רועי (מושב)

מושב עובדים בבקעת הירדן

רוֹעִי הוא התנחלות ומושב עובדים בבקעת הירדן, בקצה המזרחי של בקעת טמון. המושב משתייך לתנועה מישבת האיחוד החקלאי ונמצא בתחומי מועצה אזורית בקעת הירדן. המושב נמצא במרחק 26 ק"מ מדרום לבית שאן.

רועי
IMG 0154.JPG
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית ערבות הירדן
גובה ממוצע[1] ‎26 מטר
תאריך ייסוד 1976
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 170 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.9% בשנה

שם היישובעריכה

המקום נקרא רעי, ראשי תיבות (רמת עוזי יאירי), לזכר עוזי יאירי, מפקד חטיבת הצנחנים, שנהרג בשנת 1975 במהלך מבצע לחילוץ בני הערובה במלון סבוי. עם זאת, על פי פרסום של ועדת השמות הממשלתית[2], השם הוא סמלי, ונלקח מהפסוק "דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי"[3], גרסה נוספת ויותר מקובלת מקור השם "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר" הן מילות הפתיחה של מזמור כג בספר תהלים.

הקמת היישובעריכה

החלטה על הקמת היאחזות נח"ל במקום נתקבלה בממשלה בדצמבר 1975, תחת השם הזמני בקעות ב'. על פי התוכנית העלייה לקרקע הייתה אמורה להיות ב-6 בינואר 1976, כאשר בשלב ראשון יתגוררו חיילי ההיאחזות באוהלים. אולם העלייה על הקרקע נדחתה בגלל העדר גרעין נח"ל זמין ותשתיות לא מוכנות. בתחילת מרץ 1976 עלה למקום גרעין אקליפטוס של הנח"ל שהועבר למקום ממאחז מסורה בפתחת רפיח וב-11 במרץ 1976 התקיים טקס העלייה על הקרקע. בשלב ראשון אוישה ההיאחזות כמפקדת בט"ש של הנח"ל משום שהעדר תשתיות לא אפשר התנהלות רגילה של היאחזות. כן הוקמו 30 דונם של גן ירק בו טיפלו בנות הגרעין. בתאריך 20 באפריל 1976 ביקר בהיאחזות נח"ל רועי ראש הממשלה מר יצחק רבין ושוחח עם חיילי הנח"ל. ביולי 1976 החליפו חיילי הנח"ל מגרעין "שובה לעלומים" את גרעין אקליפטוס והמשיכו בתפקידי בט"ש בלבד כאשר כל ערב הם יורדים לסיורים בבקעת הירדן. בינואר 1977 עברה ההיאחזות לתפקד כהיאחזות רגילה. בגלל העדר תעסוקה מספקת במקום שובצו 15 מבנות הגרעין לעבודה התנדבותית בבית שאן. ביולי 1977 החלה הסוכנות בהקמת אשקוביות עבור חיילי הנח"ל במקום והאזרחים שיאיישו אותו בעתיד. ב-4 ביולי 1978 אוזרח המקום[4].

הקרקע ליישוב הופקעה מפלסטינים נפקדים תושבי טובאס, יחד עם קרקעות שהופקעו לצורך הקמת בקעות[5]. בעקבות עתירה לבג"ץ כנגד ההפקעה, מסר האלוף אברהם אורלי תצהיר לגבי החשיבות הביטחונית של המושב[6]:

מדובר בגיא המתחבר לנהר הירדן, בלב האזור שבו עוברות דרכי הגישה מהירדן והבקעה אל האזורים המאוכלסים ביהודה ושומרון. […] זהו ציר החדירה הנוח ביותר מירדן לישראל, ובאזור בוצעו מאות חדירות של חוליות מחבלים. כן נערכו בו עשרות מרדפים וסריקות והעקבות הוליכו לכפרים שבאזור טובאס.

בהמשך התצהיר, ציין האלוף אורלי את הקמת היישוב כחלק מהאמצעים למניעת חדירות ופיגועים, "בהתאם לתפיסה המקובלת על הממשלה לפיה מהווים היישובים מרכיב במדיניות הביטחון."

רועי כיוםעריכה

ברועי מתגוררים כ 47 משפחות שמורכבות מגרעין מייסד חברי אגודה חקלאים לצד תושבים קהילתיים, וכיום המושב מפתח כ14 מגרשים לבנייה. כמחצית מהתושבים עוסקים בחקלאות מגידולים שונים כגון פרחי קטיף ודגי נוי טרופיים, כרמי ענבי מאכל, פרדס לימונים וכבשים לבשר. תושבים שאינם חקלאים עוסקים במקצועות חופשיים אחרים באזור.

במקום פועל גן ילדים אזורי. ילדים בוגרים יותר לומדים בבית הספר היסודי "גפנים" שליד משואה, ובבית הספר "ירדן" (חטיבת ביניים ותיכון) במעלה אפרים. מדריך נוער ורכז נוער מלווה את הילדים בשעות אחר הצהריים בפעילויות שונות. כמו כן, המושב מתחזק פעלטון (ג׳ימבורי), שני מועדוני נוער, מועדון מבוגרים, ובריכה הפעילה בחודשי הקיץ.

בשנת 2013 הוקם בית כנסת במבנה הקבע ובסיוע עמותת איילת השחר רוהט. לבית הכנסת הוענק השם "שבת אחים" לעילוי נשמת גיל-עד מיכאל שער, יעקב נפתלי פרנקל ואייל יפרח אשר נחטפו ונרצחו בידי מחבלים.

קישורים חיצונייםעריכה

  • רועי, באתר המועצה האזורית בקעת הירדן
  • רועי, באתר מועצת יש"ע

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן אמצע 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 2633, 10 ביוני 1980, עמ' 1827
  3. ^ ספר ישעיהו, פרק ל"ח, פסוק י"ב
  4. ^ יאיר דואר, לנו המגל הוא החרב, 1992, כרך 2, עמ' 284
  5. ^ עמוס לבב, הדיון בבג"ץ על ההתנחלויות ייערך בפני חמישה שופטים, מעריב, 14 בנובמבר 1978
  6. ^ עמוס לבב, חלק ממערכת ההגנה של המדינה, מעריב, 23 בנובמבר 1978


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.