הינדוטבה

הינדוטבהאנגלית: Hindutva; בכתב דוונאגרי: हिन्दुत्व – במשמעות "הינדואיות", צביון או מהות הינדואית) הוא מושג בשפת הסנסקריט המשמש לתיאור אידאולוגיית הלאומנות ההינדואית ותנועות לקידום האידאולוגיה הזו. המונח נטבע על ידי וינאיאק דמודאר סווארקאר בשנת 1923 בכתב עת שבבעלותו, באמצעות הכותרת "הינדוטבה: מיהו הינדואי?".

רוב הלאומנים ההינדואים מאורגנים בארגונים פוליטיים, תרבותיים וחברתיים. הארגון הלאומני ההינדואי הראשון נוסד בהודו ב-1925, ושמו רשטריה סווג'מססווק סאנגRashtriya Swayamsevak Sangh (ובקיצור, RSS, ראו להלן). כיום ארגון בולט בפוליטיקה ההודית הוא מפלגת בהאראטיה ג'נאטה (BJP), מפלגה המקורבת לארגונים לקידום ההינדוטבה. קבוצת ארגונים זו מכנה עצמה בשם סנג פריוואר.

האידאולוגיה הימנית האופיינית להינדוטבה קיימת בהודו מאז תחילת המאה ה-20, אולם לא שיחקה תפקיד דומיננטי בפוליטיקה ההודית עד לשנות ה-1980 המאוחרות. אחד האירועים הבולטים הבודדים בהם בלטה ההינדוטבה הוא רציחתו של מהטמה גנדהי ב-1948 בידי אחד הקיצוניים מבין הלאומנים ההינדואים. מאז סוף שנות ה-1980 משכה אליה אידאולוגיה זו הינדואים רבים מהזרם המרכזי שבפוליטיקה ההודית, בעקבות שני אירועים מרכזיים. אירוע אחד הוא השימוש שעשתה ממשלת רג'יב גנדי ברוב פרלמנטרי גדול לביטול פסק הדין של בית המשפט העליון של הודו, צעד שהכעיס מוסלמים שמרנים (ראה מקרה שאח באנו). האירוע השני הוא סכסוך סביב מסגד בברי המוגולי מן המאה ה-16 בעיר איודהיה, שכמה הינדואים טענו כי הוא מקום לידתו ומקום המקדש המקורי של האל ראמה – הנחשב בהינדואיזם להתגלמות (אווטארה) נערצת של האל וישנו. המסגד נהרס על ידי אספסוף הינדואי ב-1992. אירוע זה עורר מהומות ברחבי המדינה.

הגדרה ואטימולוגיהעריכה

בפסק דין מטעם בית המשפט העליון של הודו נאמר כי אין מינוח מדויק היכול להתייחס למושגים "הינדו"," הינדוטבה" או "הינדואיזם". נאמר שם גם כי אין שום תמצות היכול להגביל את המונח למשמעות הצרה של דת בלבד, תוך התעלמות מהתכנים של התרבות ההודית ומורשתה.

המונח "הינדוטבה" נעשה רווח כמזוהה עם האידאולוגיה של ארגון הינדו לאומני בשם "Rashtriya Swayamsevak Sangh". מוצא המילה "הינדוטבה" הוא מהמילה "הינדו" שמקורה בפרסית ואילו המילה "טבה" היא סיומת בשפה הסנסקריט. לכן, המילה "הינדוטבה" מתורגמת בדרך כלל כ"צביון הינדואי", תוך תיאור זהות לאומית המבוססת על דת ההינדו. במובנים רבים זוהי אידאולוגיה סינקרטית: מחד גיסא היא יונקת רבות מהפילוסופיה ההודית ורואה בדמויות דתיות והיסטוריות בתולדות ההינדואיזם מקור להשראה; מאידך גיסא ניכרת בה גם השפעה של מסורות מערביות החסרות כל בסיס בהינדואיזם.

אמונות מרכזיותעריכה

ההינדוטבה מתאפיינת בכמה אמונות מרכזיות:

פילוסופיהעריכה

הלאומנים ההינדים תופסים את עצמם כ"מייסדי האומה" הגדולים. מטרתם המוצהרת היא לאחד את החברה ההינדית, המוטרדת מבעיות של קאסטות, רגיונליזם (נטייה לנקודת מבט מחוזית, בניגוד ללאומית) וגישות פסיביות שמקורן בדת.

השקפות לגבי בני דתות שונותעריכה

חסידי ההינדוטבה משתמשים לעיתים קרובות במושג פסאודו-חילוניות ביחס להגנה שמספקת חוקת הודו לזכויות בני המיעוטים הדתיים. הם מצביעים על הסטנדרטים השונים המופעלים לגבי הינדים, מוסלמים ונוצרים, ופועלים נגד הניסיון ליצור מה שהם תופסים כשיטת שונים, אבל שווים. חלק מתומכי ההינדוטבה רואים זאת כניסיון של מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי לחזר אחר קולות המיעוטים, גם במחיר ויתור על שוויון אמיתי.

לפיכך, אחד הנושאים המרכזיים במצעי מפלגות הדוגלות בהינדוטבה הוא הקודכס האזרחי האחיד, שעשוי לבטל תנאים מיוחדים שקיימים בחוקת הודו עבור מוסלמים ונוצרים. לרעיון הקודכס האזרחי האחיד מתנגדים נוצרים, מוסלמים, ומפלגות כגון הקונגרס הלאומי ההודי והמפלגה הקומוניסטית. מתנגדי הקודכס האזרחי האחיד טוענים כי בדמוקרטיה חילונית יש טעם מסוים בלאפשר לגברים מוסלמים, למשל, לשאת יותר מאישה אחת, אך להעמיד לדין הינדואיסטים או נוצרים העושים כן. יצוין, כי גם לנוצרים ניתנים תנאים נפרדים משלהם לגבי גירושים (העשויים להוות עבורם תהליך קשה יותר מאשר עבור ההינדים).

חסידי ההינדוטבה מצביעים גם על אפליה במימון צורכי דת של בני דתות שונות. המוסלמים, למשל, זוכים במימון כספי עבור קיום מצוות החג' ועלייה לרגל למכה ובסבסוד בתי ספר מוסלמיים הנקראים מדרסה. ההינדים, לעומת זאת, אינם זוכים בסיבסוד עבור מערכת החינוך שלהם או עבור קיום מצוות כגון עלייה לרגל למקומות הקדושים שלהם – לטענת חסידי ההינדוטבה – בזמן שהם מממנים מכיסם את מערכת החינוך ומצוות העלייה לרגל של המוסלמים והנוצרים.

התיקון שערך רג'יב גנדי בחוקת הודו, לצורך שינוי פסיקת בית המשפט העליון, נעשה תחת לחצם של מוסלמים שמרניים, ועורר תרעומת רבה בקרב תומכי ההינדוטבה. החוקים המתוקנים, יותר מאשר שהם מתיישבים עם השריעה, הפחיתו את הזכויות בהן זכו קודם לכן נשים מוסלמיות גרושות. רבים חשים כי רעיון ההינדוטבה מדבר אל הרוב ההינדי בהודו. הם גם חשים, לעיתים קרובות, כי דמוקרטיה חילונית פירושה שוויון עבור כל הדתות, ולכן הם רוצים קודכס אזרחי אחיד.

ביקורתעריכה

האם קיים פשיזם הודי?עריכה

המונח "פשיזם הודי" משמש בידי מבקרי ההינדוטבה לתיאור ארגונים הינדיים מסוימים המבוססים על עקרונות ההינדוטבה, ובפרט ה"Sangh Parivar".

אידאולוגיית הלאומנות ההינדואית מקודמת על ידי ארגון שנוסד ב-1925 ומכונה בראשי תיבות RSS. מטרתו, לדעת מבקרים אחדים, הוא מתן צביון צבאי לחברה בהודו. סיסמתו היא "הינדים מאוחדים, הודו חזקה". ה-RSS מבוסס באופן הדוק על צורת ארגון צבאי. מבקריו מתארים אותו כארגון חשאי, בעל אופי פארא צבאי למחצה. הארגון נהנה מתמיכה רחבה בקרב ההינדים שבהודו. ראשו מכונה sarsanghachalak, כלומר הרודן העליון אשר על פיו יישק דבר.

המועצה ההינדית העולמית הוקמה לצורך יצירת קשרים עם הינדים שמחוץ להודו. מפלגת בהאראטיה ג'נאטה היא האגף הפוליטי של ה-RSS. תפיסת העולם של ה-RSS רואה בהודו את ערש הציוויליזציה, המקום שממנו נפוץ כל הידע לשאר העולם. לשם הפצת תפיסה זו, אחת ממטרות ה-RSS היא לערוך שינויים בהוראת ההיסטוריה הנלמדת כיום באוניברסיטאות בהודו. ה-RSS מצביעה בין השאר על מעשי אכזריות שביצעו שליטים מוסלמיים בעבר בבני הקאסטות הנמוכות. כדוגמה לכך הם מביאים את אורנגזב.

בהודו נערך קמפיין למען "הכתמה" של הודו, כלומר הפיכתה לכתומה (כתום מסמל בהודו הינדואיזם), על ידי שינוי טקסטים בספרי ההיסטוריה שבבתי ספר. יש החוששים כי קמפיין ה"הכתמה" יביא להצגת נוצרים ומוסלמים בצורה שלילית יותר מאשר בעבר. מטרה אחרת של ה-RSS בכלל, ושל הקמפיין בפרט, היא הפרדה בין "דתות זרות" כגון נצרות ואסלאם לבין "דתות הודיות טהורות" כגון הינדואיזם, סיקיזם, ג'ייניזם ובודהיזם.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה