ויקיפדיה

זכויות להט"ב באוקראינה

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באוקראינה מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שאינם נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים. פעילות הומוסקסואלית חוקית במדינה מאז 1991, אך משקי בית בראשות זוגות חד מיניים אינם זכאים לאותן הכרות משפטיות הזמינות לזוגות הטרוסקסואלים.

זכויות להט"ב באוקראינה אוקראינהאוקראינה
אוקראינה (ירוק), חצי האי קרים (תחת שליטה רוסית דה פקטו), הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק (תחת שליטת בדלנים פרו-רוסים באזור דונבאס) (ירוק בהיר)
אוקראינה (ירוק), חצי האי קרים (תחת שליטה רוסית דה פקטו), הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק (תחת שליטת בדלנים פרו-רוסים באזור דונבאס) (ירוק בהיר)
מעמד בחוק חוקי מאז 1991
טרנסג'נדריות ישנה הכרה בשינוי מגדר מאז 1992
שירות צבאי לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת
הגנה מפני אפליה ישנו איסור בחוק על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בתעסוקה מאז 2015
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית אין הכרה בזוגיות חד מינית, בעוד ישנה מגבלה בחוקת המדינה המכירה בנישואים הטרוסקסואלים בלבד
אימוץ אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים, רווקים רשאים לאמץ ללא קשר לנטייה מינית
הצבעה על הצהרת האו"ם בעד

מאז התפרקות ברית המועצות וקבלת עצמאותה של אוקראינה ב-1991, קהילת הלהט"ב האוקראינית הפכה בהדרגה לגלויה יותר ומאורגנת יותר מבחינה חברתית, פוליטית ומשפטית בעוד החלה לארגן אירועי תמיכה שנתיים בזכויות להט"ב בקייב, אודסה, חרקוב וקריבי ריה אם כי אירועים אלו נפגעו מדי פעם בהתקפות אלימות של קבוצות לאומניות. רוב האוקראינים שותפים לכנסייה האורתודוקסית המזרחית, לה השפעה משמעותית על תפיסת החברה כלפי חברי קהילת הלהט"ב בעוד הכנסייה התנגדה לחקיקת זכויות להט"ב, ולעיתים קרובות בשם "מאבק בחוסר המוסריות" אף עודדה התקפות אלימות נגד חבריה. כתוצאה מכך, חברי הקהילה נאלצים לעיתים לחוות צורך לשקר לגבי נטייתם המינית או זהותם המגדרית כדי להימנע מלהיות יעד לאפליה או הטרדה אלימה.

במחקר אירופאי משנת 2010, 28% מהאוקראינים שנשאלו האמינו כי חברי קהילת הלהט"ב "צריכים לחיות בחופשיות איך שהם רוצים".[1] סקר משנת 2017 מצא כי 56% מהאוקראינים האמינו שהומוסקסואלים וביסקסואלים "צריכים ליהנות משוויון זכויות" לצד 60% עבור טרנסג'נדרים, מה שסימן שינוי משמעותי בדעת הקהל בהתאם למגמות ברחבי העולם. בשנת 2015, הפרלמנט האוקראיני העביר חוק נגד אפליה בתעסוקה המכסה נטייה מינית וזהות מגדרית, ובשנת 2016, פקידים אוקראינים הרחיבו את תהליך ההתאמה המגדרית עבור טרנסג'נדרים והחלו לאפשר לגברים הומוסקסואלים וביסקסואלים לתרום דם. רצונה של אוקראינה להצטרף לאיחוד האירופי השפיע מאוד על מגמת גישתה החיובית לזכויות להט"ב בעשור האחרון. האיגוד הבינלאומי ללסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנס ואינטרסקס דירג את אוקראינה בשנת 2020 במקום ה-36 מתוך 49 מדינות אירופיות מבחינת מעמד חקיקת זכויות להט"ב, בדומה לחברות האיחוד האירופי ליטא ורומניה.[2]

מעמד בחוק עריכה

 עמוד ראשי
 ראו גם – זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר

במסגרת ברית המועצות, הקוד הפלילי אסר על פעילות הומוסקסואלית עם עונש מאסר של כ-5 שנים. עם זאת, יחסים הומוסקסואלים בין נשים מעולם לא היו בלתי חוקיים באוקראינה אם כי לסביות היו עלולות להישלח למוסדות לחולי נפש אם התגלתה נטייתן החד מינית, בעוד שיחסים בין גברים הועמדו לדין לעיתים תכופות. מילים כמו הומוסקסואליות או גיי לא היו נוכחות בשום קוד סובייטי ומערכת המשפט הסובייטית השתמשה במונח "סדום" בעת העמדות לדין בנושא.

בארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות (ק.ג.ב.) הוקמה מחלקה מיוחדת למאבק בהומוסקסואליות. השירותים החשאיים השתמשו בסחיטה כדי לגייס סוכנים מקהילת הלהט"ב. קיומה מנעה את האפשרות של הופעת ארגון להט"ב כלשהו, או מדיה מודפסת שתוכננה במיוחד עבור חבריה.

בשנת 1991 תוקן החוק אשר הכליל בתוכנו אי-הפללת הומוסקסואליות עבור "הגנה טובה יותר על הזכות לפרטיות".

הכרה במערכות יחסים חד מיניות עריכה

 
חברי ארגון זכויות הלהט"ב האוקראיני, "Tochka Opory" בשנת 2009

אוקראינה אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור).[3]

לצד אי הכרתה של אוקראינה במערכות יחסים הומוסקסואליות, ישנה הגבלה בחוקת המדינה בסעיף 51 המגדיר נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בין גבר לאישה בלבד.[4][5]

ב-23 בנובמבר 2015 אישרה הממשלה תוכנית פעולה ליישום האסטרטגיה הלאומית לזכויות אדם עד שנת 2020, הכוללת את ההבטחה לנסח הצעת חוק ליצירת שותפויות אזרחיות רשומות לזוגות חד-מיניים והטרוסקסואלים בשנת 2017 בין היתר. עם זאת, בתחילת 2018, משרד המשפטים מסר כי "לא ניתן ליישם את הפיתוח וההגשה לממשלה של הצעת חוק להתרה של שותפות אזרחית רשומה באוקראינה עקב "פניות של מועצות אזוריות, כנסיות וארגונים דתיים אחרים".[3]

ביוני 2018 אישר משרד המשפטים כי נכון להיום, "אין עילה חוקית" להכרה בנישואים חד מיניים ושותפויות אזרחיות באוקראינה.[6]

הורות ואימוץ עריכה

רווקים שהם אזרחי אוקראינה ללא קשר לנטייתם מינית רשאים לאמץ, אך זוגות חד מיניים נאסרים במפורש לאימוץ על פי סעיף 211 לקוד המשפחה של אוקראינה. בנוסף, המאמץ חייב להיות מבוגר לפחות ב-15 שנים מהילד המאומץ, או מבוגר ב-18 שנים אם הוא מאמץ מבוגר. החוק גם מזכיר שאנשים "שהאינטרסים שלהם מתנגשים עם האינטרסים של הילד" עשויים שלא להיות מאמצים, אך לא ידוע אם הוראה זו הוחלה אי פעם על מאמצים הומוסקסואלים.

הגבלות נוספות מוטלות על מאמצים זרים, בעוד רק זוגות שנישאו בנישואים הטרוסקסואלים רשומים רשאים לאמץ ילדים מאוקראינה.[7]

עם זאת, לזוגות לסביות ניתנת גישה רחבה יותר להורות מאשר לגברים הומוסקסואלים, שכן טיפולי הפריה חוץ גופית וטיפולי הזרעה מלאכותית מוכרים.[2]

הגנה מפני אפליה עריכה

 
מחאת להט"ב עבור שוויון תעסוקתי מול הפרלמנט האוקראיני בבירה קייב, 2015

לאחר שלא הצליח להשיג מספיק קולות ב-5 וב-9 בנובמבר 2015, הפרלמנט האוקראיני אישר תיקון לקוד העבודה (אוקראינית: Кодекс законів про працю) האוסר על אפליה על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית בתעסוקה ב-12 בנובמבר 2015.[8][9] חוק דומה (אשר היה מונע ממעסיקים לדחות עובדים על סמך נטייתם המינית) נדחה ללא הגבלת זמן ב-14 במאי 2013.[10] החוק שהתקבל ב-12 בנובמבר 2015 הייתה דרישה של האיחוד האירופי מאוקראינה עבור התקדמות בבקשתה לנסיעות ללא אשרה לאזור שנגן.[11][12]

קיים חוק לאומי נגד פשעי שנאה שיכול להתפרש ככולל נטייה מינית וזהות מגדרית, אך תוכנו לא הוחלט על ידי בתי המשפט.[13]

בנובמבר 2016, אף על פי שהמדינה חתמה על האמנה, הפרלמנט האוקראיני סירב לתמוך באמנת איסטנבול, אמנה מאת מועצת אירופה נגד אלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, מכיוון שההתייחסויות שלה לנטייה מינית ומגדר הפרו את מה שמחוקקים אוקראינים שמרנים טענו כי הם "ערכי יסוד נוצריים".[14] עם זאת, הנשיא ה-6, וולדימיר זלנסקי, קרא להצטרפות לאמנה.[15]

זהות מגדרית עריכה

בעוד טרנסקסואליות מסווגת כהפרעה פסיכיאטרית,[16] ניתוח להתאמה מגדרית הוא חוקי באוקראינה מאז שנת 1992, אך מותר רק מגיל 25.[17] בשנת 2011 תוקן הקוד האזרחי האוקראיני אשר התיר לטרנסג'נדרים שעברו ניתוח לשנות את שמם כדי לשקף טוב יותר את זהותם המגדרית. בשנת 2014, דווח כי 7 אזרחים עברו ניתוח להתאמה מגדרית ו-5 קיבלו תיעוד זהות חדש.[18]

מאז דצמבר 2016, מסמכי זהות חדשים מונפקים לפני ביצוע ניתוח להתאמה מגדרית, זאת בעקבות פסיקה באוגוסט 2016, שהורתה על שינויים שביקשו שני טרנסג'נדרים בסעיפי זהותם בדרכוניהם ובכל שאר מסמכיהם מבלי לחייב אותם לעבור ניתוח לשם כך.[19] בעבר, כל הפונים נזקקו לאישור מוועדה מיוחדת של משרד הבריאות והיו צריכים לשהות 30 יום בבית חולים פסיכיאטרי בעודם מוצבים באותן מחלקות עם חולי נפש והיו צריכים להיות מאובחנים כחולים ב-"טרנסקסואליות" לשם כך.[16]

שירות צבאי עריכה

שירות צבאי לגברים הוא חובה באוקראינה. על פי החוק, הומוסקסואליות אינה סיבה לפטור משירות בכוחות המזוינים של אוקראינה. עם זאת, צעירים הומוסקסואלים רבים מנסים להימנע מזימון לשירות צבאי עקב חששם מהתמודדות עם יחס מפלה וקשיים נוספים.

בשנת 2018, ויקטור פיליפנקו, אשר שירת באזור דונבאס במשך שנתיים במהלך מלחמת רוסיה-אוקראינה, הפך לחייל האוקראיני הראשון אשר "יצא מהארון" בפומבי.[20] בשנת 2019, מספר חיילים הומוסקסואלים בצבא אוקראינה השתתפו בתערוכת צילומים תחת הכותרת "אנחנו כאן".[21] בשנת 2021 ניסה פיליפנקו לארגן יחידה מיוחדת בצבא האוקראיני עבור חיילי להט"ב.[20] ביולי 2021 הצהיר פיליפנקו כי היו כ-16 חיילים הומוסקסואלים וחיילות לסביות אשר הוגדרו כפתוחות כלפי נטייתן המינית אשר שירתו בצבא האוקראיני.[22]

תרומת דם עריכה

באפריל 2016, משרד הבריאות האוקראיני חוקק תקנות חדשות המסדירות תרומת דם, המאפשרות לגברים הומוסקסואלים וביסקסואלים לתרום דם.[23] בעבר, משרד הבריאות ציין "הומוסקסואליות" כהתנהגות מסוכנת אשר מנעה מתורמים לתרום דם.[24]

חברה עריכה

נטיות חד מיניות של לסביות, הומואים, ביסקסואלים וזוהיות מגדריות של טרנסג'נדרים נותרו לעיתים לנושאי טאבו באוקראינה. רוב האוקראינים המזוהים עם הכנסייה האורתודוקסית או הקתולית נוטים לראות בהומוסקסואליות ובתפקידים מגדריים לא מסורתיים כסימנים ל-"אי-מוסריות" בעוד לפני ציון מצעד הגאווה של קייב ב-25 במאי 2013, ראש הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית, הפטריארך פילארט, הצהיר שאנשים התומכים בזכויות להט"ב "יקוללו" והארכיבישוף סוויאטוסלב שבצ'וק מהכנסייה היוונית-קתולית גינה הומוסקסואליות כ-"חטא השווה להריגה".[25]

 
משתתפי הכנס הלאומי "IV" מאת תנועות להט"ב אוקראיניות נגד הומופוביה בשנת 2011

בתקופת ברית המועצות, יחסים שאינם הוגדרו כהטרוסקסואלים תויגו כ-"לא נורמליים" בעוד שרידים הקיימים מדפוס המחשבה הסובייטי באוכלוסייה מבוגרת בפרט רואים בנושאי נטיות מיניות וזהויות מגדר כטאבו ואף מכחישים את קיומם.[26]

בשנת 2011 היו דיווחים תכופים על הטרדות ואלימות שהופנתה כלפי להט"ב באוקראינה,[27] בעודם דיווחו כי חשים צורך לשקר לגבי נטייתם המינית או זהותם המגדרית כדי להימנע מלהיות יעד לאפליה או הטרדה אלימה במיוחד אם הם מוגדרים כאנשי ציבור המרגישים שהקריירה שלהם כפוליטיקאי או סלבריטאי תיפגע אם תתגלה זהותם.[27] זכויות להט"ב אשר נתמכו על ידי ידוענים אוקראינים במשך השנים כוללים את: זלטה אוגנביץ', יקטרינה אוסאצ'איה, מקס ברסקיך, אלן באדויב, אוליה פוליאקובה, ג'מאלה, טייאנה, נסטיה קמנסקיך, לונה, פיאנובוי, סרגיי בבקין, קזקה, אולגה סוקולוסקיה, ירינה ביליקבה, ינינה סוקולובה, מארוב, נאנגלי, מישל אנדרדה, מלובין, כריסטינה סולובי, ולדימיר דנטס, איבן דורן ואחרים.[28][29][30][31][32]

 
"Friendly Doctor" היא רשת אוקראינית של מרפאות בריאות ידידותיות כלפי להט"ב שהוקמה בשנת 2014

בעוד שהעמדות הציבוריות הרווחות לעיתים אינן סובלניות, קהילת הלהט"ב האוקראינית הפכה בהדרגה גלויה יותר ומאורגנת יותר מבחינה פוליטית מאז 1991. סוגיית זכויות הלהט"ב באוקראינה נדונה בפומבי באופן רחב יותר, בעיקר כתוצאה ממעשים אלימים של לאומנים שמרנים חברתית המסווגים כל תיאור חיובי של הזכרת נושאי להט"ב כ-"פורנוגרפיה".[33]

אחת התנועה המרכזיות המתנגדות לזכויות להט"ב באוקראינה היא תנועת "Ex-gay movement" (הומואים לשעבר) המאמינה שניתן "לרפא" נטיות מיניות לסביות, הומואים וביסקסואליות לצד זהויות טרנסג'נדריות באמצעות תוכניות של טיפולי המרה או אמונות דתיות. הגדולה מבין הקבוצות הללו באוקראינה היא "Love Against Homosexuality" (אהבה נגד הומוסקסואליות) המאמינה כי חברי הקהילה הם "סוטים מיניים שחובה לרפאם".

חברי הקהילה דיווחו על עלייה בהתקפות ברפובליקה העממית של דונצק הדורשת עצמאות מהמדינה במזרח אוקראינה.[34] ב-8 ביוני 2014, 10 אנשים חמושים תקפו את מועדון הלהט"ב בבילון בעיר דונצק בעודם ירו מחסניות ריקות לאוויר לשם הפחדה והכריזו כי "לא יהיו בעיר מועדוני הומואים" ולאחר מכן שדדו את המבקרים.[35] מאוחר יותר נודע כי עדי ראייה הצהירו כי 20 איש נכנסו בכוח למועדון, וגנבו תכשיטים וחפצי ערך אחרים בעוד מספר אנשים נפצעו.[36] ביולי 2015, דובר משרד המידע של הרפובליקה הבדלנית הצהיר באומרו כי "אין הומואים בדונצק, מכיוון שכולם נסעו לקייב".[37] באותה שנה, סגן השר לעניינים פוליטיים ברחבי הרפובליקה הצהיר באומרו כי "תרבות של הומוסקסואליות מתפשטת... זו הסיבה שאנחנו חייבים להרוג כל מי שמעורב בה". מתנדבים רבים שקלטו פליטים משטחים הנשלטים על ידי הרפובליקה העממית סירבו לארח פליטים המוגדרים כחלק מקהילת הלהט"ב האוקראינית.[38]

חופש ביטוי וצנזורה עריכה

בשנת 1999, נשיא אוקראינה לשעבר, ליאוניד קרבצ'וק, הצהיר באומרו כי "ישנם נושאים חשובים יותר לדון בפרלמנט מאשר זכויות להט"ב" והוסיף כי "הומוסקסואליות נגרמת על ידי מחלת נפש או השפעה משחיתה של סרטים זרים". בשנת 2007, מנהיג הוועדה הפרלמנטרית לזכויות אדם כינה גברים הומוסקסואלים כ-"סוטים שיש לעצור אותם" בעוד חבר הפרלמנט הקומוניסטי ליאוניד גראץ' ציין כי הומוסקסואליות ולסביות הן "רשעות שעל המדינה להפסיק".[39]

 
חברת הפרלמנט סביטלנה זלישוק ופעילי זכויות הלהט"ב מוסטפא ניים ובוגדן גלובה מניפים את הכרזה תחת הכיתוב "שוויון עבור כולם" בפרלמנט האוקראיני בשנת 2015

טיוטת חוק שתוביל להרשעות פליליות לדיבור על הומוסקסואליות "בציבור ובתקשורת וכן לייבא, להפיץ ולשדר מוצרי וידאו, צילום ואודיו המעודדים הומוסקסואליות" עם עונשים של עד חמש שנות מאסר וקנסות בגין עד 5,000 הריבנה אוקראינית (616 דולר אמריקאי) הועברה בקריאה ראשונה בפרלמנט האוקראיני ב-2 באוקטובר 2012.[40] על פי דיווחים, כ-20 מפגינים המייצגים ארגונים קהילתיים שונים הפגינו מחוץ לבניין הפרלמנט נגד ההצבעה במהלך קיומה. ב-4 באוקטובר 2012, נקבעה הצבעה שנייה באופן טנטטיבי ל-16 באוקטובר.[41] הצעת החוק גונתה בחריפות על ידי ארגוני זכויות אדם בהם אמנסטי אינטרנשיונל, האיחוד האירופי והאו"ם לצד מחאות מאת קהילת הלהט"ב האוקראינית. ועדת ונציה קבעה ביוני 2013 כי הצעת החוק "אינה תואמת את האמנה האירופית לזכויות אדם וסטנדרטים בינלאומיים לזכויות אדם". בינואר 2015 הוסרה ההצעה מסדר היום.[42][43]

לאחר הסרתה, החלה עצומה על ידי קבוצות דתיות נגד הומוסקסואלים שקראו "לנקוט בצעדים כדי לעצור תעמולות הומוסקסואליות ולהגן על ערכי המשפחה המסורתיים". במרץ 2018, נציב תלונות הציבור באוקראינה נגד אפליה הסיר את העתירה ממדור העתירות האלקטרוניות. עד אז, העצומה קיבלה כ-23,000 חתימות ותמיכה מארגונים דתיים. נציב תלונות הציבור תיאר את העתירה כ-"אנטי-חופשית" וחסם את גישתה בשל "תוכנה המכילה קריאות להגבלת זכויות אדם".[44]

תנאי מחיה עריכה

מצעדי גאווה ומחאות עריכה

בספטמבר 2003 נערך בבירת אוקראינה, קייב, מצעד הגאווה הציבורי הראשון.[45] במאי 2008 נמנעו קבוצות להט"ב אוקראיניות לציין את היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה לאחר התערבות של הרגע האחרון מצד הרשויות שהודיעו למארגנים כי בשל סבירות של התנגדות יהיה על האירועים להיבטל.[46] במאי 2012, בוטל מצעד הגאווה של קייב על ידי משתתפיו משום שחששו לשלומם.[47][48] ב-23 במאי 2013, בית משפט מקומי סיפק עתירה של רשויות העיר בקייב לאסור על קיום אירועים, פרט לאלה שתוכננה לחגיגת יום קייב (בחלק המרכזי של העיר). בכך, אסר דה פקטו על מצעד הגאווה בקייב שתוכנן ל-25 במאי.[49] אירוע הגאווה שונה אז ל-"אירוע פרטי מחוץ לחלק המרכזי של קייב" אשר ביום זה התכנסו כ-50 איש וצעדו לאורך פארק פושקין ותחנת המטרו שוליאבסקה בהגנת 1,500 שוטרים. 13 מתוך כ-100 מפגינים הומופובים נעצרו ולא התרחשה אלימות פיזית.[50][51][52] לאחר כשעה פונו המפגינים שהשתתפו במצעד מהאזור. בניסיון להימנע מהתקפות נקמה, החליפו הצועדים את בגדיהם ואמצעי תחבורה מספר פעמים. צעדה שאורגנה על ידי פעילי זכויות להט"ב התקיימה במרכז קייב ב-11 בינואר 2014 בין מחאות היברומאידאן.[53] מצעד הגאווה בעיר בוטל שוב ב-5 ביולי 2014 לאחר שהמשטרה לא הצליחה להבטיח את הגנתו.[54] במקומו, התקיימה צעדה קטנה מספר קילומטרים מחוץ לעיר.[55]

 
מצעד הגאווה בבירה קייב אשר משך מעל 8,000 מפגינים בשיאו בשנת 2019
 
פעילי זכויות להט"ב אוקראינים במהלך מצעד הגאווה באמסטרדם, הולנד, 2013

ב-7 ביולי 2014 ביקש ראש עיריית קייב ויטלי קליצ'קו לבטל את מצעד הגאווה בטענה כי, "אני חושב שכרגע, כאשר מתקיימות פעולות קרב ואנשים רבים מתים, קיום אירועי בידור אינם תואמים את המצב הקיים. ואני קורא לכל המשתתפים לא לעשות זאת. אני חושב שזה לא בסדר בין הנסיבות הללו".[55] "פעולות הקרב" אליו התייחס קליצ'קו הייתה המתקפה הממשלתית שלאחר הפסקת האש של המלחמה בדונבאס.[56] ב-6 ביוני 2015 נערך מצעד הגאווה הרשמי השני של העיר מאז 2003.[57] מספר ההגנה המשטרתית עלה בקרב משתתפיו. במהלכו, נפצעו חמישה שוטרים בהתכתשות לאחר שאזרחים לא מזוהים תקפו את העצרת עם פצצות עשן ואבנים. בסיומו שוטר אושפז בטיפול נמרץ ונעצרו כ-25 פעילים הומופובים.[58] חברי הפרלמנט האוקראיני סוויטלנה זלישצ'וק וסרגי לשצ'נקו השתתפו במצעד יחד עם שגריר שוודיה באוקראינה, אנדראס פון בקרת, ודיפלומטים מערביים נוספים.[59] ב-4 ביוני 2015, ראש עיריית קייב קליצ'קו ביקש שוב לבטל את המצעד בציון "סכנת פרובוקציות".[60] מנגד, נשיא אוקראינה פטרו פורושנקו הצהיר ב-5 ביוני 2015 כי "אין סיבה למנוע את קיומו".[61]

ב-12 ביוני 2016 נערך בקייב מצעד הגאווה השלישי של אוקראינה, שכונה "מצעד השוויון", ללא תקריות.[62] המצעד כלל כ-1,500 איש ונשמר על ידי יותר מ-5,500 שוטרים ו-1,200 אנשי המשמר הלאומי.[63] כ-57 מפגינים עוכבו בשל התנהגות תוקפנית כלפי הצועדים.[64] ב-18 ביוני 2017 נערך בעיר מצעד הגאווה הרביעי, שכונה שוב כמצעד השוויון, ללא תקריות משמעותיות עם 6 אזרחים שעוכבו בגין ניסיון להפר את אבטחתו. ב-17 ביוני 2018 נערך מצעד הגאווה החמישי של קייב במרכז העיר.[65] מספר המשתתפים עלה כפול מקיומו הקודם וכלל כ-5,000 איש. כ-57 מפגינים הומופובים עוכבו במטרה להפר את קיומו.[66] ביוני 2019 צעדו במהלכו מעל 8,000 איש ביניהם פוליטיקאים ודיפלומטים זרים. המצעד היה לגדול ביותר באוקראינה מאז היווסדותו בעיר בשנת 2003, והוגדר כשליו וללא הפרעות.[67] הנשיא וולודימיר ז'לנסקי, שנכנס לתפקידו במאי 2019, דחק במשטרה למנוע אלימות כלפי קיומו ולהגן על שלומם של המשתתפים.[68] ב-22 במאי 2021 התקיימה בקייב צעדת הטרנסג'נדרים הראשונה במזרח אירופה עם כ-150 מפגינים שהיו מוגנים על ידי 400 שוטרים. במהלכה התקיימה הפגנה נגדית ומספר מפגינים ניסו לתקוף את הצועדים אך המשטרה מנעה זאת במהירות.[69] מצעד הגאווה השישי בעיר התקיים ב-19 בספטמבר 2021 עם כ-7,000 משתתפים בהם שגריר שוודיה, טוביאס טיברג, חברת הפרלמנט ממפלגת "Voice" איננה סובסון וסגנית מועצת העיר קייב ממפלגת השלטון, משרת העם, יעבניה קולבה.[70] כמה מאות מפגינים הומופובים קיימו עצרת התנגדות לצד קיום המצעד אם כי לא התקיימו עימותים בין הצדדים.[71]

ב-13 באוגוסט 2016 נערכה באודסה "צעדת שוויון" עם השתתפות של כ-50 מפגינים ונשמרה על ידי 700 שוטרים. 20 אזרחים, שניסו לפרוץ לאירוע, עוכבו.[72] באוגוסט 2019 מספר המשתתפים בצעדת השוויון בעיר גדל משמעותית וכלל כ-300 מפגינים. במהלכו השתתפו מספר נציגים דיפלומטים בהם אורחים מקנדה, גרמניה, ארצות הברית ומדינות נוספות.[73] בסיומו דווח על מספר עימותים מינורים. הצועדים הוגנו על ידי 500 שוטרים שעצרו שלושה אזרחים בשל חוליגניזם.[74] ב-30 באוגוסט 2020, צעדת השוויון בעיר הסתיימה בעימות בין הצועדים לבין מתנגדים הומופובים אשר כ-16 מהם עוכבו ושני שוטרים נפצעו. ב-29 באוגוסט 2021 פרצו עימותים אלימים בין המשטרה לבין ארגון הימין הלאומני "מסורת ומסדר" במהלך קיום מצעד השוויון בעיר. במהלכם, כ-29 שוטרים נפצעו, בעיקר כתוצאה מתרסיס פלפל, ו-51 מפגינים מטעם הארגון נעצרו.[75]

במאי 2017 ארגנו פעילי להט"ב עצרת בעיר חרקוב. כ-30 תושבים תקפו את המשתתפים ואת השוטרים ופצעו שניים מתוכם.[76] בספטמבר 2019, כ-2,000 איש השתתפו במצעד הגאווה הראשון של העיר.[77] קיומו נמשך אף על פי שראש העיר הנדי קרנס איים להגיש תביעה משפטית נגד המארגנים. בסיומו, עימותים בין המשטרה לבין צעדת נגד הובילה לטיפול רפואי של שני סוכני משטרה בגין פציעות הקשורות לריסוס גז פלפל. עצרת "AutoPride" התקיימה בעיר ב-13 בספטמבר 2020 ללא תקריות.[78] ב-12 בספטמבר 2021 התקיימה בחרקוב צעדת שוויון שנוסדה על ידי ארגון "KharkivPride" בה השתתפו כ-3,000 איש.[79]

 
מצעד הגאווה הראשון בעיר חרקוב בשנת 2019

ב-20 בספטמבר 2020 נערך בזפוריז'יה מצעד גאווה ראשון בכיכר הפסטיבל בעיר. אף על פי שמשתתפיו הוטרדו על ידי מפגיני נגד הומופובים, לא דווח על נפגעים.[80]

אלימות עריכה

חברי קהילת הלהט"ב באוקראינה נרדפים באופן פעיל באזורים שבשליטת הבדלנים הפרו-רוסים בדונבאס.[81] ב-22 ביוני 2012, אדם פנה לפעיל הלהט"ב טאראס קרסיצ'יוק ושאל אותו "אתה מתרומם?" (כינוי גנאי להומוסקסואלים) ולאחר מכן בעט בו בראשו ולסתו. הארגון הבינלאומי לזכויות אדם "Human Rights Watch" גינה בחריפות את האירוע והצהיר כי על הרשויות להתייחס לאירוע זה כאל פשע שנאה.[82]

מומחה מהארגון אמנסטי אינטרנשיונל במטה אוקראינה הצהיר בשנת 2013 באומרו כי "אנשים הוכו ובמקרה אחד נרצחו בגלל הנטייה המינית האמיתית או הנתפסת שלהם או זהותם המגדרית. רוב הפשעים הללו לא נחקרו כראוי ולא נענשו".[83]

ב-6 ביולי 2014, קבוצה של 15–20 נאו-נאצים יצאה למתקפה נגד מועדון הלהט"ב "פומדה" בקייב. התוקפים לבשו הסוואה ומסכות סקי וזרקו רימון עשן וחזיזים אל המועדון.[84] ב-29 באוקטובר אותה שנה, בית הקולנוע הוותיק ביותר בקייב, ז'ובטן, עלה באש כאשר נזרק לתוכו רימון עשן במהלך הקרנת סרט הלהט"ב הצרפתי, Summer Nights, שהוצג במסגרת פסטיבל מולודיסט. לא דווח על נפגעים.[85][86] המשטרה עצרה שני חשודים, אחד מהם אמר כי הכוונה לא הייתה לשרוף את הבניין, אלא "להפגין נגד הקרנת סרטים הכוללים את אנשי קהילת הלהט"ב".[87]

אולכסנדר זינצ'נקו, נציג ארגון הלהט"ב האוקראיני "Our World", הצהיר ב-3 ביוני 2015 כי בוצעו 40 פשעי שנאה נגד אזרחי להט"ב אוקראינים בשנת 2014 וכי 10 פשעים מסוג זה כבר התרחשו בשנת 2015.[88]

טבלת סיכום עריכה

פעילות הומוסקסואלית חוקית   (מאז 1991)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים   (מאז 1991)
חוקים נגד אפליה בתעסוקה   (מאז 2015)
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים  
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה)  
נישואים חד מיניים   (איסור חוקתי המכיר בנישואים הטרוסקסואלים בלבד)
הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור)   (מוצע)
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים  
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים  
אימוץ על ידי יחידים ללא קשר לנטייה מינית  
לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא  
זכות לשינוי מגדר בחוק   (מאז 1992)
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות  
טיפולי המרה אסורים בחוק  
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים (לא חוקי עבור זוגות הטרוסקסואלים גם כן)
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם   (מאז 2016)

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא זכויות להט"ב באוקראינה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Michael Lipka, Eastern and Western Europe divided over gay marriage, homosexuality, Pew Research Center (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ 1 2 Rainbow Europe, rainbow-europe.org
  3. ^ 1 2 Same-sex marriage in Ukraine: accept or deny?, www.unian.info (באנגלית)
  4. ^ Daniele Gallo, Luca Paladini, Pietro Pustorino, Same-Sex Couples before National, Supranational and International Jurisdictions, Springer Science & Business Media, 2013-12-02, ISBN 978-3-642-35434-2. (באנגלית)
  5. ^ Constitution of Ukraine, web.archive.org, ‏2011-05-21
  6. ^ Justice ministry: No legal grounds in Ukraine currently for same-sex marriage - KyivPost - Ukraine's Global Voice, KyivPost, ‏2018-06-18
  7. ^ "Elton 'cannot adopt in Ukraine'" (באנגלית בריטית). 2009-09-14. נבדק ב-2021-11-14.
  8. ^ "Ukraine passes anti-discrimination law". BBC News (באנגלית בריטית). 2015-11-12. נבדק ב-2021-11-14.
  9. ^ UPDATE: Rada pushes through non-discrimination amendment to Labor Code, www.unian.info (באנגלית)
  10. ^ Офіційний портал Верховної Ради України, w1.c1.rada.gov.ua
  11. ^ Ukraine finally passes anti-bias law, a prerequisite for visa-free travel to EU, web.archive.org, ‏2015-11-12
  12. ^ Agence France-Presse, Ukraine eschews visa-free EU travel by blocking law to protect gay people, the Guardian, ‏2015-11-05 (באנגלית)
  13. ^ Hate Crimes (in progress), web.archive.org
  14. ^ Ukraine refuses to back European hate crimes law, www.euractiv.com, ‏2016-11-17 (באנגלית בריטית)
  15. ^ Volodymyr Zelenskyy supports Ukraine's accession to the Istanbul Convention, Official website of the President of Ukraine (באנגלית)
  16. ^ 1 2 Transgender life in Ukraine officially labeled as 'disorder', web.archive.org, ‏2015-07-24
  17. ^ Gender Recognition Panel > Forms & Guidance > List of approved countries and territories, web.archive.org, ‏2009-04-02
  18. ^ Ukraine Simplifies Legal Process For Gender Transition (באנגלית), נבדק ב-2021-11-14
  19. ^ Good news from Malaysia, Namibia, Ukraine, Erasing 76 Crimes, ‏2016-08-30 (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ 1 2 Deutsche Welle (www.dw.com), LGBTQ troops and vets go to war with homophobia in Ukraine | DW | 27.06.2021, DW.COM (באנגלית בריטית)
  21. ^ Jsem gay, veřejně přiznal ukrajinský voják. Aby národ pochopil, že i homosexuálové jsou vlastenci - Seznam Zprávy, www.seznamzpravy.cz
  22. ^ ЛГБТ Vs война и армия. Три истории военных, которые сделали каминг-ауты, Украинская правда (ברוסית)
  23. ^ Gaynews, Ukraine has lifted the ban on blood donation for homosexuals | Gay News Europe | Gay news, entertainment, celebrities, family and stories (באנגלית בריטית)
  24. ^ Порядок медичного обстеження донорів крові та (або) її компонентів, Офіційний вебпортал парламенту України (באוקראינית)
  25. ^ » Blog Archive All Gay People are Murderers? |, ‏2013-06-17 (באנגלית אמריקאית)
  26. ^ Lisa Nicole Gurley, Feminists Contest Politics and Philosophy: Selected Papers of the 3rd Interdisciplinary Conference Celebrating International Women's Day, Peter Lang, 2005, ISBN 978-90-5201-252-0. (באנגלית)
  27. ^ 1 2 The GULLY | Gay Mundo | New Ukraine, Old Homophobia, www.thegully.com
  28. ^ Монро, Сумская, TAYANNA и еще 12 звезд присоединились к кампании Киевпрайда "Борітеся – поборете!", РБК-Украина (ברוסית)
  29. ^ Боритесь - поборете: группа KAZKA присоединилась к кампании по защите прав ЛГБТ, prm.ua (ברוסית)
  30. ^ КиевПрайд-2019: кто из украинских звезд вступился за ЛГБТ, OBOZREVATEL, ‏2019-06-23 (ברוסית)
  31. ^ Alina Pash, Сергей Бабкин и другие артисты спели о толерантности в совместном клипе (видео), www.unian.net (ברוסית)
  32. ^ Оля Полякова поддержала украинских артистов, которые вынуждены скрывать сексуальную ориентацию, Апостроф (ברוסית)
  33. ^ In English :: Nash Mir (Our World) Gay & Lesbian Center, web.archive.org, ‏2016-01-11
  34. ^ Ukraine News One: Donetsk gay club attacked by separatists (VIDEO), web.archive.org, ‏2014-06-10
  35. ^ Armed men who attacked the Babylon Club in Donetsk, stated that there should be no gay clubs in the city, Gay-Alliance Ukraine (באנגלית בריטית)
  36. ^ Ukraine News One: Donetsk gay club attacked by separatists (VIDEO), web.archive.org, ‏2014-06-10
  37. ^ Gays in Donetsk face fear as Russian influence takes grip - Jul. 31, 2015, KyivPost, ‏2015-07-30
  38. ^ Despite a move toward Europe, LGBT Ukrainians face new hurdles, america.aljazeera.com
  39. ^ Gay Ukraine News & Reports, archive.globalgayz.com
  40. ^ Gays attacked during human rights march, six detained, web.archive.org, ‏2012-12-10
  41. ^ European Voice: Ukraine seeks to revive EU talks - Feb. 07, 2013, KyivPost, ‏2013-02-07
  42. ^ Ukraine turns down the Russian-style anti-gay propaganda bill, GLAAD, ‏2015-01-29 (באנגלית)
  43. ^ Draft law of ex-MP Kolesnichenko banning "gay propaganda" was removed from consideration in Verkhovna Rada, Gay-Alliance Ukraine (באנגלית בריטית)
  44. ^ Ukraine's Ombudsperson takes unprecedented, contentious step in defense of LGBT rights - KHPG, www.unian.info (באנגלית)
  45. ^ Trembling in Ukraine | Welcome to the World Congress of Gay Lesbian Bisexual and Transgender Jewish Organizations, web.archive.org, ‏2009-07-29
  46. ^ Stars back gay-bashing campaign for "traditional love" in Ukraine, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2008-11-18 (באנגלית בריטית)
  47. ^ Kyiv hosts international LGBT forum including March of Equality on June 6, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  48. ^ Bay Area Reporter :: Article.php, The Bay Area Reporter / B.A.R. Inc. (באנגלית)
  49. ^ Court bans gay pride parade in Kyiv on May 25 » Interfax News Wire :: Russia, Ukraine, Kazakhstan and Central Asia, web.archive.org, ‏2013-09-27
  50. ^ KyivPost - Ukraine's Global Voice, KyivPost
  51. ^ 'First Gay-Pride Event' Held In Kyiv, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  52. ^ Andrew Connelly, Ukraine’s gays fear coming out of the closet, www.aljazeera.com (באנגלית)
  53. ^ Despite a move toward Europe, LGBT Ukrainians face new hurdles, america.aljazeera.com
  54. ^ Brian Dooley, ContributorSenior Advisor, Human Rights First, Where's the Ukrainian Far Right Now?, HuffPost, ‏2014-07-07 (באנגלית)
  55. ^ 1 2 Interfax-Religion, www.interfax-religion.com
  56. ^ "Ukraine crisis: Timeline". BBC News (באנגלית בריטית). 2014-11-13. נבדק ב-2021-06-04.
  57. ^ "Ukraine police hurt at Kiev gay pride rally". BBC News (באנגלית בריטית). 2015-06-06. נבדק ב-2021-06-04.
  58. ^ At least 25 arrested for trying to violently break up gay rights march in Kyiv; five police officers injured, web.archive.org, ‏2015-06-06
  59. ^ Anti-gay extremists violently break up gay pride march in Kyiv; several injured, many arrests, web.archive.org, ‏2015-06-07
  60. ^ Кличко просить не проводити "Марш рівності" у Києві, Українська правда - Київ
  61. ^ Новини | Українська правда, pda.pravda.com.ua
  62. ^ LGBT Pride march in Kyiv held without violence - Jun. 12, 2016, KyivPost, ‏2016-06-12
  63. ^ LGBT Pride march in Kyiv held without violence - Jun. 12, 2016, KyivPost, ‏2016-06-12
  64. ^ Ukrainians March for LGBT Equality in Peace, NBC News (באנגלית)
  65. ^ Thousands March For LGBT Rights In Kyiv, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  66. ^ LGBT activists hold 'March of Equality' through central Kyiv, www.unian.info (באנגלית)
  67. ^ Ukraine holds its largest gay pride celebration, The Independent, ‏2019-06-23 (באנגלית)
  68. ^ Sandrine Amiel, Ukraine hosts largest ever gay pride parade, euronews, ‏2019-06-23 (באנגלית)
  69. ^ У Києві пройшов Транс-Марш, без спроб нападу не обійшлося, Українська правда (באוקראינית)
  70. ^ У Києві пройшов Марш рівності, Українська правда (באוקראינית)
  71. ^ A. B. C. News, Thousands march in Ukraine for LGBT rights, safety, ABC News (באנגלית)
  72. ^ Посол США на Украине приветствовал проведение в Одессе гей-парада, РИА Новости, ‏20160813T1619 (ברוסית)
  73. ^ В Одесі пройшов "Прайд": троє затриманих, Українська правда (באוקראינית)
  74. ^ "Марш рівності в Одесі: незначні сутички з поліцією і троє затриманих". BBC News Україна (באוקראינית). נבדק ב-2021-06-04.
  75. ^ Ukrainian Police Clash With Far-Right Group At Odesa Pride March, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  76. ^ Two police hurt in attack on LGBT rally in Ukraine, www.thesundaily.my (באנגלית)
  77. ^ Ukraine's Second-Largest City, Kharkiv, Holds First Gay-Pride March, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  78. ^ У Харкові пройшов АвтоПрайд і заходи націоналістів: без конфліктів, Українська правда (באוקראינית)
  79. ^ Марш KharkivPride пройшов майже без ексцесів, Українська правда (באוקראינית)
  80. ^ Під час Прайду в Запоріжжі радикал дістав зброю: ненавидить ЛГБТ, Українська правда (באוקראינית)
  81. ^ Геи в Новороссии, www.xgay.ru
  82. ^ Ukraine: Investigate Brutal Attack on Gay Activist, Human Rights Watch, ‏2012-06-26 (באנגלית)
  83. ^ Ukraine: Discrimination and violent attacks in pervasive climate of homophobia, www.amnesty.org (באנגלית)
  84. ^ Gay Club in Kiev Attacked By Mob of Neo-Nazis: Video :: EDGE Boston, web.archive.org, ‏2014-11-07
  85. ^ Ukraine: Oldest cinema in Kyiv goes up in flames during gay film screening (באנגלית בריטית)
  86. ^ City Life: Zhovten, Kyiv's oldest movie theater, reopens one year after fire, web.archive.org, ‏2015-10-14
  87. ^ Поджигателем «Жовтня» оказался радикал из «Реванша» 04.11.2014, ВЕСТИ, ‏2014-11-04 (ברוסית)
  88. ^ Right Sector threatens Kyiv gay pride march (VIDEO), web.archive.org, ‏2015-06-06


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זכויות_להט%22ב_באוקראינה&oldid=37310346"