טיילת ארמון הנציב

טיילת בירושלים
(הופנה מהדף טיילת שרובר)

טיילת ארמון הנְציב הוא כינוין של שלוש טיילות הממוקמות בדרום מזרח ירושלים.

טיילת ארמון הנציב
מידע כללי
סוג טיילת עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם ארמון הנציב עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת תלפיות מזרח עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1984 (תחילת בניית טיילת האז) – 2003 (סיום בניית טיילת גולדמן)
חומרי בנייה אבן ירושלמית
אדריכל יהודית גרין
שלמה אהרונסון
לורנס הלפרין
קואורדינטות 31°45′20″N 35°14′04″E / 31.755666666667°N 35.234416666667°E / 31.755666666667; 35.234416666667
אתר רשמי
(למפת ירושלים רגילה)
 
טיילת ארמון הנציב
טיילת ארמון הנציב
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הטיילות נמתחות משכונת אבו תור, לאורך קו הרכס של הר אצל דרך יער השלום וארמון הנציב, עד לשכונת נוף ציון. תוואי הטיילות סמוך לקו פרשת המים בין הים התיכון לים המלח על גבול מדבר יהודה. מהטיילות נשקף נוף פנורמי על אגן העיר העתיקה, הר הזיתים, מדבר יהודה ועל חלקים ממערב העיר. מקור הכינוי של הטיילות הוא בשל סמיכותן לארמון הנְציב הבריטי שניצב על הר אצל.

הטיילות, בפרט התצפית בטיילת האז, מהוות מוקד לתיירות בירושלים וסיורים רבים בעיר כוללים ביקור בהן.

שלוש הטיילות

עריכה

הטיילת המכונה טיילת ארמון הנְציב מורכבת, למעשה, משלוש טיילות משנה, אשר נבנו אחת אחר השנייה, על ידי אדריכלים שונים. הטיילות מקושרות ביניהן פיזית, אך בנויות בסגנונות ארכיטקטוניים שונים: טיילת גבריאל שרובר, טיילת דניאל האז וטיילת ריצ'רד גולדמן. בית קולנוע אבו תור

טיילת שרובר

עריכה
 
טיילת שרובר

טיילת שרובר היא טיילת המשתרעת מצפון לשכונת תלפיות, ממזרח לשכונת צפון תלפיות, ועד לרחוב נעמי בשכונת אבו תור. בנייתה החלה ב-1987, ביוזמת הקרן לירושלים, כהמשכה של טיילת דניאל האז, על פי תוכניות של אדריכל הנוף שלמה אהרונסון[1].

באוגוסט 1988 הודיעה הנדבנית גיטה שרובר על תרומה לפרויקט, והיא נקראה על שמו של גבריאל שרובר, בנה של הנדבנית שנפטר באותה שנה[2]. בקצה הטיילת תוכננה הקמתו של מתנ"ס, שלטובת הקמתו גם תרמה. אולם במרץ 1989, שרובר הסתכסכה עם עוזיאל וכסלר שהיה אז מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים הממונה על הקמת הפרויקט, והודיעה על ביטול התרומה והעברתה לטובת הקמת בית גבריאל בצמח[3]. הטיילת נחנכה באוגוסט 1989[4]. מרכז שרובר לתרבות בקצה הטיילת הוקם לבסוף לאחר מותה של שרובר, ונחנך ב-2015[5].

הטיילת אמורה לדמות שני עולמות שונים בו זמנית: האחד דמוי-מדבר וכפרי, ואילו השני עירוני ומתוחכם. המתח בין שני העולמות מתאפשר בין הקרבה לעיר מחד, והצמחייה והקרבה למדבר מאידך. לאורך הטיילת נבנו פרגולות המצלות על ספסלים הצופים לעבר יער השלום, הר הזיתים והרי מואב.

במרכז הטיילת נבנתה רחבה למופעים, ומולה ספסלי אבן. לצדי הרחבה מצויים חדרי הלבשה. בעת בניית הטיילת נטעו לאורכה למעלה מ-450 עצי זית, עצי חרוב ודובדבן[4]. בנוסף, בטיילת אף שוחזר מוביל מים מימי בית שני שנועד להביא מים לירושלים מכיוון דרום[4].

טיילת שרובר היא אחת מארבע היצירות הארכיטקטוניות שנבחרו לייצג את ישראל בביאנלה של ונציה בשנת 1991[6].

טיילת האז

עריכה
 
טיילת האז

טיילת האז הממוקמת על הר אצל, בסמיכות לארמון הנציב, נשקפת אל עבר העיר העתיקה, הר הבית והר הזיתים. טיילת מישורית זו, המקבילה לרחוב דניאל ינובסקי, נמתחת לאורך 600 מטר וברוחב של כ-6 מטר, מטיילת שרובר לארמון הנְציב. בנייתה החלה ב-1984, והיא נחנכה בשנת 1987. הטיילת נבנתה כחלק מפיתוח כביש הגישה לארמון הנציב, במקום נזרקה פסולת בנייה והקרן לירושלים נרתמה לשיקום השטח. הטיילת נבנתה על פי תוכנית של אדריכלי הנוף שלמה אהרונסון, יהודית גרין ולורנס הלפרין, והייתה הטיילת הראשונה שנבנתה באזור זה[7]. לימים, נבנתה ממערב לה טיילת שרובר וממזרח לה טיילת גולדמן. הטיילת קרויה על שם בני הזוג וולטר ואליס האז(אנ'), מבעלי חברת לוי שטראוס ושות', שתרמו את הכסף להקמתה[7].

לטיילת, הבנויה בראש הרכס, צורה מישורית השומרת על צורת הרכס. הטיילת בנויה בצורה של אמת מים, ומזכירה אמות מים עתיקות שנמצאו באתר, וכן מבנה הטיילת נועד להוות משקל נגד לנוף החומות של העיר העתיקה. הטיילת מעוצבת בסגנון אר דקו מנדטורי התואם את מבנה ארמון הנציב הסמוך. בטיילת נבנו רחבה למופעים, בית קפה ומסעדה.

באוקטובר 2013 גילה באקראי מנהל מחוז ירושלים של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל כי פרגולת מתכת חריגה בגודלה הוקמה בצמוד למסעדת המקום. זו פוגעת בנוף הנשקף מרחבת המצפור של הטיילת לכיוון העיר העתיקה. אישור הבנייה הוענק על ידי ועדת הרישוי העירונית. בנוסף, גודלה וגובהה של הפרגולה, שגרמו לסערה בקרב פעילי סביבה ובמועצה לשימור אתרי מורשת, אינם עומדים בקנה אחד עם שמירה על זכויות היוצרים של מתכנני המקום.

טיילת גולדמן

עריכה
 
טיילת גולדמן

טיילת גולדמן היא המזרחית מטיילות רכס הר אצל שבמזרח ירושלים בתכנונו של לורנס (לארי) הלפרין[8]. טיילת זו נמתחת מארמון הנציב, לכיוון מזרח, עד לכפר ג'בל מוכבר. הטיילת נבנתה על ידי תרומתו של ריצ'רד גולדמן, ונפתחה לקהל הרחב בשנת 2003. במקום מצויות חפירות ארכאולוגיות והתגלתה בקרבת הטיילת אמת מים מתקופת החשמונאים.

תוכניות פיתוח

עריכה

ארגונים ירוקים מתנגדים ליוזמות תיירותיות שהוצגו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה של ירושלים הנוגעות לפיתוח אזור הטיילת ובהם רכבל מטיילת גולדמן לטיילת שרובר, מגדל תצפית בגובה 135 מטר, ומתחם מלונות שיבנה לאורך רחוב ינובסקי[9][10].

  • מגדל התצפית - את המגדל יזם המהנדס עזי סלע, בתכנונם של האדריכלים יעל ויונתן שילוני[11], והתוכנית שלו אושרה בוועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במאי 2002[12]. בנובמבר 2005, המועצה הארצית לתכנון ובנייה ביטלה את התוכנית[13].
  • רכבל הטיילת - תוכנית שיזמה חברת "דיגל" שבנתה את שכונת נוף ציון, כחלק מפרויקט, בהיקף של כ-400 מיליון דולר, המשלב בין מתחם של דירות יוקרה, שטחי מסחר, מלונאות ואטרקציות תיירותיות[14][15].
  • תוכנית מתחם הרכס - תוכנית להקמת ארבעה בתי מלון מול הטיילת ובהם 1,400 חדרים, בבניינים בגובה של 5-12 קומות, עם חזית אחידה באורך 350 מטר ומגדל עורפי בגובה 24 קומות. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה את התוכנית בפברואר 2002[16]. בית המשפט המחוזי בירושלים, אישר לחברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרים לערער למועצה הארצית לתכנון ובנייה על אישור תוכנית[17]. בספטמבר 2005 המועצה הארצית ביקשה לערוך תיקונים בתוכנית ואחר כך היא הוקפאה[18].
  • מתקן האומגה של עמותת אלע"ד - בפברואר 2018, קיבלה עמותת אלע"ד היתר בנייה להקמת מתקן האומגה הארוכה ביותר בישראל, באורך של 784 מטר, בין טיילת האז ליער השלום[19].
  • גלגל ענק - בקיץ 2020 החלה עיריית ירושלים לקדם תוכנית להקמת גלגל ענק בטיילת, כאטרקציה תיירותית שנוסעיה יוכלו להשקיף על נוף העיר העתיקה[20].

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אריאל הירשפלד, גניו של שלמה אהרונסון, באתר הארץ, 31 ביולי 2009
  2. ^ עש"ת, ירושלים - קרן לזכר גבריאל שרובר, מעריב, 2 באוגוסט 1988
  3. ^ יותם נבין, שרובר רוצה את הכסף, כל העיר, 31 במרץ 1989
  4. ^ 1 2 3 הושלמה הטיילת לאבו-תור, כל העיר, 4 באוגוסט 1989
  5. ^ ניר חסון ונועם דביר, אושרה התוכנית שתכפיל את מספר בתי הקולנוע בי-ם, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2011
    נעמה ריבה, האם מרכז שרובר יושיע את חובבי הקולנוע בירושלים?, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2015
  6. ^ נילי מנדס, ראש של אדריכל - כולה ארכיטקטורה, מעריב, 22 בספטמבר 1991
  7. ^ 1 2 ערי גושן, הטיילת הכי יפה בעיר, מעריב, 21 במאי 1989
  8. ^ דליה טל, ‏טיילת גולדמן תיבנה כהמשך לטיילת שרובר, בעלות של 4 מיליון דולר, באתר גלובס, 14 בינואר 2001
  9. ^ אסתר זנדברג, עד הרכס האחרון, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2005
  10. ^ דליה טל, ‏אהרונסון: מגדל התצפית הוא הר העצה הרעה, באתר גלובס, 28 במאי 2000
  11. ^ עזי סלע, מגדל תצפית צר ואצילי, באתר הארץ, 6 ביוני 2002
  12. ^ אליסה אודנהיימר, הוועדה להתנגדויות בירושלים אישרה בניית מגדל תצפית בטיילת ארמון הנציב, באתר הארץ, 10 במאי 2002
  13. ^ יעל ויונתן שילוני, חלום נגוז בירושלים, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2005
  14. ^ דליה טל, ‏דיגל תקים מלון ליד ארמון הנציב בירושלים, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2000
  15. ^ דליה טל, ‏הירוקים נגד מגדל התצפית בארמון הנציב, באתר גלובס, 14 בפברואר 2000
  16. ^ גל ניסים, ‏תוכנית מלונות הרכס בארמון הנציב תידון בארצית, באתר גלובס, 8 ביוני 2003
  17. ^ אליסה אודנהיימר, בית המשפט אישר לחברה להגנת הטבע לערער על פרויקט רכס ארמון הנציב, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2002
  18. ^ אורית בר-גיל, ‏עדיין לא בונים בארמון הנציב: תוכנית "מתחם הרכס" לתיקונים, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2005
  19. ^   ניר חסון, לא רק רכבל: אלע"ד תקים מעל מזרח ירושלים את האומגה הארוכה בישראל, באתר הארץ, 27 בפברואר 2018
  20. ^   ניר חסון, עיריית ירושלים מקדמת בניית גלגל ענק בטיילת ארמון הנציב, באתר הארץ, 19 ביולי 2020