אורי גבריאל
אוּרי גבריאל (נולד ב-3 באפריל 1955) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ומדבב ישראלי. זוכה פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 2005.
![]() | |
לידה |
3 באפריל 1955 (בן 68) מגדיאל, הוד השרון, ישראל |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
תקופת הפעילות | 1972–הווה (כ־51 שנים) |
מקום לימודים | סטודיו למשחק ניסן נתיב |
פרסים והוקרה | פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר על משחקו בסרט "איזה מקום נפלא" |
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |



ביוגרפיה וקריירהעריכה
אורי גבריאל נולד במעברת מגדיאל (כיום שכונה בהוד השרון) לברטה (לשעבר פהימה[1]) וגבריאל שעלו מעיראק. אביו עלה ב-1951 ואילו אמו מעט לפני כן, בעלייה הבלתי לגאלית.[1] כשהיה גבריאל בן חמש, עברה המשפחה ליפו, ובגיל 12 עקרה מיפו לשכונת תל גיבורים בחולון וממנה לשכונת פרדס כץ החילונית שבעיר החרדית בני ברק. מגיל 17 שיחק גבריאל בתיאטרון השכונתי. גבריאל עדיין מתגורר בשכונה זו.[2]
המעברים התכופים מעיר לעיר לא היו קלים לגבריאל והוא נשאר כיתה ולבסוף שובץ בכיתת טעוני טיפוח בבית הספר היסודי ומשם לבית ספר תיכון מקצועי, בו למד חַרַטוּת. מבית ספר זה נפלט גבריאל לאחר שנה וחצי ועבד בעבודות מזדמנות.
לאחר שרות צבאי קצר, ממנו שוחרר בשל חוסר התאמה, המשיך גבריאל לעבוד כשחקן. בהמשך למד משחק ותיאטרון בסטודיו למשחק ניסן נתיב בין השנים 1977-1979.[3]
פרסומו של גבריאל בא משני תפקידים: התפקיד הראשי הראשון שלו בטלוויזיה, בפרק אחד מהסדרה "גם אנו שופטים" (1975), והתפקיד הראשי הראשון שלו בקולנוע, בסרט "מתחת לאף" (1982). על משחקו בסרט "מתחת לאף" זכה בפרס שחקן השנה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה.
על תפקידו ב"גם אנו שופטים" אמר: ”העלילה של הפרק ... "טרנזיסטור"... דמתה לסיפור חיי. גם כשאני ביקשתי להתנתק מהחבורה של הפושטקים בשכונה והתחלתי ללמוד גרפיקה בטכניקום וציור אצל מורה פרטית, הם עשו הכל למשוך אותי בחזרה לחבורה.”[2]
בבחירות לכנסת התשע עשרה, בשנת 2013, קריין את תעמולת הבחירות של מפלגת קדימה, שהתמקדה בראש המפלגה שאול מופז, תוך שימוש בסלוגן "מי אתם שתדרכו על שאול מופז".
קריירה בתיאטרוןעריכה
ההצגה "החצי השני" בתיאטרון השכונתי של פרדס כץ שרצה במשך שנתיים הייתה ניסיונו הראשון במשחק.
השתתף במספר הצגות, בהן: בתיאטרון בית ליסין שיחק בהצגות: "המלך", "מים קדושים"; בתיאטרון הרצליה בהצגה "כוונות טובות"; בתיאטרון הקאמרי בהצגה "הרב קמע"; בתיאטרון חיפה בהצגה "חצוצרה בואדי", ובהפקות לילדים ולנוער: "בן המלך והעני", "גוליבר", ו"עלי בבא וארבעים השודדים".
בשנת 1981 הופיע עם משה איבגי בהצגה לשניים בשם "ביער ביער", בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר.[4] בהצגה זו מגלמים השניים עצירים החשודים ברצח המקיימים דיאלוג ביניהם, וחושפים את עברם בשכונת מצוקה ואת חוסר יכולתם להשתלב בחברה. בשנת 2005 שיחק בהצגה "נתניה" מאת שמואל הספרי.[2]
קריירה בטלוויזיה הישראליתעריכה
- ב-1974 שיחק בתפקיד אורח באחד מפרקי הסדרה "הילדים משכונת חיים", שם גילם גנב.
- ב-1975 הופיע בתפקיד ראשי בפרק בשם "טרנזיסטור" בסדרה "גם אנו שופטים". הפרק שודר בשידורים חוזרים רבים. בפרק גבריאל גילם נער משכונת מצוקה המנסה להתנתק מהסביבה העבריינית שמסביבו וללמוד חשמלאות בבית ספר תיכון מקצועי. לפרויקט הגמר שלו הוא בונה מקלט טרנזיסטור. הצלחתו בלימודים מעוררת את קנאת חבריו העבריינים והם שוברים את מקלט הרדיו. לאחר שחבריו הכשילו אותו בלימודיו הוא אורב להם עם מוט ברזל, פוצע אותם קשות ונעצר על ידי המשטרה.
- ב-1984 שיחק תפקיד אורח בסיטקום הטלוויזיה "קרובים קרובים", שם גילם שוטר.
- ב-1989 שיחק תפקיד אורח בסדרת הטלוויזיה לילדים "הצצקנים".
- ב-1997 השתתף בסרט הטלוויזיה של דורון צברי "הבחור של שולי" לצד אריה אליאס ודני שטג, וגילם את דמותו של סלומון "הגדול" בסדרה "תמונות יפואיות" לצד אורנה בנאי.
- ב-1998 שיחק דמות משנית בסדרה "אנס הבושם".
- ב-1999 גילם את הרב ברוך לוי, אביו של קובי (סמי הורי) בשני פרקים בסדרת הטלוויזיה "פלורנטין", וגילם את אביו של דודי (גיא אריאלי) בסדרת הטלוויזיה "החבר'ה הטובים".
- ב-2000 גילם את איציק בסרט הישראלי בר מצווה, אשר שודר ב-HOT.
- ב-2005 גילם את אליאס יפרח בסרט הטלוויזיה של דוד דרעי "חתה יסבח סבח" שזכה ב"פרס הדרמה המקורית הטובה ביותר" בפרס האקדמיה לטלוויזיה. כמו כן על משחקו בסרט זה היה מועמד גבריאל לפרס "השחקן הטוב ביותר בדרמה מקורית". באותה שנה גילם את סמי שאקי בסדרת הטלוויזיה של חיים בוזגלו "כתב פלילי" לצד ליאור מילר, וגילם את יוסי לוי בטלנובלה של HOT שביים שי קפון "טלנובלה בע"מ".
- ב-2006 השתתף בסדרת הטלוויזיה שיצרו רני בלייר וענת אסולין "פרשת השבוע"; ושיחק תפקיד אורח בפרק אחד בסדרת הטלוויזיה הקומית שיצר נאור ציון - "החברים של נאור".
- ב-2008 גילם את מאיר ("מריומה") בסדרת הטלוויזיה "אגדת דשא" לצד דניאלה וירצר, והחל לגלם את יגאל "הנאצי" מזרחי, האנטגוניסט הראשי בסדרת הפשע הטלוויזיונית המצליחה "הבורר", לצד חברו השחקן משה איבגי. תפקיד זה הפך אותו לידוע במיוחד בקרב הציבור הרחב ועל הופעתו קיבל שבחים ביקורתיים רבים.
- ב-2009 גילם את אליהו בסדרת הטלוויזיה שנוצרה על ידי שמוליק קלדרון ובוימה על ידי רני בלייר "תיבת נח", והשתתף בתפקיד אורח בסדרת הטלוויזיה של ערן ריקליס ואיתן ענר "שירות חדרים".
- ב-2010 גילם בתפקיד משנה את ראובן אמויאל, אביו של מוטי (שלום מיכאלשווילי), מגיבורי הסדרה, ב"עספור" שנוצרה על ידי חנן סביון וגיא עמיר.
- ב-2013 גילם בתפקיד משנה את אבי דהרי, אביו של עמוס (בגילומו של אביב אלוש), בסדרת הדרמה קומית המצליחה "להיות איתה", שיצר וכתב אסי עזר.
- ב-2015 גילם את גדעון אביטל, שר הביטחון, בסדרת המתח שזכתה להצלחה רבה הן בארץ והן בזירה הבינלאומית - "פאודה".
- ב-2017 החל לגלם את אייזיק בעונה השנייה של הסדרה הקומית "השוטר הטוב".
- ב-2018 השתתף בקומדיית המצבים "צומת מילר".
- ב-2019 מגלם את אבא של יניב בסדרת הדרמה ההמשכית מונא המשודרת בערוץ כאן 11, שביים אורי סיון, כתבה מאיה הפנר ויצרה מירה עווד. הסדרת החלה להיות משודרת ב-7 בינואר 2019.
- ב-2020 מגלם את אביו של מוריס כהן בסדרה תיק נעדר, אשר משודרת בכאן 11.
- ב-2021 מגלם את אביו של אלון, שוטר בגמלאות בסדרת הדרמת פשע השוטרים המשודרת בערוץ קשת 12, שביים רותם שמיר, וכתב יובל יפת, אשר גם יצרו את הסדרה. הסדרת החלה להיות משודרת מה - 25 בינואר 2021
- ב-2022 שב לגלם את אביו של עמוס דהרי (אביב אלוש) בעונה השלישית של להיות איתה אשר שודרה בקשת 12
- באותה שנה באוקטובר שיחק גבריאל בסדרת הילדים "שלי הכובשת" המשודרת בכאן חינוכית לצד חנן סביון, טל פרידמן, גבי עמרני, שיפי אלוני ועוד. גבריאל שיחק את שמואל צ'צ'ה רומנו.
קריירה בקולנוע הישראליעריכה
- ב-1982 השתתף בסרטם של אורי ברבש וערן פרייס "גבי בן יקר" בתפקיד משני. באותה שנה גילם את הפושע סמי בן טובים בסרטו של ינקול גולדווסר "מתחת לאף" לצד משה איבגי ומכרם ח'ורי. על משחקו בסרט זכה בפרס שחקן השנה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה. באותה שנה השתתף בסרטו של יקי יושע "כביש ללא מוצא" לצד גילה אלמגור, חנה מרון ותיקי דיין.
- ב-1983 השתתף בסרטו של יואל זילברג "קוני למל בקהיר".
- ב-1984 השתתף בסרט "עדות מאונס".[5]
- ב-1985 השתתף בסרטו של ניסים דיין "גשר צר מאד".
- ב-1990 גילם את ניסים לוי בסרטו של רוני ניניו "המחצבה" לצד חנה אזולאי הספרי.
- ב-1992 גילם את רושקו בסרטם של איילת מנחמי ונירית ירון "סיפורי תל אביב".
- ב-1994 גילם את מוריס לצד משה איבגי בסרטו של ינקול גולדווסר "מקס ומוריס" המהווה מעין המשך ל"מתחת לאף".
- ב-1995 גילם את אליהו בסרטו של שבי גביזון "חולה אהבה משיכון ג'".
- ב-1996 שיחק לצד סער בדישי בסרטו של מיקי בהגן "צעירים לנצח" המספר על ארבעה צעירים שנהרגו בתאונה בכביש הערבה.
- ב-2000 השתתף בסרט הסטודנטים "קרב תרנגולים" שהשתתף בפסטיבלים לקולנוע באוסטרליה ובארצות הברית. באותה השנה שיחק בסרט "בר מצווה".
- ב-2001 גילם את אהרון גברדין בסרטו של בני תורתי זוכה 5 פרסי אופיר "כיכר החלומות" לצד איילת זורר.
- ב-2004 גילם את מאיר אהרון בסרטו של רפאל נג'ארי "אבנים" לצד אסי לוי, דני שטג ושרה אדלר; גילם את מוסא בסרטו של אריק לובצקי "בלאק ג'ק"; וגילם את שמעון בסרטו של ערן ריקליס "הכלה הסורית".
- ב-2005 גילם את פרנקו בסרט זוכה חמישה פרסי אופיר של איל חלפון "איזה מקום נפלא" לצד אוולין קפלון ויוסי גרבר. על משחקו בסרט זה זכה גבריאל בפרס אופיר לשחקן הטוב ביותר. לאחר מכן השתתף סרט זה בפסטיבלים בירושלים, באירופה, ובארצות הברית וגבריאל זכה בפרסים נוספים על משחקו בפסטיבל הסרטים הבינלאומי קרלובי וארי בצ'כיה ובפסטיבל בוקרשט.
- ב-2007 גילם את אברום בסרטו של ערן קולירין "ביקור התזמורת".
- ב-2011 גילם את ג'קי בסרטו של אריק לובצקי "הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן".
- ב-2012 שיחק בתפקיד הראשי בסרטו של בני תורתי "הבלדה לאביב הבוכה". הוא גילם את דמותו של יוסף טאווילה והיה מועמד על תפקידו זה לפרס אופיר לשחקן הטוב ביותר לשנת 2012.
- ב-2013 גילם את מגדל היונים אבו אדואר בסרטו של נסים דיין "מפריח היונים", על פי ספרו של אלי עמיר.[6]
- בשנת 2014 שיחק בסרטו של עמוס גיתאי אנא ערביה.
- ב-2015 שיחק בסרט "הקפות"
- בשנת 2016 שיחק בסרט שבוע ויום שזכה בפרס של פסטיבל קאן.
- בשנת 2018 שיחק בסרט הקומי "הורדוס איילנד".
- בשנת 2019 שיחק בסרט "הסוסיתא של הרצל".
- בשנת 2021 שיחק בסרט "אל תחכי לי" את יוסי סאלם.
הפקות זרותעריכה
- ב-1983 השתתף בסרט בשם "חנה ק." שהיה הפקה צרפתית-ישראלית. סרט זה היה מועמד לזכייה בפרסי סזאר (פרס האקדמיה הצרפתית לקולנוע, המקבילה הצרפתית לפרס האוסקר האמריקאי).
- השתתף במותחן "השגריר" משנת 1984 שהופק על ידי חברת קנון גרופ וצולם בישראל.
- ב-1986 עבר לארצות הברית והשתתף במספר סרטים אמריקאיים-ישראליים: בסרטו של סידני ג'יי פיורי "נשר הברזל"; בסרטו של מנחם גולן "מחץ הדלתא" לצד צ'אק נוריס; ובסרט הקולנוע האמריקאי "לגנוב את השמיים" לצד ששון גבאי, אתי אנקרי, גבי עמרני וחיים בנאי.
- ב-1988 השתתף ב"נשר הברזל 2".
- בשנים 1991–1993 שיחק בשבעה סרטים אמריקאיים נוספים: "השעה הנוחה ביותר" ו"הטיוח" (שניהם ב-1991), "המגן האנושי" לצד אלברט אילוז ו"מצמוץ העין" (שניהם ב-1992), "אמריקן סיבורג", "חום כלא" ו"טרור לילי" לצד יעקב בנאי (שלושתם ב-1993).
- ב-1997 שיחק בסרט אמריקאי בשם "הבריחה" ובסרט ההמשך של "מחץ הדלתא" לצד זאב רווח.
- ב-1998 השתתף בסרט הטלוויזיה האמריקאי "הבריחה מערב הסעודית" שהפיקה רשת הטלוויזיה האמריקאית "showtime".
- ב-2007 שיחק בסרט אמריקאי בשם "הממלכה".
- ב-2008 בית סדאם.[7]
- ב-2012 שיחק בסרט האמריקאי "עלייתו של האביר האפל". באותה שנה גילם גם את דמות הנבל הראשי, סאבלה, בסרט "ביזנטיום".
- ב-2012 השתתף בסרט "הפיגוע" בתפקיד חוקר השב"כ משה, של הבמאי הלבנוני זיאד דואיירי.
- ב-2018 שיחק בסרט המקראי "מריה מגדלנה" את דמותו של פיליפוס הקדוש.
- ב-2019 שיחק במיני-סדרה "אלי", בתפקיד דמותו של השייח' מאג'יד אל-ארד.
דיבובעריכה
- ב-2007 דיבב את ג'נגו בסרט זוכה פרס אוסקר לסרט המונפש הטוב ביותר "רטטוי".
- ב-2008 דיבב את קרנצ'ר בלוק בסרט "ספיד רייסר".
- ב-2021 דיבב את טוביה אושרי, אחד מראשי הפשע המאורגן בישראל וחלק מכנופיית הכרם, בסדרת האודיו "הכוורת" לתאגיד השידור "כאן 11".[8]
חיים אישייםעריכה
גבריאל גרוש ואב לשני ילדים. מתגורר בפרדס כץ.
גבריאל ידוע באהדתו הרבה לקבוצת הכדורגל הפועל פתח תקווה .
קישורים חיצונייםעריכה
- אורי גבריאל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אורי גבריאל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אורי גבריאל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אורי גבריאל, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- אורי גבריאל, באתר AllMovie (באנגלית)
- אורי גבריאל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אורי גבריאל, דף שער בספרייה הלאומית
- אורי גבריאל, בארכיון הבימה
- שמוליק דובדבני, אורי גבריאל נפלא, באתר ynet, 22 בספטמבר 2005
- ליאור שליין, ריאיון עם אורי גבריאל, באתר של "רשת 13", 12 באוגוסט 2008 (במקור, מאתר "nana10")
- יוני סמאש, עושה ערבי טוב, באתר nrg, 4 בינואר 2008
- מרט פרחומובסקי, אורי גבריאל: "מנסה להשתחרר מהכלא המקצועי שלי", באתר וואלה!, 15 בדצמבר 2011
- נירית אנדרמן, האביב של אורי גבריאל, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2012
- רן בוקר, אורי גבריאל: "לצערי אוהבים את יגאל הנאצי", באתר ynet, 16 באוקטובר 2013
- יורם יובל, שיחת נפש עם אורי גבריאל, הטלוויזיה החינוכית, 11 בדצמבר 2014
- צבי יחזקאלי, מסע לילי, באתר YouTube, 15 באוגוסט 2015
- אבנר שביט, "אני לא ממצה עשרה אחוזים מן הפוטנציאל שלי": אורי גבריאל מדבר על "השוטר הטוב" ועל תקופות רעות, באתר וואלה!, 16 באפריל 2017
- ניר וולף, "בא לי לעמוד על השולחן ולצעוק - נמאס לי לצעוק שאני סמי בן טובים", באתר ישראל היום, 10 בינואר 2019
- יואב בירנברג, "חבר התקשר אליי ואמר: "מה עשית לי?! שמעתי שאתה מתנשק עם גבר", באתר "ידיעות אחרונות", 5 ביוני 2019
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 מתוך דבריו בריאיון לתוכנית "הדו"ח היומי", ערוץ 13, 20 באוגוסט 2018
- ^ 1 2 3 דליה קרפל, "זוז איבגי", באתר הארץ, 2 בדצמבר 2005
- ^ "מוכשר, אמיתי ולא מתנשא", באתר חדשות אילון אחד (שימו לב לשגיאת הדפוס במקור: גבריאל החל לשחק בתחילת שנות השבעים וסיים את לימודי המשחק שנים אחדות מאוחר יותר ולא למעלה מעשור)
- ^ תיאטרון ביער ביער
- ^ עדות מאונס, האוזן השלישית
- ^ מפריח היונים, באתר אידיבי
- ^ בית סדאם, מיני סדרה, ארצות הברית 2008
- ^ תאגיד השידור הישראלי כאן 11, הכוורת - סדרת אודיו בהסכתים, באתר כאן 11