פתיחת התפריט הראשי

דב חביב לובמן (אברהם דב לובמן חביב) (1864 - 21 ביוני 1951) היה חקלאי, ראש מועצה מקומית ראשון לציון ואיכרי המושבות העבריות, איש חינוך וסופר עברי.

דב חביב לובמן
אין תמונה חופשית
לידה 1864
כפר הריצובה בפלך מוהילב ברוסיה
פטירה 21 ביוני 1951 (בגיל 87 בערך)
השכלה תלמיד ישיבה
עיסוק סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש מועצה מקומית ראשון לציון
19231925
(כשנתיים)
מייסדי "התאחדות מושבות יהודה" וחבר ה"מרכז" שלה, וממקימי "אגודת הכורמים" של איכרי המושבות
חבר "הועד הזמני" של היישוב העברי וציר באספת הנבחרים. סופר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדותיועריכה

דב חביב לובמן נולד בכפר הריצובה בפלך מוהילב ברוסיה. למשפחתו הייתה מסורת יוחסין לרבנו תם, ורוב בניה היו חסידי חב"ד. שם המשפחה היה ליבונטין, אך שונה בצוק העיתים ללובמן.

דב הילד והנער קיבל חינוך מסורתי אופייני; הוא למד ב"חדר" ובישיבה תלמוד והלכה, אך בשחרותו כמו רבים מבני הדור נמשך אל ההשכלה, הוא נסע בהחבא למוסקבה והתוודע שם אל משכילים "חובבי ציון" ואל התנועה הציונית. קרובו זלמן דוד ליבונטין והסופר אז"ר עודדו אותו לעלות לארץ ישראל ולהצטרף אל המושבות העבריות החדשות.

חביב לובמן עלה לארץ ישראל בשנת 1885. יחד עם בן דודו מרדכי חביב לובמן פנה להתיישבות חקלאית ביהודיה ליד המושבה פתח תקווה. אחר כך עברו השניים אל המושבה ראשון לציון. דב עבד בחקלאות, ניהל ורכש כרמים רבים. הוא נבחר אל "הועד" של המושבה, ואחר עמד בראשו לסירוגין כשש עשרה שנים. כמו כן עמד בראש "הועד החקלאי" בראשון לציון והיה פעיל מרכזי במוסדות החינוך והתרבות של המושבה. הוא היה ממייסדי "התאחדות מושבות יהודה" וחבר ה"מרכז" שלה, וממקימי "אגודת הכורמים" של איכרי המושבות.

יחסיו עם פקידי הנדיב הידוע הברון רוטשילד ידעו עליות ומורדות; הוא הגיע מיהודיה לראשון לציון בעזרתם, אך לאחר זמן מה היה מועמד לגירוש מן המושבה בגלל זעמם של הפקידים. ב-1901 היה חביב לובמן אחד מחברי "משלחת המושבות" שיצאה לפריז לטקס העברת היקב בראשון לציון לידי המושבה.

בשנות מלחמת העולם הראשונה היה חביב לובמן ממנהיגי המושבה מול השלטונות העות'מאניים, וכמו רוב האליטה של היישוב הובל למאסר בירושלים לאחר גילוי מחתרת ניל"י. הוא היה צפוי להשלח למשפט וכלא בדמשק.

הצהרת בלפור וכניסת הגייסות הבריטים לארץ רִגשה מאוד את היישוב היהודי הקטן ולמוד הסבל. לפי זכרונותיו של חביב לובמן אמרו החיילים האוסטרלים שנכנסו רכובים על סוסיהם הרחבים לתושבי המושבה הנפעמים: "באנו לתת לכם את ארץ ישראל".[1] עם כינון הממשל הצבאי בארץ התארגנו מוסדות המייצגים של היישוב. חביב לובמן השתתף ב"הועד הזמני", ואחר כציר באספת הנבחרים.

בית הספר חביב בראשון לציון נקרא על שמו לאחר פטירתו, בישיבת מועצת עיריית ראשון לציון ב-1 ביולי 1951. כמו כן, על שמו קרואי רחוב בראשון לציון.

משפחתועריכה

נישא לרבקה בת שמואל גרונם לובמן, בנו זרובבל חביב (לובמן) המשיך את מורשתו של אביו במעש ובספר והיה ראש מועצת ראשון לציון, כמוהו. בתו, מרים, נישאה ללוין קיפניס. בתו השנייה, מיכל, נישאה לשלמה לילינבלום (בנו של משה לייב ליליינבלום).

מספריועריכה

 
שלט בבית הספר חביב בראשון לציון
  • בני דורי: זכרונות, מאמרים, נאומים, אישים, בצירוף מאמר מאת נחום סלושץ, ראשון לציון: הוצאת ידידים, תש"ו. ‬
  • מספורי הראשונים לציון, ‬תל אביב: דפוס גוטנברג, תרצ"ד.
  • ראשון לציון, הוצאת קק"ל, תרפ"ט ‬
  • קורות ראשון לציון: מיום ייסודה עד פרוץ מלחמת ששת הימים, חלק ראשון מאת דוב חביב-לובמן, חלק שני מאת בנו - זרובבל חביב, ראשון לציון: הוצאת המחבר, תשל"א 1971.

גלריהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • זרובבל חביב (לובמן), ציר שלוח : מארץ ישראל לפולין בשליחות קרן קיימת לישראל תרצ"ז 1937, (איסוף החומר והכנתו לדפוס: תרצה חביב-גרין), ירושלים: המכון לחקר תולדות קרן קיימת לישראל, תשס"ב 2002. ‬
  • זרבבל חביב, ציונה : לקט רשימות מאמרים ואיגרות, (ליקוט, עריכה, דברי רקע וקישור - תרצה (חביב) גרין), ראשון לציון: עיריית ראשון לציון, תשמ"ט. ‬
  • זרבבל חביב, זכרונותי מן המושבה, ראשון לציון: עירית ראשון לציון - האגף לחינוך ולתרבות, תשמ"ו. ‬
  • חיבת ציון : שיבת ציון, ראשון לציון : לקט של רעיונות, ציוני דרך, מאורעות ודמויות של אישים בדרך לציונות מגשימה, (עורכת: יונה עדיני), ראשון לציון: עירית ראשון-לציון - המוזיאון לתולדות המושבה, תשמ"ב. ‬

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה