זקרפטיה
מחוז זקרפטיה (באוקראינית: Закарпатська область – "זקרפטסקה אובלאסט", בהונגרית: Kárpátontúli terület או Kárpátalja, ברוסינית: Подкарпатьска област, בסלובקית: Zakarpatská oblasť; ידוע גם כטרנסקרפטיה, קרפטורוס בפי תושבי המחוז או רותניה הקרפטית) הוא מחוז במערב אוקראינה. העיר העיקרית במחוז היא אוז'הורוד. ערים חשובות אחרות הן מוקצ'בו, ברהובה, חוסט וצ'ופ.
| |||
 | |||
| מבט על העיר רחיב | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| מושל | ויקטור מיקיטה (אנ') | ||
| מחוז משנה במחוז | 13 + 5 ערי מחוז | ||
| ערים במחוז | 11 | ||
| בירת המחוז | אוז'הורוד | ||
| שפה רשמית | אוקראינית ובנוסף הונגרית במספר כפרים באזור מוקצ'בו שבמחוז | ||
| תאריך ייסוד |
22 בינואר 1946  | ||
| שטח | 12,777 קמ"ר | ||
| גובה | 579 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 1,244,476 (1 בינואר 2022) | ||
| ‑ צפיפות | 97.2 נפש לקמ"ר (2006) | ||
| קואורדינטות | 48°25′N 23°17′E / 48.41°N 23.29°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| http://www.carpathia.gov.ua | |||
  | |||
האזור נודע בעבר כרוס הקרפטית או רותניה הקרפטית או רוסינסקו, ומשתרע על שטח של כ-12,800 קמ"ר.
היסטוריה
עריכהזקרפטיה הייתה חלק מאוסטרו-הונגריה עד סוף מלחמת העולם הראשונה. אז עברה בין רומניה והונגריה בשנים 1918–1919. לבסוף צורף המחוז לצ'כוסלובקיה שהוקמה באותה עת יחד עם בוהמיה, מוראביה וסלובקיה. על פי ההסכמות של בוררות וינה הראשונה מ-2 בנובמבר 1938, השתלטה הונגריה על האזור. לאחר שחרורה ב-1944 בידי הסובייטים, זקרפטיה שוב הייתה לחלק מצ'כוסלובקיה אך הוענקה לברית המועצות בידי ממשלתו של קלמנט גוטוואלד כחלק מהרפובליקה הסובייטית האוקראינית ביוני 1945. לאחר התפרקות ברית המועצות נותר המחוז באוקראינה העצמאית, אף על פי שעלו דרישות מצד חלק מתושבי המחוז לחזור לצ'כוסלובקיה, מה שהפך בלתי ישים עם התפרקותה של זו האחרונה.
דמוגרפיה
עריכהאוכלוסיית החבל נאמדת ב-1,243,400 נפש נכון לשנת 2009. על פי מפקד האוכלוסין של אוקראינה שנערך בשנת 2001 מתגוררים במחוז 1,254,614 תושבים. כ-80.5% הם אוקראינים אתניים, 12.1% הונגרים, 2.6% רומנים, 2.5% רוסים, 1.1% צוענים, 0.5% סלובקים ו-0.3% גרמנים. מועדונים, בתי ספר ומרכזי תרבות פועלים עבור כל אחת מהקהילות בשפתה. על אף שבמפקד האוכלוסין של 2001 לא נכללה האפשרות לבחור בלאום הרוסיני[א] ציינו 10,100 משתתפים במפקד את עובדת היותם רוסינים. ב-7 במאי 2007 המועצה של המחוז הכירה ברוסינים כמיעוט לאומי במחוז, עם זאת אוקראינה עצמה לא מכירה בלאום הרותני. בזקרפטיה שוכנים כ-14,000 צוענים, רוב צועני אוקראינה.
למרות שרומנים מהווים פחות מ-3% מאוכלוסיית האזור, בכפר ניז'ניה אפשה הם מהווים כ-90% מתושבי הכפר.
| לאום | אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 2001 | אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 2001 | אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 1989 | אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 1989 | אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 1880 | אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 1880 |
| אוקראינים | 1,010,100 | 80.5 | 976,749 | 78.4 | ||
| הונגרים | 151,500 | 12.1 | 155,711 | 12.5 | 105,343 | 25.7 |
| רוסים | 31,000 | 2.5 | 49,456 | 4 | ||
| רומנים | 32,100 | 2.6 | 29,485 | 2.4 | 16,713 | 4.1 |
| צוענים | 14,000 | 1.1 | 1 | |||
| רוסינים | 10,100 | 0.8 | 244,742 | 59.8 | ||
| צ'כים וסלובקים * | 5,600 | 0.5 | 0.6 | 8,611 | 2.1 | |
| גרמנים | 3,500 | 0.3 | 0.3 | 31,745 | 7.8 | |
| אחרים | 1,817 | 0.5 |
- * במפקדים של 2001 ו-1989 המספרים מתייחסים לסלובקים בלבד.
- ** המספרים בכל המפקדים מתייחסים לאזורים השייכים למחוז זקרפטיה.
יהודים
עריכה
ערך מורחב – יהדות הקרפטים
- ערך מורחב – תולדות היהודים ברותניה הקרפטית
עדויות כתובות ראשונות להימצאות של יהודים באזור קיימות החל מהמאה ה-17. בעקבות פרעות חמלניצקי היגרו יהודים לחבל. בסוף הרבע הראשון של המאה ה-18 נספרו בחבל כ-450 יהודים השייכים לכ-100 משפחות. לאחר חלוקת פולין של שנת 1772 והפיכתה של גליציה לחלק מאוסטריה גבר זרם המהגרים היהודים מגליציה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גרמה ההתקפה הרוסית לגל פליטים יהודים מגליציה ויותר מאוחר בעקבות פלישת רומניה לדרומה של טרנסילבניה גל נוסף של פליטים יהודים הגיע מדרום.
בשנת 1924 הוקמה גימנסיה עברית במוקצ'בו שבראשה עמד חיים קוגל וכעבור עשור בשנת 1934 הוקמה גימנסיה עברית נוספת באוז'הורוד.
כמאה אלף יהודים התגוררו בחבל במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, עד גירושם באביב 1944 לאושוויץ. עוד לפני כן בקיץ 1941 גורשו על ידי הונגריה כ-20 אלף יהודים בעלי אזרחות זרה[ב] מהחבל לגליציה ומרביתם נמסרו לאיינזצגרופן בקמניץ-פודולסקי, כ-15 אלף מהם נרצחו ביריות במשך 3 ימים בסוף 1941. באפריל 1944 הוקמו 17 מחנות ריכוז עיקריים בחבל והוחזקו בהם 144,000 יהודים. החל מ-15 במאי 1944 ועד ה-7 ביוני גורשו בכל יום 14,000 יהודים מהגטאות הללו לאושוויץ. רוב יהודי החבל נספו בשואה.
כיום מתגוררים כמה מאות יהודים בחבל, בעיקר בערים חוסט, מוקצ'בו, ואוז'הורוד.
| שנה | עורכת המפקד | מספר יהודים שנמנו | אחוז מכלל האוכלוסייה |
| 1910* | אוסטרו-הונגריה | 129,000 | 15.21 |
| 1921 | צ'כוסלובקיה | 93,023** | 15.28 |
| 1930 | צ'כוסלובקיה | 102,542 | כ-15 |
| 1941 | הונגריה | 146,199 | 14.2 |
- האזורים שנכללו במפקדים שונים במעט ממפקד למפקד בהתאם למדינה שבריבונותה ישב המחוז.
- * כולל דרום מרמורש וחלקו הדרומי של אזור אוגוצ'ה.
- ** לפי הספר "יהודי קסזוני, זקרפטיה"[1], מספר היהודים במפקד של 1921 היה 93,341.
| אזור | יישוב | אחוז היהודים מכלל האוכלוסייה | כלל האוכלוסייה |
| אונגוור | אונגוור (אוז'הורוד) | 13.4 | 16,919 |
| אונגוור | שאר האזור | 8.5 | 145,170 |
| ברג | ברגסז (ברהובו) | 30.2 | 12,933 |
| ברג | מונקאץ' (מוקצ'בו) | 44.4 | 17,275 |
| ברג | שאר האזור | 10.7 | 206,403 |
| אוגוצ'ה | כל האזור | 12.9 | 91,755 |
| מרמורש | מרמורשסיגט (סיגט) | 37.4 | 21,370 |
| מרמורש | שאר האזור | 17.2 | 336,335 |
| כל זקרפטיה | כל החבל | 15.21 | 848,000 |
כלכלה
עריכהכלכלת המחוז מבוססת בעיקרה על סחר עם המדינות השכנות, תיירות (בעיקר תיירות פנים), גידול גפנים ליין ויערנות. עוד בתקופת ברית המועצות הוקמו תחנות מעבר לסלובקיה והונגריה בצ'ופ וטרסבה והן פועלות גם כיום.
גאוגרפיה
עריכהזקרפטיה ממוקמת בדרומה של מערב אוקראינה. המחוז גובל בצפונו במחוז איוואנו-פרנקיבסק ובמחוז לבוב שבאוקראינה, בפינתו הצפון מערבית גובל המחוז בפרובינציית פודקרפצקיה של פולין, במערב בקרבת נהר אוּז', גובל המחוז במחוז פרשוב ומחוז קושיצה של סלובקיה, בדרום מערב בקרבת נהר טיסה גובל המחוז במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג של הונגריה, בדרום בקרבת נהר טיסה גובל המחוז במחוז סאטו מארה ובמחוז מרמורש שברומניה.
המחוז נמצא כולו ממערב להרי הקרפטים. בהתאם לכך, פירוש שמו האוקראיני "מעבר לקרפטים" (שאר אוקראינה נמצאת ממזרח לקרפטים). שטח המחוז 12,777 קמ"ר. המרחק ממזרח למערב המחוז הוא 184 ק"מ ואילו מהצפון לדרום 80 ק"מ.
חלוקה אדמיניסטרטיבית
עריכהמיולי 2020, לאחר יישום רפורמה במחוזות משנה של אוקראינה, מחוז זקרפטיה מחולק ל-6 מחוזות משנה כדלהלן:
| שם בעברית |
שם באוקראינית | שטח (קמ"ר) |
אוכלוסייה 2020 |
מרכז מנהלי |
|---|---|---|---|---|
| מחוז משנה אוז'הורוד | Ужгородський | 866 | 255,800 | אוז'הורוד |
| מחוז משנה ברהובסקי | Берегівський | 654 | 209,200 | ברהובה |
| מחוז משנה חוסט | Хустський | 998 | 269,100 | חוסט |
| מחוז משנה טיאצ'יבסקי | Тячівський | 1,818 | 185,300 | טיאצ'יב |
| מחוז משנה מוקצ'בסקי | Мукачівський | 997 | 254,600 | מוקצ'בו |
| מחוז משנה רחיבסקי | Рахівський | 1,982 | 82,800 | רחיב |
בתרבות
עריכהבשנות ה-90 הפיק משרד החינוך והמדע של זקרפטיה דף לקידום התיירות בעברית[2]. העברית הקלוקלת והתעתיקים התמוהים עוררו שעשוע רב עד כדי פרסום בעיתונות[3].
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- שלמה יעקב גרוס, י' יוסף כהן (עורכים), ספר מארמארוש: מאה וששים קהילות קדושות ביישובן ובחורבנן, תל אביב, בית מארמארוש, תשמ"ג
- Eden, Joseph, The Jews of Kaszony, Subcarpathia, New York: self-publishing, 1988
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של זקרפטיה (באוקראינית)
זקרפטיה, ברשת החברתית פייסבוק
זקרפטיה, ביישום טלגרם
זקרפטיה, ברשת החברתית אינסטגרם
זקרפטיה, סרטונים בערוץ היוטיוב- "פנים של זקרפטיה"
ביאורים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ The Jews of Kaszony, Subcarpathia by Joseph (Einczig) Eden.
- ^ דף לקידום התיירות בעברית - "פנים של זקרפטיה"
- ^ עמי בן בסט, והיום, תלמידים, נלמד על זקרפטיה, באתר nrg, 6 באפריל 2006