הארי פישל
ישראל אהרן (הַארִי) פישל (1865 י"ז בתמוז תרכ"ה – 1 בינואר 1948 י"ט בטבת ה'תש"ח) היה איש עסקים ונדבן יהודי שהקים מפעלים תורניים רבים, בין השאר את מכון הארי פישל הקרוי על שמו.
 | |
| לידה |
1865 מרקינה, האימפריה הרוסית   |
|---|---|
| פטירה |
1948 (בגיל 83 בערך) ירושלים, ישראל  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| בת זוג | חיה שיינא ברא"ז-פישל, מרים היימן-פישל |
  | |
קורות חיים עריכה
נולד במרקינה שבאימפריה הרוסית (כיום בליטא) לנחמן פישל ולחנה והתחנך בחינוך דתי מסורתי. בגיל 20 היגר לארצות הברית והצליח בתחומי המסחר והבניין.
עם ביסוס מצבו הכלכלי, החל לסייע בצורכי הציבור היהודי, באמריקה בכלל ובניו יורק בפרט. בנה בתי כנסת, הקים תלמודי תורה ובתי חולים וארגן מוסדות צדקה וחסד רבים.
לשם הקלת מצב המהגרים היהודים הצטרף למוסד "האיאס" וכיהן בו כגזבר עשרות שנים. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ארגן את ה"צנטראל רלייף קומיטי" ובביתו הונח היסוד למוסד של "הג'וינט".
השתתף בתרומות גדולות לשם הקמת והחזקת בית החולים הגדול "בית ישראל" בניו-יורק, כמו כן היה ממניחי היסוד של הישיבה הגדולה "ישיבת רבי יצחק אלחנן" בניו-יורק, והראה פעילות רבה במשך כל שנות קיומה עד שהקנה לה מעמד אוניברסיטאי.
בשנת תרפ"א (1921) הקים דירה, משרד ו"ישיבת מרכז הרב קוק", מעל בנין ועד הכוללים בירושלים עבור הרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק.
עיקר עיסוקו היה בהפצת תורה בישראל והקמת שכבה של תלמידי חכמים גדולים, ולשם כך העמיד את כל רכושו.
ייסד עם הרב אברהם יצחק קוק את ה"מכון לדרישת התלמוד", במטרה להגשים את חזונו של הרב קוק שרצה לגדל תלמידי חכמים בארץ ישראל המצטיינים בהיקף ובעומק. שפותחים שער להנהגה תורנית. ב"מכון" זה צמחו הבונים את המפעלים התורניים, כגון: האנציקלופדיה התלמודית, הש"ס הארצ-ישראלי, הוצאת ספרי קדמונים ועוד. כמו גם סופרים תורניים. עם הקמת המחלקה לעיון בשאלות התחוקה התורנית למדינה היהודית - הוא רצה להשלים את מפעלו: הכשרת אנשי-דת וחוק תורניים למדינה.
בעבר התנהל במכון "בית מדרש לדיינים" בנשיאותו של הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
עלה לארץ לישיבת קבע בשנת תש"ז (1947) ובנה את ביתו בתוך המכון שלו בירושלים[1].
נפטר בי"ט בטבת תש"ח, והובא לקבורה בהר הזיתים. הדרך להר הזיתים הייתה מסוכנת עקב התנכלות ערביי ארץ ישראל שביצעו מעשי טרור במטרה להתנקש בחיי היהודים משתתפי הלוויות, ומשטרת המנדט הבריטי נמנעה מלאבטח את ההלוויות היהודיות בהר הזיתים. מכיוון שפישל היה נתין אמריקאי, הודיעה הקונסוליה האמריקאית שהלווייתו של פישל לא תתעכב והם ידאגו לאבטחתה. בעקבות זאת ניאותה המשטרה הבריטית לאבטח את הלווייתו של פישל. בחסות ההלוויה הובאו לקבורה עשרות נפטרים נוספים שקבורתם עוכבה, ובהם שמואל קירשנבוים, אבי "אתרוגי קירשנבוים", ואיש החברה קדישא מנחם מניס הויזמן, שנרצח מחרי הערבים בניסיון הקודם לקבור את קירשנבוים. בחזרה מההלוויה ירו הערבים אש עזה על השיירה, והמשטרה הבריטית השיבה אש[2].
סביב קברו נבנה מבנה, ששימש מקום קבורה של בני משפחתו.
לאחר מותו נקרא על שמו רחוב בשכונת נווה צבי בירושלים.
מכון הארי פישל עריכה
ערך מורחב – מכון הארי פישל
בשנותיו האחרונות יצר את הקרן בשם "הארי פישל פאונדיישן" אשר בניו-יורק, שהעביר לה את כל רכושו הנאמד בכמה מיליוני דולרים, הקרן משמשת מקור להחזקת מוסדות חינוך, צדקה וחסד בארצות הברית, ולהקמתו, בסוסו והחזקתו של "מכון הרי פישל" המהווה גולת כותרת בפעולותיו להרמת קרן התורה.
המכון פתח את דלתותיו בשנת תרצ"ב (1932) בנשיאותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ונתן את האפשרות לתלמידי חכמים להשתלם במחקר התלמוד, לחבר ולהוציא לאור את פרי מחקרם.
ראשו ומנהלו היה הרב דב בער הכהן קוק, אחיו של הראי"ה קוק. הראי"ה קוק בחר להקמת המכון בעשרה מתלמידיו ובעיקר מישיבת מרכז הרב וביניהם הרבנים אליהו יצחק פריסמן, שמעון סטרליץ, שלום אליהו ננקנסקי, שמואל אליעזרי, משה דוד בקשט, רפאל קוק ובנימין צבי יהודה רבינוביץ' תאומים שהיה תלמיד הרב קוק אך לא למד בישיבת "מרכז הרב", עוד כיהנו במכון הרב יוסף כהן והרב מרדכי אילן וכן הפרופ' שאול ליברמן. לאחר שהקים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג את "מכון משפט התורה", במסגרת "מכון הארי פישל", שמו המלא של המכון הורחב ל"מכון הארי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". היום מכון זה הוא אחד מ"מוסדות אריאל".
כיום המכון מורכב מבית מדרש לרבנים ולדיינים, תוכנית הכשרה למוסמכי כשרות מטעם הרבנות הראשית לישראל, תוכנית השתלמות לרבני קהילות מצרפת, הוצאה לאור העוסקת בספרי יסוד בהגות ובהלכה, ו"מכון הארי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה" המוציא לאור כתבי ראשונים על פי כתבי יד עם הגהות, ציוני מקורות, ביאורים והערות[3]. בנוסף מקיים המכון ימי עיון לרבנים.
משפחתו עריכה
נשא לאשה את חיה שיינה בת ר' שמעון ברא"ז לבית הגאון ר' אלכסנדר זיסקינד, בעל "יסוד ושורש העבודה"[4] ובזיווג שני נשא לאשה בשנת תרצ"ו את מרים היימן.
בתו רבקה נישאה לרב ד"ר חיים שמשון (הרברט) גולדשטיין, שהיה נשיא הסתדרות הרבנים של ארצות הברית.
נכדתו היא הרבנית נעמי כהן, אלמנת הרב שאר ישוב כהן, רבה הראשי של חיפה וחבר מועצת הרבנות הראשית, שעמד בנשיאות מכון הרי פישל עד לפטירתו.
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד תדהר (עורך), "ישראל אהרן (הרי) פישל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2788
הרי פישל (1865-1948), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ דוד תדהר (עורך), "ישראל אהרן (הרי) פישל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2788
- ^ המצב בירושלים מחמיר, הצופה, 4 בינואר 1948
- ^ למשל מהדורה חדשה בתש"ע של "שיטה על מועד קטן" שיצאה במקור בהוצאת "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" בירושלים תרצ"ז, עם ציוני המקורות, הביאורים וההערות שבמהדורה המקורית מאת הרבנים אליהו יצחק פריסמן, שמואל אליעזרי, מרדכי יהודה ליב זק"ש ואהרן יעקובוביץ.
- ^ נפטרה בכ"ח בטבת תרצ"ה, 3.1.1935 ('נפטרה הגב' פישל', הירדן, 6 בינואר 1935, עמ' 1).