הומוסקסואליות בפרו העתיקה
מספר עדויות להומוסקסואליות בפרו בתקופה הפרה-קולומביאנית שרדו מאז הכיבוש הספרדי של אימפריית האינקה, בצורת כלי חרס המעוטרים באיורים אירוטיים (בספרדית: huacos eróticos; ראו: (אנ')). כלי חרס כאלה מקורם בכמה תרבויות עתיקות בפרו, המפורסמות שבהן הן תרבות מוצ'ה ותרבות צ'ימו.
הגעת הספרדים והאיסור על הומוסקסואליות עריכה
הספרדים, אשר הגיעו לפרו במאה ה-16, נדהמו מהמנהגים של הילידים. המשנה למלך פרנסיסקו דה טולדו ואנשי הדת היו מזועזעים לגלות שהומוסקסואליות היא מקובלת, וכן מכך שהאוכלוסייה המקומית אינה אוסרת על קיום יחסי מין לפני נישואין או שאיננה מייחסת חשיבות לצניעות הנשים.[1]
ההיסטוריון מקסימו טרזוס מתאר כיצד הספרדים הכריעו את המיניות של התרבות המקומית, שלא התאימה לאמות המידה של הכנסייה הקתולית:[1]
טולדו הורה להטיף לילידים, ואלו שנתפסו גרים יחד מחוץ למסגרת נישואין המוכרת על ידי הכנסייה יקבלו 100 מלקות בשוט, וזאת על מנת 'לשכנע את האינדיאנים האלו להתנער ממנהג כה מזיק והרסני'. כמו כן, טולדו גזר מספר גזרות שמטרתן ליצור הפרדה מגדרית כמעט מוחלטת בפומבי. על הפרות ניתן היה להעניש ב-100 מלקות ועבודות שירות במשך של שנתיים בבתי חולים ממלכתיים. תחת האינקוויזיציה, שהובאה לפרו בשנת 1569, הומוסקסואלים עלולים היו להיות מוצאים להורג באמצעות העלאה על המוקד.
— מקסימו טרזוס, היסטוריון
כלי חרס עריכה
_01.jpg)
במשך 800 שנים יצרו תרבויות האנדים המרכזיות של התקופה הפרה-קולומביאנית, ובמיוחד המוצ'ה, לפחות עשרות אלפי כלי חרס (בספרדית: huacos; ראו (אנ')). מספר כלי חרס מציגים שלדים המקיימים יחסי מין הומוסקסואליים; ארבעה מציגים יחסי מין אנאליים בין גברים, אחד מציג חדירה לסבית עם הדגדגן.[3] כלי חרס רבים אחרים מציגים יחסי מין בין שתי דמויות, כאשר לפחות אחת מהן היא ממין שאינו מוגדר. עבודות אלו, ככל הנראה בשל הטיה הטרוסקסיסטית, פורשו לא פעם כמציגות זוג הטרוסקסואלי.[3]
כלי חרס רבים, עליהם סמלים של הילידים, נופצו והושמדו. בשנות ה-70 של המאה ה-16 התארגנו טולדו ויועציו הדתיים על מנת להביא סוף למעשי סדום, אוננות ולמנהג חברתי נפוץ שבתרגום חופשי משפת קצ'ואה פירושו "נישואי ניסיון". כפי שמתאר טרזוס, "לא ניתן לדבר על כך כי הדברים נחשבים [פורנוגרפיים]". הם נאסרו בשל "טאבו שהטילה הדת הנוצרית [על פיו] הגברים מקיימים יחסי מין רק ל[מטרת] רבייה וכי נשים אינן חוות הנאה מינית".[1]
למרות המאמץ המאורגן הזה להשמיד חפצים אלו, רבים שרדו עד היום. במשך עשרות שנים, כלי החרס האירוטיים נשמרו מפני הציבור, והיו נגישים רק לקבוצה מובחרת של מדענים פרואנים. מדי פעם, ובחוסר רצון, הם היו זמינים גם למספר חוקרים זרים, מארצות הברית ומאירופה. מוזיאון לארקו (אנ') בלימה שבפרו ידוע בשל גלריה של כלי חרס אירוטיים מההתקופה הפרה-קולומביאנית המוצגת בו.
ראו גם עריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל להט"ב | ||
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 Vecchio, Rick (7 במרץ 2004). "Erotic Ceramics Reveal Dirty Little Secret". LA Times. Los Angeles: Los Angeles Times. Associated Press. נבדק ב-1 בדצמבר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Where is it illegal to be gay?". BBC News. נבדק ב-23 בפברואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Mathieu, Paul; Catherine Hess (2003). Sex Pots: Eroticism in Ceramics. Rutgers University Press. pp. 23–28. ISBN 0-8135-3293-0. נבדק ב-1 בדצמבר 2009.
{{cite book}}: (עזרה)