יד לאחים
חבר הפעילים - יד לאחים (נודע כיד לאחים, וכן כפעילים במלעיל) הוא ארגון ישראלי חרדי. כיום מגדיר הארגון את עצמו כ"ארגון להצלה ממיסיון ומטמיעה ולהנחלת ערכי היהדות".
 | |
| פעילות | "ארגון להצלה ממיסיון ומטמיעה ולהנחלת ערכי היהדות" |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| משרד ראשי | בני ברק |
| תקופת הפעילות |
1950–הווה (כ־73 שנים) |
  | |
היסטוריה ופעילות עריכה
הארגון נוסד בשנת ה'תש"י (1950) בשם "חבר פעילי המחנה התורתי"[1]. בראש הארגון עמד הרב שלום דב ליפשיץ ופעלו בו גם הרבנים שלמה נח קרול, אברהם רביץ , נחמן קירשנבוים, מנחם כהן וכן אברהם ארטן. אחד ממורי דרכו הראשיים היה הרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק. חלק מפעילי הארגון, בראשות הרב מנחם כהן, פרשו בשנת ה'תשמ"ט, בגלל המחלוקת בין החסידים לליטאים, והקימו את ארגון "לב לאחים".
לאחר פטירת הרב ליפשיץ בסוף תשע"א עומד בראש הארגון בנו, הרב שמואל.
בשנים הראשונות הייתה עיקר פעילותו של הארגון בקרב נוער עולה חדש מארצות המזרח. מטרתו הייתה למנוע מהנערים להישלח למוסדות לימוד חילוניים[2]. בספטמבר 1951 פרסמו הרבנים הראשיים יצחק אייזיק הלוי הרצוג ובן-ציון מאיר חי עוזיאל מודעת תמיכה במגבית של הארגון[3]. בנוסף החל הארגון לתמוך בהקמת ישיבות במושבי העולים הדתיים, במסגרת פרויקט "ישיבות לעם"[4], וארגן קייטנות לעולים[5]. בין הישיבות שהקים הארגון הייתה ישיבת "פרוזדור ירושלים" במושב תעוז[6], ישיבה בעכו, וישיבה בבאר שבע[7]. לאחר חקיקת חוק חינוך ממלכתי ב-1953, פעל הארגון להשפיע על הורים לשלוח את ילדיהם לחינוך הדתי ולא לזרם הממלכתי[8]. בין הנערים שבהם טיפל הארגון היה אריה דרעי, שבגיל 11 נשלח בסיוע הארגון לישיבה בבני ברק[9].
בשנת 1961, פרץ סכסוך בין הארגון למשה קול, ראש מחלקת עליית הנוער בסוכנות היהודית. הארגון האשים את קול ועליית הנוער בכך שהם שולחים נערים דתיים עולים חדשים למוסדות חינוך חילוניים[10]. באחד המקרים אף הגיעו פעילי הארגון לכפר הנוער רמת הדסה, וניסו לקחת איתם נערים שהצהירו שהם דתיים[11].
בשנות ה-60 החל הארגון לעסק גם בתחומים נוספים, בעיקר מאבק במיסיון[12]. לדברי הארגון, בישראל פועלות כ-100 קהילות שהארגון מגדיר כמיסיונריות או ככתות, תקציבן עומד על מיליוני דולרים לשנה וקהל היעד שלהם הוא משפחות במצוקה, חומרית או נפשית. לארגון מחלקה בת עשרות עובדים ומאות מתנדבים, חלקם אנשים שהיו בעצמם חברים בכתות או בקהילות אלו. הם נפגשים עם חברים בקהילות האמורות ומנסים לשכנעם להתנתק מהן. עיקר המאבק של הארגון בתחום זה נסוב בשנים האחרונות סביב פעילות יהודים משיחיים, עדי יהוה, סיינטולוגיה ובעבר גם בכת הרא קרישנה[13]. אנשי הארגון מנהלים גם מאבק ציבורי נגד קבוצות אלה. הארגון מבצע "פעילות מונעת" של חיזוק הזהות היהודית, בעיקר בקרב עולים מרוסיה, ופעילות למען עידוד ברית מילה לעולים שלא נימלו[14].
בקיץ 1984, הפגינו פעילי הארגון סמוך לניידת השידור של ערוץ המזרח התיכון בגבול לבנון, בטענה שהתחנה מבצעת פעילות מיסיונרית[15]. הארגון טען כי פעילות התחנה היא דרך מתוחכמת להעביר את היהודים על דתם, על ידי שילוב של תוכניות טלוויזיה פופולריות בין שידורי הדת. והוא קרא לממשלה למנוע שירותים מאנשי התחנה[16].
בשנים 1985-1986, הוביל הארגון את המאבק נגד פתיחת האוניברסיטה המורמונית בהר הצופים[17]. בעקבות פעילות זו חתמו ראשי האוניברסיטה על הסכם בו התחייבו לא לעסוק בפעילות מיסיונרית בישראל[18].
בשנת 1987, דרש הארגון להוריד 4 מצפים בגליל, בהם לטענתו מתגוררים חברי כיתות מסטיות[19].
בשנת 1992, ביקש הארגון מוועדת הבחירות המרכזית, לפסול את מפלגת חוק הטבע הדוגלת בעקרונות המדיטציה הטרנסצנדנטלית, מלרוץ לבחירות לכנסת, אך בקשתה נדחתה[20].
הארגון עוסק בחילוץ נשים יהודיות שנישאו למוסלמים וחיות עם ילדיהן בכפרים ערביים. על פי נתוני הארגון, מגיעים אליו כ-500 דיווחים בשנה על מקרים מסוג זה, חלקם מלווים בתיאורים של התעללויות וכליאה[21].
ביקורת על הארגון עריכה
בשנת 1990 יזם משרד הרווחה חקירה נגד הארגון[22], לאחר שעסק באימוץ ילדים ממשפחות מצוקה, ללא אישור ובניגוד לחוק האימוץ[23]. הארגון אף הואשם ב'חטיפת ילדים'[24].
הארגון איים בחרם צרכנים חרדי, על חברת ויטה כדי שתפטר את אדוארדו קמפוס, מנהל כוח אדם במפעלה באשדוד, שהיה פעיל ב"עדי יהוה". בדצמבר 1999 פוטר קמפוס מעבודתו, מה שגרם להתארגנות חרם צרכני נגדי ביוזמת עיתון "הארץ"[25] וחבר הכנסת אילן גילאון (מרצ). הארגון טען כי "עדי יהוה" היא כת מיסיונרית, והעובדה שקמפוס פועל בה מסוכנת לכל מי שעובד סביבו משום שהוא עלול להעבירו על דתו. קמפוס עצמו טען שהוא אינו מנסה לשכנע עובדים אחרים להמיר את דתם, וכי הלחץ שמופעל למען פיטוריו הוא פגיעה בחופש הדת שלו. קמפוס הוחזר לעבודה בעקבות החרם הנגדי, אולם בתנאים לא-נוחים, שהביאו אותו בסופו של דבר להסדר פרישה תמורת פיצויים. הזדרזות חברת "ויטה" להודיע על פרישת קמפוס לארגון "יד לאחים" עוררה זעם רב בקרב יוזמי החרם הנגדי.
בדוח זכויות האדם של מחלקת המדינה של ארצות הברית בשנת 2000 דווח כי הארגונים החרדיים "יד לאחים" ו"לב לאחים" אחראים לחלק גדול מההתנכלויות, איומים והטרדות כלפי נוצרים אוונגליסטים, "עדי יהוה" וכן יהודים רפורמים וקונסרבטיבים[26]. בדו"ח של שנת 2001 נכתב כי בניגוד לשנים קודמות לא התקבלו דיווחים על התנכלויות כאלה[27].
ביוני 2010 דחה בית משפט השלום בבאר שבע תביעה של עמותת "נחלים בנגב" ועוד נגד הרב יהודה דרעי וארגון "יד לאחים". התובעים טענו שהנתבעים אחראים לנזק שנגרם להם בעת אירוע הטבלה לנצרות של שתי נערות יהודיות. בית המשפט פסק כי לא הוכח שהנתבעים גרמו לנזק[28].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של יד לאחים- יוסי גורביץ, הקומנדו החרדי פשט על טול כרם, באתר של "רשת 13", 29 בספטמבר 2006 (במקור, מאתר "nana10")
- טנא סמואל, מה עושים כדי להציל ילדה יהודיה?, באתר ערוץ 7, 26 באוקטובר 2006
- יובל אזולאי, איך נלחם ארגון "יד לאחים" ביהודים המשיחיים? רמז: כל האמצעים כשרים, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2009
- גלעד גרוסמן, "מכון ירושלים לצדק ליועץ המשפטי: לפרק את ארגון יד לאחים", באתר וואלה!, 22 בפברואר 2010
- עפרה לקס, יהודיות מתחת לרעלה, באתר ערוץ 7, 19 באוקטובר 2006
- לבד בכפר הערבי - סיפורן של אלפי נשים, ערוץ אורות ביוטיוב
- שלמה פיוטרקובסקי, יד לאחים: סכנת התבוללות - גם בארץ, באתר ערוץ 7, 1 במרץ 2011
פעילים - יד לאחים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ישראל לנדרס, איך יוצאים מזה, דבר, 7 בינואר 1983
- ^ בהשלטת רוח התורה כוחנו, שערים, 4 ביוני 1957
דורשים נציג דתי במיון עולים, הארץ, 6 באוקטובר 1961 - ^ מגבית "כופר נפש", שערים, 23 בספטמבר 1951
- ^ להרחבת מפעלינו בקליטת ובהתיישבות, שערים, 4 בינואר 1952
- ^ נתקיים כנס הקייטנות של חבר "פעילי המהנה התורתי", שערים, 1 באוגוסט 1956
400 ילדים בכנס תלמידים בקיטנות, הצופה, 1 באוגוסט 1956 - ^ חגיגת חנוכת בית חיים, הצופה, 23 בינואר 1953
- ^ חגיגת חנועת הבית של ישיבת באר שבע, הצופה, 19 בינואר 1954
- ^ עמי אסף, ה"התמרדויות" - מה רקען?, דבר, 3 בדצמבר 1957
המאבק למען חינוך דתי בישובי העולים, שערים, 6 ביולי 1959 - ^ אמנון לוי, מודל אריה דרעי, חדשות, 24 באוגוסט 1990
- ^ שאול הון, הילדים יישלחו למוסדות דתיים וחילוניים, כרצונם, מעריב, 10 באוגוסט 1961
מ. קול מאשים את "חבר פעילי המחנה התורתי" בחבלה חמורה בדרכי ההצלה של ילדים, הַבֹּקֶר, 10 באוגוסט 1961 - ^ ג.שטרסמן, ,לא חטפנו ילדים' - אומרים "פעילי המחנה התורתי", מעריב, 24 באוגוסט 1961
"פעילי המחנה התורתי" יבואו שנית לרמת־הדסה, הַבֹּקֶר, 27 באוגוסט 1961 - ^ הממשלה תדון היום בהתפרעויות של "פעילי המחנה התורתי" נגד המיסיון, דבר, 15 בספטמבר 1963
- ^ שמעון אלקבץ, "יד לאחים" בב״ש יוצאים למלחמה נגד חסידי כת הרי קרישנה בעיר, חדשות, 17 באוגוסט 1987
"יד לאחים" ייאבק בכתות האורייטליות, דבר, 11 במרץ 1982 - ^ דניאל אביב, שוקי לבנון, קורס לעולים חדשים לקראת ברית המילה, חדשות, 25 באפריל 1991
- ^ מנחם הורוביץ, טלוויזיה מיסיונרית, חדשות, 15 באוגוסט 1984
- ^ חנוך מרמרי, המשיח הוא אמריקאי יש לו סניף במרג׳־עיון, חדשות, 17 באוגוסט 1984
- ^ עמנואל רוזן, "המורמונים רוצים לחדור אל חדר המיטות של עם ישראל", מעריב, 22 בדצמבר 1985
אמנון לוי, בעזרת השם נעצור את המורמונים, חדשות, 2 במאי 1986 - ^ עתי"ם, המורמונים התחייבו: לא נהיה מיסיונרים, חדשות, 8 באוגוסט 1985
אריה בנדר, "אנו מתחייבים בכתב לא לעסוק במיסיונריות", מעריב, 7 באוגוסט 1985 - ^ יגאל קוצר, יד לאחים: להוריד 4 מצפים המאוכלסים בכיתות מסטיות, חדשות, 27 ביולי 1987
- ^ אמנון ברזילי, מבזק בחירות, חדשות, 20 במאי 1992
- ^ רונן דמארי, מבצע חילוץ מעזה: הוחזרו ישראלית וילדיה, באתר nrg, 12 בינואר 2010
- ^ דניאל אביב, משרד הרווחה יזם את חקירת ׳"ד לאחים׳, חדשות, 8 בינואר 1990
- ^ אורון מאיר, אימוץ למהדרין, חדשות, 4 בינואר 1990
איתן לוין, מלחמת אחים, מעריב, 4 בינואר 1990 - ^ איתן לוין, יד לאחים: נעצרה חשודה נוספת, מעריב, 5 בינואר 1990
איתן לוין, "מדובר בכסף גדול" אמר חוקר פרשת יד לאחים, מעריב, 4 בינואר 1990 - ^ עקיבא אלדר, כשעיתון מנהל מסע צלב, באתר העין השביעית, 1 בינואר 2000
- ^ דו"ח זכויות האדם משנת 2000
- ^ דו"ח זכויות האדם משנת 2001
- ^ תא (ב"ש) 1652-07 נחלים בנגב (עמותה רשומה) נ' הרב יהודה דרעי