ויקיפדיה

המשחקים האירופיים (2019)

תחרות ספורט

המשחקים האירופיים השניים נערכו במינסק בירת בלארוס בין 21 ל-30 ביוני 2019, בהשתתפות כ-4,082 ספורטאים מ-50 מדינות אירופיות, שהתחרו ב-15 ענפים.

המשחקים האירופיים השניים
עיר מארחת בלארוסבלארוס מינסק, בלארוס
מדינות משתתפות ~50
ספורטאים משתתפים ~4,082
תחרויות 199 ב-15 ענפים
טקס הפתיחה 21 ביוני 2019
טקס הנעילה 30 ביוני 2019
נפתח רשמית על ידי אלכסנדר לוקשנקו, נשיא בלארוס
האצטדיון הראשי אצטדיון דינמו
→ 2015
2023 ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בחירת העיר המארחת עריכה

מספר מדינות וערים הביע את רצונם באירוח המשחקים האירופיים השניים בשנת 2019. אבל רק הולנד הגישה הצעה רשמית.[1] בפגישת האספה הכללית שלא מן המניין שנערכה ב-16 במאי 2015, נבחרה הולנד בפה אחד לארח את המשחקים האירופיים בשנת 2019.[2][3] המשחקים תוכננו להתקיים ברחבי המדינה ולהתארח בשבע ערים, ביניהן אמסטרדם, האג, איינדהובן, רוטרדם ואוטרכט.[4][5][6]

תוצאות המכרז לאירוח המשחקים האירופיים 2019
עיר ארץ קולות
מספר ערים הולנד  הולנד פה אחד

ב-10 ביוני 2015, הודיעה הולנד על סירובה לארח את המשחקים האירופיים בשנת 2019 לאור קושי במימונם. עלות אירוח המשחקים הוערכה כ-57.5 מיליון אירו.[7][8] בעקבות זאת, הביעו מספר מדינות עניין באירוח המשחקים: בלארוס (מינסק), הממלכה המאוחדת (גלאזגו), פולין (פוזנן), רוסיה (קאזאן וסוצ'י), וטורקיה (איסטנבול).

בנובמבר 2015, הוכרזה רוסיה כמדינה המארחת. אולם במקביל, הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט החלה לחקור את שערוריית השימוש הנרחב בסמים ברוסיה. החקירה הובילה לסירוב מצד הוועד האולימפי הבינלאומי לתמוך בקיום של אירועי ספורט מרכזיים ברוסיה, כולל המשחקים האירופיים. לבסוף, במפגש של האספה הכללית שנערך במינסק ב-21 באוקטובר 2016, נבחרה מינסק כעיר המארחת למשחקים האירופיים בשנת 2019.[9] ב-1 בספטמבר 2017 נחתם חוזה האירוח.

תוצאות המכרז לאירוח המשחקים האירופיים 2019
עיר ארץ קולות
מינסק בלארוס  בלארוס פה אחד

ארגון עריכה

מתקנים עריכה

ענפים עריכה

15 הענפים בהם התקיימו תחרויות הם:

לוח זמנים עריכה

● טקס הפתיחה ● תחרות ● גמרים ● טקס הנעילה
יוני 21
ו' 		22
ש' 		23
א' 		24
ב' 		25
ג' 		26
ד' 		27
ה' 		28
ו' 		29
ש' 		30
א' 		גמרים
       טקסים ● ●
  קשתות ● 2 2 ● ● 2 2 8
  אתלטיקה 8 ● ● 1 9
  בדמינטון ● ● ● ● ● 2 3 5
  כדורסל 3x3 ● ● ● 2 2
  כדורגל חופים ● ● ● ● 1 1
  איגרוף ● ● ● ● ● ● ● 7 8 15
  קאנו/קיאק ● 5 11 16
  אופניים   מרוץ אופני כביש 1 1 2 4
  מרוץ אופני הרים 2 6 6 6 20
  התעמלות   התעמלות אקרובטית 4 2 6
  התעמלות אירובית 1 1 2
  התעמלות מכשירים ● 2 10 12
  התעמלות אמנותית 1 7 8
  טרמפולינה 2 2 4
  ג'ודו 5 4 5 1 15
  קראטה 6 6 12
  סמבו 9 9 18
  קליעה 2 4 4 1 3 3 2 19
  טניס שולחן ● ● ● 1 2 ● ● 2 5
  היאבקות ● 4 4 4 3 3 18
סה"כ גמרים ביום 0 24 37 14 8 16 22 13 29 36 199

מדינות משתתפות עריכה

50 מדינות השתתפו במשחקים:

מדליות עריכה

ספורטאים מ-43 מדינות זכו במדליות במשחקים.

בראש טבלת המדליות ניצבה רוסיה, בפער עצום מכל יתר המדינות שאחריה, עם 109 מדליות מתוכן 44 מדליות זהב. המארחת, בלארוס, דורגה במקום השני, עם 69 מדליות, מהן 24 מדליות זהב.

זהב כסף ארד סך הכל
1 רוסיה  רוסיה 44 23 42 109
2 בלארוס  בלארוס (מארחת) 24 16 29 69
3 אוקראינה  אוקראינה 16 17 18 51
4 איטליה  איטליה 13 15 13 41
5 הולנד  הולנד 9 13 7 29
6 גרמניה  גרמניה 7 6 13 26
7 גאורגיה  גאורגיה 6 10 14 30
8 צרפת  צרפת 6 9 13 28
9 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת 6 9 8 23
10 אזרבייג'ן  אזרבייג'ן 5 10 13 28
11 ארמניה  ארמניה 5 3 3 11
12 ספרד  ספרד 5 2 6 13
13 הונגריה  הונגריה 4 6 9 19
14 בלגיה  בלגיה 4 1 1 6
סלובניה  סלובניה 4 1 1 6
16 בולגריה  בולגריה 3 7 8 18
17 פורטוגל  פורטוגל 3 6 6 15
18 שווייץ  שווייץ 3 3 4 10
19 ישראל  ישראל 3 3 1 7
20 יוון  יוון 3 2 4 9
21 דנמרק  דנמרק 3 2 3 8
22 פולין  פולין 3 1 10 14
23 שוודיה  שוודיה 3 1 4 8
24 טורקיה  טורקיה 2 6 7 15
25 צ'כיה  צ'כיה 2 5 6 13
26 רומניה  רומניה 2 3 5 10
27 לטביה  לטביה 2 3 2 7
28 קרואטיה  קרואטיה 2 1 5 8
29 ליטא  ליטא 2 1 0 3
30 פינלנד  פינלנד 2 0 1 3
31 אוסטריה  אוסטריה 1 2 4 7
אירלנד  אירלנד 1 2 4 7
33 סרביה  סרביה 1 2 3 6
34 קוסובו  קוסובו 1 1 1 3
35 אסטוניה  אסטוניה 0 2 3 5
36 מולדובה  מולדובה 0 1 4 5
37 סלובקיה  סלובקיה 0 1 3 4
38 לוקסמבורג  לוקסמבורג 0 1 2 3
39 בוסניה והרצגובינה  בוסניה והרצגובינה 0 1 0 1
מונטנגרו  מונטנגרו 0 1 0 1
קפריסין  קפריסין 0 1 0 1
42 נורווגיה  נורווגיה 0 0 2 2
43 סן מרינו  סן מרינו 0 0 1 1

סמליל עריכה

המשלחת הישראלית עריכה

  ערך מורחב – ישראל במשחקים האירופיים (2019)

המשלחת הישראלית למשחקים מנתה 32 ספורטאים שהתחרו בעשרה ענפים. שחקן הבדמינטון, מישה זילברמן נשא את דגל ישראל בטקס הפתיחה.[10] והמתעמל, אנדריי מדבדב, נשא את דגל ישראל בטקס הנעילה.

המשלחת הישראלית זכתה בשבע מדליות, שלוש מדליות זהב, שלוש מדליות כסף ומדליית ארד יחידה. המתעמלת האומנתית, לינוי אשרם, זכתה בארבעה מדליות: מדליות זהב בתרגיל הכדור ובתרגיל האלות, ובמדליות כסף בתחרות הקרב רב ובתרגיל הסרט.[11][12] הקלע, סרגיי ריכטר, זכה במדליית זהב בירי ל-10 מטרים ברובה אוויר כשצבר 250.80 נקודות בגמר. בנוסף השיג ריכטר קווטה לנציג ישראלי באולימפיאדת טוקיו (2020) בתחרות זו.[13] והג'ודוקא, לי קוכמן, זכה במדליית הכסף והוכתר לסגן אלוף אירופה במשקל של עד 90 ק"ג. בגמר התחרות הפסיד קוכמן ליריב טורקי, לאחר שספג שלושה עונשים.[14] כמו כן, מישה זילברמן, זכה במדליית ארד בטורניר היחידים.[15]

המשלחת רשמה הישגים נוספים על דירוגן במקום הרביעי בשלושת התרגילים (באלאנס, דינאמי ומשולב) של נבחרת ישראל בהתעמלות אקרובטית, אור ערמוני, צליל הורביץ וירין עובדיה. בנוסף, טוהר בוטבול עלה בקטגוריית משקל עד 73 ק"ג לקרב על מדליית הארד מבית הניחומים. אולם בוטבול הפסיד בקרב ודורג במקום החמישי. בהתעמלות מכשירים העפילו אנדריי מדבדב ואופיר נצר לגמר במכשיר שולחן קפיצות אך סיימו במקום הרביעי והחמישי, בהתאמה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא המשחקים האירופיים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Netherlands to host second European Games in 2019". SBS News. 17 במאי 2015. נבדק ב-31 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Netherlands chosen to host 2019 European Games". BBC. נבדק ב-21 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Netherlands to host 2019 European Games". European Table Tennis Union. 16 במאי 2015. נבדק ב-31 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Dutch plan nationwide bid for 2019 European Games". Reuters. 29 באפריל 2015. נבדק ב-31 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Netherlands steps up 2019 European Games bid". Sport Business. נבדק ב-31 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Netherlands Secure 2019 European Games - On the Scene". Around the Rings. 16 במאי 2015. נבדק ב-31 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Netherlands pulls out of staging 2019 European Games". The Guardian. נבדק ב-21 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Netherlands pulls out of hosting 2019 European Games". Stuff.nz. 11 ביוני 2015. נבדק ב-31 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "European Games MINSK 2019". Belarus.by. נבדק ב-11 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ שירי אלג'ם, ספורט 5, ‏מישה זילברמן יוביל את משלחת ישראל במינסק, באתר ‏מאקו‏, 2 ביוני 2019
  11. ^ אורן אהרוני, המשחקים האירופיים: מדליית כסף ללינוי אשרם בקרב-רב, באתר ynet, 22 ביוני 2019
  12. ^ אורן אהרוני, אשרם: "גאה שהשמיעו את ההמנון פעמיים", באתר ynet, 23 ביוני 2019
  13. ^ אורן אהרוני, קליעה: סרגיי ריכטר זכה במדליית זהב במשחקים האירופיים, באתר ynet, 24 ביוני 2019
  14. ^ אורן אהרוני, כבוד: לי קוכמן סגן אלוף אירופה בג'ודו, באתר ynet, 24 ביוני 2019
  15. ^ אורן אהרוני, המשחקים האירופיים: ארד למישה זילברמן בבדמינטון, באתר ynet, 29 ביוני 2019
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המשחקים_האירופיים_(2019)&oldid=37234500"