פתיחת התפריט הראשי

יגאל לרר

רב ציוני דתי, אב"ד בבית הדין הרבני פתח תקווה

הרב ירחמיאל יגאל אליהו לרר (נולד בי' בשבט ה'תשי"ז, 12 בינואר 1957), הוא רב ציוני דתי, אב"ד בבית הדין הרבני פתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב.

הרב יגאל לרר
הרב יגאל לרר בישיבת מרכז הרב
הרב לרר בישיבת מרכז הרב ביום ירושלים. מימין: הרב מנחם בורשטיין.
לידה 12 בינואר 1957 (בן 62)
י' בשבט ה'תשי"ז
ירושלים
מקום פעילות ירושלים, פתח תקווה
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק גמרא, דיינות, הלכה
תפקידים נוספים אב בית דין פתח תקווה,
ר"מ בישיבת מרכז הרב,
נשיא כולל בפתח תקווה.
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק,
הרב אברהם שפירא,
הרב שאול ישראלי,
הרב חיים צימרמן
חיבוריו גאולת הצבי

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד בירושלים לשרה ולחזן יהושע לרר, החזן הראשי של בית הכנסת הגדול בתל אביב ובתי הכנסת הגדול בלונג איילנד ובאנטוורפן[1]. בגיל שלוש עזבה משפחתו את הארץ למספר שנים ועברה לאנטוורפן, והוא שב ארצה בגיל 14. למד במדרשיית נעם בפרדס חנה, לאחר מכן, בשנת ה'תשל"ג עבר ל"ישיבת בית התלמוד-גור אריה חיים ברלין" בראשות הרבנים דב שוורצמן ויצחק הוטנר. לאחר תקופה קצרה, עבר לישיבת מרכז הרב, שם למד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב שאול ישראלי ורבו המובהק הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. כמו כן, במשך שנים רבות למד אצל הרב חיים צימרמן. הוסמך לרבנות וקיבל כושר לרב עיר מהרב שפירא. בהמשך, הוסמך לדיינות על ידי הרבנים הראשיים לישראל, ישראל מאיר לאו ואליהו בקשי דורון.

שימש כ'נושא ונותן' בישיבה, ובשנת ה'תשנ"ג התמנה לר"מ. במסגרת תפקידו כר"מ בישיבה, מעביר שיעורים בסוגיות בעיון לפי סדר המסכתות הנלמדות בישיבה, שיעור בספר "חידושי הגר"ח מבריסק על הרמב"ם", ושיעור בנושאים לפי סדר פרשיות השבוע.

בשנת ה'תש"ס התמנה לדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע. בשנת ה'תשס"ח עבר לבית הדין בפתח תקווה, ובשנת ה'תשע"ה התמנה לאב"ד בפתח תקווה[2].

מלבד היותו אב"ד בפתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב, הקים בשנת ה'תשע"ד כולל בפתח תקווה, שמהווה שלוחה של ישיבת מרכז הרב והוא משמש כנשיאו[3] ומעביר בו שיעורים רבים. כמו כן, מעביר שיעורים רבים ברחבי העיר. בעבר העביר באופן קבוע שיעורים בישיבת נחלים ובישיבת דרכי נעם בפתח תקווה.

משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם "קנה לך חבר" - תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס[4].

הרב התגורר בירושלים במשך שנים רבות בבניין של רבני ישיבת מרכז הרב הסמוך לישיבה, ובשנת תש"ע עבר לפתח תקווה. נשוי לצביה, בתו של הרב יוסף בא-גד.

 
הרב יגאל לרר יחד עם הרב יעקב שפירא והרב יהושע מגנס
 
הרב יגאל לרר בהכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב יחד עם הרב איתמר אורבך

מפסיקותיו הבולטותעריכה

  • פסק לגבי היכולת להסתמך על "בדיקת רקמות". במקרה בו הוא דן שאישה פנויה (גרושה) שילדה בת וטוענת שהוא מפלוני ואותו אדם מכחיש, אך בבדיקת רקמות הוכח שהבת אכן היא בתו. לאחר בירור הסוגיה הוא מחייב את האב במזונות אם מצד היות הבדיקה הוכחה ודאית, אם מצד זה שהאב התחייב בעשותו את הבדיקה לקבל את תוצאותיה. במהלך הדברים נידון גם הנושא של נאמנות רופאים והוא מייסד שם לפי דברי הראי"ה קוק שיש לחלק בין השערות לידע מדעי. בתחום ההשערות יש מקום לסייג את הנאמנות אך בנושאים מדעיים שהרופאים אינם אלא המבררים את המציאות יש להם נאמנות[5].
  • פסק לגבי זוג שנפרד וחזר לקיים יחסי אישות, אך הבעל חשש שהבן שנולד אינו שלו. הוא ביקש בדיקת רקמות, והרב לרר נדרש לקבוע אם הם "נשואים מחדש", הרב לרר פסק כי חזרת הצדדים זה לזו דרך קיום יחסים ומגורים קבועים ללא חופה וקידושין אינם מחייבים מתן גט, כך שחשש הממזרות מתבטל. לפיכך, אישר את עריכת בדיקת האבהות[6].
  • פסק לגבי יהדותה של יעל, נכדתה של הנערה דומני מריאטה שראול ולנברג חילץ מהנאצים כחלק מהמבצע שלו להצלת רבבות יהודים בהונגריה, המסמך המקורי שעליו חתם ולנברג, כדיפלומט שוודי, למען הסבתא - שכנע את הרב לרר כי היא הייתה יהודייה, וממילא הנכדה יכולה להינשא כאן, בארץ, כדת משה וישראל[7].

חיבוריועריכה

  • קונטרס גאולת הצב"י -מראה מקומות על התוספות, בכל הש"ס. יצא לאור בשנת ה'תשמ"ב.
  • חזון יהושע - ערך את הספר ובו חידושיו של אביו ר' יהושע לרר על סוגיות הש"ס אותם כתב בגיל 18, הספר כולל תולדות חייו של החזן יהושע לרר יליד ירושלים. הבן, הרב יגאל לרר, כותב בהקדמה כי אביו היה "מגדולי החזנים, משיירי זן החזנים מהדורות הקודמים בעל קול אדיר במתיקות שאין לתארה, כיבד ה' מגרונו ממעמקי ליבו, בעל רגש עצום אשר ריגש את שומעיו בתפילותיו"[8]
  • חיבר מאות מאמרים ופסקי דינים שפורסמו ב'שורת הדין', בכתב העת 'ניצני ארץ' ובבמות נוספות.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יגאל לרר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה