פתיחת התפריט הראשי

ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/מקורות

הכביש המכושףעריכה

הכביש המכושף הוא קטע כביש מפורסם בירושלים, מתחת לארמון הנציב, בתחומי השכונה הערבית ג'בל מוכבר. הכביש זכה לכינויו הייחודי מכיוון שכאשר עוצרים את המכונית באמצע כביש זה, היורד מפסגת ההר לעבר מדבר יהודה, ומשחררים את בלמיה, מבחינים בתופעה מעניינת: המכונית נראית כאילו היא נעה לכיוון מעלה, אף שעליה לנוע מטה בהתאם לכוח הכבידה. הדבר אינו אלא אשליה אופטית, הנובעת מהזווית שבו נסלל הכביש.

לפי הערך הכביש המכושף. תומר - שיחה 12:16, 2 בספטמבר 2012 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:44, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
קטע חמוד, אבל היתי רוצה לראות מקורות כלשהם בערך - למשל לגבי הסבר האשליה האופטית. גילגמש שיחה 18:43, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
הבינוויקי של הערך הוא en:Gravity hill. מסתבר שזו תופעה לא של כביש יחיד, אלא מדובר בסוג של כביש (אם כי לא נפוץ; הערך מפרט עוד כמה כבישים כאלה בישראל). כנראה שיש לבצע רוויזיה בערך, שמציג את העניין בפתיח כאילו מדובר בכביש יחיד. לגבי הסבר האשליה האופטית: הערך בוויקיפדיה האנגלית מציג מקור זה מ-en:University of California, Riverside. תומר - שיחה 15:59, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
תומר הבטיח לשפר את הערך ואת הקטע. נמתין. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 17:20, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
אני קצת מסתבך עם התרגום של הערך מאנגלית. אם מישהו אחר רוצה - הוא מוזמן. אחרת - מבחינתי ניתן לארכב. תומר - שיחה 11:32, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
  בהמתנה עד למציאת מקורות אמינים. יהיה ניתן להציע את הקטע מחדש, לאחר תיקון הערך. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 14:23, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
הנה מקור: https://www.youtube.com/watch?v=siVNaEvmjwo אבל על הכביש המכושף ליד עמוקה שבגליל
הנה עוד מקור: https://www.youtube.com/watch?v=SPNnjQpcUA8 על הכביש המכושף שליד עמוקה שבגליל
מקור שלישי על הכביש המכושף בגליל: https://www.youtube.com/watch?v=Y0uM4bSUGKc
הנה מקור על ירושלים, אבל הוא לא מצולם. כנראה שבימינו לא קל לצלם בשכונת ג'בל מוכבר... https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3176056,00.html

כלבי הרחוב של מוסקבהעריכה

אוכלוסיית כלבי הרחוב של מוסקבה מונה כ-35,000 כלבים משוטטים בעיר מוסקבה שברוסיה - אוכלוסייה יציבה של בערך כלב אחד לכל 300 איש מאז המאה ה-19. חלק מאוכלוסייה זו הסתגל לעיר המודרנית כה טוב, עד כי למד להשתמש במערכת הרכבת התחתית של מוסקבה.

Danel2012 - שיחה 21:45, 16 במאי 2013 (IDT)

חזק מאוד, רק שצריך את התמונה שבהם הכלבים ישנים על ספסלים ברכבת התחתית אור פ - שיחה 22:17, 16 במאי 2013 (IDT)
מאוד מוצלח. אפשר "עד כי למד לקבץ נדבות ולהשתמש במערכת הרכבת התחתית של מוסקבה. ‏[kotz]‏ [שיחה] 08:50, 17 במאי 2013 (IDT)
אני דווקא חושב שהקטע בינוני, אבל אני לא מתנגד להצגתו. תומר - שיחה 03:13, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
נכנסתי עכשיו לערך והחלפתי את התמונה. כעת גם אני חושב שהקטע מוצלח :) תומר - שיחה 03:14, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:32, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
ערך יפה וקטע ראוי ל'הידעת?'. אני מסכים עם ההערה של Kotz, לדעתי כדאי להוסיף על התיאור של הרמה האינטלגנטית של הכלבים שהם גם למדו לקבץ נדבות. שועל - שיחה 17:42, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
הידעת קלאסי! מצוין. חמויישֶה - שיחה 12:02, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
לקבץ נדבות ?! לא ברור למה הכוונה. האם הכוונה לשיטות מתוחכמות לגרום לבני אדם לתת להם מזון? • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 18:34, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
אני רוצה אסכמתא לטענות הכתובות בערך לפיהן כלבים מסוגלים להבין את אופן פעולת הרכבת התחתית. גילגמש שיחה 18:40, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
לפי מה שהבנתי מהערך הדברים הם כך: הכוונה בלקבץ נדבות היא אכן שיטות מתוחכמות לגרום לבני אדם לתת להם מזון. הם הבינו איזה כלבים מתוכם נחשבים "חמודים" ושולחים אותם למשימה. זה קיבוץ נדבות, שנור, לא דווקא לשבת עם כוס חד פעמית, או לעבור מדלת לדלת עם מגבעת שחורה. בנוגע לעניין הרכבת התחתית, לא תהיה אסמכתא מעבר למחקר הארוך מבוסס התצפיות שנערך עליהם והבין שהם למדו להשתמש ברכבת באופן כזה שהם נוסעים ביום למקומות שבהם קל להשיג מזון וחוזרים בלילות למקומות שבהם יותר נח לישון.נראה כי הכלבים מסוגלים להעריך את זמן הנסיעה בין תחנות, לזהות את קריאת הכרוז בקרון, לזהות את הריח הייחודי לכל תחנה ולשלב את הגורמים לעיל. חמויישֶה - שיחה 09:50, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

לאיזה מחקר אתה מתכוון חמויישה? גילגמש שיחה 22:09, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

המחקר של הביולוג אנדריי פוירקוב, שמוזכר בערך כלבי הרחוב של מוסקבה. המחקר הזה הוא כנראה המקור לרוב פרטי הערך הזה. חמויישֶה - שיחה 08:43, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
שמו של המחקר לא מצוין בערך אז קשה לשפוט את אמינות הדברים. גם חשובה הבמה שבה פורסם המחקר. האם המחקר מקובל בעולם? צוטט הרבה? גילגמש שיחה 08:50, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
עיינתי בערך הרוסי. הם מצטטים את הכתבה הזאת: [1] בעיתון en:Komsomolskaya Pravda. העיתון מזכיר מקורות עלומים ב"מכון האבולוציה והאקולוגיה" שעליהם הוא מסתמך בקטע הדן בנסיעת כלבים ברכבת התחתית. בתחילת הכתבה באמת מוזכר החוקר הזה, אם כי הוא מצוטט בקשר לטענה אחרת. אני לא בטוח שאפשר להסתפק במקור כזה. אם טעיתי ויש מקור נוסף, מדויק יותר לגבי הטענה הזאת אז אשקול את עמדתי מחדש, אם כי באופן אישי אני חושב שהטענה מופרכת. לגבי "קיבוץ נדבות" העיתון מדבר על מארב של ממש: כלב מסוים נובח על עובר אורח כדי שהוא ישמיט את המזון מידיו. אני חושב שגם זה קצת מוגזם. גילגמש שיחה 09:00, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
ראשית המידע מעניין, אם כי נכון לעכשיו מדובר בשני משפטים וחצי. זה קצת קצר לטעמי (אבל טעם וריח..). לגבי טענותיו של גילגמש, אני מניח שניסוחים בסגנון של "מקבצים נדבות" או "למד להשתמש במערכת הרכבת התחית של מוסקבה" הם קצת סנסציוניים בכוונה. אפשר לנסח בצורה אחרת בסגנון יותר מסויג,(למשל: הכלבים העירוניים לא פוחדים מהרכבת התחתית, ואף נעזרים בה כדי לעבור מתחנה לתחנה בחיפוש אחר מזון - בניגוד ל"למדו להשתמש"), אבל זה יוציא קצת את העוקץ מהמידע.גארפילד - שיחה 09:17, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
השאלה אם הם באמת למדו להשתמש ברכבת תחתית או שסתם כמה כלבים נכנסו לקרון כדי להלמלט מהקור. גילגמש שיחה 09:21, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
אם לא ימצאו מקורות, אאלץ לארכב את הדיון. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:55, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
הדברים המופיעים בדיון המרתק כאן - אינם מופיעים בצורה ברורה בערך עצמו, ובוודאי שאינם משתקפים בפיסקת "הידעת" הקצרה כאן, העומדת להצבעה. בצורתו הנוכחית - אני מתנגד להצגתו ב"הידעת" כרגע. זאת מלבד הקושי העיקרי של היעדר המקורות עליו הצביע אמיר, שאינו מאפשר להתקדם. בברכה, דני. Danny-wשיחה 22:57, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
לא הכרתי את הדיון. מפנה אתכם לכתבת ABC: [2] המצטטת את המחקר. זה אמנם לא המחקר עצמו. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 01:29, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

אני מאוד בעד איזכור הנושא הזה ב"הידעת". צריך רק להפריד בין "כלב לכול 300 איש" לבין "מאז המאה ה-19". לא ברור לי הקשר בין העניינים האלה ואני מנחש, שהכלבים שם כבר מאז המאה ה-19 ושיש כלב אחד לכול 300 איש היום. עִדּוֹ - שיחה 18:48, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

לא נראה לי שיש צורך במקור נוסף. הדברים מופיעים, באופן זה או אחר, בערך בעברית, באנגלית וברוסית. הכתבה ב-ABC מזכירה את המחקר ומצטטת את עורך המחקר וסטונדננט מחקר שלו ותומכת בנאמר בקטע. אני לא מסכים עם מה שאמר דני, מה שנאמר בקטע מופיע במפורש גם בערך. הכלבים למדו לקבץ נדבות. כשאומרים לנו "מקבץ נדבות" אנחנו מדמיינים אדם לא מגולח שיושב ברחוב עם שלט. זו תפיסה שגויה. הכלבים למדו שלשלוח כלב קטן וחמוד עשוי להיות יעיל יותר מכלב מפחיד, כי הוא יקבל אוכל מרצון. כמו כן, הם למדו להשתמש ברכבת. נכון, הם לא קונים כרטיס, אבל על פי הערך הם בהחלט משתמשים בה בצורה רציונלית לתועלתם. חמויישֶה - שיחה 15:23, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
חמויישֶה, זה בפירוש לא מה שכתוב בערך הרוסי. אתה טועה בפירוש שלך לדברים. המקור הרוסי הרבה יותר מסויג. וגם לא מדבר על קיבוץ נדבות מהסוג הזה. הוא מדבר על מארב: תקיפת אדם שאוחז במזון מסוים כדי שיפיל אותו. אני לא חושב שהקטע ממוסמך כמו שצריך וחושש שמדובר בקוריוז לא מדויק. גילגמש שיחה 15:25, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
להלן ציטוט מהערך באנגלית: One technique a pack uses involves deploying its smaller, cuter members, having realized that these dogs have more success begging food from people. Another technique some dogs have for getting food is to sneak up behind a person who is holding some.
להלן ציטוט מהערך בעברית: אחת משיטות הפעולה שנצפו היא קידומם של הכלבים החמודים ביותר בלהקה להתיידד עם עוברי אורח וכך להשיג מהם מזון, מתוך הבנה שכלבים גדולים מדי נתפסים כאיום ואינם מצליחים להשיג מזון.
הכתבה שהובאה מתוך ABC גם היא מדברת בעד עצמה. גם בכל הנוגע לשימוש ברכבת התחתית השתכנעתי שמה שכתוב בערך הוא לא קוריוז. חמויישֶה - שיחה 16:20, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
מצאתי נתונים סותרים לגבי מספר הכלבים בערך הרוסי. לא יודע, אני ממש לא השתכנעתי מהמקורות שיש בערך והדבר נראה לי קוריוז. היתי שמח מאוד לראות מקורות רציניים יותר ולא כתבה בעיתון או משהו כזה שיאששו את הנתונים האלה. גילגמש שיחה 16:52, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
  בהמתנה עד למציאת מקורות אמינים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 18:11, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
אני חושב שההתעקשות של גילגמש במקרה הזה איננה מוצדקת. אני בהחלט השתכנעתי מאמינות הערכים בעברית ואנגלית וכמה כתבות בעיתונים רציניים שציטטו את המחקרים הרלוונטיים. חמויישֶה - שיחה 08:34, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
אולי הייתי נמהר מידי בהעברה. בערך המקביל בוויקיפדיה הרוסית יש המון אסמכתאות. אני אנסה לקרוא את זה בקרוב, באמצעות גוגל טרנסלייט, ונראה מה הלאה. אם מישהו יקדים אותי, עדיף דובר רוסית, אפילו יותר טוב. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:28, 17 באוקטובר 2013 (IDT)

פרח הגוויהעריכה

 
פרח הגוויה בגן הבוטני-זואולוגי ווילהלמה שבשטוטגרט

לוף ענק, הידוע בשם הפופולרי "פרח הגוויה" מגיע לגובה ממוצע של 1.8 מטר ולהיקף ממוצע של 1 מטר. הפרח פורח פעם בכמה שנים, לפרק זמן שבין יום לשבוע בלבד. הכינוי "פרח הגוויה" ניתן לו עקב הצחנה שהוא מדיף כדי למשוך חרקים למטרות האבקה.

עלי הכותרת שלו דמויי מטרייה. ריחו, שמתפשט ומורגש טוב יותר בלילה, מושך אליו חיפושיות נבלות וזבובי בשר. הצמח הוא בעל פרח בלבד. הוא חסר ענפים, גוף, גזע, עלים ושורשים ונזקק לגפן הטרסטיגמה לצורך הישרדות ותמיכה.

בהיסטוריה האנושית ידועות רק 134 פריחות מתועדות של הפרח. האחרונה ארעה כפי הנראה בלוף ענק שהובא לגנים הבוטניים בבאזל שבשוויץ, באפריל 2011. הזמן שחלף מפריחתו הקודמת הוא 74 שנים. משקלו של הפרח השוויצרי היה 90 ק"ג, גובהו כשני מטר והוא גדל בקצב של רבע ס"מ בשעה.Tamarnet - שיחה 12:41, 6 במאי 2013 (IDT)

מגניב. קטע הידעת מעולה. הוספתי תמונה. נראה לי שכדאי שיהיה ערך על הפרח עצמו בוויקי העברית, אבל לא חובה. זה מספיק מעניין גם בלי הקישור הפנימי הזה. גארפילד - שיחה 09:52, 9 באוקטובר 2013 (IDT)
מאוד מעניין, אך אני חושב שערך, לפחות בסיסי, כן נחוץ. גילגמש שיחה 10:06, 9 באוקטובר 2013 (IDT)
מסתבר שיש ערך על הפרח הזה. פשוט השם של הערך היה מוזר קצת והקשה על המציאה הזריזה. לפיכך ניתן בהחלט להמליץ על הקטע שיצטרף למנין גארפילד - שיחה 10:24, 9 באוקטובר 2013 (IDT)
יש לי בעיה בהבנת העובדות: הפריחה האחרונה הייתה ב-2011 בבאזל, שוויץ, הפריחה לפניה הייתה 74 קודם. בתמונה רואים פריחה, וכתוב שהיא מתרחשת בגן הבוטני של שטוטגארט. לא נראה שהתמונה צולמה ב-1937 או לפני. מישהו יודע ויכול לעשות סדר? אולי התמונה היא לא של פריחה?? חמויישֶה - שיחה 10:31, 9 באוקטובר 2013 (IDT)
נראה לי שיש לי תשובות לשאלה שלך חמויישה. הפרח צומח בקצב נדיר מאד. כשבדרך כלל מדובר על פרקי זמן של בין 2-7 שנים מפריחה לפריחה. אני חושב שההתייחסות ל 74 שנים, היא למניין השנים שעברו בין הפריחה הקודמת והנוכחית של הפרח הספציפי שנמצא בבזל. ובינתיים, אפשר לראות את תהליך הפריחה שלו פה באוניברסיטת מיאמי מ-2013. דרך אגב, מדברים שקראתי, נראה לי שהריבוי של הפריחות שניתן למצוא במרשתת היא תולדה של היותו של הפרח מבוקש מאד בקרב אספנים ומוסדות בוטניים ברחבי העולם שמגדלים ומשבטים אותו בחממות. לכן ניתן למצוא יותר עדויות לפריחתו כיום מאשר בעבר. למשל באתר הזה מראים טבלה של פריחת הפרח בארצות הברית מ 1937. שימו לב שיש רק שתי פריחות ידועות ב 1937 ו-1939, ואז קפיצה ל-1998. ומאז יש כל שנה כמה פריחות (כנראה בגלל שנוצרו פרחים נוספים). אבל חשוב לסייג שזו לא דיעה מדעית ומבוססת, רק השערה על סמך המידע שנתקלתי בו בשיטוטים. אם מישהו יודע יותר על הנושא, כמו מעלה הקטע Tamarnet, אשמח לתשובות ברורות יותר.גארפילד - שיחה 11:44, 9 באוקטובר 2013 (IDT)
אם כך, יש בעיה קשה עם הקטע. לא יתכן שהוא מעודכן. אם בארה"ב בלבד היו 11 פריחות בתקופה של מעט יותר מ-3 שנים (בין מאי 98 ליוני 2001), בממוצע פריחה כל פחות מ-3 חודשים באותה התקופה, לא יתכן שהפריחה האחרונה, בכל רחבי העולם, הייתה לפני שנתיים וחצי. הפרח עדיין ראוי לקטע הידעת, אך מישהו בקיא צריך להביא נתונים מוחלטים אם אסמכתאות. חמויישֶה - שיחה 12:27, 9 באוקטובר 2013 (IDT)
למען האמת, אין לי תשובה בשבילך חמויישֶה, יכול להיות שלא הייתי ערנית מספיק כשכתבתי את הערך, השאלות שלך במקום. בכל מקרה ההסבר של גארפילד בהחלט מתקבל על הדעת Tamarnet - שיחה 08:59, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:47, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
הקטע מעניין. אני חושבת שחשוב לבדוק את בעיית תדירות הפריחה כפי שהועלתה כאן וכמה פריחות באמת היו. בנוסף אני מציעה להסיר את המשפט "עלי הכותרת שלו דמויי מטרייה. ריחו, שמתפשט ומורגש טוב יותר בלילה, מושך אליו חיפושיות נבלות וזבובי בשר. הצמח הוא בעל פרח בלבד. הוא חסר ענפים, גוף, גזע, עלים ושורשים ונזקק לגפן הטרסטיגמה לצורך הישרדות ותמיכה." הוא לא קשור לפואנטה, אלא רק מידע נוסף על הפרח, וזה רק מרחיק את הפואנטה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 20:35, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
אני חולק על חנה, בעיני המשפט שמתאר את מבנה הפרח והריח שהוא מפיץ והחרקים שהוא ניזון מהם רק מוסיף "בשר" ואינו פוגע בפאנץ'. לגבי סוגיית הפריחה. בכתבה שפורסמה על ידי אוניברסיטת קליפורניה סנטה ברברה, מחודש יולי השנה, מדברים על 175 פריחות ידועות ומתועדות לאדם. הצמיחה הראשונה של הצמח בבית גידול (חממה) ארעה בלונדון ב-1889, ואותו הצמח בלונדון לא פרח שוב עד ל 1926 (כלומר 37 שנה בין פריחה אחת לשניה). באתר הזה שמרכז עובדות על הצמח המעניין יש כמה עובדות ששווה לבדוק למשל:
  • מרכז הצמח בעת הפריחה, מתחמם ומגיע לחום כמו של גוף האדם (36-37מעלות). ההשערה היא שחום זה מסייע לצמח להפיץ את ריחו באופן אפקטיבי יותר, וכן כדי למשוך יותר חרקים.
  • מקום הגידול הטבעי היחיד של הצמח הוא באי סומטרה. אולם בשל העניין הגדול שהצמח יצר, הוא מגודל בחממות ברחבי העולם.
  • התיעוד הראשון של פריחת הצמח התבצע על ידי בוטנאי איטלקי בשם אודוארדו בקארי ב-1878 בסומטרה.
  • בעת הפריחה השנייה של הפרח בלונדון ב-1926, המשטרה המקומית נדרשה להגיע ולאכוף סדר עקב כמות הצופים הגדולה שהגיעה כדי לחזות בפריחה. (מדובר כאן בפרח הראשון שתועדה פריחתו ב"שבי" בלונדון ב-1889).
  • בין השנים 2000-1937, לוף ענק היה הפרח הרשמי של הברונקס,עד שהוחלף בחבצלת היום.
  • בכל שנה, 5 פריחות של לוף ענק אמורות להתרחש בגנים בוטניים ברחבי העולם
  • השם של הפרח ביוונית (Amorphophallus titanum) ניתן לחלוקה לשלושה חלקים - amorphos (ללא צורה, עקום), phallos (פין), titan (ענק).
מה דעתכם? בכל מקרה מדובר בנושא נדיר. ב-135 שנה האחרונות, היו רק 175 מקרים מתועדים של פריחת הפרח. לעיתים הפער בין פריחה לפריחה יכול להיות של עשרות שנים (כמו במקרה של הפרח בלונדון למשל). גארפילד - שיחה 10:08, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
השאלה היא מהי הפואנטה בקטע, לטעמי "נדירות הפריחה". הסירחון כנראה לא ייחודי לפרח זה, יש עוד צמחים טורפים. וכדאי שכל המידע כולל המקורות שגארפילד כתב כאן, יתווספו לערך וישפרו אותו. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:49, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
  בהמתנה עד למציאת מקורות אמינים. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:24, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
אני לא מבין מה הבעיה עם המקור האחרון שהבאתי לכמות הפרחים שפרחו ותועדו? בכתבה שפורסמה על ידי אוניברסיטת קליפורניה סנטה ברברה נראה לי שמקור אקדמי הוא די אמין לא? גארפילד - שיחה 15:36, 5 בדצמבר 2013 (IST)

שימור היעל הנובי בישראלעריכה

היעל הנובי נפוץ בעיקר במזרח התיכון. בישראל שרדו עם קום המדינה מספר מצומצם של יעלים באזור מדבר יהודה. בעקבות מאמצי שימור שהופנו כלפי האוכלוסייה, החלת משטר צבאי על שבטי הבדואים באופן שמנע ציד של היעלים וכן חיסול כמעט מוחלט של הטורפים הטבעיים באזור, החלה אוכלוסיית היעלים להשתקם והיעלים התפשטו במדבר יהודה ובנגב. בעקבות מלחמת ששת הימים התפשטה אוכלוסיית היעלים צפונה גם לחלקו הצפוני של מדבר יהודה (חלק שהיה נתון עד המלחמה בשלטון ירדן). בתחילת שנות ה-90 נאמדה אוכלוסיית היעלים בדרום בכ-1,200 פרטים. ההצלחה בשיקום אוכלוסיית היעלים הביאה את רשות הטבע והגנים (אז: רשות שמורות הטבע) להציב את היעל כסמלה.

מבוסס על הערך יעל נובי. התלבטתי האם להוסיף את התמונה של לוגו רשות הגנים (בשימוש הוגן, כיוון שהקטע מדבר על הלוגו הזה ספציפית) או להשתמש בתמונת היעל עצמו.
הבעיה הנוכחית עם הקטע היא שצריך למצוא מקור מבוסס יותר מהערך עצמו, אבל השאלה היא מה דעתכם עליו כקטע הידעת? תומר - שיחה 07:39, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
אני מוצא את הקטע מעניין בעיקר בגלל עניין גבולות התפשטות בעל החיים שפועל בהתאמה לגבולות המדינה. זה פותח את המחשבה - "מה היעלים גזעניות?", ומביא לחשוב על הסיבות שגורמות לבעל החיים להתפשט. אני בהחלט בעד. חמויישֶה - שיחה 14:20, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
גם אני בעד. הקטע מאוד אינפורמטיבי ופה הגדולה שלו בעיני (מאמצי השימור, התפשטות האוכלוסיה, בחירתו כלוגו). שועל - שיחה 15:40, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:26, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
עדיין   בעד שועל - שיחה 11:47, 6 בנובמבר 2013 (IST)
  בעד בתנאי שבטוחים בנכונות המידע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:24, 7 בנובמבר 2013 (IST)
בנוגע לאיזה פרט את צריכה סימוכין? יש משהו שנשמע לא הגיוני? חמויישֶה - שיחה 11:33, 7 בנובמבר 2013 (IST)
ראה הערת תומר לעיל. זה לא עניין של הגיון אלא עניין של נכונות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:34, 7 בנובמבר 2013 (IST)
לדעתי הדרך הטובה ביותר היא ליצור קשר עם רט"ג, או החברה להגנת הטבע על מנת לקבל סימוכין. שועל - שיחה 11:58, 7 בנובמבר 2013 (IST)

משתמע שהמשטר הצבאי שהוטל על ערביי ישראל נועד לסייע למבצע שימור אוכלוסיית היעל הנובי ואני מניח שלא כך הדבר. 79.181.175.40 12:56, 7 בנובמבר 2013 (IST)

לא משתמע דבר כזה. חמויישֶה - שיחה 14:08, 7 בנובמבר 2013 (IST)
קטע מעניין. דורש עריכה כדי שלא ישתמעו ממנו דברים מוזרים... נראה לי שיש לבדוק מה גרם להתפשטות לנגב הצפוני, פעילות שמורות הטבע או שינוי אחר שנבע מהחלפת השלטון...:

היעל הנובי נפוץ בעיקר במזרח התיכון. בישראל שלאחר קום המדינה שרד מספר מצומצם של יעלים, באזור מדבר יהודה. מאמצי שימור שהופנו כלפי האוכלוסייה וכללו אכיפת איסור הציד על שבטי הבדואים, באמצעות המשטר הצבאי שהוחל באזור, וחיסול כמעט מוחלט של הטורפים הטבעיים בשטחי המחייה של היעלים, הביאו לשיקום אוכלוסיית היעלים והתפשטותם במדבר יהודה ובנגב. אחר מלחמת ששת הימים התפשטה אוכלוסיית היעלים גם לחלקו הצפוני של מדבר יהודה - אזור שקודם לכן היה בשליטת ירדן. בתחילת שנות ה-90 נאמדה אוכלוסיית היעלים בדרום בכ-1,200 פרטים. ההצלחה בשיקום אוכלוסיית היעלים הביאה את רשות שמורות הטבע (רשות הטבע והגנים, כיום) להציב את היעל כסמלה.
Dalila - שיחה 17:09, 13 בנובמבר 2013 (IST)

הניסוח הקודם היה מדוייק, ואילו הניסוח החדש הוא הניסוח שממנו משתמעים דברים שגויים: החלת משטר צבאי על הבדואים לא היה חלק ממאמצי שימור כלשהם. הוחל משטר צבאי באזור. כתוצאה מכך השתנו החוקים ובין השאר נאסר ציד. דבר זה תרם לשימור היעלים. הניסוח הראשוני מצויין. חמויישֶה - שיחה 08:59, 14 בנובמבר 2013 (IST)
אני התכוונתי שאיסור הציד נאכף על ידי המשטר הצבאי. מההסבר שלך משתמע כי שלושה דברים סייעו לשיקום האוכלוסייה, מאמצי שימור, איסור הצייד, וחיסול הטורפים באיזור. אני הבנתי שאיסור ציד הוא חלק ממאמצי השימור. (הקטע לא ברור לכל אחד). בכל אופן, נראה לי שניסוח זה מתקן זאת:


Dalila - שיחה 13:32, 14 בנובמבר 2013 (IST)

יש לך דוּדה לניסוח הקטעים מחדש. לא תמיד זה נצרך. חמויישֶה - שיחה 09:03, 18 בנובמבר 2013 (IST)
הערה פוגענית. אשיב לך באותו לשון מכלילה - לך יש נטייה להתעלם מהבעיות שאחרים הצביעו עליהן, ונראה שגם להתווכח במקום לטרוח לשפר עוד צעד בעצמך. עד רבה החזר את הניסוח הראשון.Dalila - שיחה 09:12, 18 בנובמבר 2013 (IST)
מתנצל על הפגיעה. ניסיתי להצביע על העובדה שניסחת מחדש ארבעה מתוך שמונה קטעים בדיון. לדעתי לא תמיד לצורך. חמויישֶה - שיחה 10:05, 18 בנובמבר 2013 (IST)
ההתנצלות מתקבלת. איני מסכימה עם טענתך. אני חושבת שהצעותי תרמו לקידום כל אחד מהקטעים, גם אם לא היוו את הגירסה האחרונה. Dalila - שיחה 10:46, 18 בנובמבר 2013 (IST)
אני לא חושבת שהנוסח האחרון עדיף. לפעמים עודף וריאציות של ניסוחים מקשה על המשתתפים בדיון כי צריך להשקיע מאמץ כדי לראות את ההבדל. אם יש בעיה של ממש בניסוח אז יש מקום לכתוב את הקטע מחדש. אם יש הצעה לשינוי משפט אחד. אז ראוי רק לכתוב את ההצעה של שינוי הניסוח של המשפט האחד כדי להקל על אלה שרוצים להבין את ההבדל. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:43, 26 בנובמבר 2013 (IST)
או קיי. אאמץ את הגישה :) Dalila - שיחה 01:38, 30 בנובמבר 2013 (IST)
  בהמתנה עד למציאת מקורות אמינים. חמויישֶה - שיחה 14:22, 11 בדצמבר 2013 (IST)