ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:מצוות עשה שהזמן גרמה

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

<:מצוות עשה שהזמן גרמה

• תאריך תחילת ההצבעה: 00:09, 7 באפריל 2015 (IDT)
• תאריך סיום ההצבעה: 00:08, 14 באפריל 2015 (IDT)

הקדמה

• האם לשנות את שם הערך למצוות עשה שהזמן גרמא באל"ף או להשאיר באות ה"א - מצוות עשה שהזמן גרמה.

דיונים קודמים

• שיחה:מצוות עשה שהזמן גרמה

המשך הדיון

עמדת הצד הראשון - "גרמא"

מאחר וזה הנוסח המקובל בכל ספרי הפוסקים מתקופת המשנה ועד לפוסקי זמנינו, ואין בנוסח זה שום פגם לשוני, אף שיתכן ובעברית ראוי לומר בה"א כמו שנקט מילון אבן שושן, מאחר והכא באנציקלופדיה עסקינן הרי שמטרתה של אנציקלופדיה להציג "מושג" - לא משנה שפתו וכבר קיימים באנציקלופדיה ערכים רבים משפות זרות הן בעברית והן בארמית, אפשר לציין דוגמא את הערך גרמא בשבת שנכתב באל"ף אף שבעברית שייך לומר בה"א. העורך היהודי • שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים 00:09, 7 באפריל 2015 (IDT)
הנוסח באלף הוא המדויק והנפוץ ביותר:

• בכל האנציקלופדיות הנוסח באל"ף: באנציקלופדיה עברית הנחשבת לטובה ביותר הנוסח באל"ף, וכך גם באנציקלופדיה לבית ישראל שגם היא נכתבה ע"י רבנים ופרופסורים ונחשבת לאנציקלופדיה הכללית הטובה ביותר למגזר הדתי, וכך גם באנציקלופדיה תלמודית שנחשבת לטובה ביותר בענייני הלכה וגמרא.
• ב99.99% מהמקורות היהודיים הנוסח באל"ף, מה שציינו בה"א זה רק חלק מנוסחי המשניות, וגם החלק הזה רק מהמשניות שהודפסו בפני עצמם, בכל מהדורות הגמרא הנוסח במשנה מופיע באל"ף, מלבד חלק מחלק מהמשניות כל הפוסקים כתבו באל"ף.
• גם חיפוש באינטרנט מעלה תוצאות רבות יותר באל"ף החיפוש "מצוות עשה שהזמן גרמא" מניב 289 תוצאות, בעוד החיפוש "מצוות עשה שהזמן גרמה" מניב רק 112 תוצאות, כמעט פי שלושה, וכשמחפשים בה"א הוא שואל "האם התכוונת למצוות עשה שהזמן גרמא", גם בערך עצמו (מצוות עשה שהזמן גרמה) מופיע יותר פעמים הנוסח באל"ף. העורך היהודי • שיחה • כ' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים 14:26, 9 באפריל 2015 (IDT)

עמדת הצד השני - "גרמה"

• כפי שנאמר על ידי כותבים אחדים בדף השיחה, שני כתבי היד העתיקים החשובים של המשנה - כתב־יד קאופמן וכתב־יד פרמה - כותבים "גרמה"; גם מקורות בני זמננו - משניות חנוך אלבק, משניות קהתי, "משנה סדורה" ומילון אבן שושן - כותבים "גרמה". זהו שפע מקורות שמבססים את הצורה העברית "גרמה", ולכן אין הצדקה לעבור לצורה הארמית "גרמא". דוד שי - שיחה 05:52, 7 באפריל 2015 (IDT)
• יש הבדל משמעותי לשוני בין שני הכתיבים. "גרמא" = גורם, "גרמה" = גרם אותה. לכן אין אפשרות אלא להתייחס לאחד הכתיבים כטעות שכיחה. הנושא הזה לא הומצא היום, הוא עומד על הפרק כבר עשרות שנים, הכתיב "גרמה" קיים בכתבי יד מתקופת הראשונים ובדברי דפוס מראשית קיום הדפוס. המומחים שהיו אמורים לקבוע את הכתיב, הם המהדירים המדעיים של הספרות התנאית (כזכור התנאים הם מקור הביטוי הזה כמגדיר את סוגי מצוות העשה), וביניהם שוררת הסכמה גורפת לגבי הכתיב "גרמה". ביקורת - שיחה 14:39, 9 באפריל 2015 (IDT)

דיונים

כיוון שפסח כעת, אזכיר את המדרש "״בזכות ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא דיברו לשון הרע, שלא היו פרוצים בעריות, שלא שינו שמם ולא שינו שפתם".דוד שי - שיחה 05:52, 7 באפריל 2015 (IDT)

(ציטטה שיכולה לשמש אותך גם בדיון הגווע במזנון). ביקורת - שיחה 18:28, 7 באפריל 2015 (IDT)

בכל ספרי הפוסקים גמרא, ראשונים אחרונים, שו"ע נו"כ הנוסח באלף, ואתם מביאים ראייה מהנוסח במשנה ששם הנוסח בה"א וגם שם זה לא חלק במשנה הנדפסת בגמרא בכל הדפוסים הנוסח באל"ף וכן בהרבה דפוסי משניות ישנים, וכלל בידינו אין ספק מוציא מידי ודאי, לגבי מילון אבן שושן כבר הסברתי שהמילון מציג מילים ולא מושגים, ראה למשל באנציקלופדיה תלמודית שם מופיע באל"ף וכן במילון ארמי עברי, אז ודאי שזה יותר מ"שפע מקורות", ואפשר להוסיף שגם חיפוש בגוגל מעלה תוצאות רבות יותר באל"ף.העורך היהודי • שיחה • י"ט בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

מובן מאליו שבמילון ארמי-עברי יופיע הנוסח הארמי, כשם שבמילון העברי של אבן שושן מופיע הנוסח העברי. אזכיר שדיון זה מתקיים בוויקיפדיה העברית. בדיון המקביל בוויקיפדיה הארמית דעתי תהיה שונה.

באשר לדבריך על מילון אבן שושן ("המילון מציג מילים ולא מושגים") אתה ממש טועה. אחד ממאפייניו הבולטים של מילון אבן שושן הוא העושר הרב של הביטויים הנכלל בו. בהמשך למילה "מצווה" מציג המילון שלל ביטויים הכוללים אותה, ובהם "מצווה שהזמן גרמה". דוד שי - שיחה 16:32, 8 באפריל 2015 (IDT)

כוונתי הייתה שבמילון אבן שושן לא תמצא גרמא בשבת. העורך היהודי • שיחה • י"ט בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

באנציקלופדיה עברית בערך אשה עמ' 351 - 354 מופיע פעמים רבות הנוסח זמן גרמא! האנציקלופדיה העברית נכתבה ע"י פרופסורים ללשון, ונחשבת האנציקלופדיה הטובה ביותר, אני לא חושב שיש עוד מקום לספק, אחרי האנציקלופדיה העברית.העורך היהודי • שיחה • כ' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

ביקורת על פתיחת ההצבעה

א. זה לא עניין להצבעה של כלל הקהילה אלא להכרעה של מומחים. ב. פעמים רבות ביקשתי לא לפתוח הצבעות בחול המועד. שום דבר לא דחוף כאן. נרו יאיר • שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ה • 19:07, 7 באפריל 2015 (IDT)

א. אינני יודע מי אתה מגדיר מומחה, רק שים לב שכמעט כל המשתמשים הדתיים/מבינים ביהדות/מבינים בגמרא ותלמוד בחרו באפשרות הראשונה. ב. עכשיו אני יודע. העורך היהודי • שיחה • י"ט בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

אני מסכים עם נרו יאיר. בגלל זה דחיתי את פתיחת שתי ההצבעות שאני מעוניין בהן לשבוע הבא, לאחר התייעצות איתו. היה טעם להמתין עם פתיחת ההצבעה הזאת. יתרה מכך, אני מסכים גם עם הביקורת על פתיחת ההצבעה. אנו עשויים לקבל החלטה שגויה. הכי טוב לסגור את ההצבעה האומללה ולבקש סיוע חיצוני. גילגמש • שיחה 17:13, 8 באפריל 2015 (IDT)

מהיכן החשש הזה מקבלת החלטה? אנחנו כותבים ערכים מורכבים בלי להזדקק למומחים, וכאשר מדובר בזוטה לשונית לפתע אנו זקוקים למומחים? דוד שי - שיחה 21:50, 8 באפריל 2015 (IDT)

מסכים עם דוד שיUhbcrd451 - שיחה 22:11, 8 באפריל 2015 (IDT)

לגבי חול המועד אמרתי שלא ידעתי את זה, אני אפילו שאלתי על כך בדלפק יעוץ ולא אמרו לי דבר כזה. העורך היהודי • שיחה • י"ט בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

כי אין חוק שאוסר על פתיחת הצבעות בחול המועד או בחגים, אבל עכשיו חצי מהוויקיפדים לא זמינים. חלקם שומרי שבת ולכן לא עורכים בחגים, אחרים בחול... זה לא הזמן להצבעות. היה טעם להמתין לשבוע הבא. גילגמש • שיחה 07:30, 10 באפריל 2015 (IDT)

העורך, הנושא כאן הוא כמובן לשוני נטו. רבים מהלמדנים לא מבינים הרבה בענייני לשון. דוד, זו אכן זוטה, אבל איכשהו היא נמצאה חשובה מספיק כדי להתווכח עליה. הנושא, כאמור, הוא לשוני, והרוב בקהילה אינו מתאים לזה. נניח שיש ויכוח בין שני משתמשים לגבי שאלות מסובכות בפיזיקה גרעינית, או בפילוסופיה אנליטית. גם אז נלך להצבעה? זה פשוט לא לעניין. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ה • 23:08, 11 באפריל 2015 (IDT)

הסר חשש מלבך: דווקא מפני שזו זוטה, אנחנו מתווכחים עליה. לא צריך להרחיק לכת עד פיזיקה גרעינית - לא זכור לי שאי התעוררה מחלוקת בעניין שמשתמש:אביהו עוסק בו.

הבעיה שלפנינו היא: האם אנחנו מדברים עברית או ארמית? האם נגיד sic transit gloria mundi, או שגם "כך חולפת תהילת עולם" זה בסדר? והחנויות שנקנה בהן, האם השלטים עליהן יהיו באנגלית, אפילו כאשר מדובר בחברה שמסיבות הסטוריות עדיין תקועה בשם עברי, כמו Naaman? ועוד דוגמה (או דוגמא): האם נלך לרב על מנת שיסדר לנו נישואין או נישואים? זו שאלה תרבותית חוצת דורות, ועל זה לכל אחד יכולה להיות דעה. קאפיש? דוד שי - שיחה 05:46, 12 באפריל 2015 (IDT)

לא נראה לי שהחולקים עליך יסכימו שזו הבעיה לפנינו, ואם אני צודק - זה מסובך יותר. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ה • 08:55, 12 באפריל 2015 (IDT)

הצעה נוספת

לשנות בכלל ללשון רבים: מצוות עשה שהזמן גרמן. זהו הביטוי המקובל ביותר עבור נושא זה והוא גם יכול לשמש כפשרה בין הצדדים. אשמח לשמוע דעות נוספות. שבוע טוב, בן עדריאל • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ה 22:01, 11 באפריל 2015 (IDT)

זה רעיון טוב, גם פשרה כאמור, וגם מתאים, כי הנושא הוא קבוצת המצוות הזו ולא כל אחת בפני עצמה. מצרף את תמיכתי. ביקורת - שיחה 22:07, 11 באפריל 2015 (IDT)

גם אני בעד זה. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ה • 23:05, 11 באפריל 2015 (IDT)

רעיון נהדר. אני מציע למשתמש:דוד שי ולמשתמש:העורך היהודי לסגת מההצבעה הבעייתית הזאת ולאמץ את הפשרה הזאת. גילגמש • שיחה 23:18, 11 באפריל 2015 (IDT)

גם אני בעדUhbcrd451 - שיחה 23:22, 11 באפריל 2015 (IDT)

לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח, אין לי התנגדות. דוד שי - שיחה 05:35, 12 באפריל 2015 (IDT)

אני הייתי קורא לזה פתרון יצירתי, שיש לו גם יתרונות שאין בחלופות (שהרי כאמור זהו הביטוי המקובל ביותר). נרו יאיר • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ה • 08:53, 12 באפריל 2015 (IDT)

גם אני בעד. בורה בורה - שיחה 09:30, 12 באפריל 2015 (IDT)

בעד. עמירם פאל - שיחה 10:11, 12 באפריל 2015 (IDT)

בעד. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:35, 12 באפריל 2015 (IDT)

בעד ‏DGtal‏ - שיחה 11:02, 12 באפריל 2015 (IDT)

רוב הערך אכן מדבר בכללי על מצוות, בלשון רבים, כך שזה רעיון טוב. אבל כדאי לשנות גם את הפתיח ללשון רבים, שלא תשאר המחלוקת על המילים הראשונות של הערך. Arieha1995 - שיחה 13:13, 12 באפריל 2015 (IDT)

יש הגיון בהצעה כזו, וכך גם כתב הרמב"ם בהלכותיו, אך צריך איזה שהוא הסבר למה הערך מצווה יהיה ביחיד וזה ברבים מצוות עשה שהזמן גרמן, וסיבה שלא יודעים איך לכתוב בצורת היחיד היא סיבה חלשה למאוד.העורך היהודי • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

לא כל כך חלשה, אבל יש גם סיבה טובה יותר, שכבר הוזכרה בפירוש: זהו ביטוי מקובל הרבה יותר. על כל פנים, עושה רושם שהאפשרות הזאת כבר צברה יותר תומכים מאשר כל אחת משתי האפשרויות האחרות. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ה • 14:11, 12 באפריל 2015 (IDT)

לא, באלף זו הצורה המקובלת ביותר. לא אמרתי שאני מתנגד רק אמרתי שאני מבקש הסבר. העורך היהודי • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

ההסבר פשוט מאד, ההגדרה נכונה ואין סיבה להתווכח עליה. נת קייק - שיחה 14:22, 12 באפריל 2015 (IDT)

מה הגדרה? איזו הגדרה? צריך להסביר את ההבדל בין מצווה - ביחיד למצוות עשה שהזמן גרמן ברבים, חוץ מזה שלא שייך פה הטענה שאחת האפשרויות יותר שכיחה, זה כמו להגיד שהערך אריה יהיה בצורת הרבים אריות בגלל שהוא יותר שכיח, אנציקלופדיה(למעט מקרים בודדים) נכתבת בלשון יחיד. אולי משתמש:בן עדריאל שהציע את ההצעה יוכל להסביר. העורך היהודי • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים 14:28, 12 באפריל 2015 (IDT)

במילים "מצוות עשה שהזמן גרמן" יש משהו לא תקין לדעתך? אין לי מושג למה המילה 'מצוות' משמשת גם ברבים וגם ביחיד וגם לא מענין אותי. יש כאן ויכוח איך לכתוב גרמא או גרמה והוצע פיתרון מקורי לעקוף את הבעיה, אולי היה עדיף לכתוב אחרת אבל לאור זה שאין כאן הסכמה - זו הצעה מעולה. נת קייק - שיחה 14:34, 12 באפריל 2015 (IDT)

אני אחזור על דברי שוב: אין משהו לא תקין ב"מצוות עשה שהזמן גרמן", אבל זו צורת הרבים ויש לכתוב באנציקלופדיה בצורת יחיד כמו אריה ולא אריות.העורך היהודי • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

לך על קופים ולא קוף. נת קייק - שיחה 14:51, 12 באפריל 2015 (IDT)

שם זו משפחת הקופים, אני יכול להביא לך עשרות דוגמאות הפוכות חלון ולא חלונות, מחשב ולא מחשבים, מצווה ולא מצוות, עבירה ולא עבירות, חטא ולא חטאים, ברכה ולא ברכות, ספר ולא ספרים, אני חושב שזה מספיק בהחלט, אם לא אתה יכול לפתוח גם אנציקלופדיות אצלך בבית ולהיווכח בתופעה המדהימה הזו. העורך היהודי • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

כפי שאתה אמרת לגבי הקופים, גם פה (להבדיל..) מדובר על קבוצת מצוות בעלת מאפיינים משותפים. בן עדריאל • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ה 16:36, 12 באפריל 2015 (IDT)

עצם זה שעלתה הצעה נוספת באמצע ההצבעה אומר שההצבעה הוכנה בצורה לקויה וגרועה. יש לסגור את ההצבעה הזאת. כפתרון למחלוקת אני מציע לאמץ את גרסת הפשרה. ההצבעה הנוכחית בכל מקרה התפרקה לחלוטין. גילגמש • שיחה 18:09, 12 באפריל 2015 (IDT)

ההצבעה לא היתה לקויה בכלל, היא היתה טובה מאוד, אם היו לכם תלונות כנגד פתיחת ההצבעה היה לכם לעשות את זה לפני שהיא נפתחה, אין שום קשר בין זה שהוצעה הצעה אחרת לבין זה שההצעה הייתה טובה. בן עדריאל לדבריך יש להעביר גם את הערך מצווה למצוות, אני לא אמרתי שקופים זו קבוצה, קופים זו משפחה - משפחת הקופים, מצווה לעומת זאת צריכה להופיע בצורת היחיד. העורך היהודי • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים 22:07, 12 באפריל 2015 (IDT)

ההצבעה הייתה מושלמת, אבל הרוב נגדך ותצטרך להשלים עם זה. חבל יהיה להשחית עוד משאבים בעניין הזה. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ה • 00:58, 13 באפריל 2015 (IDT)

שוב אני חוזר, אני לא הייתי נגד ההצעה הזו, אני רק מבקש הסבר למה שערך זה יהיה בלשון רבים ולא בלשון יחיד כמו אנציקלופדיה נורמלית עד עכשיו לא קיבלתי שום הסבר כזה, ואף לא חצי הסבר, ותצטרכו להשלים עם זה. העורך היהודי • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

הערך עוסק במשותף לכל המצוות שהזמן גרמן ולכן יכול להיקרא "מצוות עשה שהזמן גרמן". בניגוד למצווה, שם הערך עוסק בהגדרת מושג, כאן הערך עוסק בעיקרו בהגדרת קריטריונים ותכונות משותפות לקבוצת מצוות. מקווה שהצלחתי להבהיר את כוונתי. בן עדריאל • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ה 20:38, 13 באפריל 2015 (IDT)

אתה אכן מנסה להבהיר את כוונתך, אך עדיין לא עשית זאת, הגדרת קריטריונים ותכונות משותפות לקבוצת מצוות אינה מצדיקה ערך ברבים, גם המצוות הן הגדרת קריטריונים ותכונות משותפות לקבוצת מעשים, וכן עבירות הגדרת קריטריונים ותכונות משותפות לקבוצת מעשים, וכך גם הערך על אריות הגדרת קריטריונים ותכונות משותפות לקבוצת בעלי חיים, אפשר לומר כך על כל דבר. העורך היהודי • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

דרך אגב חיפוש בפרויקט השו"ת מעלה 2573 תוצאות למצוות עשה שהזמן גרמא לעומת 86 בלבד של חיפוש "זמן גרמה", ולחיפוש "זמן גרמן" יש אף פחות מזה 73. העורך היהודי • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

הצבעה

רק משתמשים רשומים בעלי 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות דפי שיחה, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות) ו-30 ימים של פעילות הם בעלי זכות הצבעה. כמו כן, ההצבעה אסורה על עורך בתשלום.

אין לפתוח את ההצבעה עד אשר שני הצדדים יכתבו את טיעוניהם. בהתאם לוויקיפדיה:מלחמת עריכה אין להוסיף או לגרוע מאופציות ההצבעה שסוכמו על ידי הצדדים ללא הסכמתם, אלא אם כן הבורר אישר את השינוי.

אפשרות ראשונה

מצוות עשה שהזמן גרמא

1. נמקתי למעלה ובדף השיחה של הערך. העורך היהודי • שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
2. הבהרה - אני בעד לציין את הנוסח "גרמה" בהערת שוליים Uhbcrd451 - שיחה 12:13, 7 באפריל 2015 (IDT)
3. שמזן‡שיחה • ערכי בראבו • 16:56, 7 באפריל 2015 (IDT)
4. Arieha1995 - שיחה 14:58, 8 באפריל 2015 (IDT)
5. הכתיב גרמא התקבע ברמה כל כך מוחלטת בספרות הרבנית במאות האחרונות שהכתיב גרמה הוא אנכרוניסטי מחד ומודרני מידי מאידך. ‏DGtal‏ - שיחה 17:47, 8 באפריל 2015 (IDT)

   כתיב שהתקבע או טעות שהשתרשה: ראו: אבודרהם, ונציה שכ"ו, דף יא: - "...ושהזמן גרמה נשים פטורות... והטעם שנפטרו הנשים ממצות עשה שהזמן גרמה...". כך גם במזרחי על התורה, אמשטרדם תע"ח, דף רלא: ובכל מהדורות הראשונים ומדרשי ההלכה המוהדרים מדעית. אמנה כרוכל אם אדרש. ביקורת - שיחה 19:03, 8 באפריל 2015 (IDT)

   שמות ערכים מאז ומתמיד נדרשו לשמר את הכתיב המקובל, בעייתי ככל שיהיה. הכתיב המקובל בבעולם כיום הוא ללא צל של ספק גרמא. ‏DGtal‏ - שיחה 19:57, 8 באפריל 2015 (IDT)

   "ללא צל של ספק"?! האם קהתי, אלבק ואבן שושן אין בהם כדי לטעת לפחות "צל של ספק", אם לא ספק של ממש? דוד שי - שיחה 21:46, 8 באפריל 2015 (IDT)

   כן ללא צל של ספק, אם כל הכבוד לנסיון שלך בויקיפדיה יש פה אנשים שיש להם ניסיון גדול מזה בספרי הפוסקים, וכל מה שהבאתם לא מגיע לעשרה ספרים, אפשר כנגד זה להביא אלפי או רבבות מקומות אחרים שבהם הנוסח באל"ף. העורך היהודי • שיחה • י"ט בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

   ראיתי עשרות אלפי ספרים תורניים בחיי המקצועיים והפרטיים ואכן, אין לי צל צילו של ספק בשאלת מה הכתיב המקובל, וכיוון שזה הקריטריון העיקרי במתן שמות לערכים, גרמא גובר עשרת מונים. ‏DGtal‏ - שיחה 23:28, 8 באפריל 2015 (IDT)

   באמת זהו הנוסח המקובל כיום, אין טעם לפקפק בכך...Uhbcrd451 - שיחה 00:15, 9 באפריל 2015 (IDT)

   בהמשך לדבריי במורד דף זה, זה לא הנוסח המקובל כיום. בעשרות השנים האחרונות, מאז החלו לצאת מהדורות דווקניות של מדרשי ההלכה וספרות הראשונים, הטעות הזו הוסרה. זה שיש הרבה ספרים תורניים שמתעסקים בעיקר הדיון התלמודי-הלכתי ולא ב"טפל" (=גודל הגופן או אפילו טעויות כתיב שכיחות מאד) לא הופך את השימוש הזה לנכון. במקורות המדוייקים הכתיב הוא גרמה. ביקורת - שיחה 00:31, 9 באפריל 2015 (IDT)

6. למרות שייתכן שמבחינה דקדוקית "גרמה" נכון יותר, הכתיב "גרמא" מקובל ברמה כזו שאי אפשר לשנות מזה. בן עדריאל • שיחה • כ' בניסן ה'תשע"ה 18:08, 8 באפריל 2015 (IDT)
7. בורה בורה - שיחה 14:30, 9 באפריל 2015 (IDT)
8. בעד השינוי המוצע בתנאי שיהיה הפניה מהשם הישן ושבערך יודגש שהמושג אינו מדויק. נת קייק - שיחה 14:57, 9 באפריל 2015 (IDT)
9. מה לא ברור? Tshuva - שיחה 16:29, 12 באפריל 2015 (IDT)

אפשרות שנייה

1. דוד שי - שיחה 05:53, 7 באפריל 2015 (IDT)
2. כאמור לעיל, המשפט השלם הוא עברי, וגם צורת הריבוי "גרמן" יותר מסתדרת עם הכתיב הנוכחי. ביקורת - שיחה 15:11, 7 באפריל 2015 (IDT)

   אין זה משנה מה שאר המשפט, יש כאן מושג שבכל הפוסקים (מלבד המשנה) הוא מצוין באל"ף, וע"כ יש לציינו באל"ף כמו הערך גרמא בשבת, הנוסח גרמן מסתדר עם הגרסא באל"ף. העורך היהודי • שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

   התרגום לעברית של "מצוַות עשה שהזמן גרמא" הוא: "מצות עשה שהזמן גורם". בשונה מ"מצוות עשה שהזמן גרמה" = "מצוות עשה שהזמן גרם אותה". ולכן מאחר שבצורת הריבוי מרבים "מצווֹת עשה שהזמן גרמן" = גרם אותן. ולא "מצווֹת עשה שהזמן גרמא" = שהזמן גורם. אני מסיק שגם צורת הריבוי לוקחת בחשבון את המשמעות שמוצגת כעת. ביקורת - שיחה 17:25, 7 באפריל 2015 (IDT)

   לא נכון, ראה מילון ארמי-עברי שם הוא מתרגם את המילה גרמא לגרמה (במפיק ה"א) כלומר גרם אותה. העורך היהודי • שיחה • י"ט בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים ּ

   מילון ארמי-עברי אינו מילון מדעי והוא לא מתיימר לתרגם מילולית, הוא רק מסביר שכשמשתמשים במילה גרמא מתכוונים לגרם אותה. גרמא בנזיקין הוא גם מתרגם במפיק ה"א? בקיצור, זו טעות מצערת שכבר נידונה אצל המדקדקים וכל מהדירי מדרשי ההלכה והמשנה המקצועיים, גם מתוך בית המדרש, תיקנו בעשרות השנים האחרונות לגרמה. לכן לפי דעתי לא רלוונטיים לדיון כל הגירסאות הישנות שלא הקפידו בכגון דא. ביקורת - שיחה 00:28, 9 באפריל 2015 (IDT)

   הוא מתרגם גרמא גם בגרמה, וגם בגרמהּ (שתי משמעויות), גם פוסקי זמנינו כתבו באל"ף. העורך היהודי • שיחה • כ' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

3. גילגמש • שיחה 17:29, 7 באפריל 2015 (IDT)
4. ולו משום שזה צורם לעין. עמירם פאל - שיחה 21:18, 7 באפריל 2015 (IDT)
5. גיא - פתרון למחיקה 12:10, 8 באפריל 2015 (IDT)
6. Ben tetuan - שיחה 14:39, 9 באפריל 2015 (IDT)
7. --ד.אלון - שיחה 10:36, 12 באפריל 2015 (IDT)
8. מנימוקי ביקורת ודוד שי, ולפי המהדורות המדוייקות. על ההסתמכות על איות המונח באיזו התייחסות צדדית בערך 'אשה' באנציקלופדיה העברית שנכתב לפני איזה 60 שנה אומר - נו באמת. גם באנציקלופדיה התלמודית עוד אין ערך כזה (לפחות לא בפרוייקט השו"ת המקוון). לולא ההצבעה הייתה נפתחת בפסח אולי הייתי בודק קצת יותר לעומק. אגב, לרוב הביטוי נכתב בצורת הרבים או בראשי התיבות "מעשהז"ג". בברכה, גנדלף- 04:47, 13/04/15

   אשיב על ראשון ראשון:המהדורות המדויקות הם רק למשנה, אם אתה רוצה מקורות תורניים הרי שברוב המקורות התורניים כתוב באל"ף, לגבי האנציקלופדיה העברית אין זה משנה מתי היא נכתבה, המשניות שהבאתם נכתבו לפני 2000 שנה! באנציקלופדיה התלמודית אין ערך כזה עדיין אבל כשמזכירים אותו בשאר הערכים הוא מופיע באל"ף,עכשיו אין זה פסח, לגבי מה שטענת בעניין צורת הרבים - אין זה נכון ברוב המקורות מופיע בצורת היחיד או בר"ת. העורך היהודי • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

9. אופק כחול - ביבר הזכוכית 23:44, 13 באפריל 2015 (IDT)

ההצבעה הסתיימה בתיקו 9:9 דוד שי - שיחה 19:18, 14 באפריל 2015 (IDT)

כלומר? אפשר להעביר לפי ההסכמה הגורפת לפשרה? עמירם פאל - שיחה 18:21, 15 באפריל 2015 (IDT)

ראה בדף השיחה, לכאורה כןUhbcrd451 - שיחה 18:46, 15 באפריל 2015 (IDT)