השיוט בים האריתריאי
השיוט בים האריתריאי (ביוונית: Περίπλους τῆς Ἐρυθρᾶς Θαλάσσης, בלטינית: Periplus Maris Erythraei) הוא פריפלוס יווני-רומי (אנ') שנכתב ביוונית קוינה המתאר אפשרויות ניווט ומסחר מנמלי מצרים הרומית, כמו ברניקי טרוגלודיטיקה (אנ'), לאורך חופי ים סוף, קרן אפריקה, המפרץ הפרסי, הים הערבי והאוקיינוס ההודי, כולל אזור סינד של ימינו בפקיסטן וחבלים דרום-מערביים של הודו. הטקסט יוחס לתאריכים שונים בין המאה הראשונה והשלישית, אך כיום מקובל בין החוקרים שהוא נכתב באמצע המאה הראשונה. אף על פי שהמחבר אינו ידוע, ניכר שהכתוב הגיע ממקור ראשון, ממי שהכירו את האזורים המתוארים. הפריפלוס כמעט ייחודי בכך שהוא מעניק תובנות מדויקות לגבי הידע של העולם ההלניסטי על הארצות סביב האוקיינוס ההודי.
תוכן עריכה
הפריפלוס מורכב מ-66 חלקים, רובם באורך של פסקה ארוכה.
במקרים רבים, תיאור המקומות מדויק מספיק כדי לזהות את מיקומם הנוכחי. לגבי אחרים, הדעות חלוקות. לדוגמה, לראפטה (אנ')" המופיעה בפריפלוס מיוחסים לפחות חמישה מיקומים התואמים את התיאור, החל בטאנגה וכלה בשפך נהר רופיג'י. התיאור המופיע בפריפלוס של החוף ההודי מזכיר את גנגס, אך בהמשך התיאור מעורפל. הפריפלוס מזכיר את סין כ"ארץ ת'ין" (θίν) (אנ') המהווה מקור למשי גולמי.
לפי הפריפלוס נתיב הפלגה ישיר מהים האדום לחצי האי ההודי על פני האוקיינוס הפתוח התגלה על ידי היפאלוס (אנ') (המאה הראשונה לפני הספירה).
ממלכת חמיר וסבא עריכה
ספינות מחמיר שייטו בקביעות בחוף מזרח אפריקה. הפריפלוס מתאר את אימפריית המסחר של חמיר וסבא, שהתאגדה מחדש תחת שליט יחיד, "כריבאל" (אנ'), שעמדה בקשרי ידידות עם רומא.[1]
ממלכת לבונה עריכה
ממלכת הלבונה מתוארת כממלכה הנמצאת מזרחה יותר לאורך החוף הדרומי של חצי האי ערב, עם נמל קנא. השליט של ממלכה זו נקרא אלעזוס (אנ'), או אלעזר, הנחשב מקביל למלך איליאז יעלית הראשון.
סומליה עריכה
לפי ההיסטוריונים, ראס האפון (אנ') בצפון סומליה הוא המיקום של מרכז הסחר העתיק של אופון (אנ'). כלי חרס מצריים עתיקים, רומיים וכאלה שמקורם בהמפרץ הפרסי נמצאו באתר על ידי צוות ארכאולוגי מאוניברסיטת מישיגן. אופון מובאת במאמר השלוש עשרה של הפריפלוס.
בימי קדם פעלה אופון כנמל חניית ביניים לסוחרים פיניקים, מצרים, יוונים, פרסים, תימנים, נבטים, אזנים, רומים ואחרים, הודות למיקומה האסטרטגי על דרך החוף מאזניה לים האדום. סוחרים ממקומות רחוקים כמו אינדונזיה ומלזיה עברו דרך אופון, סחרו בתבלינים, משי וסחורות אחרות, לפני שיצאו דרומה לאזניה (אנ') או צפונה לתימן או למצרים בדרכי הסחר (אנ') שנפרשו לאורך שפת האוקיינוס ההודי. כבר בשנת 50, אופון הייתה ידועה כמרכז לסחר בקינמון, יחד עם סחר של ציפורן ותבלינים אחרים, שנהב, עורות אקזוטיים של בעלי חיים וקטורת.
עיר הנמל העתיקה מאלאו (אנ'), הממוקמת בברברה של ימינו בצפון מרכז סומלילנד, מוזכרת גם בפריפלוס.
האימפריה של אקסום עריכה
אקסום מוזכרת בפריפלוס כמקום שוק חשוב לשנהב, שיוצא לכל העולם העתיק.
לפי הפריפלוס, השליט של אקסום היה זוסקלאס, מלך אקסום, שמלבד שליטתו באקסום החזיק תחת שלטונו גם שני נמלים בים סוף: אדוליס (אנ') (ליד מאסאווה) ואסאב.
כתבי יד עריכה
הפריפלוס התפרסם רק דרך כתב יד אחד מהמאה ה-14 או ה-15, האצוּר כיום במוזיאון הבריטי. מהדורה זו היא עותק עתיר טעויות של כתב יד ביזנטי מהמאה ה-10. כתב היד מהמאה ה-10 הציב את "השיוט בים האריתריאי" ליד "הפריפלוס של הים השחור" (אנ') וייחס את כתיבתו, ככל הנראה בטעות, להיסטוריון היווני אריאנוס. כתב היד הביזנטי נלקח מהיידלברג לרומא במהלך מלחמת שלושים השנים (1618–1648), לאחר מכן הועבר לפריז בפקודת נפוליאון בונפרטה לאחר כיבוש מדינת האפיפיור על ידי צבאו בסוף שנות ה-90 של המאה ה-18. כתב היד הזה הוחזר לספריית האוניברסיטה (אנ') של היידלברג ב-1816.
מהדורות עריכה
כתב היד הבריטי נערך על ידי זיגסמונד גלניוס (אנ') (1497–1554), בפראג ופורסם לראשונה על ידי הירונימוס פרובן (אנ') ב-1533. טקסט שטוף שגיאות זה שימש בסיס למהדורות ותרגומים אחרים במשך שלוש מאות שנים, עד השבת כתב היד המקורי להיידלברג ב-1816.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הטקסט של שוף מ-1912 באוניברסיטת וושינגטון, תוקן עם פרשנות, איות ותרגומים נוספים מהמהדורה של קאסון
- הטקסט של שוף משנת 1912 בספר המקורות להיסטוריה העתיקה של אוניברסיטת פורדהאם
- הפריפלוס של הים האריתראי לפי שוף, 2012, בארכיב האינטרנט
- טקסט משנת 1879 מאת ג'ון ווטסון מקרינדל (אנ'), פרויקט גוטנברג
- השיוט בים האריתריאי, המחלקה לארכאולוגיה, היסטוריה, לימודי תרבות ודת באוניברסיטת ברגן
- השיוט בים האריתריאי, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ ישראל בערב – ח.ז.הירשברג, באתר מורשת יהדות מרוקו, 2013-09-17