ישראל בהרב
ישראל בהרב (נולד ב-30 באוקטובר 1945) הוא איש עסקים ויזם היי-טק ישראלי, ששירת שנים רבות בצה"ל והגיע לדרגת תת-אלוף. בהרב הוא אלוף הפלות, במהלך שירותו כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי נרשמו לזכותו 12 הפלות של מטוסי מיג 21 והוא זכה לעיטור המופת.
![]() | |
ישראל בהרב, 2010 | |
לידה |
30 באוקטובר 1945 (בן 77) שדות ים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
השתייכות |
![]() |
תקופת הפעילות | 1963–1993 (כ־30 שנה) |
דרגה |
![]() |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
פעולת סמוע![]() ![]() ![]() ![]() | |
עיטורים | |
![]() | |
תפקידים אזרחיים | |
יו"ר חברת עידנית, יו"ר חברת Object technologies, מעורב בהקמת חברות Optolnics ו-Healinx, מנכ"ל בחברת הייעוץ BI-101, מנכ"ל של חברת מירג', מייסד חברת טראסטוור (Trustware) | |
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
בהרב נולד וגדל בקיבוץ שדות ים, למשפחתו של ישראל בהרב שורשים בעולם החסידי. הוא צאצא של הרב שלמה רבינוביץ האדמו"ר מראדומסק, הוא נינו של הרב האחרון של ראדומסק שנספה עם קהילתו בשואה וקרוי על שמו. סבו, שלמה בהרב, הוא ממייסדי כפר חסידים, נינו של האדמו"ר וקרוי על שמו. ב-1963 התגייס לצה"ל ועבר קורס טיס, שימש כמדריך בבית הספר לטיסה וחבר בצוות האווירובטי של חיל האוויר[1]. את גיחתו המבצעית הראשונה[1] עשה ביולי 1966, במהלך הקרב על המים, כשנטל חלק בהפצצה בסוריה של מפעל הטיית הבניאס. בנובמבר אותה שנה השתתף כטייס מטוס דאסו אוראגן בטייסת הצרעה, בפעולת סמוע. במהלך הגיחה נפגע מטוסו של בן זוגו למבנה, יוחנן רוזר, שאיבד את עינו, ובהרב כיוון אותו במהלך הנחיתה. במלחמת ששת הימים הטיס מטוס אוראגן במסגרת טייסת 113 והשתתף בהפצצות שדות התעופה במדינות ערב במהלך מבצע מוקד, בגל הראשון הפציץ את שדה התעופה פאיד. לאחר המלחמה עבר הסבה למטוסי מיראז' בטייסת 117.
במלחמת ההתשה שירת כטייס שחק בטייסת 101. במהלך המלחמה הפיל בקרבות אוויר שבעה מטוסים, טכניקת ההפלה שלו באמצעות ירי תותחים מכונה מאז בחיל האוויר "צרור בהרב"[1]. ביולי 1970 השתתף במבצע רימון 20, קרב אוויר המוני שנערך מול טייסים סובייטים. באותה שנה הודח מהטייסת לאחר חילוקי דעות עם מפקד הטייסת יפתח ספקטור, בעקבות תחקיר על קרב אוויר ועבר לשרת כסמ"ט ב' בטייסת אוראגן ששימשה לקורס אימון מבצעי לטייסים צעירים[2].
במלחמת יום הכיפורים שימש כסגן מפקד טייסת 101, ביום השני למלחמה בעת הזנקה לירוט התפוצץ גלגל המטוס בריצה על המסלול והמטוס התרסק מיד לאחר ההמראה, בהרב נפגע וידו הימנית נכוותה באורח קשה, אף על פי כן חזר לטוס כשבמקביל המשיך לקבל טיפולים בבית החולים. לאחר שמפקד הטייסת, אבי לניר, נפגע ונפל בשבי הסורי, קיבל בהרב את הפיקוד על הטייסת והוביל אותה עד תום המלחמה. במהלך הקרבות הפיל בהרב שלושה מטוסים, על פעולותיו במלחמה זכה לעיטור המופת.
רשימת הפלותיו:
מספר | תאריך הקרב | המטוס המפיל | המטוס שהופל | החימוש | פרטי ההפלה |
---|---|---|---|---|---|
1 | 6 באוקטובר 1969 | מיראז' 3 | מיג 21 מצרי | תותחים | מעל ביצות אגם מנזלה, בדלתה |
2 | 6 באוקטובר 1969 | מיראז' 3 | מיג 21 מצרי | תותחים | הפלה שנייה באותו הקרב[3] |
3 | 25 במרץ 1970 | מיראז' 3 | מיג 21 מצרי | תותחים | צפונית לאסמאעיליה[4] |
4 | 27 במרץ 1970 | מיראז' 3 | מיג 21 מצרי | תותחים | אזור כותמיה |
5 | 27 במרץ 1970 | מיראז' 3 | מיג 21 מצרי | טיל | הפלה שנייה באותו הקרב[5] |
6 | 10 ביולי 1970 | מיראז' 3 | מיג 21 מצרי | טיל | מעל הדלתה, מזרחית למנצורה |
7 | 10 ביולי 1970 | מיראז' 3 | מיג 21 מצרי | תותחים | הפלה שנייה באותו הקרב[6] |
8 | 13 בספטמבר 1973 | מיראז' 3 | מיג 21 סורי | טיל | במהלך קרב אוויר המוני בסמוך לטרטוס |
9 | 13 בספטמבר 1973 | מיראז' 3 | מיג 21 סורי | תותחים | הפלה שנייה באותו הקרב[7] |
10 | 23 באוקטובר 1973 | מיראז' 3 | מיג 21 סורי | תותחים | במהלך קרב אוויר המוני מעל דמשק |
11 | 24 באוקטובר 1973 | נשר | מיג 21 מצרי | תותחים | בקרב אוויר המוני מערבית לסואץ ג'בל עוביד |
12 | 24 באוקטובר 1973 | נשר | מיג 21 מצרי | תותחים | הפלה שנייה באותו הקרב[8] |
בהמשך הקריירה הצבאית שלו היה שותף בצוות הבחינה של מטוס הקרב הבא של חיל האוויר, הוא הוביל את הבחירה במטוסי ה-F-15 לקראת קליטתם בחיל האוויר הישראלי ושימש קצין הפרויקט במחלקת אמצעי לחימה, במהלך התקופה נדרש לשכנע את שר הביטחון שמעון פרס בנחיצות רכישת המטוסים על פני אופציות אחרות[9]. בהמשך שירת כמפקד טייסת תעופה וסגן מפקד בסיס עציון בסיני, ב-1977 מונה למפקד טייסת 113, טייסת מטוסי כפיר, במסגרת זו פיקד על מטוסי הטייסת במהלך "מבצע מרגלית", הפצצת יעדי מחבלים בלבנון[10]. לאחר שנה וחצי של לימודים בקולג' של חיל האוויר המלכותי, מונה בשנת 1982 לראש מחלקת אמצעי לחימה (אמל"ח) של חיל האוויר ושירת בתפקיד עד 1984, הוא התנגד להמשך פרויקט הלביא לאחר שמצא שהמטוס לא ענה לצורכי החיל[1]. בעקבות התנגדותו ללביא הועבר מחיל האוויר[1] ומונה לראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באגף התכנון. בהמשך חזר לחיל האוויר ושירת כראש להק המודיעין בדרגת תת-אלוף (בשנים 1988–1990). בתפקידו האחרון בצה"ל שירת כנספח צבאי באוסטריה ובשווייץ. סיים את שירות הקבע ב-1993. גם לאחר שחרורו המשיך לשרת בהתנדבות כמדריך טיסה במילואים עד גיל 60. בספטמבר 2003 פרסם מכתב גלוי תחת הכותרת "אתם לא חברים" ובו יצא נגד מכתב הטייסים הסרבנים[11].
במהלך הקריירה העסקית שלו היה מעורב בהרב במספר מיזמי היי-טק. הוא שימש כיו"ר פעיל בחברת עידנית לאחר היווסדה ב-1995, החברה נמכרה ומוזגה לחברת סאיטקס ויז'ן ונמכרה ב-2005 ל-HP תמורת 230 מיליון דולר. בשנים 1998 עד 2000 עמד בראש חברת Objet technologies, היה מעורב בהקמת חברות Optolnics ו-Healinx. בהרב ייסד ושימש כמנכ"ל בחברת הייעוץ BI-101, וכיהן כמנכ"ל של חברת מירג', חברת השקעות ציבורית שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ב-2003 ייסד עם אייל דותן ועומד בראש חברת באפרזון סקיוריטי (Bufferzone Security) העוסקת בהגנת מחשבים מפני וירוסים, סוסים טרויאנים וקודים עוינים, באמצעות טכנולוגיית וירטואליזציה.
בהרב בוגר הקולג' של חיל האוויר המלכותי, בעל תואר ראשון בהצטיינות בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה ומנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה.
חיים אישייםעריכה
בהרב נשוי לפועה ולהם שלושה ילדים, שניים מבניו טייסים אף הם.
לקריאה נוספתעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- ישראל בהרב באתר חברת טראסטוור
- צאלה קוטלר, מכורים סדרתיים, גלובס, 10/07/2008
- עיטור המופת שהוענק לישראל בהרב, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל, אוקטובר 1973
- ישראל בהרב מספר על תאונה ועל קרבות אוויר, ראיון באתר יוטיוב
- מירב הלפרין, שני מיגים ביד אחת, בטאון חיל האוויר 121, פברואר 1981, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- אל"מ י' (ישראל בהרב), המלכוד הכפול, בטאון חיל האוויר 153, יולי 1986, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- יולי חרומצ'נקו, הספר השחור של בהרב, בטאון חיל האוויר 197, אייר תשנ"ד - אפריל 1994, עמ' 37 - 42, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- אבינועם מיסניקוב, הפלת מטוס האורגן של סרן מרדכי פינטו אתר מרקיע שחקים
- מוטי חבקוק ואילן ורשאי מטוסים ומיתוסים בטאון חיל האוויר גיליון 155 (256) פברואר 2004
- סרטי קרבות אויר ותקיפת שדות תעופה של ישראל בהרב, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- מלחמת יום כיפור: אחד הניצחונות הגדולים של חיל האוויר, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2021
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 3 4 5 ראיון עם ישראל בהרב, על אזרחי, 3 בדצמבר 2011
- ^ ישראל בהרב, הקרב האמיתי- על הקרקע, אתר מרקיע שחקים
- ^ רונה תמיר, 13=1+12, בטאון חיל האוויר, גיליון 121, יוני 1998
- ^ ישראל בהרב, הפלה שלישית מיג 21 (בודד) 25.3.70, באתר מרקיע שחקים
- ^ סקייהוק ומיראז' במצרים, אתר חיל האוויר
- ^ אבינעם מיסניקוב, הפלת ארבעה מיג 21 מצריים באתר מרקיע שחקים
- ^ רונה תמיר, 13=1+12, בטאון חיל האוויר, גיליון 121, יוני 1998
- ^ רונה תמיר, 13=1+12, בטאון חיל האוויר, גיליון 121, יוני 1998
- ^ ישראל בהרב, ישראל בהרב-מטוסי F-15 לישראל, אתר מרקיע שחקים
- ^ ישראל בהרב, מבצע מרגלית 9.11.77, אתר מרקיע שחקים
- ^ מכתבו של בהרב באתר קטיף נט
]