פתיחת התפריט הראשי

ישראל אהרן (הארי) פישל (1865 י"ז בתמוז תרכ"ה - 1948 י"ט בטבת ה'תש"ח) הוא איש עסקים ונדבן יהודי שהקים מפעלים תורנים רבים.

הארי פישל
אין תמונה חופשית
לידה 1865 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1948 (בגיל 83 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אדריכל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מבנה הקבר המשפחתי בהר הזיתים
רחוב פישל בשכונת הבוכרים

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד במרקינה פולין לאביו ר' נחמן פישל ולאמו חנה בת ר' שרגא. בילדותו למד בחינוך מסורתי דתי ובגיל 20 היגר לארצות הברית והצליח בשדה המסחר והבניין.

פעילותו הציבוריתעריכה

עם ביסוס מצבו הכלכלי. החל לשים לבו לצורכי הצבור היהודי באמריקה בכלל ובניו-יורק בפרט. בנה בתי כנסיות, הקים תלמודי תורה ובתי חולים ואירגן מוסדות צדקה וחסד רבים.

לשם הקלת מצב המהגרים היהודים הצטרף למוסד המפורסם "האיאס" וכיהן בו כגזבר עשרות שנים. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה אירגן את ה"צנטראל רלייף קומיטי" ובביתו הונח היסוד למוסד של "הג'וינט".

השתתף בתרומות גדולות לשם הקמת והחזקת בית החולים הגדול "בית ישראלי אשר בניו-יורק, כמו כן היה ממניחי היסוד של הישיבה הגדולה "ישיבת רבי יצחק אלחנן" בניו-יורק, והראה פעילות רבה במשך כל שנות קיומה עד שהקנה למעמד אוניברסיטאי.

בשנת תרפ"א (1921) הקים דירה, משרד ו"ישיבת מרכז הרב קוק", מעל בנין ועד הכוללים בירושלים עבור הרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק.

עיקר עיסוקו היה בהפצת תורה בישראל והקמת שכבה של תלמידי חכמים גדולים, ולשם כך העמיד את כל רכושו.

בהקמת ה"מכון לדרישת התלמוד", שבין כתליו עשו ועושים בחירי הלומדים מהישיבות, הוא ביקש להגשים את חזונו של הרב קוק, אשר רצה לגדל תלמידי חכמים בא"י, מצטיינים בהיקף ובעומק. שפותחים שער להנהגה תורנית. ב"מכון" זה צמחו הלומדים המצוינים, שהיום הם בונים את המפעלים התורניים, כגון: האנציקלופדיה התלמודית, הש"ס הא"י, הוצאת ספרי קדמונים וכדומה. כאן גדלו סופרים תורניים, שמוציאים לאור עבודות רבות הערך. עם הקמת המחלקה לעיון בשאלות התחוקה התורנית למדינה היהודית - הוא רצה להשלים את מפעלו: הכשרת אנשי-דת וחוק תורניים למדינה.

בעבר התנהל במכון "בית מדרש לדיינים" בנשיאותו של הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

עלה לארץ לישיבת קבע בשנת תש"ז (1947) ובנה לו בית בתוך המכון שלו בירושלים[1].

מכון הארי פישלעריכה

בשנותיו האחרונות יצר את הקרן בשם "הרי פישל פאונדיישן" אשר בניו-יורק, שהעביר לה את כל רכושו הנאמד בכמה מיליונים דולרים, בקרן קיימת לשמש מקור להחזקת מוסדות חינוך, צדקה וחסד בארצות הברית, ולהקמתו, בסוסו והחזקתו של "מכון הרי פישל" - לדרישת התלמוד לכל ענפיו בירושלים, המהווה גילת כותרת בפעולותיו להרמת קרן התורה.

המכון הזה פתח את דלתותיו בשנת תרצ"ב (1932) בנשיאותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ונתן את האפשרות לתלמידי חכמים להשתלם במחקר התלמוד, לחבר ואף להוציא לאור את פרי מחקרם.

ראשו ומנהלו היה הרב דב הכהן קוק, אחיו של הראי"ה קוק. הראי"ה קוק בחר להקמת המכון בעשרה מתלמידיו המובחרים ביותר ובעיקר מישיבת מרכז הרב וביניהם הרבנים אליהו יצחק פריסמן, שמעון סטרליץ, שלום אליהו ננקנסקי, שמואל אליעזרי, משה דוד בקשט, רפאל קוק ובנימין צבי יהודה רבינוביץ' תאומים שהיה תלמיד הרב קוק אך לא למד בישיבת "מרכז הרב", עוד כיהנו במכון הרב יוסף כהן והרב מרדכי אילן וכן הפרופ' שאול ליברמן. לאחר שהקים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג את "מכון משפט התורה", במסגרת "מכון הרי פישל", שמו המלא של המכון הורחב ל"מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". היום מכון זה הוא אחד מ"מוסדות אריאל".

כיום המכון מורכב מבית מדרש לרבנים ולדיינים, תוכנית הכשרה למוסמכי כשרות מטעם הרבנות הראשית לישראל, תוכנית השתלמות לרבני קהילות מצרפת, הוצאה לאור העוסקת בספרי יסוד בהגות ובהלכה, ו"מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה" המוציא לאור כתבי ראשונים על פי כתבי יד עם הגהות, ציוני מקורות, ביאורים והערות[2]. בנוסף מקיים המכון ימי עיון לרבנים.

משפחתועריכה

נשא לאשה את חיה שיינה בת ר' שמעון ברא"ז לבית הגאון ר' אלכסנדר זיסקינד, בעל "יסוד ושורש העבודה"[3] ובזיווג שני נשא לאשה בשנת תרצ"ו את מרים היימן.

בתו רבקה נישאה לרב ד"ר חיים שמשון (הרברט) גולדשטיין, שהיה נשיא הסתדרות הרבנים של ארצות הברית.

נכדתו היא הרבנית נעמי כהן, אלמנת הרב שאר ישוב כהן.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "ישראל אהרן (הרי) פישל", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2788
  2. ^ למשל, אחת ההוצאות האחרונות של מכון זה היא מהדורה חדשה בתש"ע של "שיטה על מועד קטן" שיצאה במקור בהוצאת "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" בירושלים תרצ"ז, עם ציוני המקורות, הביאורים וההערות שבמהדורה המקורית מאת הרבנים אליהו יצחק פריסמן, שמואל אליעזרי, מרדכי יהודה ליב זק"ש ואהרן יעקובוביץ.
  3. ^ נפטרה בכ"ח בטבת תרצ"ה, 3.1.1935 ('נפטרה הגב' פישל', הירדן, 6 בינואר 1935, עמ' 1).