פורמולה 1 עונת 2019

פורמולה 1 עונת 2019
2019 FIA Formula One World Championship
סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	17 במרץ 2019
תאריך סיום	1 בדצמבר 2019
מספר עונה	70
מספר מרוצים בעונה	21
זוכה באליפות הנהגים	לואיס המילטון
נקודות הנהג הזוכה	413
זוכה באליפות היצרנים	מרצדס
נקודות היצרן הזוכה	739
	האתר הרשמי
	→ פורמולה 1 עונת 2018 פורמולה 1 עונת 2020 ←

עונת 2019 היא העונה ה-70 של אליפות הפורמולה 1. העונה יצאה לדרכה ב-17 במרץ והסתיימה ב-1 בדצמבר ובמהלכה התקיימו 21 מרוצים. לואיס המילטון זכה באליפות הנהגים בפעם השלישית ברציפות ובפעם השישית בסך הכל. קבוצת מרצדס זכתה באליפות היצרנים בפעם השישית ברציפות.

רשימת הנהגים בקבוצות השונות עברה שינויים רבים ביחס לעונה הקודמת. פרננדו אלונסו, שזכה פעמיים בתואר האליפות, פרש בסיום העונה אחרי 17 עונות באליפות. ארבעה נהגים חדשים הצטרפו לאליפות: ג'ורג' ראסל, לנדו נוריס, אנטוניו ג'יובינאצי ואלכסנדר אלבון.

גרנד פרי סין, המרוץ השלישי בעונה, היה מרוץ הגרנד פרי ה-1,000 בתולדות האליפות.

נהגים וקבוצות עריכה

קבוצה	יצרן	נהגים		מרוצים
קבוצה	יצרן	מספר	נהג	מרוצים
ארצות הברית האס	האס	8	צרפת רומן גרוז'אן^[1]	1–21
ארצות הברית האס	האס	20	דנמרק קווין מגנוסן^[1]	1–21
בריטניה ויליאמס	ויליאמס	63	בריטניה ג'ורג' ראסל^[2]	1–21
בריטניה ויליאמס	ויליאמס	88	פולין רוברט קוביצה^[3]	1–21
איטליה טורו רוסו	טורו רוסו-הונדה	10	צרפת פייר גאסלי	13–21
		26	רוסיה דניאיל קוויט^[4]	1–21
		23	תאילנד אלכסנדר אלבון^[5]	1–12
בריטניה מקלארן	מקלארן-רנו	55	ספרד קרלוס סאינס^[6]	1–21
בריטניה מקלארן	מקלארן-רנו	4	בריטניה לנדו נוריס^[7]	1–21
גרמניה מרצדס	מרצדס	44	בריטניה לואיס המילטון^[8]	1–21
גרמניה מרצדס	מרצדס	77	פינלנד ולטרי בוטאס^[9]	1–21
שווייץ אלפא רומיאו	אלפא רומיאו-פרארי	7	פינלנד קימי רייקונן^[10]	1–21
שווייץ אלפא רומיאו	אלפא רומיאו-פרארי	99	איטליה אנטוניו ג'יובינאצי^[11]	1–21
איטליה פרארי	פרארי	5	גרמניה סבסטיאן פטל	1–21
איטליה פרארי	פרארי	16	מונקו שארל לקלר^[12]	1–21
בריטניה רייסינג פוינט	רייסינג פוינט-מרצדס	11	מקסיקו סרחיו פרס^[13]	1–21
בריטניה רייסינג פוינט	רייסינג פוינט-מרצדס	18	קנדה לאנס סטרול^[14]	1–21
אוסטריה רד בול	רד בול-טאג הויר	10	צרפת פייר גאסלי^[15]	1–12
		23	תאילנד אלכסנדר אלבון	13–21
		33	הולנד מקס ורסטאפן	1–21
צרפת רנו	רנו	3	אוסטרליה דניאל ריקארדו^[16]	1–21
צרפת רנו	רנו	27	גרמניה ניקו הולקנברג	1–21

שינויים בקבוצות עריכה

קבוצת רד בול חתמה על חוזה עם חברת הונדה לאספקת מנועים. בכך סיימה הקבוצה את התקשרותה עם חברת רנו שהייתה הספקית של הקבוצה בשלוש עשרה העונות האחרונות^[17]. הונדה מספקת את המנועים גם לקבוצת הבת של רד בול, טורו רוסו. למרות זאת, אף אחת משתי הקבוצות לא תוכר כקבוצת מפעל של הונדה^[18].

במסגרת שיתוף הפעולה של אלפא רומיאו עם קבוצת סאובר שינתה הקבוצה את שמה לאלפא רומיאו רייסינג^[19].

קבוצת רייסינג פוינט, נקנתה במהלך העונה שעברה מקבוצת פורס אינדיה שפשטה את הרגל. לקראת העונה הנוכחית שינתה את שמה באופן רשמי לרייסינג פוינט.

קבוצת מקלארן מינתה את אנדראס זיידל כמנהל הקבוצה החל מחודש מאי^[20].

שינויים בנהגים עריכה

פרננדו אלונסו, שזכה פעמיים בתואר האליפות, הודיע על פרישה מהאליפות בסיום העונה הקודמת. את מקומו בקבוצת מקלארן תפס קרלוס סאינס^[6]. בנוסף, בחרה הקבוצה לא לחדש את החוזה עם סטופל ונדורן, נהגה של הקבוצה בשנתיים האחרונות. את מקומו תפס לנדו נוריס, שהיה אלוף אירופה בפורמולה 3 והתחרה בפורמולה 2 בשתי העונות האחרונות^[7].

דניאל ריקארדו עזב את קבוצת רד בול וחתם על חוזה לשנתיים בקבוצת רנו^[16]. במקומו החתימה הקבוצה את פייר גאסלי, שנהג בקבוצת הבת, טורו רוסו^[15]. דניאיל קוויט, שנהג בעבר עבור טורו רוסו ורד בול ושימש בעונה קודמת נהג פיתוח בקבוצת פרארי, שב לקבוצה כמחליפו של גאסלי^[4]. לצידו של קוויט הוחתם אלכסנדר אלבון, חבר באקדמיה של רד בול, שהתחרה בעונה הקודמת בפורמולה 2 וסיים במקום השלישי^[5]. במהלך פגרת הקיץ החליטה רד בול להחליף את פייר גאסלי באלבון, שעבר לנהוג עבור טורו רוסו, עד לסיום העונה^[21].

קבוצת מרצדס שמרה על הרכב הנהגים שלה מהעונה הקודמת. לואיס המילטון חתם על חוזה חדש לשנתיים נוספות תמורת 40 מיליון ליש"ט לעונה^[8]. חוזהו של ולטרי בוטאס הוארך בעונה נוספת^[9]

קבוצת פרארי החליטה שלא לחדש את חוזהו של קימי רייקונן בקבוצה. במקומו הוחתם שארל לקלר, נהג באקדמיית פרארי, שהתחרה בעונה הקודמת בקבוצת סאובר^[12]. רייקונן חתם על חוזה לשתי עונות בקבוצת סאובר, בה החל את הקריירה בפורמולה 1^[10]. בנוסף החתימה סאובר את אנטוניו ג'יובינאצי, במקומו של מרכוס אריקסון, שנשאר בקבוצה כנהג שלישי^[11].

קבוצת ויליאמס החתימה את ג'ורג' ראסל, נהג השייך לתוכנית פיתוח הנהגים של מרצדס והתחרה בעונה הקודמת בפורמולה 2^[2]. לצידו הוחתם רוברט קוביצה, ששימש בעונה הקודמת כנהג מבחן בקבוצה. קוביצה חזר לפורמולה 1 לאחר היעדרות של 8 שנים^[3].

קבוצת רייסינג פוינט, שנקנתה במהלך עונת 2018 מקבוצת פורס אינדיה שפשטה את הרגל, ולקראת עונת 2019 שינתה את שמה באופן רשמי לרייסינג פוינט, ויתרה על הנהג הצרפתי אסטבן אוקון, והביאה במקומו את לאנס סטרול, בנו של הבעלים החדש של הקבוצה, שהתחרה בעונת 2018 בקבוצת ויליאמס.

רשימת המרוצים עריכה

סיבוב	מרוץ	תאריך	פול פוזישן	הקפה מהירה	מנצח
1	אוסטרליה מלבורן, אוסטרליה	17 במרץ 2019	בריטניה לואיס המילטון	פינלנד ולטרי בוטאס	פינלנד ולטרי בוטאס
2	בחריין סאח'יר, בחריין	31 במרץ 2019	מונקו שארל לקלר	מונקו שארל לקלר	בריטניה לואיס המילטון
3	שאנגחאי, סין	14 באפריל 2019	פינלנד ולטרי בוטאס	צרפת פייר גאסלי	בריטניה לואיס המילטון
4	אזרבייג'ן באקו, אזרבייג'ן	28 באפריל 2019	פינלנד ולטרי בוטאס	מונקו שארל לקלר	פינלנד ולטרי בוטאס
5	ספרד ברצלונה, ספרד	12 במאי 2019	פינלנד ולטרי בוטאס	בריטניה לואיס המילטון	בריטניה לואיס המילטון
6	מונקו מונטה קרלו, מונקו	26 במאי 2019	בריטניה לואיס המילטון	צרפת פייר גאסלי	בריטניה לואיס המילטון
7	קנדה מונטריאול, קנדה	9 ביוני 2019	גרמניה סבסטיאן פטל	פינלנד ולטרי בוטאס	בריטניה לואיס המילטון
8	צרפת לה קסטל, צרפת	23 ביוני 2019	בריטניה לואיס המילטון	גרמניה סבסטיאן פטל	בריטניה לואיס המילטון
9	אוסטריה שפילברג, אוסטריה	30 ביוני 2019	מונקו שארל לקלר	הולנד מקס ורסטאפן	הולנד מקס ורסטאפן
10	בריטניה סילברסטון, בריטניה	14 ביולי 2019	פינלנד ולטרי בוטאס	בריטניה לואיס המילטון	בריטניה לואיס המילטון
11	גרמניה הוקנהיים, גרמניה	28 ביולי 2019	בריטניה לואיס המילטון	הולנד מקס ורסטאפן	הולנד מקס ורסטאפן
12	הונגריה בודפשט, הונגריה	4 באוגוסט 2019	הולנד מקס ורסטאפן	הולנד מקס ורסטאפן	בריטניה לואיס המילטון
13	בלגיה סטבלוט, בלגיה	1 בספטמבר 2019	מונקו שארל לקלר	גרמניה סבסטיאן פטל	מונקו שארל לקלר
14	איטליה מונצה, איטליה	8 בספטמבר 2019	מונקו שארל לקלר	בריטניה לואיס המילטון	מונקו שארל לקלר
15	סינגפור מרינה ביי, סינגפור	22 בספטמבר 2019	מונקו שארל לקלר	דנמרק קווין מגנוסן	גרמניה סבסטיאן פטל
16	רוסיה סוצ'י, רוסיה	29 בספטמבר 2019	מונקו שארל לקלר	בריטניה לואיס המילטון	בריטניה לואיס המילטון
17	יפן סוזוקה, יפן	13 באוקטובר 2019	גרמניה סבסטיאן פטל	בריטניה לואיס המילטון	פינלנד ולטרי בוטאס
18	מקסיקו מקסיקו סיטי, מקסיקו	27 באוקטובר 2019	מונקו שארל לקלר	מונקו שארל לקלר	בריטניה לואיס המילטון
19	ארצות הברית אוסטין, טקסס, ארצות הברית	3 בנובמבר 2019	פינלנד ולטרי בוטאס	מונקו שארל לקלר	פינלנד ולטרי בוטאס
20	ברזיל סאן פאולו, ברזיל	17 בנובמבר 2019	הולנד מקס ורסטאפן	פינלנד ולטרי בוטאס	הולנד מקס ורסטאפן
21	אבו דאבי	1 בדצמבר 2019	בריטניה לואיס המילטון	בריטניה לואיס המילטון	בריטניה לואיס המילטון

תקציר העונה עריכה

העונה נפתחה בניצחון של ולטרי בוטאס, שזינק מהמקום השני, אך עקף את לואיס המילטון בפנייה הראשונה ושמר על ההובלה לאורך כל המרוץ תוך כדי שהוא קובע את זמן ההקפה המהירה^[22]. מקס ורסטאפן סיים את המרוץ במקום השלישי והעניק להונדה פודיום ראשון לאחר 10 שנים^[23]. שארל לקלר, במרוץ הבכורה שלו בקבוצת פרארי, היה מהיר יותר מבן קבוצתו, סבסטיאן פטל, אך קיבל הוראה שלא לעקוף אותו וסיים את המרוץ במקום החמישי^[24].

קבוצת פרארי שלטה בכל מקצי האימון לקראת גרנד פרי בחריין. במקצה הדירוג הקדים לקלר את פטל בשלוש עשיריות השנייה והשיג את הפול פוזישן הראשון בקריירה^[25]. לקלר ירד למקום השלישי בפנייה הראשונה לאחר שנעקף על ידי פטל ובוטאס, אך הצליח לקחת שוב את ההובלה, כשהוא מתעלם מהוראה קבוצתית שלא לעקוף את פטל. הוא שמר על ההובלה לאורך מרבית המרוץ ופתח פער שהגיע עד ל-10 שניות מהמקום השני. בעיה חשמלית ברכב הובילה לאיבוד כוח דבר שאיפשר להמילטון ובוטאס לעקוף אותו. מכונית בטיחות שיצאה למסלול בשתי ההקפות האחרונות מנעה מורסטאפן לעקוף אותו והבטיחה לו לראשונה מקום בפודיום^[26].

לואיס המילטון, ולטרי בוטאס וסבסטיאן פטל על הפודיום בגרנד פרי סין

גרנד פרי סין היה המרוץ ה-1,000 בתולדות האליפות והדבר צוין באירועים רבים בימים שקדמו למרוץ. המילטון זינק למרוץ שני, אך עקף במהירות את בוטאס. צמד נהגי מרצדס סיימו את המרוץ במקומות הראשון והשני בפעם השלישית ברציפות. פייר גאסלי, שסיים במקום השישי, קבע את זמן ההקפה המהירה^[27]. אלכסנדר אלבון ריסק את מכוניתו במהלך האימון בשבת ולא השתתף במקצה הדירוג. הוא זינק למרוץ מהמקום האחרון, אך הצליח לסיים במקום העשירי^[28].

לקלר קבע את הזמנים המהירים ביותר בשלושת האימונים שקדמו לגרנד פרי אזרבייג'ן^[29]. פייר גאסלי, קימי רייקונן ורוברט קוביצה זינקו למרוץ מהפיט. אנטוניו ג'יובינאצי שדורג במקום השמיני ספג עונש של הפחתת 10 מקומות בזינוק בשל החלפת יחידת הבקרה האלקטרונית^[30]. בוטאס זינק בפעם השנייה ברציפות מהפול פוזישן וסיים את המרוץ כמנצח. גאסלי קבע את זמן ההקפה המהירה ונבחר ל"נהג היום"^[31].

בוטאס זינק בפעם השלישית ברציפות מהפול פוזישן גם בגרנד פרי ספרד, אך פתיחה חלשה אפשרה להמילטון לעקוף מיד בתחילת המרוץ. המילטון השיג את הניצחון השלישי בעונה ומרצדס את המרוץ החמישי ברציפות בו היא סיימה בשני המקומות הראשונים^[32]. הרצף של מרצדס נעצר במונקו. המילטון ניצח את המרוץ לאחר קרב צמוד עם ורסטאפן, שסיים במקום השני, אך התנגשות עם בוטאס בפיט עלתה לו בעונש של הוספת 5 שניות. בעקבות העונש ירד ההולנדי למקום הרביעי. פטל סיים במקום השני ובוטאס השלים את הפודיום^[33].

פטל זינק מהפול פוזישן בקנדה והוביל לאורך כל המרוץ עד לסיומו. עונש של הוספת 5 שניות בעקבות חסימה לא חוקית של המילטון הוריד אותו למקום השני והעניק להמילטון את הניצחון^[34]. בגרנד פרי צרפת היה זה דניאל ריקארדו שנענש בהוספה כפולה של 5 שניות, עונש שהוריד אותו מהמקום השביעי למקום ה-11, מחוץ לטווח הנקודות^[35].

רצף הניצחונות של מרצדס הגיע לסיומו בגרנד פרי אוסטריה. לקלר קבע את הזמן המהיר בייותר במקצה הדירוג. המילטון הגיע למקום השני בדירוג, אך נענש בהפחתת 2 מקומות בעקבות פגיעה ברייקונן^[36]. ורסטאפן, שזינק מהמקום השני, פתח בצורה חלשה וירד למקום השמיני, אך הצליח לשפר מיקום ולחזור למקום השני. בהקפה 69 עקף את לקלר ועלה למקום הראשון עליו שמר עד לניצחון. במהלך ההקפה נוצר מגע בין הנהגים, דבר שהוביל לחקירה של השופטים. בהחלטה שניתנה רק בשעות הלילה הוחלט לא להעניש את ורסטאפן על המגע^[37]^[38]. המילטון סיים את המרוץ במקום החמישי, הפעם הראשונה בעונה בה לא הגיע לפודיום.

המילטון שב לנצח בגרנד פרי בריטניה. במהלך מאבק על המקום השלישי פגע פטל במכוניתו של ורסטאפן, שירד מהמסלול בשל כך. ההתנגשות גרמה להולנדי לאבד 2 מקומות ואיפשרה ללקלר לסיים על הפודיום. פטל, שנענש בהוספה של 10 שניות סיים במקום ה-16, אחרי צמד הנהגים של קבוצת ויליאמס^[39]. בסיום המרוץ התנצל פטל בפני ורסטאפן על הפגיעה^[40].

צמד נהגי פרארי הובילו בכל מקצי האימון שקדמו לגרנד פרי גרמניה, אך תקלות טכניות במהלך מקצה האימון הובילו אותם לזנק מהמקום העשירי (לקלר) והעשרים (פטל). גשם כבד שירד לפני תחילת המסלול הוביל לשורה של החלקות ופרישות. המילטון, שזינק מהפול פוזישן, החליק מהמסלול, אך הצליח להמשיך להתחרות עם כנף קדמית שבורה. בהמשך נענש על כניסה לפיט שלא מתוך הנתיב וסיים במקום ה-11. ורסטאפן ניצח את המרוץ, פטל שזינק מהמקום האחרון סיים במקום השני ודניאיל קוויט השלים את הפודיום עם פודיום ראשון לטורו רוסו מאז אמצע עונת 2008. רייקונן ואנטוניו ג'יובינאצי נענשו לאחר סיום המרוץ בתוספת של 30 שניות, עונש שקידם את המילטון למקום התשיעי ואת רוברט קוביצה למקום העשירי–הנקודה היחידה של קבוצת ויליאמס במהלך העונה^[41].

דירוג האליפות עריכה

בעונה הוחלט על הוספת נקודת בונוס לנהג שיקבע את ההקפה המהירה בכל מרוץ, בתנאי שיסיים את המירוץ בין עשרת הנהגים המהירים ביותר^[42].

שיטת הניקוד עריכה

מיקום	1	2	3	4	5	6	7	8	9	10	הקפה מהירה
נקודות	25	18	15	12	10	8	6	4	2	1	1

תוצאה בכתב מודגש מסמלת זינוק מפול פוזישן
תוצאה בכתב מוטה מסמלת את זמן ההקפה המהירה

אליפות הנהגים עריכה

מיקום	נהג	אוסטרליה	בחריין		אזרבייג'ן	ספרד	מונקו	קנדה	צרפת	אוסטריה	בריטניה	גרמניה	הונגריה	בלגיה	איטליה	סינגפור	רוסיה	יפן	מקסיקו	ארצות הברית	ברזיל		נקודות
1	בריטניה לואיס המילטון	2	1	1	2	1	1	1	1	5	1	9	1	2	3	4	1	3	1	2	7	1	413
2	פינלנד ולטרי בוטאס	1	2	2	1	2	3	4	2	3	2	פרש	8	3	2	5	2	1	3	1	פרש	4	326
3	הולנד מקס ורסטאפן	3	4	4	4	3	4	5	4	1	5	1	2	פרש	8	3	4	פרש	6	3	1	2	278
4	מונקו שארל לקלר	5	3	5	5	5	פרש	3	3	2	3	פרש	4	1	1	2	3	7	4	4	18	3	264
5	גרמניה סבסטיאן פטל	4	5	3	3	4	2	2	5	4	16	2	3	4	13	1	פרש	2	2	פרש	17	5	240
6	ספרד קרלוס סאינס	פרש	19	14	7	8	6	11	6	8	6	5	5	פרש	פרש	12	6	5	13	8	3	10	96
7	צרפת פייר גאסלי	11	8	6	פרש	6	5	8	10	7	4	14	6	9	11	8	14	8	9	16	2	18	95
8	תאילנד אלכסנדר אלבון	14	9	10	11	11	8	פרש	15	15	12	6	10	5	6	6	5	4	5	5	14	6	92
9	אוסטרליה דניאל ריקארדו	פרש	18	7	פרש	12	9	6	11	12	7	פרש	14	14	4	14	פרש	נפסל	8	6	6	11	54
10	מקסיקו סרחיו פרס	13	10	8	6	15	12	12	12	11	17	פרש	11	6	7	פרש	7	8	7	10	9	7	52
11	בריטניה לנדו נוריס	12	6	18	8	פרש	11	פרש	9	6	11	פרש	9	11	10	7	8	11	פרש	7	8	8	49
12	פינלנד קימי רייקונן	8	7	9	10	14	17	15	7	9	8	12	7	16	15	פרש	13	12	פרש	11	4	13	43
13	רוסיה דניאיל קוויט	10	12	פרש	פרש	9	7	10	14	17	9	3	15	7	פרש	15	12	10	11	12	10	9	37
14	גרמניה ניקו הולקנברג	7	17	פרש	14	13	14	7	8	13	10	פרש	12	8	5	9	10	נפסל	10	9	15	12	37
15	קנדה לאנס סטרול	9	14	12	9	פרש	16	9	13	14	13	4	17	10	12	13	11	9	12	13	19	פרש	21
16	דנמרק קווין מגנוסן	6	13	13	13	7	14	17	17	19	פרש	8	13	12	פרש	17	9	15	15	18	11	14	20
17	איטליה אנטוניו ג'יובינאצי	15	11	15	12	16	19	13	16	10	פרש	13	18	18	9	10	15	14	14	14	5	16	14
18	צרפת רומן גרוז'אן	פרש	פרש	11	פרש	10	10	14	פרש	16	פרש	7	פרש	13	16	11	פרש	13	17	15	13	15	8
19	פולין רוברט קוביצה	17	16	17	16	18	18	18	18	20	15	10	19	17	17	16	פרש	17	18	פרש	16	19	1
20	בריטניה ג'ורג' ראסל	16	15	16	15	17	15	16	19	18	14	11	16	15	14	פרש	פרש	16	16	17	12	17	0
מיקום	נהג	אוסטרליה	בחריין		אזרבייג'ן	ספרד	מונקו	קנדה	צרפת	אוסטריה	בריטניה	גרמניה	הונגריה	בלגיה	איטליה	סינגפור	רוסיה	יפן	מקסיקו	ארצות הברית	ברזיל		נקודות

אליפות היצרנים עריכה

מקום	יצרן	מספר	אוסטרליה	בחריין		אזרבייג'ן	ספרד	מונקו	קנדה	צרפת	אוסטריה	בריטניה	גרמניה	הונגריה	בלגיה	איטליה	סינגפור	רוסיה	יפן	מקסיקו	ארצות הברית	ברזיל		נקודות
1	גרמניה מרצדס	44	2	1	1	2	1	1	1	1	5	1	9	1	2	3	4	1	3	1	2	7	1	739
1	גרמניה מרצדס	77	1	2	2	1	2	3	4	2	3	2	פרש	8	3	2	5	2	1	3	1	פרש	4	739
2	איטליה פרארי	5	4	5	3	3	4	2	2	5	4	16	2	3	4	13	1	פרש	2	2	פרש	17	5	504
2	איטליה פרארי	16	5	3	5	5	5	פרש	3	3	2	3	פרש	4	1	1	2	3	7	4	4	18	3	504
3	אוסטריה רד בול-הונדה	10	11	8	6	פרש	6	5	8	10	7	4	14	6	–	–	–	–	–	–	–	–		417
		23	–	–	–	–	–	–	–	–	–	–	–	–	5	6	6	5	4	5	5	14	6
		33	3	4	4	4	3	4	5	4	1	5	1	2	פרש	8	3	4	פרש	6	3	1	2
4	בריטניה מקלארן-רנו	4	12	6	18	8	פרש	11	פרש	9	6	11	פרש	9	11	10	7	8	11	פרש	7	8	8	145
4	בריטניה מקלארן-רנו	55	פרש	19	14	7	8	6	11	6	8	6	5	5	פרש	פרש	12	6	5	13	8	3	10	145
5	צרפת רנו	3	פרש	18	7	פרש	12	9	6	11	12	7	פרש	14	14	4	14	פרש	נפסל	8	6	6	11	91
5	צרפת רנו	27	7	17	פרש	14	13	13	7	8	13	10	פרש	12	8	5	9	10	נפסל	10	9	15	12	91
6	איטליה טורו רוסו-הונדה	10	–	–	–	–	–	–	–	–	–	–	–	–	9	11	8	14	8	9	16	2	18	85
		23	14	9	10	11	11	8	פרש	15	15	12	6	10	–	–	–	–	–	–	–	–	–
		26	10	12	פרש	פרש	9	7	10	14	17	9	3	15	7	פרש	15	12	10	11	12	10	9
7	בריטניה רייסינג פוינט-מרצדס	11	13	10	8	6	15	12	12	12	11	17	פרש	11	6	7	פרש	7	8	7	10	9	7	73
7	בריטניה רייסינג פוינט-מרצדס	18	9	14	12	9	פרש	16	9	13	14	13	4	17	10	12	13	11	9	12	13	19	פרש	73
8	שווייץ אלפא רומיאו-פרארי	7	8	7	9	10	14	17	15	7	9	8	12	7	16	15	פרש	13	12	פרש	11	4	13	57
8	שווייץ אלפא רומיאו-פרארי	99	15	11	15	12	16	19	13	16	10	פרש	13	18	18	9	10	15	14	14	14	5	16	57
9	ארצות הברית האס-פרארי	8	פרש	פרש	11	פרש	10	10	14	פרש	16	פרש	7	פרש	13	16	11	פרש	13	17	15	13	15	28
9	ארצות הברית האס-פרארי	20	6	13	13	13	7	14	17	17	19	פרש	8	13	12	פרש	17	9	15	15	18	11	14	28
10	בריטניה ויליאמס-מרצדס	63	16	15	16	15	17	15	16	19	18	14	11	16	15	14	פרש	פרש	16	16	17	12	17	1
10	בריטניה ויליאמס-מרצדס	88	17	16	17	16	18	18	18	18	20	15	10	19	17	17	16	פרש	17	18	פרש	16	19	1

קהל צופים ורייטינג עריכה

4,164,948 איש צפו מהיציע במהלך ימי המרוץ, גידול של 1.75% בהשוואה לעונה שעברה. בששמונה מהמרוצים כמות הקהל עלתה על 200,000 איש. 1,771,106 איש צפו במרוצים עצמם, שהתקיימו ביום ראשון, עלייה של 4% בהשוואה לעונה הקודמת. גרנד פרי בריטניה היה האירוע שמשך את מספר הצופים הגדול ביותר: 141,000 צופים במרוץ עצמו ו-351,000 צופים במצטבר במהלך שלושת ימי האירוע^[43].

גידול במספר הצופים בטלוויזיה נרשם שנה שלישית ברציפות. מספר הצופים המצטבר בעולם במהלך העונה עמד על 1.922 מיליארד צופים, המספר הגדול ביותר מאז עונת 2012 ועלייה של 9% ביחס לעונה הקודמת. ב-19 מתוך 21 המרוצים נרשם גידול בהשוואה לאותם מרוצים בעונה הקודמת. מספר הצופים הגדול ביותר נרשם בגרנד פרי איטליה אותו ראו 112 מיליון איש. שלושה אירועים נוספים זכו ליותר מ-100 מיליון צופים: גרנד פרי מונקו, ברזיל וגרמניה. ב-14 מרוצים מספר הצופים היה גבוה מ-90 מיליון איש^[44].

קישורים חיצוניים עריכה

אתר האינטרנט הרשמי של פורמולה 1 עונת 2019

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2019 בוויקישיתוף

תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² Here's the 2019 Haas F1 Team driver lineup, Autoweek, 28 September 2018
^ ¹ ² George Russell to race for Williams in 2019, ESPN, 12 October 2018
^ ¹ ² F1 2019: Robert Kubica returns with Williams, Sky Sports, 22 November 2018
^ ¹ ² Kvyat seals F1 return with Toro Rosso, Motosrsport.com, 29 September 2018
^ ¹ ² Albon to partner Kvyat at Toro Rosso in 2019, Motorsport.com, 26 November 2018
^ ¹ ² McLaren: Carlos Sainz to replace Fernando Alonso from 2019, BBC, 16 August 2018
^ ¹ ² Lando Norris joins McLaren for Formula 1 2019: The full story, Sky Sport, 5 September 2018
^ ¹ ² Lewis Hamilton: Mercedes driver agrees £40m-a-year deal until 2020, BBC, 19 July 2018
^ ¹ ² Valtteri Bottas: Mercedes driver signs one-year contract extension, BBC, 20 July 2018
^ ¹ ² Raikkonen to race for Sauber after Ferrari exit, Motorsport.com, 11 September 2018
^ ¹ ² Giovinazzi to join Raikkonen at Sauber in 2019, leaving Ericsson without a drive, Rracefans.net, 25 September 2018
^ ¹ ² Ferrari confirms Leclerc for 2019 F1 season, Motorsport.com, 11 September 2018
^ Sergio Perez extends contract with Force India for 2019 F1 season, Autosport, 18 October 2018
^ Lance Stroll to race for Force India in 2019, ESPN, 30 November 2018
^ ¹ ² Pierre Gasly: Red Bull replace Daniel Ricciardo with Frenchman for 2019 season, BBC, 20 August 2018
^ ¹ ² Daniel Ricciardo: Red Bull driver leaving for Renault at end of 2018 season, BBC, 3 August 2018
^ Red Bull drops Renault for 2019 Honda Formula 1 engine deal, Autosport, 19 June 2018
^ Honda: Red Bull won't have works Formula 1 team label in 2019, Autosport, 19 June 2018
^ Sauber F1 team renamed Alfa Romeo Racing, Motorsport.com, 1 February 2019
^ Andreas Seidl: McLaren Formula 1 team boss to begin role on 1 May, BBC, 12 February 2019
^ Albon replaces Gasly at Red Bull from Spa, Motorsport.com, 12 August 2019
^ Valtteri Bottas wins Australian GP after Lewis Hamilton overtake, BBC, 17 March 2019
^ Verstappen praises ‘great start’ for Red Bull-Honda partnership, Formula1.com, 17 March 2019
^ Ferrari explains call to back Leclerc off Vettel, Motorsport.com, 17 March 2019
^ Bahrain GP: Leclerc beats Vettel to score maiden F1 pole, Motorsport.com, 30 March 2019
^ Leclerc: First F1 podium "lucky in unlucky situation", Motorsport.com, 31 March 2019
^ Chinese GP: Hamilton leads third consecutive Mercedes 1-2 , Motorsport.com, 14 April 2019
^ "Worst driver of Saturday" Albon pleased by China turnaround, Motorsport.com, 14 April 2019
^ Azerbaijan GP: Leclerc leads commanding Ferrari 1-2 in FP3, Motorsport.com, 27 April 2019
^ Kubica will also start race from pit lane, Racefans.net, 28 April 2019
^ Valtteri Bottas wins Azerbaijan Grand Prix with Lewis Hamilton second, The Guardian, 28 April 2019
^ Spanish GP: Hamilton leads fifth straight Mercedes 1-2, Motorsport.com, 12 May 2019
^ Monaco GP: Hamilton wins despite tyre drama, Motorsport.com, 26 May 2019
^ Canadian GP: Hamilton wins after controversial Vettel penalty, Motorsport.com, 9 June 2019
^ Double penalty costs Ricciardo French GP points finish, Motorsport.com, 23 June 2019
^ Hamilton gets grid penalty for impeding Raikkonen, Motosrpot.com, 29 June 2019
^ Austrian GP: Verstappen edges Leclerc in thrilling race, Motorsport.com, 30 June 2019
^ Verstappen keeps Austrian GP victory, Motorsport.com, 30 June 2019
^ British GP: Hamilton takes home win, Vettel hits Verstappen, Motorsport.com, 14 July 2019
^ Verstappen: Vettel apologised for "disappointing" crash, Motorsport.com, 14 July 2019
^ 2019 German Grand Prix race report — Verstappen stars after Mercedes meltdown, Motorsport Magazine, 29 July 2019
^ Bonus point to be awarded for fastest lap in 2019, Formula1.com, 11 March 2019
^ Grand Prix attendance surpasses 4 million in 2019, Formula1.com, 19 December 2019
^ F1 broadcast to 1.9 billion total audience in 2019, Formula1.com, 21 January 2020

הקודם: לואיס המילטון	פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 2019 לואיס המילטון	הבא: לואיס המילטון

הקודם: מרצדס	פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 2019 מרצדס	הבא: מרצדס

[האס-1] ¹ ² Here's the 2019 Haas F1 Team driver lineup, Autoweek, 28 September 2018

[ראסל-2] ¹ ² George Russell to race for Williams in 2019, ESPN, 12 October 2018

[קוביצה-3] ¹ ² F1 2019: Robert Kubica returns with Williams, Sky Sports, 22 November 2018

[קוויט-4] ¹ ² Kvyat seals F1 return with Toro Rosso, Motosrsport.com, 29 September 2018

[אלבון-5] ¹ ² Albon to partner Kvyat at Toro Rosso in 2019, Motorsport.com, 26 November 2018

[סאינס-6] ¹ ² McLaren: Carlos Sainz to replace Fernando Alonso from 2019, BBC, 16 August 2018

[נוריס-7] ¹ ² Lando Norris joins McLaren for Formula 1 2019: The full story, Sky Sport, 5 September 2018

[המילטון-8] ¹ ² Lewis Hamilton: Mercedes driver agrees £40m-a-year deal until 2020, BBC, 19 July 2018

[בוטאס-9] ¹ ² Valtteri Bottas: Mercedes driver signs one-year contract extension, BBC, 20 July 2018

[רייקונן-10] ¹ ² Raikkonen to race for Sauber after Ferrari exit, Motorsport.com, 11 September 2018

[ג'יובינאצי-11] ¹ ² Giovinazzi to join Raikkonen at Sauber in 2019, leaving Ericsson without a drive, Rracefans.net, 25 September 2018

[לקלר-12] ¹ ² Ferrari confirms Leclerc for 2019 F1 season, Motorsport.com, 11 September 2018

[פרס-13] Sergio Perez extends contract with Force India for 2019 F1 season, Autosport, 18 October 2018

[סטורל-14] Lance Stroll to race for Force India in 2019, ESPN, 30 November 2018

[גאסלי-15] ¹ ² Pierre Gasly: Red Bull replace Daniel Ricciardo with Frenchman for 2019 season, BBC, 20 August 2018

[ריקארדו-16] ¹ ² Daniel Ricciardo: Red Bull driver leaving for Renault at end of 2018 season, BBC, 3 August 2018

[17] Red Bull drops Renault for 2019 Honda Formula 1 engine deal, Autosport, 19 June 2018

[18] Honda: Red Bull won't have works Formula 1 team label in 2019, Autosport, 19 June 2018

[19] Sauber F1 team renamed Alfa Romeo Racing, Motorsport.com, 1 February 2019

[20] Andreas Seidl: McLaren Formula 1 team boss to begin role on 1 May, BBC, 12 February 2019

[21] Albon replaces Gasly at Red Bull from Spa, Motorsport.com, 12 August 2019

[22] Valtteri Bottas wins Australian GP after Lewis Hamilton overtake, BBC, 17 March 2019

[23] Verstappen praises ‘great start’ for Red Bull-Honda partnership, Formula1.com, 17 March 2019

[24] Ferrari explains call to back Leclerc off Vettel, Motorsport.com, 17 March 2019

[25] Bahrain GP: Leclerc beats Vettel to score maiden F1 pole, Motorsport.com, 30 March 2019

[26] Leclerc: First F1 podium "lucky in unlucky situation", Motorsport.com, 31 March 2019

[27] Chinese GP: Hamilton leads third consecutive Mercedes 1-2 , Motorsport.com, 14 April 2019

[28] "Worst driver of Saturday" Albon pleased by China turnaround, Motorsport.com, 14 April 2019

[29] Azerbaijan GP: Leclerc leads commanding Ferrari 1-2 in FP3, Motorsport.com, 27 April 2019

[30] Kubica will also start race from pit lane, Racefans.net, 28 April 2019

[31] Valtteri Bottas wins Azerbaijan Grand Prix with Lewis Hamilton second, The Guardian, 28 April 2019

[32] Spanish GP: Hamilton leads fifth straight Mercedes 1-2, Motorsport.com, 12 May 2019

[33] Monaco GP: Hamilton wins despite tyre drama, Motorsport.com, 26 May 2019

[34] Canadian GP: Hamilton wins after controversial Vettel penalty, Motorsport.com, 9 June 2019

[35] Double penalty costs Ricciardo French GP points finish, Motorsport.com, 23 June 2019

[36] Hamilton gets grid penalty for impeding Raikkonen, Motosrpot.com, 29 June 2019

[37] Austrian GP: Verstappen edges Leclerc in thrilling race, Motorsport.com, 30 June 2019

[38] Verstappen keeps Austrian GP victory, Motorsport.com, 30 June 2019

[39] British GP: Hamilton takes home win, Vettel hits Verstappen, Motorsport.com, 14 July 2019

[40] Verstappen: Vettel apologised for "disappointing" crash, Motorsport.com, 14 July 2019

[41] 2019 German Grand Prix race report — Verstappen stars after Mercedes meltdown, Motorsport Magazine, 29 July 2019

[ניקוד-42] Bonus point to be awarded for fastest lap in 2019, Formula1.com, 11 March 2019

[צופים-43] Grand Prix attendance surpasses 4 million in 2019, Formula1.com, 19 December 2019

[רייטינג-44] F1 broadcast to 1.9 billion total audience in 2019, Formula1.com, 21 January 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]