פתיחת התפריט הראשי

גנדיהספרדית: Gandía, בוולנסית: Gandia) היא עיר במחוז ולנסיה בקהילה האוטונומית ולנסיה בספרד. העיר שוכנת על חוף הים התיכון בצדה המזרחי של ספרד, במרחק של כ-70 קילומטרים דרומית לוולנסיה, בירת המחוז והקהילה האוטונומית. בעיר מתגוררים 74,814 תושבים (נכון ל-2016).[1]

גנדיה
Gandia
Gandía
Escut de Gandia.svg
סמל גנדיה
Bandera de Gandia.svg
דגל גנדיה
Passeig Germanies de Gandia.JPG
מדינה ספרדספרד  ספרד
קהילה אוטונומית ולנסיה (קהילה אוטונומית)ולנסיה (קהילה אוטונומית) ולנסיה
מחוז ולנסיה
שטח 60.8 קמ"ר
גובה 22 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 73,829 (נכון ל־2018)
 ‑ צפיפות 1,230.49 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות 38°58′N 0°11′W / 38.967°N 0.183°W / 38.967; -0.183
אזור זמן UTC +1
www.gandia.org.es
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

באזור גנדיה ובמערות סביבה נמצאו שרידים מהתקופה הרומית המצביעים על קיומה של התיישבות בתחילת השלטון הרומי באזור.

מקורה של ההתיישבות הנוכחית הוא בשלטון המוסלמי על חצי האי האיברי בסוף ימי הביניים. גנדיה נזכרת לראשונה במסמך מ-1249 שנכתב על ידי חיימה הראשון, מלך אראגון, ובו נאמר שהמלך העביר את השליטה בעיירה לבנו פדרו (שהפך ברבות הימים לפדרו השלישי, מלך אראגון).

בהמשך השלטון בעיירה עבר בין אצילים שונים עד שבמאה ה-14 נוצר התואר "דוכס גנדיה". הדוכסים ביססו את כלכלת העיר על גידול קנה סוכר ופיתחו את העיר. העיר הפכה למרכז תרבותי אזורי ופעלו בה סופרים כמו ז'ואנוט מרטורל, שגם נולד בעיר. בסוף המאה ה-16 פרננדו השני, מלך אראגון, העביר את התואר לידי בית בורג'ה.

ב-1548 הוקמה בעיר אוניברסיטת גנדיה, על ידי הדוכס פרנסיסקו דה בורג'ה, שהייתה אחת האוניברסיטאות החשובות באזור. האוניברסיטה נסגרה ב-1772 על ידי קרלוס השלישי, מלך ספרד, לאחר שהוא גירש את הישועים שניהלו אותה מספר שנים קודם לכן.

העיר שמרה על המעמד הגבוה שלה במשך המאה ה-16 והשנים הראשונות של המאה ה-17, אך ב-9 באפריל 1609 פליפה השלישי, מלך ספרד, הורה על גירושם מספרד של המוריסקוס, צאצאי מורים שהתנצרו. גירוש המוריסקוס, שהיו בעלי תפקידי מפתח בגידול הסוכר באזור העיר, גרם להידרדרות גדולה בכלכלתה של גנדיה.

במחצית השנייה של המאה ה-18 הדוכסים פסקו לשבת בגנדיה עצמה ועברו לשבת במדריד, בירת ספרד. באותה תקופה העיר החלה לשגשג מחדש תחת שלטונו של קרלוס השלישי. בהמשך העיר החלה לעבור הליך תיעוש.

במהלך מלחמת האזרחים בספרד, בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20, גנדיה הופצצה מספר פעמים על ידי חיל האוויר של איטליה הפאשיסטית. בשנות ה-60 של המאה ה-20 העיר החלה לגדול באופן משמעותי והיא סיפחה אליה מספר ערים קטנות שהיו צמודות אליה.

כלכלהעריכה

עד המאה ה-19 כלכלת העיר התבססה בעיקר על ייצור משי וצימוקים. בסוף המאה ה-19 הכלכלה עברה להסתמך על כריית פחם, גידול תפוזים ודיג. מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 הכלכלה מסתמכת גם על תיירות.

חינוךעריכה

בעיר נמצא קמפוס של האוניברסיטה הפוליטכנית של ולנסיה.

ערים תאומותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גנדיה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 ולנסיה: אוכלוסייה לפי עירייה ומין, מכון הסטטיסטיקה הלאומי של ספרד.