פתיחת התפריט הראשי

"שיר לשלום" הוא פזמון שנכתב בידי יעקב רוטבליט והולחן בידי יאיר רוזנבלום. הושר במקור בשנת 1969, בימי מלחמת ההתשה, על ידי להקת הנח"ל בתוכניתה "שא לשלום" ("היאחזות הנחל בסיני"), עם הסולנית מירי אלוני[1].

שיר לשלום
Shirhashalom.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הדף המוכתם בדם עם מילות שיר לשלום שיצחק רבין קרא דקות טרם הירצחו
שיר בביצוע להקת הנח"ל בהשתתפות יעקב רוטבליט
יצא לאור 1969
פורמט קלאסי
סוגה שיר מחאה עריכת הנתון בוויקינתונים
כתיבה יעקב רוטבליט
לחן יאיר רוזנבלום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שיר לשלום

"תְּנוּ לַשֶׁמֶש לַחֲדֹר
מִבַּעַד לַפְּרָחִים,
אַל תַּבִּיטוּ לְאָחוֹר
הַנִיחוּ לָהוֹלְכִים.

שְׂאוּ עֵינַיִם בְּתִקְוָה,
לֹא דֶּרֶך כַּוָּנוֹת.
שִׁירוּ שִׁיר לָאַהֲבָה
וְלֹא לַמִּלְחָמוֹת."

(שיר לשלום / קטע מהשיר)

היסטוריהעריכה

במקור יועד השיר ללהקת חיל הים, אלא שרוזנבלום, שהלחין את השיר ושלח אותו ללהקה ממקום מושבו בלונדון, התעקש לעבד אותו בעצמו. המנהל המוזיקלי של להקת חיל הים, בני נגרי, דחה את הדרישה, ורוזנבלום העביר את השיר ללהקת הנח"ל, עימה עבד זמן רב קודם לכן.

במקור נכתב באחת השורות בשיר "שירו שיר לאהבה ולא לניצחונות". שורה זו רצתה לבטא יותר מכל את הצורך להלל ולייחל לאהבה ולפיוס ולא לחשב ניצחונות וכיבושים, כי אלה עולים בדם של שני הצדדים. כיוון שהשיר יועד ללהקה צבאית, ראשי אגפי החינוך בצה"ל דרשו להשמיט שורה זו מהשיר בטענה שחיילים לא יכולים להופיע מול חיילים אחרים בשיר שיש בו פגיעה מורלית שכזו. לבסוף הוסכם על החלפת המילה, והשיר הוקלט ופורסם עם המשפט "שירו שיר לאהבה ולא למלחמות".

אופי השירעריכה

השיר מבטא כמיהה לשלום, מבכה את הרעים שנפלו בקרבות, ומדבר לכאורה בשם הנופלים. השיר מערער על תרבות השכול והאדרת המלחמה הקיימת לכאורה בארץ, וקורא לנותרים בחיים לשאוף לשלום. בין השאר מבטלות מילות השיר, לדוגמה, את הנוהג לאמירת תפילת קדיש על הקבר: "הַזַּכָּה שֶבַּתְּפִלּוֹת אותנו לא תחזיר". כמו כן מתעמתות מילות השיר עם האתוסים של הנצחת החיילים שנפלו, לדוגמה: "תנו לשמש לחדור מבעד לפרחים" (- שעל הקבר); וכן עושות שימוש במושגים מתחום המלחמה, ומייתרות אותם, לדוגמה: "שאו עיניים בתקווה, לא דרך כוונות" (- כוונות הרובה)". מילות השיר מתנגדות ל"שירי מלחמות" המאדירים את תרבות המלחמה (כדוגמת מגש הכסף, גבעת התחמושת ובלדה לחובש), וקוראות לשיר במקומם שירים לאהבה: "שירו שיר לאהבה, ולא למלחמות".

השיר נושא אפיונים של המנון, בקצבו ובמילותיו, ומילותיו מתייחסות אל ההמון, וקוראות לפעולה, בציווי, בלשון רבים ("ובכל הכיכרות / הריעו רק שלום"). השיר הושפע כנראה מרוח התקופה, שבשיאה "תרבות הנגד" של ההיפים.

מעמדו המיוחד של השירעריכה

איתן הבר מספיד את ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בהלווייתו ומקריא את שיר לשלום מתוך דף המוכתם בדמו של רבין

כבר מהימים הראשונים להשמעתו עורר השיר מחלוקת עזה. רבים הזדהו עם מסר השלום העולה משורותיו, דווקא בימים בהם הייתה בשיאה מה שנתפס על ידי חלק מהציבור כ"כוחניות הישראלית" שלאחר מלחמת ששת הימים, ובטרם עבר הציבור הישראלי את הטראומה של מלחמת יום הכיפורים. יש הרואים בו הדים ל"נאום הר הצופים" שנשא הרמטכ"ל יצחק רבין, בו העלה על נס את הקורבן האישי של הנופלים, כמו גם את המחיר ששילם האויב, מעבר לניצחון הגדול במלחמה.

לעומתם, היו שראו בו שיר תבוסתני, וראו בביקורת שמותח השיר על נושאים כתרבות השכול, משום חילול הקודש. בשנת 1970 אלוף פיקוד המרכז דאז, רחבעם זאבי, טען שהשיר גורם לדה-מורליזציה בקרב החיילים ופוגע ברגשותיהם של המשפחות השכולות, לכן ואסר על השמעתו בפיקוד המרכז[2] כמו מקבילו אלוף פיקוד הדרום, אריאל שרון[3].

במרוצת השנים הפך השיר להימנון פוליטי, בלתי רשמי, של תנועות השלום הישראליות (כגון "שלום עכשיו") והושר בעצרות ובהפגנות, לעיתים בלווי גרסה בשפה הערבית. תנועת מרצ יצרה מהשורה הראשונה בשיר, "תנו לשמש לעלות", סיסמת בחירות: "תנו למרצ לעלות".

השיר הושר בתום העצרת למען השלום ב-4 בנובמבר 1995 בביצוע מירי אלוני, יצחק רבין, שמעון פרס, הגבעטרון והאירוסים. בתום אותה עצרת נרצח יצחק רבין, והדף עם מילות השיר, שהיה בכיס חולצתו, נתגלה מוכתם בדמו. "שיר לשלום" הפך מאז לאחד מסמלי הזיכרון לרבין, ולאחד ממייצגי מורשתו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עם חברי הלהקה הנוספים ששירתו במחזור זה ונטלו חלק בהקלטת השיר נמנים גידי גוב, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, לאה לופטין, דני סנדרסון, רותי הולצמן, אלון אולארצ'יק, תמי עזריה, מאיר פניגשטיין, יובל דורי, שמעון ויצמן, איציק בן מלך, דליה הורסקי, אמוץ ברונטמן, יובל חבצלת ועמוס טלשיר.
  2. ^ טלילה אלירם, בוא, שיר עברי: שירי ארץ ישראל: היבטים מוזיקליים וחברתיים, אוניברסיטת חיפה, 2006
  3. ^ רדיו ללא הפסקה, להקת הנח"ל שיר לשלום