ויקיפדיה

נזק בלתי הפיך (ספר)

ספר מאת אביגייל שרייר משנת 2020
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

נזק בלתי הפיך: כיצד אופנת הטרנסג'נדרים פוגעת בנערות (באנגלית: "Irreversible Damage: The Transgender Craze Seducing Our Daughters") הוא ספר באנגלית מאת אביגיל שרייר, בעלת טור בעיתון וול סטריט ג'ורנל, שתורגם לעברית ויצא לאור על ידי הוצאת סלע מאיר.

נזק בלתי הפיך
Irreversible Damage
מידע כללי
מאת אביגיל שרייר
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא טרנספוביה, התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה סלע מאיר, Regnery Publishing עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הוצאה ארצות הברית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 30 ביוני 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
תרגום יובל סימן טוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על פי שרייר, בעשור השני של המאה ה-21 חלה עלייה פתאומית וחדה בהזדהות כטרנסג'נדרים של בני נוער שזוהו כנקבה בלידה, משום שהם "פועלים על פי טרנד" הנגרם על ידי רשתות חברתיות וטלפונים סלולריים. שרייר מתייחסת לכך כאל מגפה חברתית, בדומה לנערות שבעשורים קודמים נפלו קורבן לאנורקסיה ובולימיה, ומביעה את התנגדותה להתאמה מגדרית לצעירים.

על הספר נמתחה ביקורת כיוון שההשערה שהוא מקדם, המוכרת בשם התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית, היא אבחנה שלא הוכרה על ידי אף גוף מקצועי כאבחנה תקפה, ושלמעלה ממאה ארגוני בריאות הנפש בהם האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה והאגודה האמריקנית לפסיכיאטריה הזהירו נגד השימוש בה.[1][2][3]

היסטוריה עריכה

הספר יצא בשנת 2020 ובדצמבר 2020 הוא נמנה בין ספרי השנה של האקונומיסט[4]. בנובמבר 2020 הספר הוסר מאתר המכירות של טארגט, הוא הושב לזמן קצר לאחר ערעור של המחברת, אך הוסר שוב בפברואר 2021. באפריל 2021 הודיעה הנהלת אמזון כי לא תענה לדרישת חלק מעובדיה להסיר את הספר מאתר המכירות שלה, לאחר שבחינה של הספר מצאה שהוא אינו נוגד את כללי אמזון[5]. הספר נמנה בין הספרים המרכזיים האחראים לעלייה במכירות של הוצאת רגנרי ברבעון השני של 2021[6].

בעקבות פרסום הספר, שרייר, מחברת הספר, נהייתה לדמות מוכרת בכלי התקשורת השמרניים ובמרץ 2021 היא הוזמנה להעיד בסנאט האמריקאי כנגד הצעה להרחיב את "חוק השוויון"(אנ') כדי שיחול גם על טרנסג'נדרים[7], בגלל שבלשונו הרחבה של התיקון הוא מהווה לטענתה סכנה לנשים וילדות.[8]

תוכן הספר עריכה

בספר נטען כי עד תחילת העשור השני של המאה ה-21, שיעור הטרנסג'נדרים, היה 0.01% וברובם הגדול הם היו בנים מלידה. ההרגשה של אי נוחות חריפה במין הביולוגי החלה לרוב אצל הטרנסג'נדרים בגיל ינקות, גם אם התגברה בגיל ההתבגרות. על פי שרייר, בעשור השני של המאה ה-21 חלה עלייה פתאומית וחדה בהזדהות כטרנסג'נדרים של בני נוער שזוהו כנקבה בלידה, שלא הרגישו אי התאמה מגדרית מגיל מאוד צעיר, אלא היא הופיעה אצלם בגיל הנעורים. לטענת המחברת, הטרנסג'נדרים החדשים ממהרים הרבה יותר לפנות לטיפולים רפואיים מאשר בעבר, וקנאים הרבה יותר לזהותם החדשה.

שרייר טוענת שהזינוק בשיעור הטרנסג'נדרים נובע מ"מגפה חברתית". בדור הנוכחי, סובלים יותר בני נוער מבדידות, חרדה ודיכאון מאשר בדורות קודמים, תופעה שהגיעה במקביל לכניסת הטלפון החכם לשימוש. לטענת שרייר, בנות תמיד נתנו משקל רב למראה שלהן, אך בעוד בעבר הן השוו את עצמן לבנות כיתתן היום הן משוות את עצמן לדוגמניות באינטרנט, ועל כן מרגישות אי נוחות רבה יותר עם הגוף שלהן. על פי שרייר, בנות החוות מצוקה חברתית מוצאות באינטרנט הבטחה לכך שהמצוקה שלהן תפתר אם יבחרו זהות חדשה של בנים. היא טוענת שהמטרה איננה דווקא להיות גברים, אלא יותר לברוח מהנשיות. כמו כן, היא טוענת שהחברה לוחצת על בני הנוער לבחור לעצמם זהות מגדרית ומינית הרבה לפני שהם מסיימים את תהליך הבירור העצמי שלהם, ופחות סובלנית לתופעות כמו טום בוי. לטענתה, העלייה במספר הטרנסג'נדרים בא במקביל להעלמות הטום בוי ולירידה בהזדהות כלסבית. היא גם מעלה את הטענה שהפנייה לטיפולי התאמה מגדרית היא חלק מהרוח של התקופה הטוענת שאין סיבה לשאת כל אי נוחות ומציגה פתרון רפואי לכל בעיה.

הספר דן במחקר משנת 2018 בו נטבע המונח התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית וכן בתגובה של הממסד הרפואי לו, ותומך בקיומה של האבחנה ובממצאי המחקר. שרייר מציינת מספר יוצרי תוכן טרנסג'נדרים ברשתות חבריות כגון טיקטוק, טאמבלר ואינסטגרם אשר לטענתה מהווים מפתח ב"הדבקה החברתית", מעודדים צעירים להזדהות כטרנסים ולהתנכר מבני משפחה שאינם תומכים בהם.

שרייר מציגה פרופיל של כמה בני נוער שהטילו ספק בזהותם המגדרית או יצאו כטרנסג'נדרים בזמן שחוו מצוקה נפשית או בעיות אישיות, ומתארת הורים החווים מצוקה מההזדהות הטרנסג'נדרית של ילדיהם או ההתאמה המגדרית שלהם. היא מביעה ביקורת כלפי חינוך מגדרי בבתי ספר, שפה אינקלוסיבית כלפי טרנסג'נדרים ופוליטיקת זהויות. היא מבקרת את מודל הטיפול מאשרר-מגדר, מציגה את טיעוניהם של כמה מן המתנגדים לו, ומביעה התנגדות להתאמה מגדרית. היא מביאה את סיפורן של מספר נשים צעירות שחוו חרטה על הליך התאמה מגדרית. המשותף לכולן הוא העדר דיספוריה מגדרית עד גיל ההתבגרות, וגילוי הזהות הטרנסית מהאינטרנט. שרייר ממליצה להורים לא לקנות טלפון חכם לבנותיהם, לתמוך בנשיותן, ולהרחיק צעירים המזדהים כטרנסג'נדרים מבני גילם אשר "מעודדים" את ההזדהות הזו[9].

ביקורת עריכה

חלק ממבקרי הספר הגדירו אותו כספר "טרנספובי ואנטי טרנסי"[10][11][12], בין היתר בשל מיסג'נדרינג מכוון לטרנסג'נדרים קטינים[13] ובגירים[14] וטענות כי הוא מקדם טיפולי המרה[9][15].

חלק מהמבקרים גם כינו אותו "מלא בדיסאינפורמציה"[16] והצביעו על מה שהם מכנים טעויות מתודולוגיות ומדעיות רבות בספר.[17] בין היתר נטען שאמנם יש ככל הנראה גידול ניכר בשיעור הטרנסג'נדרים בשנים האחרונות, למרות שהדבר קשה למדידה, אבל הגידול אינו אומר שהסיבה היא השפעה חברתית ויכולות להיות לכך סיבות אחרות. לדעת ד"ר כריסטופר פרגוסון רוב הראיות מצביעות על תופעה ביולוגית הקשורה להיפותלמוס וחשיפה לנוכחות של אנדרוגן בסביבת הרחם, והיא אינה דבר שקל לשנות.[18]

הרופאה רוז לובל (Rose Lovell), המספקת טיפולים מאששי מגדר, טוענת כי קשה מאד לחשב מהי השכיחות של דיספוריה מגדרית או הזדהות כטרנסים גם כיום, וכי אין תקן אחיד לאיסוף והצגה של המידע. ההערכה המודרנית הטובה ביותר לדעתה לשכיחות טרנסים באוכלוסייה, היא סקר טלפוני שנתי שמבוצע בארה"ב באנגלית ובספרדית על מדגם אקראי בגישה דו-שלבית. לפי הסקר משנת 2022, 0.6% מאוכלוסיית ארה"ב מזדהה כטרנסים.[1] הערכה זו שונה לכאורה מהערכה ישנה משנות ה-90 שעמדה על 1:10,000 לכל היותר, אבל הערכה זו היתה לגבי נתון אחר והוא טרנסים שעברו טיפול הורמונלי וניתוח בהולנד, ולא כל הטרנסים. כמו כן היחס בין המינים לא אחיד בין מדינות שונות.[2]

בביקורתו של ד"ר ג'ק טורבן (אנ') באתר המגזין Psychology Today (אנ') נכתב כי בספר שרייר "מתעלמת מכל הנתונים המראים כי טיפול מאשש-מגדר מוביל לשיפור בבריאות הנפש של נוער טרנסי".[17]לטענת ביקורת שפורסמה באתר Science-Based Medicine (אנ'), בניגוד לנאמר בספר, מקרים של הפרעות בהתפתחות מינית (אנ') אינם נדירים שכן הם קורים בשכיחות של 1:5,000, ואם לוקחים בחשבון גם שונויות בהתפתחות איבר המין הזכרי, כמו היפוספדיות (אנ') וטמירות אשכים השכיחות מגיעה לבין 1:200 עד ל-1:300[16]. כמו כן נטען ששרייר מבלבלת בין זהות מגדרית לנטייה מינית וכי הטענה שבעקבות עליית שיעור הטרנסיות "הזהות הלסבית נמחקת" לא תואמת את הנתונים שמראים כי יותר נשים מזדהות כלסביות מאי פעם. לדברי הביקורת, מניעת גישה לטיפול רפואי לנוער טרנסי גורמת לנזק ומחקרים מראים כי תמיכה משפחתית מיטיבה עם צעירים טרנסים.[19][20] כן נטען שבניגוד לנאמר בספר, הורים אינם רואים את טובת ילדיהם בראש מעייניהם, שכן 77.5% ממקרי ההזנחה והפגיעה בילדים נעשו על ידי הוריהם[16]. טענה נוספת שנשמעה במספר ביקורות היא כי הנתון עליו מסתמכת שרייר בספר לפיו כ-80% מהצעירים המזדהים כטרנסים יתחרטו על כך הוא שגוי ובגדר "מיתוס", משום שהוא מבוסס על מחקרים ישנים עם בעיות מתודולוגיות שנסתרים על ידי מחקרים חדשים יותר ואיכותיים יותר.[16][17]

צ'ייס רוס, טרנסג'נדר שרואיין לספר, טען כי שרייר שיקרה לו על כוונותיה בראיון וכן הסתירה ממנו את כותרת הספר ואת תוכנו[21].

ביקורות אחרת היו מעורבות. למשל, בינואר 2021 פרסם ד"ר כריסטופר פרגוסון (אנ'), מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטטסון, ביקורת על הספר, בה ביקר מספר מההנחות המובלעות בספר, וטען שהמחברת אובססיבית לגבי חשיפה לאינטרנט כסיבה לטרנסיות. מנגד הסכים שייתכן שלפעמים ממהרים לטיפול רפואי מאשש מגדר כאשר מדובר במצב פסיכולוגי אחר, וקבע כי דרוש מחקר נוסף בנושא[18].

הספר זכה לביקורות חיוביות מצד גופים שמרניים, משום שלטענתם הוא מביא אמת ש"הושתקה" בשם תקינות פוליטית.[22][23] בביקורות נכתב כי שרייר "עומדת באומץ" מול ה"Woke" וחושפת את ה"טירוף" אותו קידמו "טרנסג'נדרים קיצוניים ששטפו את המוח של אמריקה".[24] האקונומיסט כינה את הספר "מרתק".[25]

הוצאת הספר בעברית עריכה

הספר תורגם לעברית והוצא לאור בשנת 2023 על ידי הוצאת הספרים סלע מאיר. אירוע ההשקה של הספר במתחם "המרחב החברתי" שבכיכר אתרים בוטל לאחר שאנשי המרחב התוודעו לתוכנו של האירוע, בטענה כי מדובר ב"הסתה"[10]. האירוע הועבר למלון קרלטון הסמוך, אך בוטל גם שם.[26] האירוע נקבע מחדש במתחם של הארגון הימני "פורום קפה שפירא" ברמת גן[27]. הספר זכה לתמיכה וקידום בידי פעילי וארגוני ימין ישראלים ואמריקאים[28][29]. מחוץ לאירוע ההשקה התקיימה הפגנה של מאות בני אדם, ובאולם התפרץ נער טרנסג'נדר בצעקות "אנחנו לא מחלה, אנחנו בני אדם"[11][30].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ WPATH Global Board of Directors (4 בספטמבר 2018). "WPATH Position on "Rapid-Onset Gender Dysphoria (ROGD)"" (PDF). World Professional Association for Transgender Health. נבדק ב-2019-05-30. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Bauer, Greta R.; Lawson, Margaret L.; Metzger, Daniel L. (2021-11-15). "Do Clinical Data From Transgender Adolescents Support the Phenomenon of "Rapid-Onset Gender Dysphoria"?". The Journal of Pediatrics (באנגלית). 243: 224–227.e2. doi:10.1016/j.jpeds.2021.11.020. ISSN 0022-3476. PMID 34793826.
  3. ^ "ROGD Statement". Coalition for the Advancement & Application of Psychological Science. נבדק ב-4 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Our books of the year, The economist, Dedember 3, 2020
  5. ^ Amazon overrules employees’ calls to stop selling book questioning mainstream treatment for transgender youth, The Seatle Times, May 3, 2021
  6. ^ Jim Milliot, Regnery Has Strong Second Quarter, Publisher's Weekly, Aug 12, 2021
  7. ^ NEWSAbigail Shrier tapped by Republicans as witness for Equality Act hearing, Washington Blade, March 16, 2021
  8. ^ Abigail Shrier, EQUALITY ACT TESTIMONY
  9. ^ 1 2 Ana Valens, Target restocked a transphobic book because of money—not ‘censorship’, Daily Dot, ‏16 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  10. ^ 1 2 לינדה דיין, אירוע בהשתתפות הסופרת הטרנספובית אביגייל שרייר בוטל בגלל "הסתה", באתר הארץ, 23 במאי 2023
  11. ^ 1 2 אורי סלע‏, "אנחנו בני אדם - לא מחלה": מאות מפגינים נגד השקת ספר טרנספובי ברמת גן, באתר וואלה!‏, 28 במאי 2023
  12. ^ HILLEL ITALIE, Booksellers association apologizes for anti-trans mailing, Associated Press, ‏15 ביולי 2021 (באנגלית)
  13. ^ Matt Tracy, Bigots Swarm Twitter as Target Flip-Flops on Transphobic Book, Gay City News, ‏13 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  14. ^   Trauma. Transphobia. And the Internet. (why I left for 2.5 years), הרצאה באתר יוטיוב, 5 במרץ 2022
  15. ^ Vic Parsons, Amazon refuses to advertise renowned anti-trans journalist’s book suggesting trans teens are a ‘contagion’, פינקניוז, ‏23 ביוני 2020 (באנגלית)
  16. ^ 1 2 3 4 Rose Lovell, Abigail Shrier’s Irreversible Damage: A Wealth of Irreversible Misinformation, Science-Base Medicine, ‏2 ביולי 2021 (באנגלית)
  17. ^ 1 2 3 Jack Turban MD MHS, New Book “Irreversible Damage” Is Full of Misinformation, Psychology Today, ‏6 בדצמבר 2020 (באנגלית)
  18. ^ 1 2 Christopher J. Ferguson Ph.D., A Review of "Irreversible Damage" by Abigail Shrier, Psychology Today, ‏19 בינואר 2021 (באנגלית)
  19. ^ AJ Eckert, Irreversible Damage to the Trans Community: A Critical Review of Abigail Shrier’s Irreversible Damage (Part One), Science-Based Medicine, ‏4 ביולי 2021 (באנגלית)
  20. ^ AJ Eckert, Irreversible Damage to the Trans Community: A Critical Review of Abigail Shrier’s Irreversible Damage: The Transgender Craze Seducing Our Daughters (Part Two), Science-Based Medicine, ‏18 ביולי 2021 (באנגלית)
  21. ^   apology for transphobic book involvement, סרטון באתר יוטיוב, 14 בספטמבר 2020
  22. ^ יוני קמפינסקי, ספר על תופעת הטרנסג'נדרים | המטרה: למנוע נזק בלתי הפיך לילדים, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2023
  23. ^ Kendall Tietz, Author calls out booksellers in Israel for refusing to sell her book opposing trans agenda: 'It's shameless', Fox News, ‏30 במאי 2023 (באנגלית)
  24. ^ Irreversible Damage: The Transgender Craze Seducing Our Daughters, The Thinking Conservative, ‏30 ביוני 2020 (באנגלית)
  25. ^ A book on transitioning girls is denounced as transphobic, The Economist, ‏26 בנובמבר 2020
  26. ^ אורן פרסיקו, חופש השיסוי, באתר העין השביעית, 7 באוגוסט 2023
  27. ^ הכרזה מעודכנת על ההשקה, בעמוד הפייסבוק של סלע מאיר הוצאה לאור, 28 במאי 2023
  28. ^   חיים לוינסון, פעילי הימין באו למלחמה. ואז נער טרנסג'נדר עם כיפה קם לדבר, באתר הארץ, 29 במאי 2023
  29. ^   מאיה בדרשי קירשן, הגעתי עם נוער טרנס להשקת ספר השנאה. לא הורים מודאגים היו שם, באתר הארץ, 29 במאי 2023
  30. ^ לינדה דיין, "אנחנו בני אדם, לא מחלה": מאות מפגינים נגד השקת ספר טרנספובי, באתר הארץ, 28 במאי 2023
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נזק_בלתי_הפיך_(ספר)&oldid=38370604"