איתמר אורבך

רב היישוב חשמונאים, ר"מ בישיבת מרכז הרב

הרב איתמר אורבך (נולד ב-1955, אלות ה'תשט"ו) הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב. במשך 28 שנה (ה'תשנ"ה–ה'תשפ"ג) שימש כרב היישוב חשמונאים שבבנימין.

הרב איתמר אורבך
הרב איתמר אורבך (מימין) בהכנסת ספר תורה. לפניו: הרב שלמה שפירא והרב מרדכי גרינברג.
הרב איתמר אורבך (מימין) בהכנסת ספר תורה. לפניו: הרב שלמה שפירא והרב מרדכי גרינברג.
לידה ספטמבר 1955 (בן 69)
אלול תשט"ו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות חשמונאים, ירושלים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד
הלכה
אמונה
ארץ ישראל
חינוך
תפקידים נוספים רב היישוב חשמונאים (לשעבר)
ר"מ בישיבת מרכז הרב
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק
הרב אברהם שפירא
הרב שאול ישראלי
חיבוריו

קיימו וקיבלו

יונתי תמתי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

גדל בלוד ולמד ב"תיכון לוד" שבעיר. בצעירותו נקשר לרבה של העיר הרב נתן אורטנר. בצבא שימש כחובש קרבי במשך שלוש שנים. לאחר מכן החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם למד במשך 11 שנה אצל רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. בתקופה זו עמד בקשר עם הרב נתן צבי פרידמן.

במשך שנתיים כיהן כר"מ בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן נקרא לשמש כר"מ בישיבת בית אל, שם לימד 12 שנה. בשנת ה'תשנ"ז נקרא על ידי רבו הרב שפירא לשמש כר"מ בישיבת מרכז הרב, ומאז הוא משמש כר"מ של שיעור ב', ומעביר שיעורים נוספים במחשבת ישראל ובתנ"ך.

במשך 28 שנה (ה'תשנ"ה–ה'תשפ"ג) שימש כרב היישוב חשמונאים שבבנימין. מרבני תנועת קוממיות, ובעבר בעל טור קבוע בעלון התנועה. העביר שיעורים במכללת אורות ישראל ובמכללת מורשת יעקב ברחובות. היה ממייסדי הגרעין התורני הגדול בישראל בעיר רמלה ועמד בראשו בחודשיו הראשונים[1].

הוסמך לרבנות ולדיינות בי"ד באלול תשמ"ו על ידי הרב אברהם שפירא וכך כתב: "הנה כבוד ידידי יקירי הרה"ג המובהק איש חמודות מוהר"ר איתמר אורבך שליט"א מכירני בו הרבה שנים שהסתופף בבית מדרשנו הישיבה הק' מרכז הרב פה עיה"ק וכעת הוא מחשובי הר"מים שבישיבה לצעירים שע"י הישיבה ושקד הרבה על תלמודו ומצא כדי מדתו בבקיאות ובחריפות ועלה הרבה במעלות התורה והיראה ודעת ה'... ואמינא ליה יורה יורה ידין ידין".[דרוש מקור]

חיים אישיים

עריכה

נשוי לניצה. לזוג עשרה ילדים. בנו הרב רפאל אורבך הוא מראשי הכולל דיינות בישיבת הכותל. בנו נפתלי נשוי לרחל, בתה של ח"כ אורית סטרוק. חתנו אורי קירשנבום הוא בכיר בארגון חוננו.

לאחר שסיים את תפקידו ברבנות היישוב חשמונאים, עבר לתקופה קצרה ליישוב נריה, ולאחר מכן לשכונת קריית משה בירושלים, בקרבת מקום לישיבת מרכז הרב.

 
הרב איתמר אורבך (משמאל) בהכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב עם הרב יגאל לרר

עמדותיו

עריכה

בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה יחד עם רבו הרב אברהם אלקנה שפירא[2] וראה בסירוב ערך תורני ויחד עם זה וכחלק מזה ערך לאומי ודמוקרטי, שהאדם הן כאדם והן כבעל עקרונות אינו טפל למדינה אלא חלק ממנה ואף נטל חלק פעיל במאבק נגד פינוי היישובים[3].

הרב אורבך הצטרף לעשרות רבנים שמחו על מעצרו של הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת עוד יוסף חי[4].

חיבוריו

עריכה
  • קיימו וקבלו – שיחות על חג הפורים, מכון מים חיים, תשע"ח.
  • יונתי תמתי – ביאור על ספר יונה, מכון מים חיים, התשפ"ג.
  • איתמר במערבא – סיכומי שיעורים בגמרא תנ"ך ואמונה על ידי תלמידיו, תשפ"ד.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא איתמר אורבך בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה