חגי רגב
חגי רגב (25 בספטמבר 1943 – 31 בדצמבר 2021) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, ששירת כמפקד חטיבה במלחמת לבנון הראשונה, מפקד אוגדה ומזכיר צבאי לשר הביטחון יצחק רבין.
 | |
| לידה |
25 בספטמבר 1943 י"ד בתשרי תש"ג כפר הרא"ה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
31 בדצמבר 2021 (בגיל 78) כ"ז בטבת ה'תשפ"ב דרום אפריקה |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1963–1987 (כ־24 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונההאינתיפאדה הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
יועץ לשר הביטחון לענייני התעשיות הביטחוניות ראש משלחת משרד הביטחון בדרום אפריקה למנהל מערך בית החייל באזור המרכז כמו כן משמש מנהל פרויקט "אמץ לוחם" באגודה למען החייל. | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהרגב נולד בכפר הרא"ה בעמק חפר ולמד בישיבה תיכונית מדרשית נעם. התגייס לצה"ל ב-1963 ועשה את מרבית שירותו בחיל השריון. ב-1964 סיים קורס קציני שריון, היה חבר במשלחת של צה"ל לפורט נוקס בארצות הברית במטרה להשתלם על טנקי הפטון M48 האמריקאים (שזכו בצה"ל לכינוי מגח) והיה בגרעין המייסד של גדוד 79 בחטיבה 7.
במלחמת ששת הימים שימש קצין מבצעים גדודי, לאחר המלחמה יצא לקורס מפקדי פלוגות.
במלחמת ההתשה פיקד על פלוגת טנקים בגדוד 184 והיה אחראי על הגזרה המרכזית בתעלת סואץ, מול איסמעיליה.
במלחמת יום הכיפורים שימש קצין אג"ם בחטיבה 7, בפיקודו של יאנוש בן-גל בקרבות הקשים ברמת הגולן.
בשנים 1976 עד 1978 כיהן כראש לשכת הרמטכ"ל מוטה גור,[1] ליווה אותו בהכנות למבצע אנטבה ובפיגוע כביש החוף,[2] והיה חבר המשלחת הצבאית לשיחות השלום עם מצרים. ב-1978 קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבה 401. ב-1980 מונה למפקד בית הספר לשריון (עוצבת בני חיל), ובמבצע שלום הגליל פיקד על צוות קרב חטיבתי שמנה שני גדודי שריון שהורכבו מחיילי בית הספר. צוות הקרב בפיקודו לחם בגזרה המערבית של לבנון, בציר החוף והשתתף בנחיתה צפונית לנהר האוואלי. ב-1982 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד אוגדה 611, אוגדת שריון מילואים בפיקוד הדרום.
ב-1985 מונה למזכיר צבאי לשר הביטחון, יצחק רבין, ושימש בתפקיד 5 שנים.[3] ב-1986 נחשף כי לווה כספים מנהגו שהיה מעורב בסחר בסמים, רגב הועמד לדין משמעתי בפני האלוף במילואים חיים ארז, הורשע בהתנהגות בלתי הולמת ונגזרה עליו נזיפה.[4][5] הפרקליט הצבאי הראשי, אמנון סטרשנוב שנכנס לתפקידו בנובמבר 1986 דרש שרגב יעזוב את תפקידו[6] אך הוא קיבל גיבוי מרבין, השתחרר באוקטובר 1987 ומונה ליועץ לשר הביטחון לענייני התעשיות הביטחוניות.[5] לאחר מכן שירת כנציג משרד הביטחון בדרום אפריקה עד 1994. במסגרת זו הסתבך בתקרית דיפלומטית כשנחשף שהועברו דרך חשבון הבנק שלו כספים של יהודים מקומיים (שבשל חוקי דרום אפריקה נמנע מהם להוציא כסף מהמדינה) תמורת עמלות.[7][8] החקירה נסגרה מחוסר אשמה.
ב-2010 מונה למנהל בית החייל ברמת גן. כמו כן שימש מנהל פרויקט "אמץ לוחם" באגודה למען החייל וקיבל אחריות לכל בתי החייל בהמשך.
רגב היה בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ולמד במכללת המלחמה של צבא ארצות הברית בקרליל בארצות הברית.
נפטר ב-31 בדצמבר 2021 בפרטוריה בדרום אפריקה , והובא למנוחות בבית העלמין של מושב חיבת ציון שבו התגורר. הותיר שתי בנות ושלוש נכדות. היה נשוי מ-1966 לאריאלה (לבית פלבנר), ומ-1999 לליזן.
לקריאה נוספת
עריכה- אמנון סטרשנוב, צדק תחת אש, ידיעות ספרים, 1994, עמ'300–305
קישורים חיצוניים
עריכה- חגי רגב - היורש, מעריב, 23 באוקטובר 1987
- חגי רגב באתר עוצבת עמוד האש
- עדות רס"ן חגי רגב, קצין אג"מ חטיבה 7, בפני אוספי החומר של ועדת אגרנט באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- חיפוש חגי רגב בעיתונות יהודית היסטורית
הערות שוליים
עריכה- ^ סא"ל אילן בירן - ראש לשבת הרמטכ"ל, דבר, 6 במרץ 1978
- ^ הכדורים "שרקו" ליד הרמטכ"ל, מעריב, 14 במרץ 1978
- ^ מזכיר חדש לרבין, חדשות, 12 במאי 1985
- ^ "זה לא מתאים לתא"ל רגב", חדשות, 14 ביולי 1986
- ^ 1 2 חגי רגב - היורש, מעריב, 23 באוקטובר 1987
- ^ אמנון סטרשנוב, צדק תחת אש: המערכת המשפטית באינתיפאדה, הוצאת ידיעות אחרונות, 1994, עמ' 300–315
- ^ במשרד הביטחון החלה חקירת החשודים בהברחת כסף מדרא"פ, חדשות, 24 ביוני 1993
- ^ אלון ליאל, צדק שחור: המהפך הדרום־אפריקני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 80–83