פתיחת התפריט הראשי

פורמולה 1 עונת 2019

עונת 2019 היא העונה ה-70 של אליפות הפורמולה 1. העונה יצאה לדרכה ב-17 במרץ והסתיימה ב-1 בדצמבר ובמהלכה התקיימו 21 מרוצים. לואיס המילטון זכה באליפות הנהגים בפעם השלישית ברציפות ובפעם השישית בסך הכל. קבוצת מרצדס זכתה באליפות היצרנים בפעם השישית ברציפות.

פורמולה 1 עונת 2019
2019 FIA Formula One World Championship
F1.svg
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 17 במרץ 2019
תאריך סיום 1 בדצמבר 2019
מספר עונה 70
מספר מרוצים בעונה 21
זוכה באליפות הנהגים לואיס המילטון
זוכה באליפות היצרנים מרצדס
www.formula1.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רשימת הנהגים בקבוצות השונות עברה שינויים רבים ביחס לעונה הקודמת. פרננדו אלונסו, שזכה פעמיים בתואר האליפות, פרש בסיום העונה אחרי 17 עונות באליפות. ארבעה נהגים חדשים הצטרפו לאליפות: ג'ורג' ראסל, לנדו נוריס, אנטוניו ג'יובינאצי ואלכסנדר אלבון.

גרנד פרי סין, המרוץ השלישי בעונה, היה מרוץ הגרנד פרי ה-1,000 בתולדות האליפות.

נהגים וקבוצותעריכה

קבוצה יצרן נהגים מרוצים
מספר רכב נהג
ארצות הברית  האס האס 8 צרפת  רומן גרוז'אן[1] 1–21
20 דנמרק  קווין מגנוסן[1] 1–21
בריטניה  ויליאמס ויליאמס 63 בריטניה  ג'ורג' ראסל[2] 1–21
88 פולין  רוברט קוביצה[3] 1–21
איטליה  טורו רוסו טורו רוסו-הונדה 10 צרפת  פייר גאסלי 13–21
26 רוסיה  דניאיל קוויט[4] 1–21
23 תאילנד  אלכסנדר אלבון[5] 1–12
בריטניה  מקלארן מקלארן-רנו 55 ספרד  קרלוס סאינס[6] 1–21
4 בריטניה  לנדו נוריס[7] 1–21
גרמניה  מרצדס מרצדס 44 בריטניה  לואיס המילטון[8] 1–21
77 פינלנד  ולטרי בוטאס[9] 1–21
שווייץ  אלפא רומיאו אלפא רומיאו-פרארי 7 פינלנד  קימי רייקונן[10] 1–21
99 איטליה  אנטוניו ג'יובינאצי[11] 1–21
איטליה  פרארי פרארי 5 גרמניה  סבסטיאן פטל 1–21
16 מונקו  שארל לקלר[12] 1–21
בריטניה  רייסינג פוינט רייסינג פוינט-מרצדס 11 מקסיקו  סרחיו פרס[13] 1–21
18 קנדה  לאנס סטרול[14] 1–21
אוסטריה  רד בול רד בול-טאג הויר 10 צרפת  פייר גאסלי[15] 1–12
23 תאילנד  אלכסנדר אלבון 13–21
33 הולנד  מקס ורסטאפן 1–21
צרפת  רנו רנו 3 אוסטרליה  דניאל ריקארדו[16] 1–21
27 גרמניה  ניקו הולקנברג 1–21

שינויים בקבוצותעריכה

קבוצת רד בול חתמה על חוזה עם חברת הונדה לאספקת מנועים. בכך סיימה הקבוצה את התקשרותה עם חברת רנו שהייתה הספקית של הקבוצה בשלוש עשרה העונות האחרונות[17]. הונדה מספקת את המנועים גם לקבוצת הבת של רד בול, טורו רוסו. למרות זאת, אף אחת משתי הקבוצות לא תוכר כקבוצת מפעל של הונדה[18].

במסגרת שיתוף הפעולה של אלפא רומיאו עם קבוצת סאובר שינתה הקבוצה את שמה לאלפא רומיאו רייסינג[19].

קבוצת רייסינג פוינט, נקנתה במהלך העונה שעברה מקבוצת פורס אינדיה שפשטה את הרגל. לקראת העונה הנוכחית שינתה את שמה באופן רשמי לרייסינג פוינט.

שינויים בנהגיםעריכה

פרננדו אלונסו, שזכה פעמיים בתואר האליפות, הודיע על פרישה מהאליפות בסיום העונה הקודמת. את מקומו בקבוצת מקלארן תפס קרלוס סאינס[6]. בנוסף, בחרה הקבוצה לא לחדש את החוזה עם סטופל ונדורן, נהגה של הקבוצה בשנתיים האחרונות. את מקומו תפס לנדו נוריס, שהיה אלוף אירופה בפורמולה 3 והתחרה בפורמולה 2 בשתי העונות האחרונות[7].

דניאל ריקארדו עזב את קבוצת רד בול וחתם על חוזה לשנתיים בקבוצת רנו[16]. במקומו החתימה הקבוצה את פייר גאסלי, שנהג בקבוצת הבת, טורו רוסו[15]. דניאיל קוויט, שנהג בעבר עבור טורו רוסו ורד בול ושימש בעונה קודמת נהג פיתוח בקבוצת פרארי, שב לקבוצה כמחליפו של גאסלי[4]. לצידו של קוויט הוחתם אלכסנדר אלבון, חבר באקדמיה של רד בול, שהתחרה בעונה הקודמת בפורמולה 2 וסיים במקום השלישי[5]. במהלך פגרת הקיץ החליטה רד בול להחליף את פייר גאסלי באלבון, שעבר לנהוג עבור טורו רוסו, עד לסיום העונה[20].

קבוצת מרצדס שמרה על הרכב הנהגים שלה מהעונה הקודמת. לואיס המילטון חתם על חוזה חדש לשנתיים נוספות תמורת 40 מיליון ליש"ט לעונה[8]. חוזהו של ולטרי בוטאס הוארך בעונה נוספת[9]

קבוצת פרארי החליטה שלא לחדש את חוזהו של קימי רייקונן בקבוצה. במקומו הוחתם שארל לקלר, נהג באקדמיית פרארי, שהתחרה בעונה הקודמת בקבוצת סאובר[12]. רייקונן חתם על חוזה לשתי עונות בקבוצת סאובר, בה החל את הקריירה בפורמולה 1[10]. בנוסף החתימה סאובר את אנטוניו ג'יובינאצי, במקומו של מרכוס אריקסון, שנשאר בקבוצה כנהג שלישי[11].

קבוצת ויליאמס החתימה את ג'ורג' ראסל, נהג השייך לתוכנית פיתוח הנהגים של מרצדס והתחרה בעונה הקודמת בפורמולה 2[2]. לצידו הוחתם רוברט קוביצה, ששימש בעונה הקודמת כנהג מבחן בקבוצה. קוביצה חזר לפורמולה 1 לאחר העדרות של 8 שנים[3].

קבוצת רייסינג פוינט, שנקנתה במהלך עונת 2018 מקבוצת פורס אינדיה שפשטה את הרגל, ולקראת עונת 2019 שינתה את שמה באופן רשמי לרייסינג פוינט, ויתרה על הנהג הצרפתי אסטבן אוקון, והביאה במקומו את לאנס סטרול, בנו של הבעלים החדש של הקבוצה, שהתחרה בעונת 2018 בקבוצת ויליאמס.

רשימת המרוציםעריכה

סיבוב מרוץ תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח
1 אוסטרליה  מלבורן, אוסטרליה 17 במרץ 2019 בריטניה  לואיס המילטון פינלנד  ולטרי בוטאס פינלנד  ולטרי בוטאס
2 בחריין  סאח'יר, בחריין 31 במרץ 2019 מונקו  שארל לקלר מונקו  שארל לקלר בריטניה  לואיס המילטון
3 הרפובליקה העממית של סין  שאנגחאי, סין 14 באפריל 2019 פינלנד  ולטרי בוטאס צרפת  פייר גאסלי בריטניה  לואיס המילטון
4 אזרבייג'ן  באקו, אזרבייג'ן 28 באפריל 2019 פינלנד  ולטרי בוטאס מונקו  שארל לקלר פינלנד  ולטרי בוטאס
5 ספרד  ברצלונה, ספרד 12 במאי 2019 פינלנד  ולטרי בוטאס בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  לואיס המילטון
6 מונקו  מונטה קרלו, מונקו 26 במאי 2019 בריטניה  לואיס המילטון צרפת  פייר גאסלי בריטניה  לואיס המילטון
7 קנדה  מונטריאול, קנדה 9 ביוני 2019 גרמניה  סבסטיאן פטל פינלנד  ולטרי בוטאס בריטניה  לואיס המילטון
8 צרפת  לה קסטל, צרפת 23 ביוני 2019 בריטניה  לואיס המילטון גרמניה  סבסטיאן פטל בריטניה  לואיס המילטון
9 אוסטריה  שפילברג, אוסטריה 30 ביוני 2019 מונקו  שארל לקלר הולנד  מקס ורסטאפן הולנד  מקס ורסטאפן
10 בריטניה  סילברסטון, בריטניה 14 ביולי 2019 פינלנד  ולטרי בוטאס בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  לואיס המילטון
11 גרמניה  הוקנהיים, גרמניה 28 ביולי 2019 בריטניה  לואיס המילטון הולנד  מקס ורסטאפן הולנד  מקס ורסטאפן
12 הונגריה  בודפשט, הונגריה 4 באוגוסט 2019 הולנד  מקס ורסטאפן הולנד  מקס ורסטאפן בריטניה  לואיס המילטון
13 בלגיה  סטבלוט, בלגיה 1 בספטמבר 2019 מונקו  שארל לקלר גרמניה  סבסטיאן פטל מונקו  שארל לקלר
14 איטליה  מונצה, איטליה 8 בספטמבר 2019 מונקו  שארל לקלר בריטניה  לואיס המילטון מונקו  שארל לקלר
15 סינגפור  מרינה ביי, סינגפור 22 בספטמבר 2019 מונקו  שארל לקלר דנמרק  קווין מגנוסן גרמניה  סבסטיאן פטל
16 רוסיה  סוצ'י, רוסיה 29 בספטמבר 2019 מונקו  שארל לקלר בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  לואיס המילטון
17 יפן  סוזוקה, יפן 13 באוקטובר 2019 גרמניה  סבסטיאן פטל בריטניה  לואיס המילטון פינלנד  ולטרי בוטאס
18 מקסיקו  מקסיקו סיטי, מקסיקו 27 באוקטובר 2019 מונקו  שארל לקלר מונקו  שארל לקלר בריטניה  לואיס המילטון
19 ארצות הברית  אוסטין, טקסס, ארצות הברית 3 בנובמבר 2019 פינלנד  ולטרי בוטאס מונקו  שארל לקלר פינלנד  ולטרי בוטאס
20 ברזיל  סאן פאולו, ברזיל 17 בנובמבר 2019 הולנד  מקס ורסטאפן פינלנד  ולטרי בוטאס הולנד  מקס ורסטאפן
21 איחוד האמירויות הערביות  אבו דאבי 1 בדצמבר 2019 בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  לואיס המילטון

תקציר העונהעריכה

העונה נפתחה בניצחון של ולטרי בוטאס, שזינק מהמקום השני, אך עקף את לואיס המילטון בפנייה הראשונה ושמר על ההובלה לאורך כל המרוץ תוך כדי שהוא קובע את זמן ההקפה המהירה[21]. מקס ורסטאפן סיים את המרוץ במקום השלישי והעניק להונדה פודיום ראשון לאחר 10 שנים[22]. שארל לקלר, במרוץ הבכורה שלו בקבוצת פרארי, היה מהיר יותר מבן קבוצתו, סבסטיאן פטל, אך קיבל הוראה שלא לעקוף אותו וסיים את המרוץ במקום החמישי[23].

קבוצת פרארי שלטה בכל מקצי האימון לקראת גרנד פרי בחריין. במקצה הדירוג הקדים לקלר את פטל בשלוש עשיריות השנייה והשיג את הפול פוזישן הראשון בקריירה[24]. לקלר ירד למקום השלישי בפנייה הראשונה לאחר שנעקף על ידי פטל ובוטאס, אך הצליח לקחת שוב את ההובלה, כשהוא מתעלם מהוראה קבוצתית שלא לעקוף את פטל. הוא שמר על ההובלה לאורך מרבית המרוץ ופתח פער שהגיע עד ל-10 שניות מהמקום השני. בעיה חשמלית ברכב הובילה לאיבוד כוח דבר שאיפשר להמילטון ובוטאס לעקוף אותו. מכונית בטיחות שיצאה למסלול בשתי ההקפות האחרונות מנעה מורסטאפן לעקוף אותו והבטיחה לו לראשונה מקום בפודיום[25].

גרנד פרי סין היה המרוץ ה-1,000 בתולדות האליפות והדבר צויין באירועים רבים בימים שקדמו למרוץ. המילטון זינק למרוץ שני, אך עקף במהירות את בוטאס. צמד נהגי מרצדס סיימו את המרוץ במקומות הראשון והשני בפעם השלישית ברציפות. פייר גאסלי, שסיים במקום השישי, קבע את זמן ההקפה המהירה[26]. אלכסנדר אלבון ריסק את מכוניתו במהלך האימון בשבת ולא השתתף במקצה הדירוג. הוא זינק למרוץ מהמקום האחרון, אך הצליח לסיים במקום העשירי[27].

לקלר קבע את הזמנים המהירים ביותר בשלושת האימונים שקדמו לגרנד פרי אזרבייג'ן[28]. פייר גאסלי, קימי רייקונן ורוברט קוביצה זינקו למרוץ מהפיט. אנטוניו ג'יובינאצי שדורג במקום השמיני ספג עונש של הפחתת 10 מקומות בזינוק בשל החלפת יחידת הבקרה האלקטרונית[29]. בוטאס זינק בפעם השנייה ברציפות מהפול פוזישן וסיים את המרוץ כמנצח. גאסלי קבע את זמן ההקפה המהירה ונבחר ל"נהג היום"[30].

בוטאס זינק בפעם השלישית ברציפות מהפול פוזישן גם בגרנד פרי ספרד, אך פתיחה חלשה אפשרה להמילטון לעקוף מיד בתחילת המרוץ. המילטון השיג את הניצחון השלישי בעונה ומרצדס את המרוץ החמישי ברציפות בו היא סיימה בשני המקומות הראשונים[31]. הרצף של מרצדס נעצר במונקו. המילטון ניצח את המרוץ לאחר קרב צמוד עם ורסטאפן, שסיים במקום השני, אך התנגשות עם בוטאס בפיט עלתה לו בעונש של הוספת 5 שניות. בעקבות העונש ירד ההולנדי למקום הרביעי. פטל סיים במקום השני ובוטאס השלים את הפודיום[32].

פטל זינק מהפול פוזישן בקנדה והוביל לאורך כל המרוץ עד לסיומו. עונש של הוספת 5 שניות בעקבות חסימה לא חוקית של המילטון הוריד אותו למקום השני והעניק להמילטון את הניצחון[33]. בגרנד פרי צרפת היה זה דניאל ריקארדו שנענש בהוספה כפולה של 5 שניות, עונש שהוריד אותו מהמקום השביעי למקום ה-11, מחוץ לטווח הנקודות[34].

רצף הניצחונות של מרצדס הגיע לסיומו בגרנד פרי אוסטריה. לקלר קבע את הזמן המהיר בייותר במקצה הדירוג. המילטון הגיע למקום השני בדירוג, אך נענש בהפחתת 2 מקומות בעקבות פגיעה ברייקונן[35]. ורסטאפן, שזינק מהמקום השני, פתח בצורה חלשה וירד למקום השמיני, אך הצליח לשפר מיקום ולחזור למקום השני. בהקפה 69 עקף את לקלר ועלה למקום הראשון עליו שמר עד לניצחון. במהלך ההקפה נוצר מגע בין הנהגים, דבר שהוביל לחקירה של השופטים. בהחלטה שניתנה רק בשעות הלילה הוחלט לא להעניש את ורסטאפן על המגע[36][37]. המילטון סיים את המרוץ במקום החמישי, הפעם הראשונה בעונה בה לא הגיע לפודיום.

המילטון שב לנצח בגרנד פרי בריטניה. במהלך מאבק על המקום השלישי פגע פטל במכוניתו של ורסטאפן, שירד מהמסלול בשל כך. ההתנגשות גרמה להולנדי לאבד 2 מקומות ואיפשרה ללקלר לסיים על הפודיום. פטל, שנענש בהוספה של 10 שניות סיים במקום ה-16, אחרי צמד הנהגים של קבוצת ויליאמס[38]. בסיום המרוץ התנצל פטל בפני ורסטאפן על הפגיעה[39].

דירוג האליפותעריכה

בעונה הוחלט על הוספת נקודת בונוס לנהג שיקבע את ההקפה המהירה בכל מרוץ, בתנאי שיסיים את המירוץ בין עשרת הנהגים המהירים ביותר[40].

שיטת הניקודעריכה

מיקום 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 הקפה מהירה
נקודות 25 18 15 12 10 8 6 4 2 1 1

אליפות הנהגיםעריכה

מיקום נהג
אוסטרליה 

בחריין 

הרפובליקה העממית של סין 

אזרבייג'ן 

ספרד 

מונקו 

קנדה 

צרפת 

אוסטריה 

בריטניה 

גרמניה 

הונגריה 

בלגיה 

איטליה 

סינגפור 

רוסיה 

יפן 

מקסיקו 

ארצות הברית 

ברזיל 

איחוד האמירויות הערביות 
נקודות
1 בריטניה  לואיס המילטון 2 1 1 2 1 1 1 1 5 1 9 1 2 3 4 1 3 1 2 7 1 413
2 פינלנד  ולטרי בוטאס 1 2 2 1 2 3 4 2 3 2 פרש 8 3 2 5 2 1 3 1 פרש 4 326
3 הולנד  מקס ורסטאפן 3 4 4 4 3 4 5 4 1 5 1 2 פרש 8 3 4 פרש 6 3 1 2 278
4 מונקו  שארל לקלר 5 3 5 5 5 פרש 3 3 2 3 פרש 4 1 1 2 3 7 4 4 18 3 264
5 גרמניה  סבסטיאן פטל 4 5 3 3 4 2 2 5 4 16 2 3 4 13 1 פרש 2 2 פרש 17 5 240
6 ספרד  קרלוס סאינס פרש 19 14 7 8 6 11 6 8 6 5 5 פרש פרש 12 6 5 13 8 3 10 96
7 צרפת  פייר גאסלי 11 8 6 פרש 6 5 8 10 7 4 14 6 9 11 8 14 8 9 16 2 18 95
8 תאילנד  אלכסנדר אלבון 14 9 10 11 11 8 פרש 15 15 12 6 10 5 6 6 5 4 5 5 14 6 92
9 אוסטרליה  דניאל ריקארדו פרש 18 7 פרש 12 9 6 11 12 7 פרש 14 14 4 14 פרש נפסל 8 6 6 11 54
10 מקסיקו  סרחיו פרס 13 10 8 6 15 12 12 12 11 17 פרש 11 6 7 פרש 7 8 7 10 9 7 52
11 בריטניה  לנדו נוריס 12 6 18 8 פרש 11 פרש 9 6 11 פרש 9 11 10 7 8 11 פרש 7 8 8 49
12 פינלנד  קימי רייקונן 8 7 9 10 14 17 15 7 9 8 12 7 16 15 פרש 13 12 פרש 11 4 13 43
13 רוסיה  דניאיל קוויט 10 12 פרש פרש 9 7 10 14 17 9 3 15 7 פרש 15 12 10 11 12 10 9 37
14 גרמניה  ניקו הולקנברג 7 17 פרש 14 13 14 7 8 13 10 פרש 12 8 5 9 10 נפסל 10 9 15 12 37
15 קנדה  לאנס סטרול 9 14 12 9 פרש 16 9 13 14 13 4 17 10 12 13 11 9 12 13 19 פרש 21
16 דנמרק  קווין מגנוסן 6 13 13 13 7 14 17 17 19 פרש 8 13 12 פרש 17 9 15 15 18 11 14 20
17 איטליה  אנטוניו ג'יובינאצי 15 11 15 12 16 19 13 16 10 פרש 13 18 18 9 10 15 14 14 14 5 16 14
18 צרפת  רומן גרוז'אן פרש פרש 11 פרש 10 10 14 פרש 16 פרש 7 פרש 13 16 11 פרש 13 17 15 13 15 8
19 פולין  רוברט קוביצה 17 16 17 16 18 18 18 18 20 15 10 19 17 17 16 פרש 17 18 פרש 16 19 1
20 בריטניה  ג'ורג' ראסל 16 15 16 15 17 15 16 19 18 14 11 16 15 14 פרש פרש 16 16 17 12 17 0
מיקום נהג
אוסטרליה 

בחריין 

הרפובליקה העממית של סין 

אזרבייג'ן 

ספרד 

מונקו 

קנדה 

צרפת 

אוסטריה 

בריטניה 

גרמניה 

הונגריה 

בלגיה 

איטליה 

סינגפור 

רוסיה 

יפן 

מקסיקו 

ארצות הברית 

ברזיל 

איחוד האמירויות הערביות 
נקודות

אליפות היצרניםעריכה

מקום יצרן מספר
אוסטרליה 

בחריין 

הרפובליקה העממית של סין 

אזרבייג'ן 

ספרד 

מונקו 

קנדה 

צרפת 

אוסטריה 

בריטניה 

גרמניה 

הונגריה 

בלגיה 

איטליה 

סינגפור 

רוסיה 

יפן 

מקסיקו 

ארצות הברית 

ברזיל 

איחוד האמירויות הערביות 
נקודות
1 גרמניה  מרצדס 44 2 1 1 2 1 1 1 1 5 1 9 1 2 3 4 1 3 1 2 7 1 739
77 1 2 2 1 2 3 4 2 3 2 פרש 8 3 2 5 2 1 3 1 פרש 4
2 איטליה  פרארי 5 4 5 3 3 4 2 2 5 4 16 2 3 4 13 1 פרש 2 2 פרש 17 5 504
16 5 3 5 5 5 פרש 3 3 2 3 פרש 4 1 1 2 3 7 4 4 18 3
3 אוסטריה  רד בול-הונדה 10 11 8 6 פרש 6 5 8 10 7 4 14 6 417
23 5 6 6 5 4 5 5 14 6
33 3 4 4 4 3 4 5 4 1 5 1 2 פרש 8 3 4 פרש 6 3 1 2
4 בריטניה  מקלארן-רנו 4 12 6 18 8 פרש 11 פרש 9 6 11 פרש 9 11 10 7 8 11 פרש 7 8 8 145
55 פרש 19 14 7 8 6 11 6 8 6 5 5 פרש פרש 12 6 5 13 8 3 10
5 צרפת  רנו 3 פרש 18 7 פרש 12 9 6 11 12 7 פרש 14 14 4 14 פרש נפסל 8 6 6 11 83
27 7 17 פרש 14 13 13 7 8 13 10 פרש 12 8 5 9 10 נפסל 10 9 15 12
6 איטליה  טורו רוסו-הונדה 10 9 11 8 14 8 9 16 2 18 85
23 14 9 10 11 11 8 פרש 15 15 12 6 10
26 10 12 פרש פרש 9 7 10 14 17 9 3 15 7 פרש 15 12 10 11 12 10 9
7 בריטניה  רייסינג פוינט-מרצדס 11 13 10 8 6 15 12 12 12 11 17 פרש 11 6 7 פרש 7 8 7 10 9 7 73
18 9 14 12 9 פרש 16 9 13 14 13 4 17 10 12 13 11 9 12 13 19 פרש
8 שווייץ  אלפא רומיאו-פרארי 7 8 7 9 10 14 17 15 7 9 8 12 7 16 15 פרש 13 12 פרש 11 4 13 57
99 15 11 15 12 16 19 13 16 10 פרש 13 18 18 9 10 15 14 14 14 5 16
9 ארצות הברית  האס-פרארי 8 פרש פרש 11 פרש 10 10 14 פרש 16 פרש 7 פרש 13 16 11 פרש 13 17 15 13 15 28
20 6 13 13 13 7 14 17 17 19 פרש 8 13 12 פרש 17 9 15 15 18 11 14
10 בריטניה  ויליאמס-מרצדס 63 16 15 16 15 17 15 16 19 18 14 11 16 15 14 פרש פרש 16 16 17 12 17 1
88 17 16 17 16 18 18 18 18 20 15 10 19 17 17 16 פרש 17 18 פרש 16 19

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2019 בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 Here's the 2019 Haas F1 Team driver lineup, Autoweek, 28 September 2018
  2. ^ 2.0 2.1 George Russell to race for Williams in 2019, ESPN, 12 October 2018
  3. ^ 3.0 3.1 F1 2019: Robert Kubica returns with Williams, Sky Sports, 22 November 2018
  4. ^ 4.0 4.1 Kvyat seals F1 return with Toro Rosso, Motosrsport.com, 29 September 2018
  5. ^ 5.0 5.1 Albon to partner Kvyat at Toro Rosso in 2019, Motorsport.com, 26 November 2018
  6. ^ 6.0 6.1 McLaren: Carlos Sainz to replace Fernando Alonso from 2019, BBC, 16 August 2018
  7. ^ 7.0 7.1 Lando Norris joins McLaren for Formula 1 2019: The full story, Sky Sport, 5 September 2018
  8. ^ 8.0 8.1 Lewis Hamilton: Mercedes driver agrees £40m-a-year deal until 2020, BBC, 19 July 2018
  9. ^ 9.0 9.1 Valtteri Bottas: Mercedes driver signs one-year contract extension, BBC, 20 July 2018
  10. ^ 10.0 10.1 Raikkonen to race for Sauber after Ferrari exit, Motorsport.com, 11 September 2018
  11. ^ 11.0 11.1 Giovinazzi to join Raikkonen at Sauber in 2019, leaving Ericsson without a drive, Rracefans.net, 25 September 2018
  12. ^ 12.0 12.1 Ferrari confirms Leclerc for 2019 F1 season, Motorsport.com, 11 September 2018
  13. ^ Sergio Perez extends contract with Force India for 2019 F1 season, Autosport, 18 October 2018
  14. ^ Lance Stroll to race for Force India in 2019, ESPN, 30 November 2018
  15. ^ 15.0 15.1 Pierre Gasly: Red Bull replace Daniel Ricciardo with Frenchman for 2019 season, BBC, 20 August 2018
  16. ^ 16.0 16.1 Daniel Ricciardo: Red Bull driver leaving for Renault at end of 2018 season, BBC, 3 August 2018
  17. ^ Red Bull drops Renault for 2019 Honda Formula 1 engine deal, Autosport, 19 June 2018
  18. ^ Honda: Red Bull won't have works Formula 1 team label in 2019, Autosport, 19 June 2018
  19. ^ Sauber F1 team renamed Alfa Romeo Racing, Motorsport.com, 1 February 2019
  20. ^ Albon replaces Gasly at Red Bull from Spa, Motorsport.com, 12 August 2019
  21. ^ Valtteri Bottas wins Australian GP after Lewis Hamilton overtake, BBC, 17 March 2019
  22. ^ Verstappen praises ‘great start’ for Red Bull-Honda partnership, Formula1.com, 17 March 2019
  23. ^ Ferrari explains call to back Leclerc off Vettel, Motorsport.com, 17 March 2019
  24. ^ Bahrain GP: Leclerc beats Vettel to score maiden F1 pole, Motorsport.com, 30 March 2019
  25. ^ Leclerc: First F1 podium "lucky in unlucky situation", Motorsport.com, 31 March 2019
  26. ^ Chinese GP: Hamilton leads third consecutive Mercedes 1-2 , Motorsport.com, 14 April 2019
  27. ^ "Worst driver of Saturday" Albon pleased by China turnaround, Motorsport.com, 14 April 2019
  28. ^ Azerbaijan GP: Leclerc leads commanding Ferrari 1-2 in FP3, Motorsport.com, 27 April 2019
  29. ^ Kubica will also start race from pit lane, Racefans.net, 28 April 2019
  30. ^ Valtteri Bottas wins Azerbaijan Grand Prix with Lewis Hamilton second, The Guardian, 28 April 2019
  31. ^ Spanish GP: Hamilton leads fifth straight Mercedes 1-2, Motorsport.com, 12 May 2019
  32. ^ Monaco GP: Hamilton wins despite tyre drama, Motorsport.com, 26 May 2019
  33. ^ Canadian GP: Hamilton wins after controversial Vettel penalty, Motorsport.com, 9 June 2019
  34. ^ Double penalty costs Ricciardo French GP points finish, Motorsport.com, 23 June 2019
  35. ^ Hamilton gets grid penalty for impeding Raikkonen, Motosrpot.com, 29 June 2019
  36. ^ Austrian GP: Verstappen edges Leclerc in thrilling race, Motorsport.com, 30 June 2019
  37. ^ Verstappen keeps Austrian GP victory, Motorsport.com, 30 June 2019
  38. ^ British GP: Hamilton takes home win, Vettel hits Verstappen, Motorsport.com, 14 July 2019
  39. ^ Verstappen: Vettel apologised for "disappointing" crash, Motorsport.com, 14 July 2019
  40. ^ Bonus point to be awarded for fastest lap in 2019, Formula1.com, 11 March 2019



הקודם:
לואיס המילטון
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 2019
לואיס המילטון
הבא:
טרם נקבע
הקודם:
מרצדס
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 2019
מרצדס
הבא:
טרם נקבע