הפדרציה הספרדית העולמית

הפדרציה הספרדית העולמית הוא ארגון ציוני[1] שנוסד ב-1925 ומטרתו ליצור קשרי תרבות בין קהילות יהודיות ספרדיות ברחבי העולם ולחזק את זיקתן למדינת ישראל, תוך שימור המורשת של יהודי ספרד. כן נועד הארגון לתמוך בקהילות יהודיות ברחבי העולם ובזכותן לחופש פולחן ותרבות.[2]

היסטוריהעריכה

  ערך מורחב – ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים

הפדרציה הספרדית העולמית נוסדה ב-1925 בשם "ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים" במהלך כינוס של נציגי קהילות ספרדיות מארץ ישראל, הבלקן ומרכז אירופה. הכינוס נערך בווינה וקדם לקונגרס הציוני ה-14 שנערך בעיר.

היוזמה הייתה של ראשי הקהילות הספרדיות בירושלים, תל אביב, יפו וצפת. כפי שמצאתי הניירת במסגרת תפקידי ( הכותב הוא ד"ר דוד סילורה ) כחבר הנהלת הפדרציה הספרדית ומנכ"ל הפדרציה הספרדית הבריטית ושל חבר העמים, חברי המשלחת מארץ ישראל היו: הרב הראשי הראשון לציון בן ציון חי עוזיאל, אליהו אלישר, אברהם אלמליח, מאיר ג'ינאו, עו"ד מאיר לניאדו, זכריה גלוסקא (כציר הסתדרות התימנית), מזכיר הוועד המכין היה מורנו לוי אשר שימש גם כמזכיר הקונגרס בווינה.

חברי הקונגרס היו אורחי הקהילה היהודית הספרדית בווינה, והרוח החיה בה היה הרב נסים עובדיה וצעירי אגודת "איספירנסה".

בין הפעילים הבולטים ניתן לציין את ד"ר דוד אלקלעי, אשר אמר: " ליהודים הספרדים לא ניתנה האפשרות, עד כה, לבטא בפומבי את מרצם, להביא לידי גילוי את כישרונותיהם ושאיפותיהם ועי"כ להביע ברבים את משאת נפשה של היהדות הספרדית בכללה".

הרב בן ציון חי עוזיאל הוסיף: "את היהודים האלה צריך לעורר מתרדמתם ועי"כ, לרכוש אותם לעבודת תחייתנו. זאת אפשר יהיה לעשות רק על ידי יצירת התאחדות ספרדית עולמית חזקה ובעלת תוכנית מסוימת".

משה דה פיצ'וטו נבחר כנשיא ראשון של ההתאחדות העולמית של הקהילות הספרדיות שמרכזה נקבע בירושלים. כמו כן, הוחלט פה אחד, שהקמת ההתאחדות חיונית לתנועה הציונית לטובת בנין הארץ בשיתוף כל שבטי ישראל. (עדכן ביום 23/9/18 ד"ר דוד סילורה- מגשר).

היוזמה לכנס הגיעה מנציגי הקהילה בארץ ישראל וברקעו ביקורת על קשיי קליטתם ושילובם של יהודים ממוצא ספרדי במהלך העלייה הרביעית. במהלך הכינוס הוכרז על הקמת ארגון גג לקהילות הספרדיות, מטה הארגון נקבע בירושלים ומשה דה פיג'וטו נבחר לנשיאו. נציגי הפדרציה פעלו מול המוסדות הלאומיים במטרה להקל על תהליך קליטת ושילובם בחברה של עולים מקהילות ספרדיות. על הקמת הפדרציה נמתחה ביקורת מחוגים שונים. אלברט רומנו נשיא ההסתדרות הציונית בבולגריה ואחד מנציגי יהדות בולגריה לכינוסי הפדרציה ציין כי פעילותה יוצרת אי אמון בין ספרדים לאשכנזים.[3]

ב-1951 נערכה בפריז הוועידה העולמית הראשונה של הפדרציה. ב-1973 נבחר נסים גאון לנשיא הפדרציה והוא פעל להעמקת הקשר בין הקהילות הספרדיות גם בדרום ובצפון אמריקה. מ-1973 שכן מטה הפדרציה בז'נבה וב-1994 הועבר לירושלים, למשרדי וועד העדה הספרדית ועדות המזרח במנכ"לות של יחזקאל זכאי, ח"כ בדימוס, אשר שימש כמנכ"ל הסניף הישראלי של הפדרציה העולמית. הנשיא בישראל היה השר בדימוס, אהרון אוזן.

בראשית שנות ה-80 תווך ניסים גאון כנשיא הפדרציה בין מנהיגי תנועת האוהלים לנציגי ממשלת ישראל.

הנשיא ניסים גאון התחיל במרץ רב לקדם את נושאי הספרדים והמזרחיים, לעזר לו בז'נבה שימש מזכירו שמעון דרעי. הגזבר העולמי היה גיסו ליאון תמן שגר בלונדון ולידו סייע ד"ר דוד סילורה כמזכיר וועדת הכספים העולמית וכמנכ"ל הפדרציה הספרדית בבריטניה וחבר העמים הבריטי.

הפדרציה עסקה ועוסקת במגוון פעילויות החל מתמיכה במשפחות נזקקות וכלה במתן מלגות לימודים בשיתוף מוסדות אקדמיים למטרות חקר מורשת יהדות ספרד.[4] מבין חברי נשיאות הפדרציה לאורך השנים ניתן לציין את חברי הכנסת לשעבר משה עמאר, יעקב ז'אק אמיר, יעקב ניצני ובנימין ששון.

הפדרציה העולמית וגם הסניף הישראלי ידעו עליות ומורדות. אין ספק כי היה לה תפקיד נכבד בשיח הבינעדתי בישראל.

ליאון תמן, גזבר הפדרציה, בשל חילוקי דעות עם גיסו, נשיא הפדרציה פרש ממנה בשנת 1987 והקים את "תעל"י" -תנועה עולמית לאחדות ישראל. עוזרו הנאמן, ד"ר דוד סילורה היה המנכ"ל הראשון של התנועה ומשרדי התנועה שכנו במלון דניאל -הרצליה, שהיה בבעלותו של ליאון תמן. סיסמת התנועה הייתה : " לא עוד ספרדים, לא עוד אשכנזים - כולנו עם אחד". עם מותו במפתיע של ליאון תמן וסגירת ברז המימון הכספי - שבקה התנועה מלהתקיים. רעיונותיה של התנועה מככבים במצעים של תנועות ומפלגות אחדות בישראל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חזון ומטרות ההסתדרות הציונית, באתר ההסתדרות הציונית העולמית, אוחזר ב-6 במאי 2015.
  2. ^ הפדרציה הספרדית העולמית, באתר unterm, אוחזר ב-6 במאי 2015 (באנגלית).
  3. ^ חיים קשלס, היהדות והתנועה הציונית בבולגריה, הקדמה, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 174-169.
  4. ^ Stanislav Pejša,‏ Records of the World Sephardi Federation, באתר findingaids.cjh, אוחזר ב-6 במאי 2015 (באנגלית).