דניאיל קוויט

דניאיל וייצ'סלבוביץ' קוויטרוסית: Дании́л Вячесла́вович Квят; נולד ב-26 באפריל 1994) הוא נהג מרוצים רוסי שהתחרה במשך 6 עונות באליפות הפורמולה 1 עבור קבוצות טורו רוסו, רד בול רייסינג ואלפאטאורי. בשנת 2013 זכה באליפות ה-GP3.

דניאיל קוויט
לידה 26 באפריל 1994 (בן 30)
אופה שברוסיה
שם לידה Даниил Вячеславович Квят עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום רוסיהרוסיה רוסי
בן או בת זוג Kelly Piquet (ינואר 2017מרץ 2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
קבוצה נוכחית אלפאטאורי
קריירת פורמולה 1
מרוצים 112
ניצחונות 0
פודיומים 3
נקודות בקריירה 202
זינוקים מפול פוזישן 0
הקפות מהירות 1
קבוצות טורו רוסו (2014)
רד בול (20152016)
טורו רוסו (20162017, 2019)
אלפאטאורי (2020)
עריכת הנתון בוויקינתונים
en.kvyat.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

קוויט נולד בעיר אופה, בשקורטוסטן, רוסיה וכילד החל להתחרות בקארטינג ברוסיה ובאיטליה. בשנת 2009 סיים במקום השלישי באליפות אירופה בקטגוריית KF3 וסיים במקום השני באליפות העולם. בשנת 2010 החל להתחרות בסבב הפורמולה ב.מ.וו האסייתי ובמהלך העונה חתם בקבוצת הפיתוח של רד בול והחל להתחרות גם בסבב הפורמולה ב.מ.וו האירופאי. במקביל, השתתף בשני המרוצים האחרונים של סבב הפורמולה רנו 2.0 האירופאי.

במהלך החודשים ינואר ופברואר השתתף בתחרויות במסגרת סבב המרוצים של טויוטה בניו זילנד ובהמשך העונה התחרה בסבב הפורמולה רנו 2.0 האירופאי ובמקביל גם בסבב האליפות הצפון-אירופאי. בסבב האירופאי השיג שני ניצחונות וסיים את העונה במקום השלישי ובסבב הצפון-אירופאי השיג שבעה ניצחונות וסיים במקום השני אחרי קרלוס סאינס. בשנת 2012 התחרה במקביל בסבב פורמולה רנו 2.0 האירופאי ובסבב האלפי. בחודש מרץ הוא פתח את הסבב האלפי עם ניצחון כפול במונצה[1] ובחודש מאי רשם ניצחון כפול באירוע הפתיחה של הסבב האירופאי באראגון[2]. בסבב האלפי השיג שבעה ניצחונות במהלך העונה וסיים כאלוף. בסבב האירופאי השיג מספר ניצחונות דומה, אך הגיע רק למקום השני.

בעונת 2013 התחרה שוב בשתי מסגרות מקבילות: סבב ה-GP3 ופורמולה 3 האירופאית. בשל רישום מאוחר לסבב הפורמולה 3 נחשב למתחרה אורח ולמרות שהשיג ניצחון ושישה פודיומים במהלך העונה לא צבר נקודות. בסבב ה-GP3 הגיע לפודיום לראשונה רק באירוע החמישי[3], אך עד לסיום העונה השיג שלושה ניצחונות ופודיום נוסף וזכה באליפות בעונת הבכורה שלו.

קריירת מרוצים

עריכה

פורמולה 1

עריכה
 
קוויט במהלך גרנד פרי בחריין (2016)

באוקטובר 2013 הוכרז קוויט כמחליפו של דניאל ריקארדו בקבוצת טורו רוסו[4]. הוא שותף כנהג ניסויים באימון המקדים של שני המרוצים האחרונים בעונה בארצות הברית ובברזיל[5]. מרוץ הבכורה שלו בפורמולה 1 היה מרוץ פתיחת העונה באוסטרליה אותו סיים במקום התשיעי. בכך הפך קוויט, בן ה-19, לנהג הצעיר ביותר שצובר נקודות, כשהוא שובר את שיאו של סבסטיאן פטל[6]. שנה לאחר מכן ישבר השיא על ידי מקס ורסטאפן, גם הוא נהג בקבוצת טורו רוסו. בעונת הבכורה השיג שמונה נקודות אותן צבר בשישה מרוצים שונים. בחודש אוקטובר הודיע פטל על כוונתו לעזוב את קבוצת רד בול בסיום העונה וקוויט נבחר למלא את מקומו[7].

קוויט נאלץ להחמיץ את מרוץ פתיחת העונה בשל בעיה בהילוכים. בגרנד פרי ההונגרי הצליח לרשום את הישגו הטוב ביותר בעונה, כשסיים במקום השני והגיע לפודיום לראשונה. את העונה סיים במקום השביעי, כשלזכותו 95 נקודות. את עונת 2016 פתח בקבוצת רד בול ובגרנד פרי הסיני השיג את הפודיום השני בקריירה, כשסיים במקום השלישי[8]. בגרנד פרי הרוסי התנגש קוויט בסבסטיאן פטל והוציא אותו מהמרוץ. התנהגותו של קוויט הובילה את הנהלת הקבוצה לבצע שינוי ולהחליף בינו ובין ורסטאפן מקבוצת המשנה ארבעה מרוצים לאחר תחילת העונה[9]. לאחר שחזר לקבוצת טורו רוסו התקשה להציג את יכולותיו ובשבעת המרוצים הבאים צבר שתי נקודות בלבד. הדבר הוביל לכך שבחודש יולי הודיעה הקבוצה כי לא תחדש עמו את החוזה בסיום העונה[10].

למרות ההכרזה המשיך להתחרות עבור הקבוצה גם בעונת 2017. ב-14 המרוצים הראשונים צבר רק 4 נקודות. בעקבות כך הוחלף על ידי פייר גאסלי, שתפס את מקומו בגרנד פרי מלזיה וביפן[11]. קוויט חזר להתחרות בגרנד פרי בארצות הברית, אך לאחר המרוץ הודיעה הקבוצה על פרידה סופית ממנו[12].

לאחר הפרידה מטורו רוסו עבר לשמש כנהג פיתוח בקבוצת פרארי[13]. בספטמבר 2018, בסמוך לגרנד פרי רוסיה הודיעה טורו רוסו על חזרתו של קוויט לקבוצה בעונת 2019 כמחליפו של פייר גאסלי שעבר לקבוצת רד בול[14]. קוויט הפך לאב במהלך סוף השבוע של גרנד פרי גרמניה, אליו זינק מהמקום ה-14. המרוץ התקיים תחת גשם כבד והיה גדוש באירועים, בסיומו חצה את קו הסיום במקום השלישי והשיג פודיום ראשון לקבוצה לאחר 11 שנים[15].

בעונת 2020 המשיך להתחרות בקבוצה, ששינתה את שמה לאלפאטאורי. בסיום העונה הוחלף על ידי יוקי צונודה. בשנת 2021 שימש כנהג משלים בקבוצת אלפין יחד עם גואניו ז'ו[16].

אליפות העולם במרוצים סיבולת

עריכה

בתחילת שנת 2022 הצטרף לקבוצת G-Drive והתחרה בקטגוריית ה-LMP2 באליפות העולם במרוצי סיבולת[17].

מרוצים

עריכה

פורמולה 1

עריכה
שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 מיקום נקודות
עונת 2014 טורו רוסו אוסטרליה 
9
מלזיה 
10
בחריין 
11
הרפובליקה העממית של סין 
10
ספרד 
14
מונקו 
פרש
קנדה 
פרש
אוסטריה 
פרש
בריטניה 
9
גרמניה 
פרש
הונגריה 
14
בלגיה 
9
איטליה 
11
סינגפור 
14
יפן 
11
רוסיה 
14
ארצות הברית 
15
ברזיל 
11
איחוד האמירויות הערביות 
פרש
15 8
עונת 2015 רד בול אוסטרליה 
DNS
מלזיה 
9
הרפובליקה העממית של סין 
פרש
בחריין 
9
ספרד 
10
מונקו 
4
קנדה 
9
אוסטריה 
12
בריטניה 
6
הונגריה 
2
בלגיה 
4
איטליה 
10
סינגפור 
6
יפן 
13
רוסיה 
5
ארצות הברית 
פרש
מקסיקו 
4
ברזיל 
7
איחוד האמירויות הערביות 
10
7 95
עונת 2016 רד בול אוסטרליה 
DNS
בחריין 
7
הרפובליקה העממית של סין 
3
רוסיה 
15
14 25
טורו רוסו ספרד 
10
מונקו 
פרש
קנדה 
12
אזרבייג'ן 
פרש
אוסטריה 
פרש
בריטניה 
10
הונגריה 
16
גרמניה 
15
בלגיה 
14
איטליה 
פרש
סינגפור 
9
מלזיה 
14
יפן 
13
ארצות הברית 
11
מקסיקו 
18
ברזיל 
13
איחוד האמירויות הערביות 
פרש
2017 טורו רוסו אוסטרליה 
9
הרפובליקה העממית של סין 
פרש
בחריין 
12
רוסיה 
12
ספרד 
9
מונקו 
פרש
קנדה 
פרש
אזרבייג'ן 
פרש
אוסטריה 
16
בריטניה 
15
הונגריה 
11
בלגיה 
12
איטליה 
12
סינגפור 
פרש
מלזיה  יפן  ארצות הברית 
10
מקסיקו  ברזיל  איחוד האמירויות הערביות  16 5
2019 טורו רוסו אוסטרליה 
10
בחריין 
12
הרפובליקה העממית של סין 
פרש
אזרבייג'ן 
פרש
ספרד 
9
מונקו 
7
קנדה 
10
צרפת 
14
אוסטריה 
17
בריטניה 
9
גרמניה 
3
הונגריה 
15
בלגיה 
7
איטליה 
פרש
סינגפור 
15
רוסיה 
12
יפן 
10
מקסיקו 
11
ארצות הברית 
12
ברזיל 
10
איחוד האמירויות הערביות 
9
13 37
2020 אלפאטאורי אוסטריה 
12
אוסטריה 
10
הונגריה 
12
בריטניה 
פרש
בריטניה 
10
ספרד 
12
בלגיה 
11
איטליה 
9
איטליה 
7
רוסיה 
8
גרמניה 
15
פורטוגל 
19
איטליה 
4
טורקיה 
12
בחריין 
11
בחריין 
7
איחוד האמירויות הערביות 
11
14 32

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דניאיל קוויט בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Alps – Monza, Gara 2: Incontenibile Kvyat, stopnadgo.tv, 25 March 2012 - באיטלקית
  2. ^ Classy Kvyat at the double, Renaultsport.com, 6 May 2012
  3. ^ סבב ה-GP3 הורכב משמונה אירועים, כאשר בכל אירוע מתקיימים שני מרוצים
  4. ^ Daniil Kvyat Signs with Toro Rosso for 2014 Formula 1 Season, soprtmedia101.com, 22 October 2013
  5. ^ Brazilian Grand Prix: Kvyat expands experience with wet session, crash.net, 22 November 2013
  6. ^ Australian GP: Rosberg wins after Lewis Hamilton and Vettel retire, bbc.com, 16 March 2014
  7. ^ בדרכו של שומאכר: פטל רוצה אליפות עם פרארי, באתר ONE‏, 13 במרץ 2015
  8. ^ פורמולה 1: ניקו רוזברג זכה בגרנד פרי סין, באתר וואלה, 17 באפריל 2016
  9. ^   אמיר ענבר, "משחקי הכס" גרסת פורמולה 1, באתר הארץ, 20 במאי 2016
  10. ^ Kvyat set for Red Bull Racing split, thisisf1.com, 24 July 2016
  11. ^ Toro Rosso confirms Gasly for next races, Motorsport.com. 26 September 2017
  12. ^ Toro Rosso F1 chooses Brendon Hartley over Daniil Kvyat for Mexico City, Autoweek, 23 October 2017
  13. ^ Daniil Kvyat secures Ferrari Formula 1 development role for 2018, Autosport, 10 January 2018
  14. ^ Kvyat seals F1 return with Toro Rosso, Motosrsport.com, 29 September 2018
  15. ^ New dad Kvyat beaming as Toro Rosso celebrate rare podium, Reuters, 29 July 2019
  16. ^ Kvyat joins Alpine as reserve driver for 2021 season, RaceFans.net, 2 March 2021
  17. ^ Ex-F1 racer Kvyat joins G-Drive for 2022 WEC season, Motorsport.com, 14 February 2022