דיספרוסיום

דיספרוסיום (באנגלית: Dysprosium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Dy ומספרו האטומי 66. הוא נמנה עם משפחת היסודות הנדירים, אם כי למעשה הוא אינו נדיר, אלא מפוזר בדלילות ולכן יקר להפקה.

דיספרוסיום

הולמיום - דיספרוסיום - טרביום
Dy Cf       66 Dy                                                                                                                                                                                                                                                                                           הטבלה המחזורית
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	66
סמל כימי	Dy
סדרה כימית	לנתנידים
מראה
לבן כסוף
תכונות אטומיות
משקל אטומי	162.5 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2,8,18,28,8,2
דרגות חמצון	2, 3, 4
תכונות פיזיקליות
צפיפות	8,551 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר	מוצק
נקודת רתיחה	2,840K (2,566.85°C)
נקודת התכה	1,680K (1,406.85°C)
מהירות הקול	2,170 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות	1.22
קיבול חום סגולי	180 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית	1.08 106/m·Ω
מוליכות חום	10.7 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	573.0 kJ/mol
היסטוריה
מגלה	פול אמיל לקוק
תאריך גילוי	1886
נקרא על שם	getting (יוונית)

תכונות

דיספרוסיום הוא מתכת כסופה, בעלת ברק מתכתי היציבה באוויר בטמפרטורת החדר. ניתן להמיס דיספרוסיום בחומצות. דיספרוסיום רך מאוד, ניתן לחתוך אותו עם סכין מטבח. תכונותיו מושפעות במידה ניכרת מזיהומים (לדוגמה מתכות אחרות), אפילו בריכוזים נמוכים.

שימושים

שימושי הדיספרוסיום:

• יחד עם מתכות אחרות (כמו ונדיום למשל), לדיספרוסיום יישומים בייצור לייזרים.
• בזכות יכולתו לבלוע נייטרונים, לדיספרוסיום (תחמוצת דיספרוסיום עם ניקל) יישומים בכורים גרעיניים. בנוסף לכך, לדיספרוסיום יישומים בקירור כורים גרעיניים.
• לתרכובות של דיספרוסיום וקדמיום עם יסודות מהטור ה-16 בטבלה המחזורית תפקיד בתור מקור לאור תת אדום.
• בזכות תכונותיו המגנטיות, לדיספרוסיום חשיבות בייצור דיסקים קשיחים.

היסטוריה

הדיספרוסיום (מקור השם במילה היוונית "dysprositos" שמשמעותה "קשה להשגה") זוהה לראשונה בשנת 1886 בפריז על ידי הכימאי הצרפתי פול אמיל לקוק (Paul Émile Lecoq). דיספרוסיום מתכתי בודד לראשונה רק בשנות ה-50.

צורה בטבע

דיספרוסיום לא מופיע בטבע לעולם בצורתו החופשית, אך הוא נמצא בכמה מינרלים כמו קסנוטים, פרגוסוניט, אוקסניט, פוליכרס, גדוליניט, בלומסטרנדין, מונזיט ובסטנסיט. בטבע דיספרוסיום מופיע לעיתים קרובות יחד עם ארביום והולמיום.

ניתן לבודד דיספרוסיום מDyF₃ באמצעות תגובה עם סידן, כך:

2DyF₃ + 3Ca → 2Dy + 3CaF₂

אמצעי זהירות

כמו לנתנידים אחרים, לדיספרוסיום רעילות נמוכה. מנגנוני רעילותו לא הובנו במלואם.
לדיספרוסיום אין תפקיד ביולוגי.

קישורים חיצוניים

• דיספרוסיום ב-Webelements (אנגלית)
• דיספרוסיום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)