הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
הקו האדום הוא הקו הראשון מבין שמונת קווי הרכבת הקלה בירושלים, וקו הרכבת הקלה הראשון בישראל. הוא עובר במסלול שבין פסגת זאב בצפון ועד הר הרצל בדרום דרך רחוב יפו שבמרכז העיר. אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר והוא כולל 23 תחנות. בשנת 2018 נסעו בו בממוצע 162,000 נוסעים ביום[2].
 | |||
| הרכבת הקלה על גשר המיתרים | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||
| עיר |
 ירושלים | ||
| שם המערכת | הרכבת הקלה בירושלים | ||
| מפעיל | כפיר רכבת קלה | ||
| מידע על ההקמה | |||
| עלות | 3 מיליארד שקלים | ||
| חברה בונה | סיטיפס, מוריה | ||
| התחלת בנייה | 2006 | ||
| פתיחת הקו |
פסגת זאב-הר הרצל: 19 באוגוסט 2011 נווה יעקב-צומת אורה: רבעון ראשון של 2025 (נמצא בנסיעות מבחן, משוער) נווה יעקב-הדסה עין כרם (מעט אחרי המקטע הקודם, משוער) | ||
| מידע על הקו | |||
| תחילת הקו | תחנת חיל האוויר (בעתיד נווה יעקב צפון) | ||
| סיום הקו | תחנת הר הרצל (בעתיד הדסה עין כרם) | ||
| אורך הקו | 14 ק"מ (בעתיד 22 ק"מ)[1] | ||
| רוחב המסילה | 1,435 מילימטרים | ||
| מסלולים |
 | ||
| מתח חשמלי | 750 וולט זרם ישר (DC), קו עילי | ||
| מספר כלים | 23 צמדי רכבות מדגם Citadis 302, כשיפתחו הארכות הקו ייתווספו רכבות מדגם "URBOS 100" תוצרת CAF | ||
| דפו | דפו פסגת זאב | ||
| צבע על המפה | אדום | ||
| מספר נוסעים ביום | כ-162,000 (2018) | ||
| מספר נוסעים בשנה | 42.457 מיליון (2017) | ||
| מספר התחנות | 23 (בעתיד 35) | ||
| תרשים הקו | |||
 | |||
| |||
  | |||
תרשים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים:
רכבת ישראל (בשחור), הקו האדום (באדום), הקו הכחול - אוטובוסים מרווחים (בכחול), המשך מתוכנן של הרכבת, של הקו האדום ושל הקו הכחול בקווים דקים, הרכבל לכותל בסגול
הקו נפתח לציבור ב-19 באוגוסט 2011.
מימון הקו
עריכההקו האדום נבנה וממומן בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT) שקובעת כי הזכיין יממן ויבנה את הקו ויהנה מן הרווחים לתקופה של 30 שנה אשר לאחריהן הוא יחזיר את הזיכיון ויעביר את האחריות על תפעול הקו בחזרה למדינה. סך היקף ההשקעה של הזכיינית, חברת סיטיפס, בפרויקט היה כ-2.3 מיליארד ש"ח ומורכב מהלוואות בעלים של בעלי המניות בסיטיפס בסכום של כ-200 מיליון ש"ח, הלוואות בנקאיות, מבנק הפועלים ומבנק לאומי, בסך כולל של כ-2.1 מיליארד ש"ח. בנוסף הייתה סיטיפס זכאית למענקים שהמדינה התחייבה לשלם בגין הקמת הפרויקט, ששולמו בשלבים עם התקדמות הפרויקט בהתאם לעמידה באבני דרך שנקבעו בהסכם הזיכיון, בסך כולל של כ-1.6 מיליארד ש"ח[3]. כמו כן, המדינה העניקה לחברת סיטיפס התחייבות לכמות נוסעים שנתית ובנוסף עיריית ירושלים התחייבה לפינוי התוואי מתשתיות מפריעות והקמת מערכים מזינים (כמו קווי אוטובוס והקו הכחול) לכל אורך התוואי. את מחיר הנסיעה תקבע הממשלה ותעדכנו בהתאם למדד ולמצב המשק, אך לחברת סיטיפס מובטחות תשואות נאות. מתנגדי הקו הצביעו על כך שחברת סיטיפס קיבלה מענק של 1.6 מיליארד שקל.
מסלול הקו
עריכהאורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר. הקו מתחיל בשדרות משה דיין שבפסגת זאב, עובר ברחוב יקותיאל אדם, ממשיך בדרך שועפאט, שדרות בר-לב, חיל ההנדסה ורחוב הצנחנים, דרך כיכר צה"ל, לכל אורך רחוב יפו החותך את מרכז העיר, עובר דרך התחנה המרכזית של ירושלים וגשר המיתרים וממשיך בשדרות הרצל עד לתחנתו האחרונה בהר הרצל. בשלב שני יוארך הקו עד שכונת נווה יעקב בצפון ועד בית החולים הדסה עין כרם בדרום.
ביולי 2014 הפסיקה הרכבת לפעול באופן זמני בשכונות פסגת זאב, בית חנינא ושועפאט, בשל נזקים שנגרמו לתשתית הרכבת במהלך הפגנות אלימות שנערכו בירושלים בעקבות רצח מוחמד אבו ח'דיר. הנזקים שנגרמו לתשתיות הוערכו בעשרות מיליוני שקלים[4]. בשל כך תנועת הרכבות הסתיימה זמנית בתחנת גבעת המבתר.
בין 22 ביוני עד ל-22 באוגוסט 2022 הופעלה הרכבת במתכונת שירות חלקי מתחנת חיל האוויר בפסגת זאב לתחנה המרכזית, בשל עבודות בצומת הרב צבי יהודה ושדרות הרצל, ליצירת מפגש מסילות שיחבר בין התוואי האדום והירוק.
התחנות
עריכהבקו האדום 23 תחנות - כולן מעל האדמה. המרחק בין התחנות נע בין 100 ל-500 מטרים (התחנות המודגשות מוגדרות כתחנות עיקריות[דרושה הבהרה]):
| פסגת זאב עד שועפאט דרום | שדרות חיים בר-לב | רחוב יפו | שדרות הרצל |
|---|---|---|---|
|
|
תדירות הפעלת הקו
עריכהקו הרכבת פועל החל מ־5:30 בבוקר ועד חצות. בשלב ראשון, תדירות הקו היא כל 12 דקות, ובשלב שני התדירות תהיה בין 4–5 דקות בשעות השיא לבין 8–12 דקות בשאר היום. הקו לא פועל בשבתות ובחגים, אך פועל במוצ"ש.
גשר המיתרים
עריכה
ערך מורחב – גשר המיתרים
כחלק מתוכנית הקו האדום, נאלצו המתכננים למצוא פתרון למעבר התוואי בין רחוב יפו ושדרות שז"ר לשדרות הרצל בצומת הכניסה לירושלים. לבסוף הוחלט ואושר, לאחר התנגדויות רבות של תושבי האזור, על בניית גשר מיתרים שעוצב על ידי סנטיאגו קלטרווה הידוע בעיצוב גשרים בכל רחבי העולם (בפתח תקווה הוקם מספר שנים קודם לכן גשר הולכי-רגל דומה, אך קטן יותר, שתוכנן על-ידו). פרסומים רשמיים של העירייה מכנים אותו "גשר הכניסה לעיר" או "גשר המיתרים". במרכז גשר המיתרים עומד עמוד פלדה מעוקם שמתנשא לגובה של מעל ל־130 מטרים וממנו נמתחים המיתרים הנושאים את הגשר.
ציוד נייד
עריכהבקו האדום מופעלים קרונות מסוג "Citadis 302" מתוצרת חברת אלסטום המוזנים מקו עילי במתח של 750 וולט זרם ישר.
השפעת הקו האדום על פני העיר
עריכהכחלק מתוכנית בניית הקו האדום עברה ירושלים שיפוצים ושדרוגי תשתיות בכל העיר. במסגרת שיפוץ רחובות העיר, רחוב יפו, הרחוב המרכזי בירושלים, בו עברו בעבר למעלה מ-280 אוטובוסים מדי שעה, עבר שיפוץ כללי וחלקים נרחבים ממנו הפכו למדרחוב. המדרחוב מתחבר למדרחוב בן-יהודה במרכז העיר ומאפשר גישה רגלית מן העיר העתיקה למדרחוב מרכז העיר כמעט ללא חציית כבישים.
בנוסף, תשתיות רבות לאורך התוואי ובסביבתו הוחלפו והרחובות שופצו כולל בניית מספר מדרחובים והרחבת מדרכות. בין השאר כיכר צה"ל הונמכה כך שהרכבת הקלה תוכל לעבור בתחומה. תושבי ירושלים חוו את חוויית החלפת התשתיות בחפירות חוזרות ונשנות בכל רחבי העיר בעבודות שנמשכו לאורך מספר שנים בשעות היום ובשעות הלילה. עלות החלפת התשתיות עד 2011 נאמדת בכ-1.5 מיליארד שקלים (פי 20 מהערכת העלויות כפי שחושבו ואושרו על ידי הגורמים המקצועיים בתחילתו של הפרויקט)[דרוש מקור].
הארכת הקו האדום
עריכההארכה צפונית לנווה יעקב
עריכהבמרץ 2009, אישרה הוועדה המחוזית את התוכניות להארכת הקו משדרות משה דיין בפסגת זאב עד לשכונת נווה יעקב. מדובר בהארכת המסלול ב-2.7 ק"מ והקמת ארבע תחנות חדשות[5]. התחלת הנחת המסילות במקטע זה החלה בינואר 2021[6]. נכון לינואר 2023, הנחת המסילות והחשמול הסתיימו, ומתבצעות עבודות פיתוח נופי ובניית סביבת התחנות. במאי 2023, החלו נסיעות מבחן[7]. הארכה זו צפויה הייתה להיפתח בספטמבר 2023, אך טרם נפתחה.
הארכה דרומית להדסה עין כרם
עריכהביוני 2013, אושרה התוכנית להארכת הרכבת הקלה עד בית החולים הדסה עין כרם. הקטע הנוסף שאושר יתחיל מתחנת הר הרצל וימשיך לאורך שכונות בית וגן, קריית היובל, קריית מנחם, מושב אורה, בית הספר לרפואה ועד למרכז הרפואי הדסה עין כרם ויכלול חמש תחנות חדשות[8].
אורכו של הקו יעמוד על 22.5 קילומטרים לאחר הארכתו המלאה. בעתיד מתוכננת הפעלה של קו מקוצר נוסף על גבי המסילה בין התחנה המרכזית להדסה עין כרם.
בשנת 2013 החלה חברת מוריה העירונית בעבודות להתאמת התשתיות למען הארכת הקו האדום. בנובמבר 2020, לאחר עיכוב של חמש שנים, החלו העבודות להנחת מסילות הרכבת הקלה ברחוב הנטקה[9]. נכון למרץ 2023, הנחת המסילות והחשמול נמצאות בשלב מתקדם אך עדיין לא הושלמו. הקטע היחיד שהושלם כמעט במלואו, למעט עבודות פיתוח נופי, הוא קטע הר הרצל-טהון. במאי 2023, החלו נסיעות מבחן[7]. הארכה זו צפויה הייתה להיפתח בספטמבר 2023, אך נכון ליוני 2024 עדיין לא נפתחה, ועיריית ירושלים לא קבעה תאריך יעד חדש.[10], אך באתר תוכנית אב לתחבורה כתוב שהן יפתחו ברבעון הראשון של 2025[11].
מכרז והחלפת הזכיין המפעיל את הקו
עריכהבשנת 2015, החלו משרדי האוצר והתחבורה לנהל משא ומתן עם סיטיפס, וקבלנית העבודות אלסטום על ביצוע העבודות להארכת הקו, הכוללות: סלילת מסילות, הגדלת מספר הקרונות ואספקת מערכות לפרויקט. בשנת 2016 נפסק המשא ומתן, הצעתה של סיטיפס עמדה על כ-340–355 מיליון אירו, והמדינה הייתה מוכנה לשלם רק כ-310 מיליון. כמו כן, העלתה סיטיפס דרישה להגדלת הפיצויים שתקבל מקופת המדינה, אם זו תחליט לרכוש מידיה את הפרויקט[12].
בסופו של דבר, עקב חילוקי הדעות עם סיטיפס, הוחלט להוציא מכרז חדש להפעלת רשת ה-J-NET הכוללת את הקו הירוק של הרכבת שנמצא עדיין בשלב עבודות התשתית, וכן את הקו האדום המוארך. בינתיים ביצעה חברת מוריה את עבודות התשתית להארכת הקו באמצעות חברת האחים ברזני שהיא הקבלן המבצע שנבחר לעבודות אלו[13]. בשנת 2018 פורסם מכרז בינלאומי לבחירת זכיין שיניח את המסילות ומערכות החשמל ויפעיל את קווי הרכבת בירושלים[14], בו זכתה באוגוסט 2019 חברת TransJerusalem J-Net LTD הפועלת תחת השם "כפיר"- חברה ייעודית בבעלות משותפת של קבוצת שפיר הנדסה הכוללת את סופרבוס, ושל חברת CAF הספרדית[15] כזכיינית ניהול מערך הרכבות הקלות בירושלים. כפיר החליפה את סיטיפס כמפעילת הקו ב-16 באפריל 2021[16][17].
שלב הנחת המסילות בחלקים הנוספים החל בנובמבר 2020, והקו המחודש כולל ההארכות נועד להתחיל לפעול באוקטובר 2022[18] אך זה נדחה לסוף שנת 2023, כאשר גם אז הקו יופעל רק עד צומת אורה ולא עד הדסה עין כרם. נכון למרץ 2024 לא נפתח שום מקטע של ההארכה והצפי לפתיחה של הקו המלא הוא בנובמבר 2024
קישורים חיצוניים
עריכה
- אתר כפיר רכבת קלה
- הקו האדום באתר תוכנית אב לתחבורה ירושלים
- רכבת קלה, חבלי לידה קשים - פרויקט מיוחד, באתר הארץ, 4 במרץ 2011
הערות שוליים
עריכה- ^ מידע ומפת הרכבת הקלה
- ^ עמירם ברקת, הרכבת הקלה בירושלים הצליחה, אבל הנוסעים סובלים, באתר גלובס, 13 במרץ 2019
- ^ אבי בר-אלי, קשיים בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים: המדינה תפתח הסכם המימון עם הזכיינית, באתר הארץ, 5 ביולי 2007
- ^ ידידיה בן אור, הרס רב וכתובות נאצה בתוואי הרכבת הקלה, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2014
- ^ הנה באה הרכבת - לנווה יעקב
- ^ שד' נווה יעקב, באתר תוכנית אב לתחבורה, 2019-06-28
- ^ 1 2 יובל שדה, באיחור של כמעט שנה: החלו נסיעות מבחן בהארכת הרכבת הקלה בירושלים, באתר כלכליסט, 3 במאי 2023
- ^ ניר בן-טובים, הרכבת הקלה בירושלים - עד עין כרם, באתר וואלה, 27 ביוני 2013
- ^ שלומי הלר, ההיית או חלמתי חלום? בעיכוב של חמש שנים: העבודות להנחת מסילות הרכבת הקלה ברחוב הנטקה יוצאות לדרך, באתר כל העיר, 24 בנובמבר 2020
- ^ רפי גמיש, "העבודות להארכת הקו האדום תקועות – בקו הירוק לעומת זאת מתקדמים", כל העיר, 10.12.23
- ^ הרכבת הקלה, באתר תוכנית אב לתחבורה
- ^ אורן דורי, המצור החדש שמאיים על ירושלים, באתר TheMarker, 20 בספטמבר 2016
- ^ יובל ניסני, וידאו – הארכת הרכבת הקלה להדסה: העבודות יחלו בעוד כחודש, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2017
- ^ סוניה גורודיסקי, המכרז להקמת רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים יוצא לדרך, באתר גלובס, 14 ביוני 2018
- ^ להתראות סיטיפס: נבחרה החברה החדשה שתפעיל את הרכבת הקלה בירושלים, באתר כל העיר, 7 באוגוסט 2019
- ^ ערן אזרן, 1.6 מיליארד שקל: המדינה רוכשת מאשטרום והראל את פרויקט הקו האדום בירושלים, באתר TheMarker, 12 בפברואר 2020
- ^ ליאור גוטמן, שפיר הנדסה תחליף את סיטיפס בהפעלת הרכבות העירוניות בירושלים, באתר כלכליסט, 7 באוגוסט 2019
- ^ ניר חסון, עבודות להארכת הרכבת הקלה בירושלים יחלו בקרוב ויימשכו עד שנת 2024, באתר הארץ, 22 בינואר 2018
