טיוטה:מועצה אזורית געתון

מועצה אזורית געתון הייתה מועצה אזורית בגליל המערבי בין עכו לנהריה, שהתקיימה בין 1950 ל-1982, אז אוחדה עם מועצות אזוריות נוספות ליצירת המועצה האזורית מטה אשר.

היסטוריה עריכה

בזמן מלחמת העצמאות, נותק אזור הגליל המערבי מנקודות יישוב יהודיית אחרות, דבר שהקשה מאד על שיתוף הפעולה של יושבי החבל עם היישוב. בשל כך, הוקם ועד ייצוגי של יישובי החבל^[1]. במאי 1950 הוכרז על הקמת מועצה אזורית געתון^[2], שנקראה על שמו נחל געתון הזורם בתחומיה. גבולותיה היו: נחל כזיב ומועצה אזורית סולם צור מצפון, הרי הגליל ומועצה אזורית מעלה הגליל ממזרח, הים התיכון ממערב ועכו ומועצה אזורית נעמן מדרום. הרשויות המקומיות נהריה ושבי ציון היו מובלעות בשטח המועצה.

משרדי המועצה שכנו בקיבוץ עברון^[3].

ב-1964 הוקמה אגודה תיירותית שיתופית של משקי המועצה^[4]

איחוד הרשויות עריכה

בשנות ה-60 וה-70 עלו הצעות שונות לאיחוד מועצת נעמן עם מועצות אזוריות סמוכות: מועצה אזורית זבולון, שכנתה מדרום, מועצת געתון, שכנתה מצפון^[5], או עם כל מועצות הגליל המערבי, געתון, סולם צור ומעלה הגליל^[6]^[7]^[8]. משרד הפנים המליץ לאחד את מועצת נעמן עם מועצת זבולון ואת מועצת סולם צור עם מועצת געתון^[9], אך מועצת געתון התנתה את הסכמתה לאיחוד בכך שתצורף אליו גם מועצת נעמן^[10].

ב-1982 הוחלט לאחד את שלוש מועצות הגליל המערבי: נעמן, געתון וסולם צור לכדי מועצה אחת. ההצעה זכתה להתנגדות של גורמים במועצת סולם צור, וכן של "ברית התנועות הקיבוציות" ששאפה לחבר מועצות אזוריות ב קו רוחבי ולא אנכי, כלומר לאחד את המועצות סולם צור ונעמן ליישובי גוש שגב, ללא מועצת נעמן הדרומית יותר. למרות ההתנגדויות, בדצמבר 1982 אוחדו שלוש המועצות לכדי רשות אחת: מועצה אזורית מטה אשר^[11]^[12], והמועצה חדלה מלהתקיים.

יישובי המועצה עריכה

בעת הקמתה כללה המועצה שמונה קיבוצים: בית העמק, געתון, סער, היוצרים (לימים: שמרת), לוחמי הגטאות, יחיעם, כברי ועברון; ארבעה מושבים: רגבה, בן עמי, בוסתן הגליל ועמקה ואת הכפר הערבי מזרעה. בכך, הייתה למועצה האזורית הראשונה בישראל הכוללת בתוכה יישובים יהודיים וערביים^[13].

בשנת 1950 הוקם בשטחי הכפר הערבי הנטוש ע'אבסייה מושב עולים שנקרא בתחילה על שם הכפר ובהמשך ניתן לו השם העברי "דוֹבֶא" (כיום, נתיב השיירה), וכן מעברת "עין יעקב" שהפכה למושב עולים באותו שם.

בשנת 1951 הוקמה בתחומי המועצה מעברת כברי לעולי עיראק (פורקה ב-1957).

בשנת 1963 רכשה חברת "נס עמים" שבראשה עמדו נוצרים אירופאים, קרקע בתחומי המועצה, לצורך הקמת יישוב נוצרי. התוכניות להקמת היישוב נתקלו בהנתגדות וחשדנות מצד המועצה וגורמי שלטון, הן על רקע כלכלי והן בשל החשש ממיסיון^[14]. מיד לאחר שנודע כי קבוצת נוצרים רכשו 1,200 דונם אדמות סמוך למושב עמקה להקמת "חווה חקלאית". חברי מושב עמקה, שהיו שרויים אותה עת במצוקה כלכלית רבה, היו בין הראשונים שיצאו כנגד התוכנית ואליהם הצטרפו תושבי יישובים נוספים באזור וראש המועצה האזורית געתון (כיום חלק ממטה אשר), יוסף מאיר. מאוחר יותר, לאחר שהתברר כי האדמות נמכרו לחברת נס עמים מידי תושב אבו סנאן, שלא היה מוכן למוכרן ליהודים, ולאחר שהשתכנעו תושבים מן האזור בתועלת האפשרית בהקמת היישוב, החלו רבים תומכים בהקמתו, כולל ראש המועצה האזורית^[15].

בין ראשי המתנגדים ליישוב היה שר הדתות זרח ורהפטיג. שר הדתות פנה אף לשר החקלאות משה דיין וביקשו למנוע מכסות מים מן היישוב לכשיקום, אולם בקשה זו לא נענתה. מתנגד אחר היה רבה הראשי של נהריה, הרב קלר, אשר חששו היה כי המתיישבים מבקשים לקיים פעילות מיסיונרית בישראל והקמת היישוב החקלאי תשמש רק כמסווה לפעילות נוצרית דתית. העובדה כי בין הפעילים בהקמת היישוב היו מספר יהודים שהתנצרו, חיזקה טענות אלה. הרב קלר אף ניסה לארגן רבנים ואנשי דת מכל רחבי הארץ לאסיפות המוניות נגד הקמת היישוב. יוזמי התוכנית להקמת היישוב ניסו מצידם לשכנע את הציבור כי אין בכוונתם לעסוק בפעילות המרת דת^[16].

[1]

הקמת היישוב נס עמים על ידי נוצרים אירופאים ב-1963 לוותה בסערה גדולה, בשל חשש מהתיישבות נוצרית בארץ והחשש ממיסיון ומנישול חקלאים מקומיים משטחיהם. ראש המועצה יוסף מאיר הביע את התנגדותו להקמת היישוב, וכך גורמים נוספים במועצה^[17]. עם זאת, לאחר שהתברר שאת הקרקעות להקמת היישוב רכשו מערביי הסביבה - אישרה המועצה את הקמת היישוב.

ב-1964 צורף הכפר הערבי שיח' דנון למועצה^[18].

בשנת 1980 הוקם קיבוץ כישור^[19].

בחלוף השנים, נוצרה במושב עין יעקב תחושת קיפוח מצד המועצה.

המועצה ([2]) ובשנת 1963 הוא הועבר למועצה האזורית מעלה יוסף ([3])

ובכפר מזרעה תחושת קיפוח מצד המועצה, שהוביל לניסיונות (בין השאר מצד חברי רק"ח בכפר) להתנתק מהמועצה^[20] ^[21], מהלך שהמועצה התנגדה אליו^[22]. בסופו של דבר, מזרעה התנתקה ממועצת מטה אשר רק בשנת 1996.

ראשי המועצה עריכה

חייקה גרוסמן מקיבוץ עברון - כיהנה בין 1950 ל-1951. גרוסמן היא האשה הראשונה בישראל שעמדה בראש רשות מקומית.
מאיר אורקין מקיבוץ עברון (בן זוגה של חייקה גרוסמן) - כיהן בין 1951 ל-1955
אפרים ויז'נסקי מקיבוץ עברון 1955 - 1959
יוסף (יושקה) מאיר מקיבוץ געתון 1959 - 1964.
שלמה הררי מקיבוץ סער 1964 עד 1970
נתן לכוביצר ממושב בן עמי - ממלא מקום בשנת 1969
אברהם (אבוש) גנז מקיבוץ יחיעם - כיהן מ־1970 עד 1977.
אברהם (בוניו) רונן מקיבוץ געתון כיהן בין 1977 ל-1982.

קישורים חיצוניים עריכה

יהודה אריאל, מועצה מקומית געתון, הארץ, 22 במאי 1951
יהודה דמינסקי, פעלתנות ברוכה צפונית לחיפה, זמנים, 11 בנובמבר 1953
ש. אבי דפנה, המועצה האזורית געתון מסכמת 20 שנות פעילות, על המשמר, 10 בנובמבר 1970

הערות שוליים עריכה

^ יצחק ו., אפרים ויז'נסקי, על המשמר, 17 ביולי 1978
^ מועצה אזורית חדשה, דבר, 15 במאי 1950
^ א. יוסף, המועצה האזורית געתון חנכה את ביתה החדש, מעריב, 30 במאי 1962
^ אגודת משקי געתון לפיתוח הקיט, הארץ, 14 באוקטובר 1964
^ מדרק הפנים מציע מיזוג המועצות געתון ונעמן, מעריב, 14 במרץ 1967
^ יהודה אריאל, תביעה לאיחוד מועצות אזוריות בגליל המערבי, הארץ, 10 ביולי 1961
^ יוסף אורי, מצפון עד נגב, למרחב, 22 באפריל 1962
^ משרד הפנים מציע מיזוג המועצות געתון ונעמן, מעריב, 14 במרץ 1967
^ רשויות מקומיות נוספות ימוזגו ביזמת משרד הפנים, הצופה, 2 ביוני 1965
^ המליצו על סיפוח ששה מושבים למועצה האזורית מעלה הגליל, הארץ, 15 באוקטובר 1962
^ יצחק מרידור, חלוקה מוניציפלית חדשה של ישובי הגליל המערבי, דבר, 16 בספטמבר 1982
^ יצחק מרידור, בוניו רונן - יו"ר מועצת מטה אשר, דבר, 9 בדצמבר 1982
^ אושרה מועצה אזורית חדשה בגליל, הארץ, 13 באפריל 1950
^ ש. רפפורט, סיבוב אחרון על "נס עמים", מעריב, 12 במרץ 1963
^ מועצת געתון החליטה לתמוך בהקמת "נס עמים", מעריב, 19 במרץ 1963
^ "נס עמים" - גשר בין נוצרים ליהודים. המייסדים מבטיחים: לא מיסיון!, מעריב, 12 בדצמבר 1962
^ שמעון רפפורט, בית ראשון בנס עמים, מעריב, 23 באפריל 1963
^ הכפר שייך-דנון - למועצת געתון, הארץ, 16 באוקטובר 1964
^ מאיר הראובני, הנשיא נהון מותח ביקורת על צורת ההיערכות בנגב, מעריב, 25 ביוני 1980
^ יואל דר, שליש מערביי מזרעה בעד המשך השיתוף היהודי-ערבי במועצת געתון, דבר, 15 באוקטובר 1989
^ מאיר הראובני, הבחירות במזרעה יכריעו אם הכפר ינתק עצמו ממועצת געתון, מעריב, 25 בנובמבר 1980
^ מאיר הראובני, מועצת געתון מתנגדת שמזרעה תפרוש מתחומה, מעריב, 27 באוגוסט 1980

קטגוריה:ישראל: מועצות אזוריות לשעבר קטגוריה:מועצה אזורית מטה אשר

[1] יצחק ו., אפרים ויז'נסקי, על המשמר, 17 ביולי 1978

[2] מועצה אזורית חדשה, דבר, 15 במאי 1950

[3] א. יוסף, המועצה האזורית געתון חנכה את ביתה החדש, מעריב, 30 במאי 1962

[4] אגודת משקי געתון לפיתוח הקיט, הארץ, 14 באוקטובר 1964

[5] מדרק הפנים מציע מיזוג המועצות געתון ונעמן, מעריב, 14 במרץ 1967

[6] יהודה אריאל, תביעה לאיחוד מועצות אזוריות בגליל המערבי, הארץ, 10 ביולי 1961

[7] יוסף אורי, מצפון עד נגב, למרחב, 22 באפריל 1962

[8] משרד הפנים מציע מיזוג המועצות געתון ונעמן, מעריב, 14 במרץ 1967

[9] רשויות מקומיות נוספות ימוזגו ביזמת משרד הפנים, הצופה, 2 ביוני 1965

[10] המליצו על סיפוח ששה מושבים למועצה האזורית מעלה הגליל, הארץ, 15 באוקטובר 1962

[11] יצחק מרידור, חלוקה מוניציפלית חדשה של ישובי הגליל המערבי, דבר, 16 בספטמבר 1982

[12] יצחק מרידור, בוניו רונן - יו"ר מועצת מטה אשר, דבר, 9 בדצמבר 1982

[13] אושרה מועצה אזורית חדשה בגליל, הארץ, 13 באפריל 1950

[14] ש. רפפורט, סיבוב אחרון על "נס עמים", מעריב, 12 במרץ 1963

[15] מועצת געתון החליטה לתמוך בהקמת "נס עמים", מעריב, 19 במרץ 1963

[16] "נס עמים" - גשר בין נוצרים ליהודים. המייסדים מבטיחים: לא מיסיון!, מעריב, 12 בדצמבר 1962

[17] שמעון רפפורט, בית ראשון בנס עמים, מעריב, 23 באפריל 1963

[18] הכפר שייך-דנון - למועצת געתון, הארץ, 16 באוקטובר 1964

[19] מאיר הראובני, הנשיא נהון מותח ביקורת על צורת ההיערכות בנגב, מעריב, 25 ביוני 1980

[20] יואל דר, שליש מערביי מזרעה בעד המשך השיתוף היהודי-ערבי במועצת געתון, דבר, 15 באוקטובר 1989

[21] מאיר הראובני, הבחירות במזרעה יכריעו אם הכפר ינתק עצמו ממועצת געתון, מעריב, 25 בנובמבר 1980

[22] מאיר הראובני, מועצת געתון מתנגדת שמזרעה תפרוש מתחומה, מעריב, 27 באוגוסט 1980

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]