פתיחת התפריט הראשי

כיכר צה"ל (ירושלים)

כיכר בירושלים
(הופנה מהדף כיכר צה"ל)
שלט רחוב.svg
כיכר צה"ל
Tzahalsquare
בניין עיריית ירושלים מהחומה.jpg כיכר צה"ל ב-2011.
מימין, בנייני עיריית ירושלים; בחזית, האמפיתיאטרון והמדרגות לעבר העיר העתיקה.
מדינה ישראל
עיר ירושלים
שכונה מרכז העיר
קרוי על שם צבא הגנה לישראל
רחובות מסתעפים רחוב יפו, רחוב שלמה המלך, רחוב שבטי ישראל, רחוב הצנחנים
קואורדינטות 31°46′44″N 35°13′31″E / 31.77900278°N 35.22529722°E / 31.77900278; 35.22529722 
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
כיכר צה"ל
כיכר צה"ל
כיכר צה"ל ממדשאת העיר העתיקה
בניין עיריית ירושלים מקושט לרגל הכתרת המלך ג'ורג' השישי, 1937
הכיכר בחגיגות ניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, 8 במאי 1945

כיכר צה"ל היא כיכר מרכזית בירושלים, הממוקמת בצמוד לחומות העיר העתיקה, בחיבור בין רחוב יפו, רחוב שבטי ישראל, רחוב שלמה המלך ורחוב חטיבת הצנחנים, סמוך לשער יפו, לשער החדש ולמתחם הצרפתי.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

התקופה העות'מאניתעריכה

הכיכר התפתחה באופן טבעי בשלהי התקופה העות'מאנית, המחצית השנייה של המאה ה-19, כחלק מתהליך התרחבות העיר והיציאה מן החומות. היא נסמכת לפינה הצפון-מערבית של העיר העתיקה, בצומת דרכים מרכזי ממנה התפצלו דרכים ראשיות אל יפו, חברון, עזה, שכם ויריחו, והיא היוותה באותה עת נקודת מוקד טבעית להתפתחות סביבה של ירושלים החדשה שמחוץ לחומות. מעצמות אירופה והכנסיות הנוצריות השונות בנו סביבה את בנייניהם ומוסדותיהם, כדי לחזק את השפעתן בירושלים. משהקים השלטון העות'מאני את בית הדואר הטורקי במקום, נקראה צומת הדרכים "כיכר הדואר".

תקופת המנדט הבריטיעריכה

 
מגדל השעון שעמד בכיכר 1924–1934

בתקופת המנדט הוסב שמה של הכיכר ל"כיכר אלנבי", על שמו של הפילדמרשל אדמונד אלנבי, המצביא הבריטי ששחרר את ירושלים מידי הטורקים. היא נחשבה כיכר מרכזית וחשובה בירושלים המנדטורית, וב-1924 הקימו הבריטים בכיכר את בניין מגדל השעון, כתחליף למגדל השעון העות'מאני שהיה בשער יפו ופורק ב-1922. ב-1930 הוקם במקום בית עיריית ירושלים החדש, כאשר סניף בנק ברקליס מאכלס את חזיתו הדרומית הפונה לכיכר. באוקטובר 1934 הוחל בפירוק מבנה מגדל השעון שנטען שהוא מפריע לתנועה.

בסמוך לכיכר היו גם אכסניות, בתי מלון וסניף של מועדון רוטרי.

תקופת ירושלים המחולקתעריכה

בחלוקת ירושלים לאחר מלחמת העצמאות, חצה הקו העירוני את הכיכר, שהפכה לנקודת חיכוך בין מזרח ירושלים למערבה. בית עיריית ירושלים, הצמוד לבנק ברקליס מאחור, הוסיף לשמש את עיריית ירושלים הישראלית חרף מיקומו הרגיש וסכנת הפגיעה בו. על בניין העירייה ועל בניינים נוספים שבסביבתו הוקמו עמדות של צה"ל, וסימני פגיעות כדורים ורסיסים עוד ניכרים בבית ובמבנים שסביבו. הכיכר עצמה הייתה ממוקשת ומוקפת בקיר מגן מעוגל עשוי בטון, שנועד להפריד בין הצלפים הירדנים שעל החומה ובין עוברי אורח ישראלים.

לאחר איחוד העירעריכה

לאחר איחוד שני חלקי העיר ירושלים במלחמת ששת הימים הוסב שמה של הכיכר לכיכר צה"ל[1] והיא חזרה לשמש צומת רחובות חשוב במרכז "קו התפר" של ירושלים. הכיכר שבה להיות נקודת חיבור מרכזית בין העיר העתיקה והחדשה, ובין מזרח ירושלים ומערבה. בליל ה-22 בספטמבר 2008 אירע במקום הכיכר פיגוע דריסה של קבוצת חיילים ומתנדבי שנת שירות של "בקהילה" שהשתתפו בסיור סליחות. הפיגוע בו נפצעו 17 בני אדם, בוצע על ידי ערבי תושב מזרח ירושלים.

כחלק מהעבודות על הרכבת הקלה בירושלים, עברה הכיכר בשנת 2004 שיפוץ נרחב, ומתחתיה נכרתה מנהרה למכוניות על מנת להסיט כלי-רכב מן הכיכר ולאפשר מעבר חלק לרכבת הקלה שהחלה פעילותה ב-2011. הכיכר עברה "מתיחת-פנים" על פי תוכניתו של האדריכל משה ספדיה אשר כללה ריצוף מחדש, בניית תיאטרון קטן, שתילת עצים ובניית רחבה להולכי רגל. רחוב יפו, מכיכר צה"ל מערבה, הפך משנת 2011 למדרחוב מרוצף הסגור לתנועת כלי רכב למעט הרכבת הקלה.[2]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כיכר צה"ל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה