חייו של עץ גינקו רב מאוד, ועשוי להגיע לאלפי שנים. בסין ידוע על פרט שגילו כ־3,500 שנים.

קריאת טבלת מיוןגינקו דו־אונתי
GINKGOBAUM-2.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
קבוצה: וסקולריים
מערכה: גינקואיים
מחלקה: גינקואיים
סדרה: גינקונים
משפחה: גינקויים
סוג: גינקו
מין: גינקו דו־אונתי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ginkgo biloba
ליניאוס, 1771
עץ גינקגו בסתיו

בספרות הבוטנית העברית מופיעים שני שמות עבריים לצמח - גינקגו וגינקו (דו־אונתי). מקורה של הצורה "גינקגו" בסין, שם נתגלה הצמח לראשונה, וזה שמו במנדרינית. הצורה "גינקו" מקורה ביפן, בשל שיבוש בהגיית המילה.[2]

מיון והיסטוריה גאולוגיתעריכה

גינקו דו־אונתי הוא המין היחיד הקיים כיום במערכת הגינקואיים (Ginkgophyta), השייכת למערכת הצמחים חשופי הזרע, כלומר: צמחי זרע שלא נמנים עם בעלי הפרחים. לכן יש לגינקו מעמד של מאובן חי. שרידים ראשונים של קרובי משפחתו שייכים לפרם (לפני כ־270 מיליוני שנים). תור הקרטיקון היה שיאם של הגינקואיים, שמנו אז יותר מעשרה מינים שונים הידועים כיום לפי השרידים המאובנים שלהם. עם זאת, לקראת תחילת תור השלישון נותר רק מין נוסף אחד (Ginkgo adiantoides), שאף הוא נעלם בסוף תקופת הפליוקן. המין הנותר, גינקו דו-אונתי, קיים בעיקר כצמח תרבותי, שניטע בידי בני-אדם. במקדשים בסין, למשל במנזר שאולין, ישנם עצי גינקו שניטעו לפי הערכות לפני כ-1,500 שנים. בשנת 1690 הופיע תיעוד ראשון בכתבים מערביים על קיום העץ בגני מקדשים ביפן.

עלי הגינקו דמויי מניפה; פרי העץ צהוב-כתום, גודלו כגודל שזיף קטן וזרעו ניתן לאכילה לאחר ניקוי הציפה בעלת הריח החריף. הפירות יורדים באשכולות צרים מהענפים.

שימושים רפואייםעריכה

בתמצית הגינקו שני חומרים פעילים – גליקוזידים פלבונואידיים (Flavonoid Glycosides) וגינקוסיד, שהוא חומר ייחודי לצמח זה. המרכז הארצי לבריאות משלימה ואינטגרטיבית (NCCIH) של המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית סיכם את האפקטיביות הרפואית של הגינקו.[3] בסיכום נרשם שאין עדות משכנעת לכך שגינקו מועיל לאף מצב רפואי.[3] אף על פי שמספר מחקרים הראו שגינקו משפר במקצת כמה סימפטומים של דמנציה, ממצאים אלה מתוארים כבלתי מהימנים.[3] מחקרים אחרים מראים שגינקו לא מסייע במניעת דמנציה, התדרדרות קוגניטיבית או דמנציה כתוצאה ממחלת אלצהיימר.[3] מחקרים אלה כוללים גם מחקר אורך שנערך על מעל 3,000 מבוגרים.

קיימות עדויות חלשות ליתרונות טיפוליים של גינקו למספר מצבים רפואיים, אך בתמונה הכוללת, עדויות אלה אינן חד-משמעיות.[3] מצבים אלה כוללים חרדה, גלאוקומה, סכיזופרינה, ורטיגו, רטינופתיה סוכרתית, מחלת העורקים הפריפריאליים ותסמונת קדם-וסתית.[3]

מהמחקרים הקיימים נראה שגינקו אינו מסייע למצבים הבאים: שיפור זיכרון בקרב אנשים בריאים, טרשת נפוצה, לחץ דם גבוה, טנטון ודיכאון עונתי.[3] גינקו גם אינו מפחית את הסיכון ללקות בשבץ מוחי או באוטם שריר הלב.[3]

גינקו הוא תוסף מקובל למשקאות אנרגיה, אך כמותו בהם בדרך כלל נמוכה כל כך, שקשה להניח כי יש לו השפעה כלשהי.

נוכח העובדה כי בלדאק ובטיבט ממליצים[דרוש מקור] בפני תיירים על נטילת גינקו למניעת מחלת גבהים, בוצעו מחקרים רפואיים לבדיקת יעילותה. מחקרים מבוקרים על קבוצות מדגם גדולות הרבה יותר הראו שתמצית גינקו אינה מועילה כלל למניעת מחלת גבהים.[4][5][6] מחקר נוסף הראה כי לצמח אין שום השפעה מיטיבה על פעילות מוחית.[7] מחקר אחר מצא השפעה מועטה.[8]

התניות ותופעות לוואיעריכה

עבור רוב האנשים, צריכה אוראלית של תמצית עלי גינקו בכמויות מתונות היא בטוחה.[3] תופעות לוואי של גינקו כוללות כאבי ראש, כאבי בטן, סחרחורת, פעמת, עצירות ותגובות אלרגיות של העור.[3] גינקו עלול גם להגביר את הסיכון לדימום.[3] במחקר על מכרסמים נמצא שצריכה ממושכת של תמצית עלי גינקו הגדילה את הסיכון לסרטן הכבד ובלוטת התריס. לא ברור אם ממצא זה תקף גם לבני אדם.[3]

גינקו עלול ליצור אינטראקציות עם תרופות שכיחות כמו מדללי דם.[3] ייתכן כי גינקו אינו בטוח לצריכה בזמן ההריון.[3] הוא עלול לגרום ללידה מוקדמת או לדימום מוגבר בזמן הלידה.[3] אין מספיק מידע לגבי הבטיחות בשימוש בגינקו בתקופת ההנקה.[3] יש להיזהר מצריכה של זרעי גינקו או עלי גינקו בלתי מעובדים, שכן הם עלולים להכיל כמויות מסוכנות של רעלנים.[3]

לנטילת הגינקו יש השפעות לא רצויות, במיוחד למי שיש לו הפרעות במחזור הדם, ולאלה שנוטלים תרופות לעיכוב הצמדת טסיות הדם ("דילול הדם") כגון אספירין. כמו כן התייעצות עם רופא לפני נטילת התמצית מומלצת לאנשים הנוטלים תרופות מסוימות נגד דיכאון (מדכאי מונואמין אוקסידאז) ולנשים בהיריון.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גינקו דו-אונתי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גינקו דו־אונתי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ שתי הצורות מופיעות בספרות; לדוגמה, באנציקלופדיה העברית מופיע הערך "גינקגו" (כרך י', עמ' 715), ואילו ב"מגדיר לצמחי תרבות בישראל" של אברהם פאהן ואחרים (1998), ב"מילון אנציקלופדי לטבע ולחקלאות" של ד' גלבוע (1974) ובלקסיקון בוטני" של חנה נמליך (1982) מופיעה הצורה "גינקו".
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 Ginkgo, NCCIH (באנגלית)
  4. ^ שאלות ותשובות, מחלת גבהים וחוסר ב G6PD, באתר InfoMed,‏ 3 באפריל 2002(הקישור אינו פעיל, 19 ביוני 2017)
  5. ^ Jeffrey H Gertsch, Buddha Basnyat, E William Johnson, Janet Onopa, Peter S Holck,‏ Randomised, double blind, placebo controlled comparison of ginkgo biloba and acetazolamide for prevention of acute mountain sickness among Himalayan trekkers: the prevention of high altitude illness trial (PHAIT), באתר BMJ,‏ 11 במרץ 2004
  6. ^ Tony Chow, MD; Vaughn Browne, MD, PhD; Heather L. Heileson, MD; Desiree Wallace, PharmD; James Anholm, MD; Steven M. Green, MD,‏ Ginkgo biloba and Acetazolamide Prophylaxis for Acute Mountain Sickness, באתר המגזין Archives of Internal Medicine, מועתק מכרך 165 גיליון 3 שיצא ב-14 בפברואר 2005
  7. ^ לוטם אליהו, מחקר חדש: גינקו בילובה אינו משפר זיכרון, הידען, 3 בינואר 2009
  8. ^ גינקו בילובה, צמח הגינקו בילובה משפר זיכרון, באתר nrg‏, 10 ביוני 2004