ויקיפדיה

המחלוקת סביב התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית

מחלוקת סביב אבחנה פסיכיאטרית שאינה מוכרת על ידי הממסד הרפואי

התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית (באנגלית: Rapid-onset gender dysphoria,‏ ROGD), הוא מונח שנוי במחלוקת שהוצע במחקר שפורסם בכתב העת PLoS ONE בשנת 2018 כאבחנה של תת-סוג של דיספוריה מגדרית הנגרמת על ידי לחץ חברתי והדבקה חברתית.[1] האבחנה מעולם לא הוכרה על ידי אף גוף מקצועי גדול כאבחנה תקפה של בריאות הנפש, והשימוש בה נדחה על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, האיגוד המקצועי העולמי לבריאות טרנסג'נדרים (אנ') וארגונים רפואיים אחרים עקב מחסור בראיות מדעיות אמינות, בעיות מתודולוגיות במחקר הרלוונטי, והיתכנות לנזק העלול להיגרם כתוצאה מיצירת דעות קדומות עבור טיפולים מאששי מגדר.[2][3][4][5] האבחנה כונתה "תעמולה אנטי טרנסית ומחקר גרוע",[6] ואף הושוותה לאבחנות פסאודו-מדעיות כגון תסמונת הניכור ההורי ותסמונת זיכרון שווא.[7]

ליסה ליטמן, מרצה מן החוץ בבית הספר לרפואה ברשת בתי החולים "מאונט סייניי" (אנ'), טבעה את המונח על סמך סקר מקוון של הורים בשלושה אתרים אנטי-טרנסים, שהאמינו שילדיהם המתבגרים פיתחו באופן פתאומי דיספוריה מגדרית והחלו להזדהות כטרנסג'נדרים בו-זמנית עם ילדים אחרים בקבוצת השווים שלהם.[7][8][9] ליטמן העלתה את ההשערה שהופעה פתאומית של דיספוריה מגדרית יכולה להיות "מנגנון התמודדות חברתי" עבור הפרעות אחרות.[1]

באוגוסט 2018, ליטמן (אז מרצה בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת בראון) פרסמה מחקר תיאורי בכתב העת האקדמי "PLOS One"‏ (אנ').[1] מספר מטפלים, חוקרים ופעילים לזכויות טרנסג'נדרים מתחו ביקורת על המתודולוגיה והמסקנות של המחקר, ושבועיים לאחר הפרסום, הכריז כתב העת שהמאמר יוגש מחדש לביקורת עמיתים.[10][11] באותו יום חזרה בה אוניברסיטת בראון מההודעה לעיתונות המפרסמת את המחקר.[10] המחלוקת סביב המאמר גברה בעקבות מאמרים ומאמרי דעה, ביקורתיים ותומכים כאחד, שפורסמו בתקשורת. מאמרים אלו דנו במתודולוגיה של המחקר ותקפות ההשערות שבו,[11][12][13] וכן בסוגיות של חופש אקדמי.[10] במרץ 2019 סיים כתב העת את סקירתו ופרסם מחדש את הגרסה המתוקנת והערוכה של ליטמן.[14] בשנת 2022 אמרה ליטמן שהיא עומדת מאחורי המסקנות העיקריות שעלו במחקרה, וכי ROGD "לא מסביר את כל המקרים של דיספוריה מגדרית" ו"לא מרמז שתהליך להתאמה מגדרית לא עוזר לאף אחד".[15]

בשנת 2021, איגוד הפסיכולוגים האמריקאי והאיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי חתמו יחד עם 120 ארגונים רפואיים נוספים על הצהרה הקוראת לא להשתמש ב-ROGD במסגרת אבחון או טיפול, עקב היעדר ראיות מדעיות מתאימות. ההצהרה גם מתחה ביקורת על התפשטות מידע שגוי על ROGD אשר יועד להורים ולרופאים, ועל השימוש במושג על מנת להצדיק חוקים המגבילים זכויות של נוער טרנסג'נדר בארצות הברית.[5]

הפרסום המקורי

עריכה

השימוש הראשון במונח "התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית" הופיע ב-2 ביולי 2016 בפוסט שהתפרסם בבלוג בשם "4thWaveNow", המוקדש להתנגדות לטיפול מגדרי בנוער טרנס.[7][16] הפוסט הזמין הורים לילדים שהעידו על "התפתחות פתאומית או מהירה של דיספוריה מגדרית החל מגיל 10 עד 21" להשתתף במחקר של ליסה ליטמן, רופאה וחוקרת אמריקאית, מרצה בבית הספר לרפואה ברשת בתי החולים "מאונט סייניי".[7] ליטמן התמחתה ברפואה מונעת ובריאות הציבור, וכן גינקולוגיה ומיילדות[17] ותחומי המחקר שלה עוסקים בבריאות מינית, דיספוריה מגדרית, חרטה על תהליך להתאמה מגדרית, ובריאות האם.[17] ליטמן החלה להתעניין בחשיבות האפשרית של הדבקה חברתית בדיספוריה מגדרית בילדות לאחר שהבחינה שבעיירה הקטנה שלה ברוד איילנד, מספר בני נוער באותה קבוצה חברתית החלו להזדהות כטרנסג'נדרים.[15] היא פנתה גם ל-"Transgender Trend" (אנ'), ו-"Youth TransCritical Professionals" – ארגונים שמתנגדים ל"אידאולוגיה טראנסית" שבאתריהם היא ראתה הורים מתארים את מה שהם האמינו שהם שינויים פתאומיים במגדר של הילדים המתבגרים שלהם. המתבגרים עצמם לא השתתפו בסקר המקוון שבו נאספו 256 תשובות.[7][8][11][15] לדברי ליטמן היא עודדה הפצה רחבה של הסקר מעבר לשלושת האתרים הללו,[11] אך נמצא כי המשתתפים עודדו להפיץ את המחקר רק ל"יחידים או קהילות שלדעתם עשויים להכיל משתתפים מתאימים", שהוגדרו במחקר כהורים שהאמינו ש"לילד שלהם הייתה הופעה פתאומית או מהירה של דיספוריה מגדרית", כלומר נעשה שימוש במדגם לא הסתברותי הידוע בשם מדגם כדור שלג (אנ').[1][18]

המחקר של ליטמן תיאר את מה שההורים המשתתפים בסקר ראו כהתפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית בקרב ילדיהם,[11] יחד עם מידע שההורים סיפקו על הדינמיקה של קבוצת השווים של ילדיהם, השימוש של הילדים במדיה חברתית ובעיות בריאות נפשיות קודמות אצל ילדיהם.[19] ליטמן שיערה כי התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית יכולה להיות "מנגנון התמודדות חברתי" עבור הפרעות אחרות, כגון דיכאון וחרדה הנגרמות כתוצאה מטראומה במהלך גיל ההתבגרות.[1] ליטמן הציגה תוצאות ראשוניות בכנס שנערך ב-2017, והמחקר פורסם לראשונה ב-"PLOS One" באוגוסט 2018.[1][11]

גרסה מתוקנת

עריכה

המאמר זכה לביקורת מצד חוקרי בריאות, פעילים למען טרנסג'נדרים ואחרים, שהצהירו כי הוא כבר עבר פוליטיזציה ולוקה בהטיית בחירה של הנבדקים שסקרה ליטמן, שכן היא סקרה רק הורים ולא הצעירים עצמם או את אנשי מקצועות הבריאות המטפלים בהם.[11][13][20] בתגובה להערות, הודיעו "PLOS One" שבועיים לאחר הפרסום כי יערכו ביקורת עמיתים של המתודולוגיות והניתוחים של המחקר.[10][11][20][21]

במרץ 2019, "PLOS One" השלימו את הביקורת שלאחר הפרסום, והגרסה המתוקנת של המאמר פורסמה ב-19 במרץ 2019.[22] בבלוג של כתב העת, התנצל העורך על תהליך הביקורת והפרסום הראשוניים של המאמר, ואמר כי "המחקר, כולל מטרותיו, המתודולוגיה והמסקנות שלו, לא מוסגרו בצורה מספקת בגרסה שפורסמה, וכי היה צורך לתקן את אלה".[23] העורך ציין כי האבחנה הרפואית המוצעת "עדיין לא אוששה".[23] עוד כתב כי "המאמר המתוקן מספק כעת הקשר טוב עבור המחקר, כדוח של תצפיות הורים, אך לא כתופעה מאומתת קלינית או הנחיה אבחנתית".[23] מאוחר יותר אמר כי "בבסיסו, סקר ההורים עומד כפי שהוא ... נתנו לתוצאות המקוריות להוותר על כנן."[22]

בהודעה שקדמה לגרסה המעודכנת של המחקר, ציינה ליטמן כי פרק התוצאות של המאמר נותר ללא שינוי גם בגרסה המתוקנת שפורסמה בכתב העת[24] ליטמן הגיבה ב-2022 למה שהיא תיארה כהנחות מוטעות לגבי מטרות המחקר, אותו תיארה כ"ניסיון בתום לב" "לברר מה קורה" והוסיפה, "כאדם אני ליברלית; אני פרו-להט"ב. ראיתי תופעה במו עיניי, פתחתי בחקירה, וגיליתי שהיא שונה מכל מה שנמצא בספרות המדעית". ליטמן גם הצהירה כי המאמר שלה "לא מסביר את כל המקרים של דיספוריה מגדרית" ו"לא מרמז שתהליך להתאמה מגדרית לא עוזר לאף אחד".[15]

תגובות

עריכה

מוסדית

עריכה

לאחר ש-"PLOS One" הודיע על שהמאמר יעבור תהליך ביקורת שלאחר הפרסום, אוניברסיטת בראון הסירה הודעה לעיתונות שפרסמה קודם לכן שקידמה את המאמר.[10][25] בתגובה לביקורת, נשיאת אוניברסיטת בראון, כריסטינה פקסון, וראש האוניברסיטה ריצ'רד מ. לוק אמרו כי לא פגעו בחופש האקדמי, והצהירו כי לאור מחויבותה של אוניברסיטת בראון לפרסם אך ורק "מחקר מבוסס היטב העומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של מצוינות" הסרת ההודעה לעיתונות אחרי שכתב העת הכריז על תהליך הביקורת הייתה מתבקשת. הם אמרו כי "בהינתן החששות שהועלו לגבי תכנון המחקר ושיטות המחקר, דרך הפעולה האחראית ביותר הייתה להפסיק לפרסם את המחקר במקרה הספציפי הזה. היינו עושים זאת ללא קשר לנושא המאמר."[26]

מאמרים

עריכה

מספר ביקורות על המחקר פורסמו בכתבי עת מדעיים. מאמר משנת 2020 שפורסם ב-"The Sociological Review" (אנ') תיאר את המחקר כניסיון להדוף מחקרים קיימים התומכים בטיפול מאשש מגדר.[7] שני פרסומים משנת 2020 ב-"Journal of LGBT Youth and Sexualities" תיארו את ROGD כפאניקה מוסרית וטענו שצעירים טרנסים מודעים לעיתים קרובות לזהותם הרבה לפני שהם יוצאים מהארון בפני הוריהם.[27][9]

זמן קצר לאחר ש-"PLOS One" פרסמו את המחקר המתוקן, הופיעה ביקורת על המתודולוגיה של המחקר המקורי ב-"Archives of Sexual Behavior" לפיה המחקר של ליטמן היה פגום מיסודו בגלל הבחירה לדגום אך ורק משתמשים של שלושה אתרים ש"ידועים בכך שהם קוראים להורים לא להאמין שהילד שלהם טרנסג'נדר". על פי המאמר המבקרים בשלושת האתרים הם הורים שקידמו את הרעיון הכללי של ROGD עוד קודם לכן ־ שלושה רבעים מההורים שנסקרו דחו את הזהות הטרנסג'נדרית של ילדם. 91 אחוז מהנשאלים היו לבנים, 82 אחוזים היו נשים ו-66 אחוזים היו בין הגילאים 46 עד 60. לדברי הביקורת, המחקר של ליטמן כלל ברובו "אמהות לבנות שיש להן אמונות מתנגדות חזקות לגבי הזהות הטרנסית של ילדיהן" וכי יש מעט מאוד עדויות לכך שתשובות הסקר של ליטמן מייצגות באופן כללי נוער וצעירים טרנסג'נדרים.[20]

בתגובה לביקורת האשימה ליטמן את המבקרים בהטיה לא עניינית לטובת טיפולים מאששי מגדר וכתבה כי המתודולוגיות שלה תואמות את אלו שהיו בשימוש במחקרים התומכים בטיפול רפואי לאישוש זהות מגדרית ואשר זכו למספר ציטוטים רב.[28]

מאמר שהתפרסם ביולי 2024 בכתב העת "neuropsychiatrie"[29] בחן את השערתה של ליטמן והגיע למסקנה שהיא עולה בקנה אחד עם תופעות מוכרות מעולם המחקר הפסיכולוגי, שיש צורך במחקר נוסף כדי לאשש או להפריך אותה, ושהן אימוץ מוקדם מדי של ROGD כאבחנה קלינית והן תיוגה כטרנספובית אינן תגובות הולמות. המאמר תמך בהשוואה שערכה בין התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית להדבקות חברתיות אחרות, וציין שייתכן שעבור אנשים מסוימים מעבר מגדרי (transitioning) הוא משהו המדמה מנגנון התמודדות חברתי לקוי עם הפרעות פסיכולוגיות, אך גם העלה ספקות בנוגע לקשר הסיבתיות בין ההפרעות למעבר.

באקדמיה

עריכה

גם במהדורה השמינית של של האיגוד המקצועי העולמי לבריאות טרנסג'נדרים (אנ') – פרסום המספק הדרכה קלינית לאנשי מקצוע בתחום הבריאות העובדים עם טרנסג'נדרים ואנשים על הקשת הטרנסג'נדרית – נמתחה ביקורת על המחקר בשל הפגמים המתודולוגיים שלו. התמקדות המחקר בהורים לבני נוער טרנסג'נדרים שגויסו מקהילות עם ספקנות כלפי טיפול מאשש מגדר, מציגה קושי בביסוס השפעה חברתית כגורם אפשרי להתפתחות דיספוריה מגדרית. בנוסף, תוצאות המחקר לא שוכפלו על ידי חוקרים אחרים.[30]

האנציקלופדיה ללימודי טרנס של SAGE מתארת את ROGD כ"תיאוריה אנטי-טרנס" ה"מפירה עקרונות של שיטות מחקר על ידי שימוש במסגרת ושפה פתולוגיות", תוך שימוש בטרמינולוגיה המשווה דיספוריה מגדרית וזיהוי טרנסג'נדרים למחלה מידבקת, בניגוד לעמדתם של ארגונים כמו WPATH, האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי וארגון הבריאות העולמי שקובעים שלהיות טרנס אינה הפרעה נפשית. האנציקלופדיה מציינת עוד כי יש הטיה ניכרת בכל שלב במחקר, כולל הנחת היסוד שלו, היעדר דגימה אקראית, הטיית מתנדבים בתהליך הגיוס ונוהל איסוף הנתונים, שתואר כ"פגום מהותית במספר דרכים קריטיות". בנוסף, מציינים כי אף על פי שההורים אולי האמינו שהתפתחות הזהות המגדרית של ילדם הייתה פתאומית, הנתונים לא נאספו מהצעירים עצמם, ולכן המחקר של ליטמן אינו יכול לקבוע אם אנשים אלו פשוט בחרו שלא לחשוף את זהותם המגדרית במועד מוקדם יותר.[6]

בתקשורת

עריכה

לי ג'וסים, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת ראטגרס, כתב מאמר דעה ב-"Psychology Today" בו ביקר את הבקשה של "PLOS one" לשכתב את המאמר, כאשר לטענתו התיקון היה מינורי ולא נבע מבעיות אמיתיות בפרסום.[31] ג'פרי פלייר, דיקן לשעבר של בית הספר לרפואה בהרווארד, ביקר במאמר דעה את אוניברסיטת בראון וטען כי תגובתה הייתה מנוגדת לחופש האקדמי.[11] בשנת 2020 פרסמה העיתונאית ובעלת הטור אביגייל שרייר את ספרה "נזק בלתי הפיך", בו כתבה על התופעה של גידול במספר הצעירים שזוהו בלידתם כנקבות (AFAB) המזדהים כטרנסג׳נדרים, אשר לטענתה מוסברת על ידי הדבקה חברתית ב-ROGD, תיארה את המחקר ותוצאותיו, ותמכה באבחנה של ליטמן.[32] במאמר דעה בוול סטריט ג'ורנל טענה כי התופעה היא "מדביקה חברתית כמו חיתוך עצמי או בולימיה".[33]

כלי תקשורת שמרניים כמו פוקס ניוז, ימין אלטרנטיבי כמו חדשות ברייטברט ואחרים פרסמו בהרחבה את המאמר של ליטמן וביקרו את אוניברסיטת בראון שהסירה את ההודעה לעיתונות בנוגע למחקר.[34][35][36][37] מקורות שמרניים מצטטים את המאמר כדי לטעון שזהות טרנסג'נדרית היא "טרנד, שלב או מחלה".[38][39]

לעומתם התפרסמו בכלי תקשורת גם ביקורות על המחקר של ליטמן, והתגובות השמרניות לו.[40][41][42] ג'ון אוליבר הקדיש את אחת מתוכניותיו לנושא.[43] מספר חוקרים ועיתונאים גינו את מה שהם ראו כפוליטיזציה של המדע על ידי שמרנים חברתיים.[44][45]

קבוצה של 44 אנשי מקצועות הבריאות העוסקים בבריאות טרנסג'נדרים (The Gender Dysphoria Affirmative Working Group) כתבה מכתב פתוח ל-"Psychology Today" בו ציטטה ביקורת שפורסמה בעבר על המחקר, וקבעה שיש לו הטיות ופגמים מרובים במתודולוגיה. על פי הקבוצה, היות שליטמן לא ראיינה את בני הנוער עצמם ייתכן שהופעת הדיספוריה הייתה "מהירה" מנקודת מבטם של ההורים, מכיוון שבני נוער לעיתים קרובות יוצאים מהארון בפני הוריהם לאחר דחייה ממושכת.[46]

בשנת 2021, הקואליציה לקידום ויישום של מדעי הפסיכולוגיה פרסמה הצהרה הקוראת להפסיק את השימוש במושג ROGD באבחון וטיפול, מכיוון ש"אין מחקרים אמפיריים אמינים התומכים בקיום ROGD והמושג לא עבר ביקורות עמיתים קפדניות, שהן סטנדרטיות עבור מדעי הרפואה." בהצהרה גם נכתב כי המונח "ROGD" עשוי לקדם דעות קדומות ולגרום נזק לטרנסג'נדרים, וכי מידע מוטעה הנוגע ל-ROGD משמש כדי להצדיק חוקים הפוגעים בזכויותיהם של בני נוער טרנסג'נדרים. ההצהרה נחתמה על ידי האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה, האגודה הפסיכולוגית האמריקאית, האגודה לרפואה התנהגותית, האגודה לטיפולים התנהגותיים וקוגניטיביים, והאיגוד הלאומי של פסיכולוגים בבתי ספר.[5]

מחקרי המשך

עריכה

ישנם מטפלים שטוענים כי עליה בשכיחות של צעירים טרנסים החווים דיספוריה לראשונה בגיל ההתבגרות המוקדם, כפי שתואר במחקר של ליטמן, תואמת את אוכלוסיית המטופלים שלהם, אף על פי שהם אינם בטוחים באשר לסיבות או השלכות על הטיפול הקליני.[47][48][49] בפרשנות מ-2020 בכתב העת "Pediatrics", נכתב שזהות מגדרית מתפתחת בדרכים מגוונות, ויש לקיים מחקרים נוספים העוסקים באותה קבוצה דמוגרפית.[50]

במאמר של קנת' צוקר (אנ'), פסיכולוג החוקר ומטפל בדיספוריה מגדרית מאז שנות ה-70, הוא התייחס למאמרה של ליטמן בפירוט, וכתב כי לדעתו התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית היא תופעה קלינית חדשה.[49] צוקר התבסס על מספר מחקרים שהראו כי מאמצע שנות ה-2000 חל שינוי בדמוגרפיה של הפונים למרפאות מגדר בגיל ההתבגרות: בתקופה של מספר שנים התהפך היחס מרוב של מי שזוהו כזכרים בלידה לרוב של מי שזוהו כנקבות בלידה.[51][52][53][54][55] מנגד נטען כי ממצא זה מעיד רק על שינוי בדמוגרפיה של הפונים למרפאות למגדר, שאינם מדגם מייצג של כל אוכלוסיית הנוער הטרנסג'נדרי.[56]

מחקר מנובמבר 2021 שפורסם ב-"Journal of Pediatrics" בחן נתונים שנאספו מקבוצה של 173 מתבגרים טרנסים מקנדה, כדי להעריך האם יש ראיות לתהליך של הופעה מהירה של דיספוריה מגדרית. הכותבים ציינו כי אף על פי שנפוץ לראות גילויים של דיספוריה מגדרית סביב גיל ההתבגרות, במקרים רבים הנערים היו מודעים לדיספוריה מגיל צעיר יותר. הכותבים ביקשו לקבוע האם יש קשר כלשהו בין מודעות מאוחרת יותר למגדר ("התפרצות מהירה") לבין גורמים אחרים, כולל בעיות נפשיות, היעדר תמיכה הורית, או רמה גבוהה של תמיכה מחברים בקהילות מקוונות ו/או טרנסג'נדרים.[4] לא נמצאה ראיה לקשר כלשהו בין "התפרצות מהירה" לבין בעיות נפשיות, חוסר תמיכה הורית או רמה גבוהה של תמיכה מקהילות מקוונות או טרנסג'נדרים. היכן שנמצאה קורלציה, הייתה זו בכיוון ההפוך לזה שהציעה עבודתה של ליטמן – למשל, למתבגרים טרנסים שלא היו מרוצים ממגדרם במשך זמן רב יותר היה סיכוי גבוה יותר לסבול מחרדה, ולהשתמש במריחואנה באופן מזיק. על פי החוקרים, הממצאים מעידים שהתפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית אינה תופעה קלינית מובהקת,[4] אך מנגד נטען כי לא ניתן להסיק זאת מן המחקר בגלל פגמים מתודולוגיים.[57][58]

מחקר שפורסם באוגוסט 2022 ב-"Pediatrics" חקר טענות בדבר "הדבקה חברתית" של זהות מגדרית אצל מי שזוהו כנקבות בלידה. המחקר הסתמך על הסקר הדו-שנתי שעורך ה-CDC בקרב בני נוער (אנ'). בשנים 2017 ו-2019 נוספה שאלת פיילוט לסקר המתייחסת לזהות המגדרית של העונים.[59] המחקר בחן את היחס בין טרנסג'נדריות צעירות (שזוהו בלידה כזכר - AMAB) וטרנסג'נדרים צעירים AFAB ומצא כי בשתי השנים מספר הטרנסג'דריות היה גדול יותר, מספר בני הנוער הטרנסג'נדרים הצעירים (זכרים ונקבות) הכולל ירד בין 2017 ל-2019, וכי אמנם מספר הטרנסג'נדרים (AFAB) גדל ביחס למספר הטרנסג'נדריות, אך גדילה זו נבעה יותר מירידה במספר הטרנסג'נדריות מאשר מעלייה במספר הטרנסג'נדרים. לדברי החוקרים, נתון זה אינו עולה בקנה אחד עם השערת ההדבקה החברתית.[60] עם זאת, ניסוח השאלה בסקר ("מה הוא מינך") עשוי היה להתפרש בצורה שמתייחסת לזהות המינית או המגדרית של העונים הטרנסג'נדרים ועל כן השיוך שלהם לקבוצות אינו ודאי.[59]

במרץ 2023 התפרסם ב"Archives of Sexual Behavior" מאמר המבוסס על נתונים מסקר שנערך על ידי אתר האינטרנט "ParentsofROGDKids.com", אתר להורים ספקניים כלפי טיפול מאשש-מגדר שלדעתם ילדם חווה התפרצות של ROGD. במחקר נותחו תשובות לסקר של 1,655 הורים ומטפלים עיקריים.[61] המחקר מצא כי 55.4% מההורים שהשתתפו בסקר דיווחו כי לילדיהם היו חברים שיצאו מהארון כטרנסג'נדרים "בסביבות אותו הזמן" של התפרצות הדיספוריה המגדרית. המחקר מצא גם כי 57% מהנסקרים דיווחו כי לילדם יש "היסטוריה של בעיות פסיכולוגיות", כאשר הבעיות הפסיכולוגיות הופיעו בממוצע 3.8 שנים לפני התפרצות הדיספוריה, והסובלים מהן ביצעו מעבר חברתי ורפואי באחוזים גבוהים יותר. ממצאי המחקר תומכים, לטענת החוקרים, בהשערה לגבי קיומן של סיבות שונות להתפרצות של דיספוריה מגדרית אצל נערים ונערות. עם זאת, החוקרים הכירו בהטית המדגם הנובעת מטיבו של האתר.[61] שלושה חודשים מאוחר יותר נמשך המאמר מפרסום על ידי עורכי כתב העת, משום שלא הושגה הסכמה של המשתתפים בסקר לפרסום של תשובותיהם.[62]

מחקר נוסף שהתפרסם במרץ 2023 בכתב העת "Journal of Adolescent Health" התבסס על ניתוח משני של סקר מ-2015 בקרב 27,715 טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות בוגרים. המחקר בדק את שכיחות גיל הגילוי-העצמי בדבר זהות מגדרית שונה מהמין שנקבע בלידה ואת הפער בין גילוי דבר זה לעולם. המחקר העלה כי חלק ניכר מהטרנסג'נדרים (40.8%) הבינו שזהותם המגדרית שונה מהמין שנקבע להם בלידה במהלך גיל ההתבגרות או מאוחר יותר. עוד נמצא כי בקרב מי שחוו דיספוריה כבר בילדות (לפני גיל 10) הגיל החציוני בו חלקו את ההכרה הזו עם אדם אחר היה 20. בקרב קבוצה זו, הזמן החציוני שחלף עד ששיתפו עוד אדם לגבי זהותם המגדרית היה 14 שנה. על פי החוקרים, תוצאות מחקר זה אינן תומכות בהשערת ROGD.[63]

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Littman, Lisa (16 באוגוסט 2018). "Parent reports of adolescents and young adults perceived to show signs of a rapid onset of gender dysphoria". PLOS ONE (March 19, 2019 corrected ed.). 13 (8): e0202330. doi:10.1371/journal.pone.0202330. PMC 6095578. PMID 30114286. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ WPATH Global Board of Directors (4 בספטמבר 2018). "WPATH Position on "Rapid-Onset Gender Dysphoria (ROGD)"" (PDF). World Professional Association for Transgender Health. נבדק ב-2019-05-30. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Ferreyra-Carroll, Lilith (21 באוקטובר 2021). "A state of collapse: Trans healthcare in Ireland is a national emergency". Gay Community News (באנגלית). ארכיון מ-4 ביולי 2022. נבדק ב-28 ביוני 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 Bauer, Greta R.; Lawson, Margaret L.; Metzger, Daniel L. (2021-11-15). "Do Clinical Data From Transgender Adolescents Support the Phenomenon of "Rapid-Onset Gender Dysphoria"?". The Journal of Pediatrics (באנגלית). 243: 224–227.e2. doi:10.1016/j.jpeds.2021.11.020. ISSN 0022-3476. PMID 34793826.
  5. ^ 1 2 3 "ROGD Statement". Coalition for the Advancement & Application of Psychological Science. נבדק ב-4 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Goldberg, A.E.; Beemyn, G. (2021). "Anti-Trans Theories". The SAGE Encyclopedia of Trans Studies. SAGE Publications. pp. 39–41. doi:10.4135/9781544393858.n12. ISBN 978-1-5443-9384-1. ROGD has been critiqued as anti-trans propaganda and bad science.
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 Ashley, Florence (ביולי 2020). "A critical commentary on 'rapid-onset gender dysphoria'". The Sociological Review. 68 (4): 779–799. doi:10.1177/0038026120934693. ISSN 0038-0261. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 "What rapid onset gender dysphoria really means". inews.co.uk (באנגלית). 2020-06-12. נבדק ב-2022-01-09.
  9. ^ 1 2 Pitts-Taylor, Victoria (17 בנובמבר 2020). "The untimeliness of trans youth: The temporal construction of a gender 'disorder'". Sexualities. 25 (5–6): 479–501. doi:10.1177/1363460720973895. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 4 5 "Reader outcry prompts Brown to retract press release on trans teens". Retraction Watch. 29 באוגוסט 2018. נבדק ב-2018-08-30. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Wadman, Meredith (7 בספטמבר 2018). "'Rapid onset' of transgender identity ignites storm". Science. 361 (6406): 958–959. Bibcode:2018Sci...361..958W. doi:10.1126/science.361.6406.958. ISSN 0036-8075. PMID 30190384. {{cite journal}}: (עזרה) See also Wadman, Meredith (30 באוגוסט 2018). "News: New paper ignites storm over whether teens experience 'rapid onset' of transgender identity". Science. doi:10.1126/science.aav2613. ISSN 1095-9203. ארכיון מ-2018-08-31. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Liz Duck-Chong (22 באוקטובר 2018). "Rapid-onset gender dysphoria' is a poisonous lie used to discredit trans people". London. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 Florence Ashley, Alexandre Baril. "Why 'rapid-onset gender dysphoria' is bad science". The Conversation.
  14. ^ Lisa Littman, Correction: Parent reports of adolescents and young adults perceived to show signs of a rapid onset of gender dysphoria, PLoS ONE 14, 2019-03-19, עמ' e0214157 doi: 10.1371/journal.pone.0214157
  15. ^ 1 2 3 4 Kesslen, Ben (2022-08-18). "How the idea of a "transgender contagion" went viral—and caused untold harm". MIT Technology Review (באנגלית). נבדק ב-2022-09-04.
  16. ^ 4thwavenow, Rapid-onset gender dysphoria: New study recruiting parents, 4thWaveNow, ‏2016-07-02 (באנגלית אמריקאית)
  17. ^ 1 2 "Lisa Littman: Assistant Professor of the Practice of Behavioral and Social Sciences". Researchers@Brown. Brown University.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  18. ^ "Snowball Sampling", SAGE Research Methods Foundations (באנגלית), SAGE Publications Ltd, 2020, doi:10.4135/9781526421036831710, נבדק ב-2022-10-05
  19. ^ Melchior, Jillian Kay (9 בספטמבר 2018). "Peer Pressure and 'Transgender' Teens". The Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. ארכיון מ-2018-09-25. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 3 Restar, Arjee Javellana (22 באפריל 2019). "Methodological Critique of Littman's (2018) Parental-Respondents Accounts of 'Rapid-Onset Gender Dysphoria'". Archives of Sexual Behavior. 49 (1): 61–66. doi:10.1007/s10508-019-1453-2. PMC 7012957. PMID 31011991. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ "Brown University Statement — Monday, Aug. 27, 2018". 22 באוגוסט 2018. נבדק ב-2019-03-21. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ 1 2 Bartlett, Tom (19 במרץ 2019). "Journal Issues Revised Version of Controversial Paper That Questioned Why Some Teens Identify as Transgender". The Chronicle of Higher Education (באנגלית אמריקאית). ISSN 0009-5982. נבדק ב-2019-03-19. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ 1 2 3 Heber, Joerg (19 במרץ 2019). "Correcting the scientific record on gender incongruence – and an apology". PLOS Blogs. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Lisa Littman, Correction: Parent reports of adolescents and young adults perceived to show signs of a rapid onset of gender dysphoria
  25. ^ Rudgard, Olivia (28 באוגוסט 2018). "Brown University in row with transgender activists over claims gender dysphoria spreading among children". [The Telegraph. London. ISSN 0307-1235. ארכיון מ-2018-08-29. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "Updated: Brown statements on gender dysphoria study" (הודעה לעיתונות). Providence, R.I.: Brown University. 5 בספטמבר 2018. אורכב מ-המקור ב-2019-03-27. {{cite press release}}: (עזרה)
  27. ^ Kennedy, Natacha (10 בספטמבר 2020). "Deferral: the sociology of young trans people's epiphanies and coming out" (PDF). Journal of LGBT Youth. 19: 53–75. doi:10.1080/19361653.2020.1816244. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ Littman, Lisa (בינואר 2020). "The Use of Methodologies in Littman (2018) Is Consistent with the Use of Methodologies in Other Studies Contributing to the Field of Gender Dysphoria Research: Response to Restar (2019)". Archives of Sexual Behavior (Letter to the Editor). 49 (1): 67–77. doi:10.1007/s10508-020-01631-z. PMID 31953699. נבדק ב-2020-12-11. {{cite journal}}: (עזרה)
  29. ^ André Leonhardt et al., Gender dysphoria in adolescence: examining the rapid-onset hypothesis, neuropsychiatrie
  30. ^ E. Coleman, A. E. Radix, W. P. Bouman, G. R. Brown, Standards of Care for the Health of Transgender and Gender Diverse People, Version 8, International Journal of Transgender Health 23, 2022-08-19, עמ' S1–S259 doi: 10.1080/26895269.2022.2100644
  31. ^ Jussim, Lee (20 במרץ 2019). "Rapid Onset Gender Dysphoria: A saga of outrage and science reform". Psychology Today. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  32. ^ Turner, Janice (2020-12-30). "Irreversible Damage by Abigail Shrier review — resisting the 'transgender craze'" (באנגלית). ISSN 0140-0460. נבדק ב-2022-10-24.
  33. ^ Abigail Shrier, When Your Daughter Defies Biology, וול סטריט ג'ורנל, ‏Jan. 6, 2019 (באנגלית אמריקאית)
  34. ^ Lukas Mikelionis, Brown U. censors 'gender dysphoria' study, worried that findings might 'invalidate the perspectives' of transgender community, Fox News, ‏2018-08-30 (באנגלית אמריקאית)
  35. ^ Tom Ciccotta, Brown University Censors 'Gender Dysphoria' Study from Website After Pressure Campaign, Breitbart, ‏2018-08-30 (באנגלית)
  36. ^ Joy Pullmann, Study Repressed For Finding Trans Kids May Be Social Contagion, The Federalist, ‏2018-08-31 (באנגלית אמריקאית)
  37. ^ JOY PULLMANN, Brown University Caves Under Activist Outrage After Publishing Research Suggesting Being Transgender Is A Result Of ‘Peer Contagion’, dailycaller, ‏AUGUST 31, 2018 (באנגלית אמריקאית)
  38. ^ Shannon Keating, Gender Dysphoria Isn’t A “Social Contagion,” According To A New Study, BuzzFeed News (באנגלית)
  39. ^ Katelyn Burns, The internet made trans people visible. It also left them more vulnerable., Vox, ‏2019-12-27 (באנגלית)
  40. ^ Sarah Schweppe, Sydnee Thompson, Emerson Malone, "Transgenderism" Is Just The Latest Example Of Anti-Trans Rhetoric, BuzzFeed News (באנגלית)
  41. ^ Study Dispels Harmful Gender Dysphoria Myth, Neurosciencenews.com, ‏12 בדצמבר 2021 (באנגלית)
  42. ^ LILITH FERREYRA-CARROLL, A state of collapse: Trans healthcare in Ireland is a national emergency, GCN, ‏21 באוקטובר 2021 (באנגלית)
  43. ^ John Oliver Debunks the Right’s Weirdest Anti-Trans Conspiracy Yet, Yahoo News (באנגלית אמריקאית)
  44. ^ Alexandre Baril, Florence Ashley, Why 'rapid-onset gender dysphoria' is bad science, The Conversation (באנגלית)
  45. ^ Alex Barasch, Critics of a Badly Designed Study on “Rapid Onset Gender Dysphoria” Are Being Accused of Censorship. But Scrutiny Is Just Good Science., סלייט, ‏2018-08-30 (באנגלית)
  46. ^ Adams, Noah; 43 others (1 בדצמבר 2018). "Psychology Today Response — Gender Dysphoria Affirmative Working Group". GDA. נבדק ב-2019-06-03. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Hutchinson, Anna; Midgen, Melissa; Spiliadis, Anastassis (1 בינואר 2020). "In Support of Research Into Rapid-Onset Gender Dysphoria". Archives of Sexual Behavior (Letter to the Editor) (באנגלית). 49 (1): 79–80. doi:10.1007/s10508-019-01517-9. ISSN 1573-2800. PMID 31317286. {{cite journal}}: (עזרה)
  48. ^ Giovanardi, Guido; Fortunato, Alexandro; Mirabella, Marta; Speranza, Anna Maria; Lingiardi, Vittorio (2020-12-19). "Gender Diverse Children and Adolescents in Italy: A Qualitative Study on Specialized Centers' Model of Care and Network". International Journal of Environmental Research and Public Health (באנגלית). 17 (24): 9536. doi:10.3390/ijerph17249536. ISSN 1660-4601. PMC 7766564. PMID 33352745. With regards to the referrals, in line with international trends [9–12], Italian's population of trans* youths seem to be growing, particularly with respect to AFABs. Some respondents depicted referrals with traits of the so-called 'rapid onset' [15] of gender incongruence, especially when describing AFABs, with pressing requests to start soon hormone therapies and an (apparent) lack of history of gender incongruence. However, this is a very complex phenomenon that needs further exploration.
  49. ^ 1 2 Zucker, Kenneth J. (באוקטובר 2019). "Adolescents with Gender Dysphoria: Reflections on Some Contemporary Clinical and Research Issues". Archives of Sexual Behavior (באנגלית). 48 (7): 1983–1992. doi:10.1007/s10508-019-01518-8. ISSN 0004-0002. PMID 31321594. {{cite journal}}: (עזרה)
  50. ^ de Vries, Annelou L.C. (באוקטובר 2020). "Challenges in Timing Puberty Suppression for Gender-Nonconforming Adolescents". Pediatrics (באנגלית). 146 (4): e2020010611. doi:10.1542/peds.2020-010611. ISSN 0031-4005. PMID 32958612. {{cite journal}}: (עזרה)
  51. ^ Madison Aitken, Thomas D. Steensma, Ray Blanchard, Doug P. VanderLaan, Evidence for an Altered Sex Ratio in Clinic‐Referred Adolescents with Gender Dysphoria, The Journal of Sexual Medicine 12, 2015-03-01, עמ' 756–763 doi: 10.1111/jsm.12817
  52. ^ Nastasja M. de Graaf, Polly Carmichael, Thomas D. Steensma, Kenneth J. Zucker, Evidence for a Change in the Sex Ratio of Children Referred for Gender Dysphoria: Data From the Gender Identity Development Service in London (2000–2017), The Journal of Sexual Medicine 15, 2018-10-01, עמ' 1381–1383 doi: 10.1016/j.jsxm.2018.08.002
  53. ^ Kenneth Zucker, Madison Aitken, Sex Ratio of Transgender Adolescents: A Meta-Analysis, 3rd biennal EPATH Conference Inside Matters. On Law, Ethics and Religion, 2019, עמ' 48
  54. ^ Naina Levitan, Claus Barkmann, Hertha Richter-Appelt, Michael Schulte-Markwort, Risk factors for psychological functioning in German adolescents with gender dysphoria: poor peer relations and general family functioning, European Child & Adolescent Psychiatry 28, 2019-11, עמ' 1487–1498 doi: 10.1007/s00787-019-01308-6
  55. ^ Riittakerttu Kaltiala-Heino, Maria Sumia, Marja Työläjärvi, Nina Lindberg, Two years of gender identity service for minors: overrepresentation of natal girls with severe problems in adolescent development, Child and Adolescent Psychiatry and Mental Health 9, 2015-04-09 doi: 10.1186/s13034-015-0042-y
  56. ^ Florence Ashley, Shifts in Assigned Sex Ratios at Gender Identity Clinics Likely Reflect Changes in Referral Patterns, The Journal of Sexual Medicine 16, 2019-06-01, עמ' 948–949 doi: 10.1016/j.jsxm.2019.03.407
  57. ^ Joanne Sinai, Rapid onset gender dysphoria as a distinct clinical phenomenon, The Journal of Pediatrics 245, 2022-06-01, עמ' 250 doi: 10.1016/j.jpeds.2022.03.005
  58. ^ Lisa Littman, Saying that Bauer et al studied rapid onset gender dysphoria is inaccurate and misleading, The Journal of Pediatrics 245, 2022-06-01, עמ' 250 doi: 10.1016/j.jpeds.2022.03.003
  59. ^ 1 2 Michelle M Johns, Richard Lowry, Jack Andrzejewski, Lisa C Barrios, Transgender Identity and Experiences of Violence Victimization, Substance Use, Suicide Risk, and Sexual Risk Behaviors Among High School Students - 19 States and Large Urban School Districts, 2017, MMWR Morbidity and mortality weekly report 68, 2019-01-01, עמ' 67–71 doi: 10.15585/mmwr.mm6803a3
  60. ^ Turban, Jack L.; Dolotina, Brett L.; King, Dana (2022-08-03). "Sex Assigned at Birth Ratio Among Transgender and Gender Diverse Adolescents in the United States". Pediatrics (באנגלית). 150 (3). doi:10.1542/peds.2022-056567. PMID 35918512.
  61. ^ 1 2 Suzanna Diaz and J. Michael Bailey, Rapid Onset Gender Dysphoria: Parent Reports on 1655 Possible Cases, Archives of Sexual Behavior, 2023
  62. ^ Suzanna Diaz & J. Michael Bailey, Retraction Note: Rapid Onset Gender Dysphoria: Parent Reports on 1655 Possible Cases, Archives of Sexual Behavior, 2023
  63. ^ Jack L. Turban, Brett Dolotina, Thomas M. Freitag, Dana King, Alex S. Keuroghlian, Age of Realization and Disclosure of Gender Identity Among Transgender Adults, Journal of Adolescent Health 0, 2023-03-17 doi: 10.1016/j.jadohealth.2023.01.023

קישורים חיצוניים

עריכה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המחלוקת_סביב_התפרצות_מהירה_של_דיספוריה_מגדרית&oldid=39208873"