טיוטה:מרכזים לצדק חברתי

מרכזים לצדק חברתי
	לוגו של תנועת מרכזים לצדק חברתי
משרד ראשי	הטחנה 46, בנימינה
מנכ"ל	יזהר (איזי) כרמון
תקופת הפעילות	2016–הווה (כ־8 שנים)
מוטו	אנחנו משנים ומשנות!
	https://merkazim.org/

שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון
פרמטרים [ סוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מרכזים לצדק חברתי היא תנועה ישראלית אשר מטרתה קידום צדק חברתי, שוויון ודמוקרטיה בחברה הישראלית. התנועה מכשירה תושבי רשויות מקומיות לקידום שינוי חברתי ביישוב בו הם מתגוררים, ומסייעת להם בהובלת שינויים חברתיים ביוזמתם. לתנועה מרכזים ב-17 ערים שונות בארץ ו-2 מרכזים מחוץ לישראל.

הקמת הארגון

תנועת מרכזים לצדק חברתי הוקמה בשנת 2016 והחלה את פעילותה בעיר רחובות. מאז התרחבה לערים נוספות ברחבי ישראל. נכון לשנת 2024 פועלים מרכזים בערים רחובות, ראשון לציון, מודיעין-מכבים-רעות, חיפה, עכו, רמלה, ראש העין, חריש, בת ים, נתיבות, אופקים, אשקלון, נהריה, מג'ד אל-כרום, טמרה, ירושלים ופרדס חנה-כרכור. המרכזים בערים הערביות פועלים תחת תנועת אג'יאל, והמרכזים ברמלה ובעכו הוקמו בשותפות איתה. המרכז בפרדס חנה הוקם יחד עם ארגון חיים וסביבה, והמרכזים מחוץ לישראל הוקמו דרך התנועה העולמית של השומר הצעיר, בריו דה ז'ניירו, ברזיל ובחרקוב, אוקראינה.

תחומי פעילות

מרכזי התנועה פועלים בנושאים של מעורבות אזרחית בתחומי חינוך ציבורי, תכנון ערים, שירותים חברתיים, שיתוף ציבור ומעורבות אזרחית של תושבי העיר. המרכזים משתפים פעולה עם ארגונים ותנועות חברה אזרחית אחרים בנושאים ובקמפיינים ארציים.

פעילות הארגון במישור המקומי

המרכזים לצדק חברתי מעודדים תושבים לקחת אחריות על העיר או הרשות המקומית בה הם גרים. כל מרכז מובל על ידי מנהל או שני מנהלי מרכז וצוות של פעילים מתנדבים. מטרת פעילות הארגון היא לעודד את הפעילים במרכז לקחת תפקידי הנהגה מקומיים כגון ועדי הורים ושכונות, וכן לסייע לארגונים אלה להיות בקשר עם העיריות והמועצות המקומיות.

תוכניות הכשרה

המרכזים מקיימים בין שתיים לארבע הכשרות למנהיגות חברתית בשנה בכל עיר בה הם פועלים. על פי אתר התנועה^[1], השתתפו בהכשרות אלה כ-6,000 אנשים עד היום^{[דרושה הבהרה]}. תוכנית ההכשרה כוללת מידע על סוגיות חברתיות, מבנה ואופי השלטון המקומי, הקניית כלים לקידום שינוי מדיניות והתארגנות אזרחית^[2]. תוכנית הדגל של הארגון להכשרת מנהיגות בערי ישראל נקראת "קול מקומי"^[3].

קבוצות פעולה

המרכזים לצדק חברתי בנויים בצורה של קבוצות פעולה העוסקות בתחומים מקומיים שונים המוצעים על ידי התושבים. דוגמאות לקבוצות פעולה הן: כלכלת ישראל ותעסוקה, תחבורה ציבורית בישראל, חינוך בישראל, שוויון מגדרי, תשתיות והמרחב העירוני, דת ומדינה, סביבה ואקלים, השתתפות דמוקרטית.

פעילות בערים מעורבות ובחברה הערבית בישראל

המרכזים בערים מעורבות ובחברה הערבית פועלים לקידום מנהיגות ערבית ויהודית מקומית המקדמת שוויון, צדק ודמוקרטיה. המרכזים בשותפות עם תנועת אג'יאל הוקמו בערים רמלה ועכו, ולאחר מכן בחיפה ובירושלים. בנוסף, הוקמו מרכזים ביישובים ערביים - מג'דל כרום וטמרה.

פעילות בזמן מלחמת חרבות ברזל

בעקבות אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל החלו המרכזים לצדק חברתי לפעול בערי הדרום - אופקים, נתיבות ואשקלון, וכן בנהריה בצפון, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. המרכזים סייעו למשפחות במציאת מקום מגורים, בסיוע משפטי ובמיצוי זכויות, בליווי ובטיפול. הסיוע התבצע באמצעות רכז מקומי בכל אחת מהערים. המרכזים סייעו לרשויות במיפוי הצרכים השונים של האוכלוסייה באמצעות מוקדים בעברית וברוסית.

שומרי שותפות

לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוקם מערך ארצי לצמצום מתחים בין האוכלוסייה היהודית והערבית בערים משותפות. המערך הוקם יחד עם גבעת חביבה ויוזמות אברהם, ובתמיכת פורום הקרנות "על המשמר". הוא פועל בעשרה ערים ומועצות מקומיות. המודל מתבסס על מחקריה של ד"ר רולי רוזן^[4] אשר הציעה שיתוף פעולה בין שלוש זירות: שלטון מקומי, חברה אזרחית, וגופי ביטחון עירוניים.

רשת הפעילים לחיים בכבוד

מרכזים לצדק חברתי מובילים יחד עם ארגון "אנו - עושים שינוי" את "רשת הפעילים לחיים בכבוד"^[5], רשת של פעילים חברתיים מרחבי ישראל, המביאה את הסיפורים, הניסיון והידע של אוכלוסיות מוחלשות אל מקבלי ההחלטות במטרה לשפר את המדיניות ברמה המקומית והארצית. הפעילים, המגיעים מרקע של התמודדות כלכלית, מספקים ידע ותובנות בנושאים כגון ביטחון תזונתי, דיור ציבורי, יוקר המחיה ונושאים נוספים, כדי להשפיע על מדיניות שנוגעת באופן ישיר לחייהם.