גרינלנדית

גרינלנדית (Kalaallisut -‏ IPA: ‏[kaˈlaːɬːisut] - שפת הכלשׂיט) היא השפה המדוברת והרשמית בגרינלנד. עד שנת 2009, כאשר קיבלה גרינלנד אוטונומיה מוגברת, חלקה הגרינלנדית את מקומה כשפתה הרשמית של גרינלנד יחד עם דנית, עם השליטה העצמית לא הוכרה יותר הדנית כשפה רשמית בגרינלנד.

גרינלנדית
Kalaallisut

מדינות	גרינלנד
אזורים	אמריקה הצפונית
דוברים	60,000 (2007)
שפת אם	56,200 (2007)
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	אסקימו-אלאוט אינואיט גרינלנדית
לאום
מוסד	המועצה לשפה הגרינלנדית
קוד שפה	kl
קוד ISO 639-1	kl
קוד ISO 639-2	kal
קוד ISO 639-3	kal
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

סיווג

תפוצת ניבים גרינלנדיים, כלשיסוט בכחול, טונומיסוט באדום ואינוכטון בצהוב

הגרינלנדית משתייכת לקבוצת השפות האינואיטיות אשר במשפחת השפות האסקימו-אלאוטיות. אף על פי שאינה שייכת בשום צורה למשפחת השפות הגרמאניות, הושפעה הגרינלנדית משנות הכיבוש הנורווגי ומשנות הכיבוש הדני הממושכות, ולאוצר המילים שלה נכנסו מילים משפות אלה, תחת עיבוד והטיה אסקימו-אלאוטי.

לשפה מספר ניבים:

• כַּלׇשִׂיסוּט (גרינלנדית מערבית), הוכר בחודש יוני 2009 על ידי ממשלת הטריטוריה הגרינלנדית כשפה הרשמית של גרינלנד, על מנת לחזק את כוחו מול השפה הדנית. מחולק ל-4 תת-ניבים:
  • תת-ניב המדובר סביב העיר אופרנאוויק, בעל קווי דמיון מסוימים לגרינלנדית מזרחית, אולי בגלל הגירה קודמת ממזרח גרינלנד
  • תת-ניב שני מדובר באזור של אומאנק ומפרץ דיסקו
  • תת-הניב המרכזי עליו מבוססת השפה התקנית אשר מדובר בסיסימיוט בצפון, מאניצוק במרכז ונוק בדרום
  • תת-הניב הדרומי מדובר סביב נארסאק וקאקורטוק
• טוּנוּמִיסוּט (גרינלנדית מזרחית) מדובר בטונו (מזרח גרינלנד)

אך שפת האִינוּכְּטוּן המדוברת בצפון גרינלנד נחשבת לניב של אינוקטיטוט.

בעבר היה בשימוש גם פידג'ין גרינלנדית מערבית.

הגיית השפה וכתיבתה

עיצורים

פונמות בגרינלנדית

	סדקי		ענבלי		וילוני		חכי		מכתשי-חכי		בתר־ מכתשי		מכתשי		שפתי (־שִנִּי)
אפי			ɴː		ŋː								nː		mː
סותם				qː		kː								tː		pː
מחוכך										ʨ				ʦː
חוכך (צדי)		h	ʁ	χː	ɣ			çː		ɕ		ʃ		sː	v	fː
														ɬː
מקורב (צדי)							j
													l
* תוספת פונמה בהתאמה * פונמות מושאלות מדנית * קיים בניבים מסוימים, מוחלף ב-/s/ בשפה התקנית. * קיים בניב כלשיסוט בלבד, מוחלף ב-/tː/ בטונומיסוט

העיצורים
הסימון הגרפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
(Bb)	p	נהגה כהגיית פ"א, מופיע במילים שאולות בלבד
‏ (Cc)	k	נהגה כהגיית כ"ף, נהגה כהגיית סמ"ך לפני e i y, מופיע במילים שאולות בלבד, למשל Encyklopædi (אנציקלופדיה)
	s
(Dd)	t	נהגה כהגיית ת"ו, מופיע במילים שאולות בלבד
Ff	f	נהגה כהגיית פ"א רפה, מופיע במילים שאולות ואחרי r
ff	fː	נהגה כהגיית פ"א רפה מוארכת
‏Gg	ɣ	נהגה כהגיית גימ"ל רפה
	k	נהגה כהגיית כ"ף במילים שאולות, למשל Guuti ("אלוהים", מהמילה הדנית Gud) נהגה [kuːʦi].
gg	çː	נהגה כצליל בין שי"ן ימנית ל־כ"ף רפה .
(Hh)	h	נהגה כהגיית ה"א, מופיע במילים שאולות בלבד
Jj	j	נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
‏Kk	k	נהגה כהגיית כ"ף
	k̚	נהגה כהגיית כ"ף ללא שחרור קול בסוף מילה
kk	kː	נהגה כהגיית כ"ף מוארכת
Ll	l	נהגה כהגיית למ"ד
ll	ɬː	נהגה כהגיית שי"ן שמאלית מוארכת בעבר, קיים בניב כלשיסוט בלבד
Mm	m	נהגה כהגיית מ"ם
mm	mː	נהגה כהגיית מ"ם מוארכת
Nn	n	נהגה כהגיית נו"ן
ng	ŋ	נהגה כהגיית נו"ן במילה אנגליה
nn	nː	נהגה כהגיית נו"ן מוארכת
nng	ŋː	נהגה כהגיית נו"ן במילה אנגליה אבל מוארכת
‏ Pp	p	נהגה כהגיית פ"א
	p̚	נהגה כהגיית פ"א ללא שחרור קול בסוף מילה
pp	pː	נהגה כהגיית פ"א מוארכת
‏Qq	q	נהגה כהגיית קו"ף במבטא מזרחי
	q̚	נהגה כהגיית קו"ף במבטא מזרחי, ללא שחרור קול בסוף מילה
qq	qː	נהגה כהגיית קו"ף מוארכת במבטא מזרחי
Rr	ʁ	נהגה כהגיית רי"ש מודרנית
rn	ɴ	נהגה כהגיית נו"ן ענבלית
rng	ɴː	נהגה כהגיית נו"ן ענבלית מוארכת
rr	χː	נהגה כהגיית כ"ף רפה מוארכת
Ss	s	נהגה כהגיית סמ"ך
(Sj/sj)	ɕ	נהגה כהגיית שי"ן שורקת, מופיע במילים שאולות מדנית בלבד
ss	sː	נהגה כהגיית סמ"ך מוארכת
‏Tt	t	נהגה כהגיית ת"ו
	ʦ	נהגה כהגיית צד"י מודרנית לפני i
	t̚	נהגה כהגיית ת"ו ללא שחרור קול בסוף מילה
(Tj/tj)	ʨ	נהגה טְשְ כשהשי"ן שורקת, מופיע במילים שאולות מדנית בלבד, למשל Tjekkia (צ'כיה)
ts	ʦː	נהגה כהגיית צד"י מודרנית מוארכת
tt	tː	נהגה כהגיית ת"ו מוארכת
Vv	v	נהגה כהגיית בי"ת רפה
(Ww)		נהגה כהגיית בי"ת רפה, מופיע במילים שאולות בלבד
(Xx)	ks	נהגה כהגיית כְּסְ, מופיע במילים שאולות בלבד
(Zz)	s	נהגה כהגיית סמ"ך, מופיע במילים שאולות בלבד

• גרינלנדית אינה מאפשרת רצפים של שני עיצורים שונים אלא אם הראשון הוא /ʁ/. כשהעיצור הראשון ברצף אינו /ʁ/, הוא נטמע אל העיצור השני וכתוצאה מכך מכפיל אותו. ההכפלה /tt/ נהגת [tsː] ונכתבת ⟨ts⟩. ההכפלה /ll/ בניב כלשיסוט נהגת [ɬː] ונכתבת ⟨ll⟩, ובניב טונומיסוט נהגת [tː] ונכתבת ⟨tt⟩. ההכפלה /ɣɣ/ נהגת [çː] ונכתבת ⟨gg⟩. ההכפלה /ʁʁ/ נהגת [χː] ונכתבת ⟨rr⟩. ההכפלה /vv/ נהגת [fː] ונכתבת ⟨ff⟩.
• העיצור /v/ נהגה [f] ונכתב ⟨f⟩ לאחר /ʁ/.
• רק העיצורים /p, t, k, q, s, m, n/ יכולים להופיע בראש מילה ורק העיצורים /p, t, k, q/ ובאופן נדיר /n/ יכולים להופיע בסוף מילה

תנועות

בגרינלנדית קיימות שלוש תנועות בסיסיות /u i a/ ,שלוש תנועות ארוכות /uː iː aː/ ודיפתונג אחד /ai/ שקיים רק בסוף מילה (הדיפתונג /au/ שהיה קיים בגרינלנדית עתיקה הפך ל-/:a/ בגרינלנדית מודרנית).

טווחי אלופוני תנועות בניב כלשיסוט

התנועות
הסימון הגרפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
‏Aa	[a]	נהגית כהגיית פתח
	[ɑ]	נהגה כהגיית פתח אחורית מעט לפני עיצורים ענבליים
‏Aa\aa	[aː]	נהגית כהגיית פתח ארוכה
	[ɑː]	נהגה כהגיית פתח אחורית מעט וארוכה לפני עיצורים ענבליים
Ee	[e~ə]	נהגית כהגיית צירי או כהגיית שווא. מופיע במילים שאולות ובניב כלשיסוט לפני עיצורים ענבליים
Ee\ee	[eː~əː]	נהגית כהגיית צירי ארוכה או כהגיית שווא ארוכה, מופיע במילים שאולות ובניב כלשיסוט לפני עיצורים ענבליים
‏Ii	[i]	נהגית כהגיית חיריק
	[y]	נהגית כחיריק מעוגלת לפני עיצורים שפתיים
‏Ii\ii	[iː]	נהגית כהגיית חיריק ארוכה
	[yː]	נהגית כחיריק מעוגלת וארוכה לפני עיצורים שפתיים
Oo	[o]	נהגית כהגיית חולם, מופיע במילים שאולות ובניב כלשיסוט לפני עיצורים ענבליים
Oo\oo	[oː]	נהגית כהגיית חולם ארוכה, מופיע במילים שאולות ובניב כלשיסוט לפני עיצורים ענבליים
‏Uu	[u]	נהגית כהגיית שורוק
	[ʉ]	נהגית כהגיית שורוק מרכזית בין שני עיצורים מכתשיים
‏Uu\uu	[uː]	נהגית כהגיית שורוק ארוכה
	[ʉː]	נהגית כהגיית שורוק מרכזית ארוכה בין שני עיצורים מכתשיים
(Yy)	[y]	נהגית כהגיית חיריק מעוגלת, מופיע במילים שאולות מדנית בלבד
(Ææ)	[ɛ]	נהגית כהגיית צירי פתוחה מעט, מופיע במילים שאולות מדנית בלבד
(Øø)	[ø]	נהגית כמו Ö בגרמנית וכמו הצליל IR במילים Verb, First, Bird באנגלית. מופיע במילים שאולות מדנית בלבד
(Åå)	[ɔ]	נהגית כתנועה בין חולם ~ קמץ תימנית, מופיע במילים שאולות מדנית בלבד

• בניב כלשיסוט לפני עיצורים ענבליים ([q] או [ʁ]), התנועה [i] נהגית [e] או [ə] ונכתבת ⟨e⟩, התנועה [u] נהגית [o] ונכתבת ⟨o⟩, והתנועה [a] נהגית [ɑ]

דקדוק

גרינלנדית היא שפה סינתטית (להבדיל משפה אנליטית). היחסים התחביריים במשפט והמשמעות אינם נקבעים על ידי שימוש במיליות ובסדר המילים, אלא על ידי הטיות של מילים וחיבור מורפמות. מילות הקישור בשפה זו, צורות הזמנים וצורות היחס בה מופיעות בעיקר על ידי הוספת סיומות.