ויקיפדיה

דונלד סאת'רלנד

שחקן קולנוע וטלוויזיה קנדי

דונלד מק'ניקול סאת'רלנד (באנגלית: Donald McNicol Sutherland; ‏17 ביולי 1935 – 20 ביוני 2024) היה שחקן קולנוע וטלוויזיה קנדי, שקריירת המשחק שלו נמשכה יותר מ-60 שנים. אביו של השחקן קיפר סאת'רלנד.

דונלד סאת'רלנד
Donald Sutherland
דונלד סאת'רלנד, 2016
דונלד סאת'רלנד, 2016
לידה 17 ביולי 1935
סנט ג'ון, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 ביוני 2024 (בגיל 88)
מיאמי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Donald McNichol Sutherland עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1957–2024 (כ־67 שנים)
מקום לימודים
בת זוג
  • לויס הארדוויק (1959–1966)
  • שירלי דאגלס (1966–1970)
  • פרנסין ראסט (1972–2024)
צאצאים
  • קיפר סאת'רלנד
  • רייצ'ל סאת'רלנד
  • אנגוס סאת'רלנד
  • רוסיף סאת'רלנד
  • רוג סאת'רלנד
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בין הסרטים בהם שיחק נמנים "12 הנועזים" (1967), "מ.א.ש" (1970), "הנועזים בעורף האויב" (1970), "נערת הטלפון והבלש" (1971), "הנשר נחת" (1976), "פלישת חוטפי הגופות" (1978) ו"אנשים פשוטים" (1980).

ראשית חייו

עריכה

סאת'רלנד נולד ב-17 ביולי 1935, בסנט ג'ון שבניו ברנזוויק, קנדה.[6][7] הוריו היו דורות'י איזבל (לבית מק'ניקל) ופרדריק מקלי סאת'רלנד, שעבד במכירות וניהל את חברת הגז, החשמל והאוטובוסים המקומית[8]. משפחתו הייתה ממוצא סקוטי, גרמני ואנגלי[9]. בילדותו סבל מקדחת שיגרונית, דלקת כבד ושיתוק ילדים[10]. הוא ומשפחתו חיו בבית חווה בלייקסייד, קהילה כפרית במחוז קינגס ליד המפטון,[11] לפני שעברו לברידג'ווטר, נובה סקוטיה, כשהיה בן 12[6][10]. בגיל 14 השיג לראשונה עבודה במשרה חלקית, ככתב חדשות של תחנת הרדיו המקומית CKBW[12].

סאת'רלנד סיים את לימודיו בתיכון ברידג'ווטר. לאחר מכן למד באוניברסיטת ויקטוריה, שלוחה של אוניברסיטת טורונטו, וסיים עם תואר דו-חוגי בהנדסה ובדרמה. במהלך לימודיו הכיר את אשתו הראשונה, לויס מאי הארדוויק. בשלב מסוים היה חבר בקבוצת קומדיה בטורונטו ושינה את דעתו לגבי קריירה כמהנדס. ב-1957 עזב את קנדה לבריטניה[13], שם למד באקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה של לונדון[14].

קריירה

עריכה
 
סאת'רלנד ב-2013

בתחילת שנות ה-60 החל סאת'רלנד לגלם תפקידים קטנים בסרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה בבריטניה. ב-1967 זכה בתפקיד גדול ראשון בסרט 12 הנועזים, לצד לי מרווין, צ'ארלס ברונסון, טלי סוואלס וכוכבים נוספים. תפקיד זה הוביל לשני סרטי מלחמה נוספים, ב-1970: "מ.א.ש" בבימויו של רוברט אלטמן[15], ו"הנועזים בעורף האויב".

סרטים אלה הקנו לו שם עולמי. בשנים שלאחר מכן הופיע בעשרות סרטים נודעים, ביניהם: "חוד המחט", "יומו של הארבה", "גאווה ודעה קדומה", "JFK תיק פתוח", "אדום חם", "קולד מאונטן", "הג'וב האיטלקי", "אמנות המלחמה", "אקדח אמריקאי", "המשימה קרלוס", "עת להרוג" (לפי ספרו של ג'ון גרישם), "שמור עלי", "מקס דוגן חוזר", "פאניקה", "המירוץ לזהב". דיבב בסרט ההנפשה הממוחשבת "פיינל פנטזי".

בשנת 1992 השתתף במותחן הטלוויזיה "חול טובעני: אין לאן לברוח". סרט ידוע נוסף שבו דיבב (דמותו הייתה מסתורית, חסרת שם וחסרת פנים, ורק קולו נשמע בסרט) היה שר המלחמה (2005).

בשנת 2002 שיחק בדרמת הטלוויזיה של HBO "השביל למלחמה", בדמותו של מזכיר ההגנה האמריקאי קלארק קליפורד תחת שלטונו של לינדון ג'ונסון. על תפקידו בסרט זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן משנה במיני-סדרה או סרט.

בשנים 2005–2006 הופיע בסדרת הדרמה של רשת ABC "גבירתי הנשיא".

בשנת 2008 כיכב בסרט "המירוץ לזהב" בתפקיד נייג'ל האניקאט. באותה שנה שיחק בסדרת הדרמה "כסף, דארלינג" ברשת ABC את דמותו של פטריק דארלינג השלישי. ב-2009 שב לעונה השנייה של הסדרה. בשנת 2011 שיחק בסרט "המכונאי" עם גייסון סטאייתם

בשנת 2012 השתתף בסרט "משחקי הרעב" בתפקיד סנואו, נשיא פאנם. הוא המשיך לשחק באותו תפקיד בסרטי ההמשך: "משחקי הרעב: התלקחות" בשנת 2013, "משחקי הרעב: עורבני חקיין - חלק א'" בשנת 2014 ו"משחקי הרעב: עורבני חקיין - פרק הסיום" בשנת 2015.

בשנת 2016 שיחק בתפקיד ראשי בסרט הדרמה "הסוד של מילטון".

בשנת 2018 שיחק בתפקיד הראשי בדרמה הקומית "אהבה בדרכים", בקומדיה "ערכו של אדם" ובסרט הדרמה "בסמטי בלוז". שיחק גם בתפקיד הראשי בסדרת הטלוויזיה של רשת FX Networks "נאמנות" בדמותו של ז'אן פול גטי.

בשנת 2019 שיחק בסרט "אד אסטרה" ובסרט האוסטרלי "הציור".

בשנת 2020 שיחק במיני-סדרת הדרמה הפסיכולוגית "היית צריכה לדעת" של רשת HBO. שיחק גם בסרט האימה "Alone" את דמותו של אדוארד, שורד בודד של מגיפת הזומבים.

בשנת 2022 שיחק במותחן האסונות של רולנד אמריך "הספירה לאחור" אשר יצא לאקרנים בפברואר 2022. באותה שנה שיחק בסרט האימה-נעורים "הטלפון של מר הריגן" שעלה ב-15 באוקטובר 2022 לשירות הזרמת המדיה נטפליקס. בהמשך השנה גילם את רדמונד אייזקסון במיני-סדרה "לשחות עם כרישים" של שירות הסטרימינג רוקו (אנ').

בשנת 2023 שיחק בתור השופט פארקר בסדרה "Lawmen: Bass Reeves" העוקבת אחר אופיו וחיו של באס ריבס (אנ'), הסוכן השחור הראשון בשירות המרשלים של ארצות הברית. הסדרה היא פריקוול רביעי לסדרת הדרמה והמערבון "ילוסטון" מבית רשת פרמאונט (אנ') והיא עלתה לאוויר בסוף שנה זו.

בשנת 2024 דיבב בסרט האנימציה "להציל את היער" (אנ') את קולו של הקרוקודיל הלבקן.

פרסים והוקרה

עריכה

הוא זכה בפרס אמי ובפרס גלובוס הזהב ב-1995 על תפקיד המשנה בסרט הטלוויזיה "האזרח איקס". ב-2002 זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר בסרט הטלוויזיה "השביל למלחמה".

בינואר 2011 קיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד[16].

בשנת 2017 זכה בפרס אוסקר לשם כבוד על תרומתו לקולנוע.

חיים אישיים

עריכה

סאת'רלנד התחתן שלוש פעמים. נישואיו הראשונים, ללויס מיי הארדוויק[17], נמשכו בין השנים 1959 ל-1966. נישואיו השניים, שנמשכו בין השנים 1966 ל-1970, היו לשירלי דאגלס, בתו של הפוליטיקאי הסוציאל-דמוקרטי הקנדי ומי שנחשב ל"אביה" של מערכת הבריאות של קנדה, טומי דאגלס[18]. לסאת'רלנד ולדאגלס נולדו שני ילדים, התאומים קיפר ורייצ'ל. מ-1970 עד 1972, הוא ניהל רומן עם ג'יין פונדה, ששיחקה עמו בסרט "נערת הטלפון והבלש"[19]. בשנת 1972 התחתן עם השחקנית הקנדית-צרפתייה פרנסין ראסט, לאחר שפגש אותה על הסט של הדרמה הקנדית "רעם זר". נולדו להם שלושה בנים: רוסיף, אנגוס רדפורד, ורוג.[18]

כל בניו של סאת'רלנד קרויים על שם במאים שאיתם עבד. קיפר נקרא על שם הבמאי והסופר יליד ארצות הברית וורן קיפר[20] שביים את סאת'רלנד בסרטו העלילתי הראשון, סרט האימה האיטלקי דל התקציב "טירת המתים החיים" (Il castello dei morti vivi). רוסיף נקרא על שם הבמאי הצרפתי פרדריק רוסיף. אנגוס רדפורד נקרא בשמו האמצעי על שם רוברט רדפורד[18]. רוג נקרא על שם הבמאי ניקולס רוג, שביים את סת'רלנד בסרט "המבט".

סאת'רלנד נפטר ב-20 ביוני 2024 במיאמי שבפלורידה, ארצות הברית, לאחר מאבק במחלה ממושכת[21][22].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דונלד סאת'רלנד בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Donald Sutherland biography". Governor General's Performing Arts Awards Foundation. ארכיון מ-5 בפברואר 2015. נבדק ב-4 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Rudolph Giuliani to deliver Middlebury College commencement address May 22". BBC. 10 במרץ 2005. ארכיון מ-5 באוקטובר 2013. נבדק ב-4 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Hollywood Chamber of Commerce". Hollywoodchamber.net. ארכיון מ-3 במרץ 2011. נבדק ב-2 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "The Academy to honor Charles Burnett, Owen Roizman, Donald Sutherland and Agnès Varda with Oscars at 2017 Governors Awards". Academy of Motion Picture Arts and Sciences. 6 בספטמבר 2017. ארכיון מ-2 בדצמבר 2017. נבדק ב-10 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Governor General to Invest 39 Recipients into the Order of Canada During a Ceremony at Rideau Hall" (הודעה לעיתונות). Rideau Hall Press Office. 18 בנובמבר 2019. ארכיון מ-19 בנובמבר 2019. נבדק ב-21 בנובמבר 2019. {{cite press release}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 "Donald Sutherland honoured in his hometown of Saint John". CTV Atlantic (באנגלית). 22 בנובמבר 2017. ארכיון מ-4 בפברואר 2018. נבדק ב-28 בנובמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Chase, W.D.R.; Chase, H.M. (1994). Chase's Annual Events. Contemporary Books. ISBN 9780809237326. ISSN 0740-5286. ארכיון מ-1 בספטמבר 2023. נבדק ב-6 בדצמבר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
  8. ^ תבנית:Cite website
  9. ^ Buckley, Tom (17 באוקטובר 1980). "At the Movies". The New York Times. ארכיון מ-3 בדצמבר 2013. נבדק ב-7 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Thomas, Bob (14 באוקטובר 1989). "Sutherland gets a 'kick-start' for his soul". Gainesville Sun. Associated Press. ארכיון מ-7 בדצמבר 2022. נבדק ב-17 ביוני 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ על פי מכתב ששלח סאת'רלנד לספרייה הציבורית של סנט ג'ון ב-2017
  12. ^ Schulman, Michael (5 בפברואר 2018). "Road Trip with Donald Sutherland and Helen Mirren". The New Yorker. Condé Nast. ארכיון מ-6 ביוני 2023. נבדק ב-20 ביוני 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Sutherland in TV interview during the shooting of The Eagle Has Landed (on the DVD): "I was in England from 1957 until 1968." [Checked June 17, 2012.]
  14. ^ "Obituary: Donald Sutherland". BBC. 20 ביוני 2024. ארכיון מ-20 ביוני 2024. נבדק ב-20 ביוני 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^   איתמר זהר, שחקן הקולנוע דונלד סאתרלנד מת בגיל 88, באתר הארץ, 20 ביוני 2024
  16. ^ צפו: בגיל 75 גם דונלד סאת'רלנד קיבל כוכב, באתר ynet, 27 בינואר 2011
  17. ^ "Obituary: Lois Sutherland, 1936-2010" (PDF). The Archer. ארכיון (PDF) מ-1 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 3 The Observer (אורכב 29.01.2017 בארכיון Wayback Machine), March 30, 2008: On the money – interview with Donald Sutherland; retrieved June 16, 2012.
  19. ^ World Entertainment News Network (14 במרץ 2001). "Donald Sutherland's Love For Jane Fonda". www.cinema.com. ארכיון מ-29 באוקטובר 2020. נבדק ב-21 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Off Screen Volume 15, Issue 12, 31 December 2011: Warren Kiefer – The Man Who Wasn’t There (אורכב 17.05.2013 בארכיון Wayback Machine); retrieved June 16, 2012.
  21. ^ Actor Donald Sutherland dies aged 88, BBC, ‏20 ביוני, 2024
  22. ^ השחקן האגדי דונלד סאתרלנד הלך לעולמו בגיל 88, באתר ynet, 20 ביוני 2024


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דונלד_סאת%27רלנד&oldid=39895909"