דדן בתנ"ך

נווה מדבר ועיר-מדינה בצפון מערב ערב

דדן (כיום חלק מאל-עולא, ערב הסעודית) היה נווה מדבר ועיר-מדינה בצפון מערב ערב. שם זה מוזכר מספר פעמים בתנ"ך. תושבי דדן נקראים דדנים.

אנשים בשם דדןעריכה

בתנ"ך, השם דדן מיוחס לשני גברים שונים, שניהם חלק מצמד "שבא ודדן":

אזכורים מקראייםעריכה

דדן מוזכר בספר יחזקאל (פרק כ"ז ו-ל"ח). פרק כ"ז הוא סדרה של שותפי המסחר של העיר צור (כיום בלבנון המודרנית). שם מצוינת דדן כאומה או כממלכה שנמכרה תמורת שמיכות אוכף (יחזקאל, פרק כ"ז, פסוק כ').

ממלכת נווה המדבר מוזכרת גם בחזון הנבואי של מלחמת גוג ומגוג (יחזקאל, פרק ל"ח; חזון יוחנן, פרק כ', פסוק ח'), ומתוארת כמדינה בעלת משמעות גדולה בנבואה סופנית זו של יחזקאל.

ישעיהו (פרק כ"א, פסוק י"ג) ויחזקאל (פרק כ"ז, פסוק ט"ו) מזכירים את הדדנים ומתארים אותם כעם של סוחרים. [1]

ביחזקאל (פרק ל"ח, פסוק י"ג), דדן מצטרף לשבא ול"וסחרי תרשיש וכל כפיריה": כל האומות הללו מצטרפות יחד ללוות את צבאותיו המתקדמים של גוג: "הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול".

במחקרעריכה

ידוע כיום כאל-עולא בצפון ערב הסעודית, מקום הידוע בקרב היוונים והרומאים הקדומים כהיג'רה, הגרה או אגרה, נמצא במרחק של כ-400 קילומטרים צפונית למדינה, שכן מדינה שוכנת מצפון למכה. המיקום בו נהג לשבת שבט ת'אמוד שנכחד.

בהריסות העיר העתיקה יש כתובות המעידות כי לדדנים קדמו התנחלויות למיניהן. [דרוש מקור] המינהנים הקימו מרכז בנווה מדבר הזה כדי להגן על דרך הבשמים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Cambridge Bible for Schools and Colleges on Isaiah 21, accessed 7 April 2018