הציפורים (סרט)

סרט משנת 1963

הציפוריםאנגלית: The Birds) הוא מותחן אימה משנת 1963, שבוים בידי אלפרד היצ'קוק ומבוסס באופן רופף על הסיפור "הציפורים" מאת דפנה דה מוריאה. הסרט מספר על כפר לחוף האוקיינוס בקליפורניה, בודגה ביי, שמותקף לפתע מסיבות בלתי מוסברות על ידי אלפי ציפורים אלימות במשך כמה ימים[1].

הציפורים
The Birds
מבוסס על סיפור "הציפורים" מאת דפנה דה מוריאה
בימוי אלפרד היצ'קוק
הופק בידי אלפרד היצ'קוק
תסריט אוון האנטר
עריכה ג'ורג' תומסיני עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים טיפי הדרן
רוד טיילור
ג'סיקה טנדי
סוזן פלאשט
מוזיקה ברנרד הרמן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום רוברט בורקס
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה סרטי יוניברסל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי יוניברסל
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 28 במרץ 1963
משך הקרנה 119 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט אימה, סרט מתח, סרט אימה פסיכולוגי, סרט אימה מדע בדיוני, סרט הרפתקאות, סרט בלשי, סרט דרמה, סרט אימה טבעית, סרט מדע בדיוני, מותחן פסיכולוגי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3,500,000 דולר
הכנסות 11,403,529 דולר
הכנסות באתר מוג'ו birds
פרסים פרס גלובוס הזהב לכוכב החדש של השנה – שחקנית (אלקה זומר) עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא The Birds II: Land's End עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התסריט נכתב על ידי אוון האנטר. היצ'קוק ביקש ממנו לפתח דמויות חדשות ועלילה מורכבת יותר, אך לשמור על הכותרת של דה מוריאה ועל הרעיון של התקפות בלתי מוסברות של ציפורים.[2]

עלילה

עריכה

מלאני דניאלס, אישה צעירה מהחברה הגבוהה, פוגשת במיץ' ברנר, עורך דין, בחנות חיות מחמד בסן פרנסיסקו. ברנר מעוניין לרכוש זוג ציפורי אהבה ליום הולדתה ה-11 של אחותו, ומעמיד פנים שהוא טועה לראות בדניאלס מוכרת בחנות, מה שמכעיס אותה ומוביל אותה לבירור הסיבה להתנהגותו. הוא מזכיר את המפגש הקודם שהיה לו עמה. הוא מסקרן אותה, והיא מוצאת את כתובת ביתו בבודגה ביי שבקליפורניה. היא רוכשת זוג ציפורי אהבה, ונוסעת לבודגה ביי. שם היא שוכרת סירת מנוע, עוגנת ליד הבית, מתגנבת פנימה, ומשאירה בסלון את הכלוב עם הציפורים ומכתב עבור אחותו. בעודה עוזבת, מיץ' רואה אותה בסירה ונוסע לפגוש אותה. במהלך ההפלגה שחף מסתער עליה וגורם לחתך בראשה.

במהלך הימים הקרובים ממשיכות התקפות הציפורים, ומתפתחות מערכות יחסים בין מלאני לבין מיץ', אמו לידיה, אחותו הצעירה קאתי, וכן עם אנני הייוורת, המורה של קאתי, שהייתה בעבר חברתו של מיץ'. אירוע מוזר נוסף מתרחש כאשר מלאני נשארת ללון בביתה של אנני, ושחף מסתער על דלת הכניסה ומת. ההתקפה הבאה מתרחשת במסיבת יום ההולדת של קאתי, שם הילדים מותקפים על ידי שחפים. באותו ערב, דרורים ועורבים פולשים לבית ברנר דרך ארובת האח. בהמשך לידיה מגלה חבר הרוג בחדר השינה שלו כשחלונות חדרו מנופצים, עיניו מנוקרות, וציפורים מתות סביבו. לידיה חוזרת הביתה שם מיץ' ומלאני מנחמים אותה. לידיה מודאגת לגבי הבטיחות של קאתי בבית הספר, ומבקשת ממלאני לנסוע לשם. בעוד מלאני מחכה על ספסל מחוץ לבית הספר, עורבים מתאספים לאט על מתקני מגרש משחקים מאחוריה. מלאני מבועתת כשהיא מגלה את הציפורים. היא מזהירה את אנני, והשתיים מנסות לפנות את הילדים בבטחה. כשהם מתרחקים מבית הספר הציפורים מתקיפות את הילדים ופוצעות כמה מהם.

 
מלאני (טיפי הדרן) במהלך מתקפת הציפורים

בעקבות המתקפה פורץ ויכוח במסעדה מקומית בנוגע להתנהגות המוזרה של הציפורים. שיכור מאמין שהמתקפות הן סימן של קץ העולם, אבל אם צעירה נוזפת בו ובאחרים על הפחדת ילדיה. גברת באנדי, חובבת אורניתולוגיה, עומדת על כך שלא ייתכן שמיני עופות שונים ישתפו פעולה בלהקה אחת או יתקפו יחד. למרות טענתה, ציפורים תוקפות נהג בתחנת דלק כשהוא ממלא בנזין במכוניתו; הוא מאבד את ההכרה והבנזין ממשיך להישפך החוצה לרחוב. נהג אחר, שאינו מודע לכך שהוא עומד בתוך שלולית גדולה של דלק, לא שומע את אזהרות האנשים במסעדה ומצית סיגר, שומט את הגפרור על הקרקע, וגורם לפיצוץ תחנת הדלק ולשרפה. הציפורים תוקפות אנשים, ומלאני נאלצת לתפוס מחסה בתא טלפון. מיץ' מציל אותה והם חוזרים אל המסעדה, שם מאשימה האם הצעירה את מלאני שהיא הסיבה להתקפות, שהחלו עם בואה של מלאני לבודגה ביי. מלאני ומיץ' מוצאים לאחר מכן את אנני מתה מנקירות הציפורים במרפסת ביתה, ואת קאתי הבוכיה שהייתה עדה למאורע מתוך הבית.

מלאני ומשפחתו של מיץ' מתבצרים בבית ברנר ואוטמים את הפתחים בלוחות עץ. הבית מותקף על ידי הציפורים באכזריות רבה יותר מאשר אי פעם בעבר, והן כמעט מצליחות לפרוץ פנימה. מיץ' נפגע כאשר כמה ציפורים פורצות דרך החלון ומנקרות את ידיו. בערב, כשכולם ישנים, מלאני שומעת רעשים מהקומה העליונה והולכת לבדוק. היא מגלה כי הציפורים הצליחו להיכנס דרך הגג. הן תוקפות אותה באלימות עד שמיץ' בא ומציל אותה. הוא ולידיה מטפלים בה, אך מלאני נמצאת בהתקף קטטוני, והם חייבים לפנות אותה לבית החולים. הציפורים מתקבצות סביב הבית, אך אינן תוקפות כשמיץ', מלאני, לידיה וקאתי בורחים במכוניתם. הרדיו מדווח על תקיפות של ציפורים ביישובים הסמוכים. הסרט מסתיים, כשהמכונית עושה את דרכה לאט אל עבר הזריחה דרך להקות אינסופיות של ציפורים המכסות את הקרקע עד האופק.

אין הסבר חד משמעי לאלימות המוזרה של הציפורים אך נרמז כי הציפורים תוקפות בגלל כליאתן של ציפורי האהבה בתחילת הסרט.

צוות שחקנים

עריכה
  • טיפי הדרן - מלאני דניאלס
  • רוד טיילור - מיץ' ברנר
  • ג'סיקה טנדי - לידיה ברנר
  • סוזן פלאשט - אנני הייוורת
  • ורוניקה קרטרייט - קאתי ברנר
  • אתל גריפיס - גברת באנדי
  • צ'ארלס מקגרו - סבסטיאן שולס
  • רות מקדוויט - גברת מאקגרוגר
  • מלקולם אטרבורי - סגן אלן מאלון
  • אליזבת וילסון - הלן קרטר
  • לוני צ'אפמן - דיקי קרטר

אלפרד היצ'קוק עושה הופעת אורח כאדם הולך עם כלבים מחוץ לחנות החיות בתחילת הסרט. שני הכלבים היו שייכים במציאות להיצ'קוק.[3]

הפקה

עריכה

פיתוח

עריכה

ב-18 באוגוסט 1961, התעוררו תושבי העיר קפיטולה שבקליפורניה, ומצאו כי ציפורים ממין יסעור הפיה נחבטו לתוך גגות הבתים שלהם, ורחובות העיר מכוסים בציפורים מתות. בדיווחי החדשות הוצעה הסברה שהרעלת חומצה (הרעלת צדפות הגורמות לשכחה) היא הגורם לאירוע. על פי עיתון מקומי, "סנטה קרוז סנטינל", ביקש אלפרד היצ'קוק עותק של החדשות ב-1961 לשימוש כ"חומר מחקרי למותחן שלו".[4]

היצ'קוק תכנן ללהק את קרי גרנט וגרייס קלי לתפקידים הראשיים של הסרט, אך לא הצליח לעשות זאת. הוא לאחר מכן ליהק את רוד טיילור וטיפי הדרן וחתם עם שניהם על חוזים אישיים (אם כי רק הדרן חזרה לשתף פעולה עם היצ'קוק).[5]

אפקטים מיוחדים

עריכה

צילומי האפקטים המיוחדים בסצנות מתקפות הציפורים, נערכו באולפני וולט דיסני בידי האנימטור המומחה אב אייוורקס. הוא השתמש בטכניקת "המסך הצהוב", שבה מצולם האובייקט על רקע מסך מואר בספקטרום צר של אורות אדי נתרן שהוכן וצולם מראש.

מכונית הספורט שכיכבה בסרט הייתה ה-אסטון מרטין DB2/4 גרסת קבריולה.

לקריאה נוספת

עריכה
  • קמיל פאגליה, תרגום: מיכל סלע, הציפורים של היצ'קוק, תל אביב: רסלינג, 2003

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הציפורים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דוד גרינברג, על בד הקולנוע - הציפורים, למרחב, 17 בינואר 1964
  2. ^ Gottlieb, Sidney & Brookhouse, Christopher An Interview with Evan Hunter in Framing Hitchcock: Selected Essays from the Hitchcock Annual Wayne State University Press. p. 201
  3. ^ McCarthy, Michael (5 בפברואר 2009). "Final cut for Hollywood's favourite dog". The Independent. נבדק ב-26 בדצמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Wally Trabing, Santa Cruz Sentinel (18, 21 August 1961)
  5. ^ Stephen Vagg, Rod Taylor: An Aussie in Hollywood, Bear Manor Media. p. 84