חלב נאקות
חלב הנאקות הוא חלב המופק מבלוטות החלב של נקבת הגמל.
חלב הנאקות שימש כמרכיב חשוב במזונם של בדואים (במזרח התיכון) ושל אוכלוסיות נוודים נוספות בעולם.
מאז ביות הגמלים (לפני כ-3,000 עד 4,000 שנה[1] לכל הפחות). רועים השוהים תקופות ארוכות עם עדרי גמלים בסביבות חיים מדבריות חמות וצחיחות, עשויים לשרוד תקופות ארוכות כאשר כל תפריטם הוא רק חלב הנאקות.
חלב הנאקה מהווה חלופה טובה לחלב הפרה. חקלאות גמלים, המתבססת על מינים מקומיים המותאמים לאזורים צחיחים ולבתי הגידול הטבעיים, נקשרה למאבק במדבור על ידי אונסק"ו. גידול הגמלים בסביבות מדבריות עדיף על גידול פרות שדורש כמויות גדולות של מים ואנרגיה לקירור הרפתות. בימינו ניתן למצוא חלב נאקות במרכולים במדינות ספורות, כגון: איחוד האמירויות, סומליה, סעודיה, מאוריטניה, ישראל וארצות הברית. הגמל אינו חיה כשרה לפי ההלכה היהודית ולכן חלב הנאקות אינו נצרך לרוב על ידי יהודים המקפידים על כשרות.
| ערך תזונתי ל-100 גרם (בממוצע) | |
| קלוריות | 47 קק"ל |
|---|---|
| חלבונים | 2.32 ג' |
| פחמימות | 4.73 ג' |
| שומן | 2.04 ג' |
| שומן רווי | 60% |
| שומן רב בלתי רווי | אומגה 3 0.03% |
| כולסטרול | 10.6 מ"ג |
| סידן | 125.2 מ"ג |
| נתרן | 48.5 מ"ג |
| מקור: https://www.heraldopenaccess.us/openaccess/omega-3-fatty-acids-in-milk-fat-of-some-sudanese-camels | |
מרכיבי חלב הנאקות עריכה
חלב הנאקות מכיל את כל חומרי ההזנה הדרושים לקיום היומי של האדם. לכן הוכרז על ידי ה FAO (ארגון המזון והחקלאות של האו"ם) כמזון על. במדינות רבות, משמש חלב הנאקות כתחליף חלב אם לתינוקות הסובלים מתת התזונה. מחקרים רבים מצביעים על החלב כבעל סגולות בריאותיות. מרכיבי חלב הנאקות תלוי בהרכב המזון שלהן ובסוג הגמלים או מין הגמלים אליו הן שייכות.[דרוש מקור]
החלבונים בחלב הנאקות עריכה
חלב הנאקות מהווה מקור עשיר לחלבונים עם פוטנציאל לפעילות אנטימיקרוביאלית[2] ופעילויות התומכות במערכות ההגנה של הגוף[3]. חלבונים אלה לא נמצאים בחלב פרה או נמצאים רק בכמויות קטנות. חלב הנאקות יש חלבון הדומה בתכונותיו לאינסולין. חלב זה אינו מכיל בטא לקטוגלובולין β-lactoglubolin (חלבון שאחראי להרבה מהאלרגיות שנובעות מחלב פרה, מחלב עיזים וחלב סוסים). חלבון הבטא קזאין (β-cassaine) המצוי בחלב הנאקות שונה מזה שבחלב הפרות.
הרכב השומנים בחלב הנאקות עריכה
תכולת השומן בחלב הנאקה גבוהה יחסית לחלב פרה או עיזים, אף על פי שכמות הכולסטרול בחלב הנאקות נמוך יותר מאשר בחלב פרה או חלב עיזים. מחקרים רבים נעשו על תכולת חומצות השומן הרב לא רוויות בחלב הנאקה, החיוניות לתזונת האדם. חלב הנאקות מכיל חומצות שומן חיוניות כגון אומגה 3 ואומגה 6 (EPA ,DHA) ביחס 1:4 וחומצות שומן אלפא הידרוקסיות[4]. כמות חומצות השומן הרוויות בחלב הנאקות דל.
תכולת הוויטמינים בחלב הנאקות עריכה
בחלב הנאקות יש תכולת ויטמינים גבוה. בהשוואה לחלב פרות בחלב הנאקות יש פי 3 ויטמין C מאשר חלב פרה. הוא עשיר בוויטמינים B ו-B2 בהשוואה לחלב פרה, אך נמוך בכמות הוויטמין A שבו.
לקטוז בחלב נאקות עריכה
כמות הלקטוז שבחלב הנאקות נמוכה בהשוואה לכמות הלקטוז בחלב הפרה. עם זאת חלב הנאקות אינו מכיל ביתא-לקטוגלובולין ולכן אינו גורם לאלרגיות או רגישויות והוא מתאים גם למי שאלרגי לקזאין (חלבון שקיים בחלב פרה) או סובל מאי סבילות ללקטוז.
ריכוזי מינרלים בחלב נאקות
רמות האשלגן, המגנזיום, הברזל (פי 10 בהשוואה לחלב פרה), הנחושת, המנגן, הנתרן והאבץ גבוהות יותר מאשר חלב פרה.
שימושים בחלב נאקות עריכה
חלב נאקות בתעשיית המזון עריכה
חלב נאקות בתעשיית הקוסמטיקה עריכה
בשל ריכוז הוויטמינים הגבוה, חומצות השומן ממשפחת אומגה 3 ואומגה 6 וחומצות שומן אלפא הידרוקסי[5] שבו, משמש החלב ליצור קרמים לטיפוח העור. יש הגורסים שהקרמים האלה יעילים לטיפול בעור פגוע ובעור מזדקן.
סכנות בשימוש בחלב נאקות לא מפוקח עריכה
זיהומים נפוצים עריכה
מריחת חלב נאקות לא מפוקח על העור או שתיית חלב ממקור לא ידוע עשויות להיות קטלניות[6] ולגרום למוות. חלב שיצורו לא מפוקח על ידי השירותים הווטרנרים של משרד החקלאות ושייצורו לא קיבל את אישור משרד הבריאות, עשוי להכיל חיידקי Brucella המחוללים את קדחת מלטה(ברוצלוזיס[7]). התחלואה בברוצלוזיס עלתה בישראל בין השנים 2013 ו- 2014[7].
ב-2014 דווח על שני מקרים בארצות הברית בהם חלב נאקות שנחלב ידנית וללא פיקוח היה נגוע בחיידקי ליסטריה. אנשים אלה חלו ב- Listeriosis ואחד מהם נפטר כתוצאה מהזיהום[8].
למניעת מקרים נוספים הנחה ה-FDA לפסטר את חלב הנאקות המיועד למזון ולשתייה. בשנת 2016 אישר משרד הבריאות הישראלי מחלבה ראשונה ליצור חלב נאקות לשתייה בישראל, על פי תקן יצור מחמיר HACCP המחייב פיסטור.
חלב נאקות בישראל עריכה
אוכלוסיית הגמלים בישראל נמצאת בירידה מתמדת בעשורים האחרונים בשל מגוון סיבות[9], ואיתה גם כמות החלב שניתן לייצר בישראל. לחלב הנאקות מייחסים סגולות רפואיות רבות ונתונים תזונתיים טובים ובכל העולם עולה המודעות ליתרונותיו אלה. ב-2016 הוא החל להימכר בארצות הברית לקהל הרחב[10]. הדרישה הרבה לחלב והחוסר בנאקות חולבות גרמה להופעת ספקים פיראטים של חלב נאקות. משרד הבריאות נלחם בתופעת החליבה הפיראטית שמסכנת את בריאות הציבור[11]. במקביל למלחמה בחליבה הפיראטית לצרכים מסחריים, לראשונה העניק משרד הבריאות אישור יצרן ל"מחלבת חוות כמלה", הממוקמת בשדות היישוב עין הבשור, לייצר חלב נאקות למזון, באפריל 2016, והמחלבה מפוקחת על ידו[12].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ LIDAR SAPIR-HEN, EREZ BEN-YOSEF, The Introduction of Domestic Camels to the Southern Levant: Evidence from the Aravah Valley, Tel Aviv 40, 2013-11-01, עמ' 277–285 doi: 10.1179/033443513X13753505864089
- ^ El Sayed I. El Agamy, Roger Ruppanner, Amin Ismail, Claude P. Champagne, Antibacterial and antiviral activity of camel milk protective proteins, Journal of Dairy Research 59, 1992-05-01, עמ' 169–175 doi: 10.1017/S0022029900030417
- ^ Magdy Hassan YASSIN, Mahamed Mohamed Soliman, Salama Abd-Elhafez Mostafa, Hussei Abdel Maksoud Ali, Antimicrobial Effects of Camel Milk against Some Bacterial Pathogens, Journal of Food and Nutrition Research 3, 2015-01-23, עמ' 162–168 doi: 10.12691/jfnr-3-3-6
- ^ Ibtisam E M El Zubeir, Omega-3 Fatty Acids in Milk Fat of Some Sudanese Camels, Journal of Dairy Research & Technology, 2019
- ^ Khasmi, M, Postpartum evolution of mammary secretion of minerals and 25-Hydroxy vitamin-D in lactating camels (Camelus dromedarius), Journal of Camel Practice and Research, 8(2): 131- 135.
- ^ משרד הבריאות מזהיר משימוש בחלב לא מפוסטר לריפוי פצעים או כיבים בפה, משרד הבריאות, באתר www.health.gov.il
- ^ 1 2 התפרצות ברוצלוזיס (קדחת מלטה) בצפון הארץ, משרד הבריאות, באתר www.health.gov.il
- ^ One death, one illness in listeria outbreak linked to organic farm, Mail Online
- ^ הגמל הישראלי הולך ונעלם - וואלה! חדשות (ארכיון)
- ^ הדבר הבריא הבא: חלב גמלים (ארכיון)
- ^ רותם אליזרע, שלושה אושפזו לאחר שצרכו חלב "בראשית", באתר ynet, 16 באוגוסט 2018
- ^ אילנית חיות ומיכל רז-חיימוביץ', עוד ריקול: משרד הבריאות ישמיד 4 טון חלב נאקות, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2016