יהודית קצובר

פוליטיקאית ישראלית

יהודית קצובר (נולדה ב-28 באפריל 1947) היא מחנכת, אשת התנחלות, פובליציסטית ופעילה ציבורית, מראשי תנועת "נשים בירוק" ומקימת ומנהיגת "תנועת ריבונות". כיהנה כסגנית ראש מועצת קריית ארבע. נכון ל-2017 קצובר מנהלת את המכללה להוראה בקריית ארבע הפועלת כשלוחה של מכללת אפרתה.

יהודית קצובר
יהודית קצובר
יהודית קצובר
לידה 28 באפריל 1947 (בת 73)
שומקוט, טרנסילבניה
מדינה ישראל
ידועה בשל מראשי תנועת נשים בירוק וממובילות "תנועת הריבונות"
יהודית ונדיה אוחזות באות "פרס מוסקוביץ לציונות"

ביוגרפיהעריכה

יהודית קצובר נולדה ליחזקאל ופרידה הירש בשומקוט שבטרנסילבניה. עלתה לישראל עם משפחתה בשנת 1960, בגיל 12. בשנת 1968 נישאה לצבי קצובר (לימים ראש מועצת קריית ארבע). השניים התגוררו בדימונה שם שימשה יהודית מחנכת, בשנת 1971 עברו הזוג להתגורר בקריית ארבע. בשנות ה-90 שימשה קצובר מורה באולפן לעולים חדשים. בשנת 1997 הקימה את המכללה להוראה בקריית ארבע, הפועלת כשלוחה של מכללת אפרתה. בשנת 2015 נבחרה על ידי מגזין "נשים" כאחת מ-50 נשים מעוררות השראה[1]. לקצובר חמישה ילדים.

בשנת 2019 זכתה יהודית קצובר, בשיתוף עם נדיה מטר, בפרס מוסקוביץ לציונות. בנימוקי ועדת הפרס נאמר כי הפרס הוענק להם על הובלת פעילות חוץ פרלמנטרית לעידוד ההתיישבות ביהודה ושומרון והחלת ריבונות ישראל עליהם.

פעילות ציבוריתעריכה

בשנת 1979 נמנתה קצובר על 13 הנשים שנכנסו לבית הדסה והובילו לחידוש ההתנחלות היהודית במקום[2]. בשנת 1982 השתתפה במאבק נגד פינוי חבל ימית.

בין השנים 19801983 כיהנה קצובר כסגנית ראש מועצת קריית ארבע[3] וניהלה את מתנ"ס קריית ארבע.

לאורך השנים הובילה מאבקים ציבוריים רבים בנושא ההתנחלות ביהודה ושומרון והשתתפה בהובלת הפעילות לשיקום בית הכנסת אברהם אבינו בחברון, והקמת בית הכנסת חזון דוד בציר ציון. לצד זאת סייעה לביסוס ההיאחזות החקלאית היהודית באדמות נצר, גבעת איטם ואדוריים.

בשנת 2005 הייתה בין מובילות המאבק נגד תוכנית ההתנתקות.[דרוש מקור]

בפעילותה כמנהיגת "נשים בירוק" לצד נדיה מטר, זכתה קצובר בהישגים ממשיים בהם: סיכול כוונת ממשלת רבין להעביר את השליטה ב"גבעת הדגן" שבאפרת מידי ישראל לידי הרשות הפלסטינית[4]. פתיחת כביש 398 (כביש עוקף זעתרה) מהר חומה לגוש עציון מזרח[5], חידוש הנוכחות של צה"ל בשדמה ומניעת השתלטות פלסטינית על השטח[5] והפיכת אדמות נצר (בין אלעזר לאלון שבות) ל"אדמות מדינה".

לאחת רצח שלושת הנערים הובילה קצובר להקמת שמורת עוז וגאו"ן סמוך לצומת גוש עציון, לזכר הנערים.

תנועת ריבונותעריכה

בשנת 2010 הקימה קצובר את "תנועת הריבונות", כתנועה חוץ-פרלמנטרית הפועלת להחלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון. התנועה כוללת את 'פורום הריבונות' בו חברים אישי ציבור ואקדמיה בהם קרולין גליק, יורם אטינגר, גאולה כהן ומרדכי קידר.

התנועה מוציאה לאור את כתב העת ריבונות ואת אתר האינטרנט "ריבונות" הכוללים כתבות, מאמרים ועדכונים סביב חזון הריבונות. במקביל יוזמת התנועה כנסים בהם מופיעים שרים, חברי כנסת, אנשי ציבור, הגות ואקדמיה הפורסים את משנתם סביב דרכי יישום חזון הריבונות והצורך המדיני בימין הישראלי למנף את המהלך עד ביצועו.

עמדותיהעריכה

קצובר דוגלת בהחלת ריבונות ישראלית על כל שטחי ארץ ישראל. לתפיסתה החלת הריבונות היא צעד המדיני המתחייב מתוקף ההבטחה התנ"כית, הצדק ההיסטורי, המוסר האנושי, ואף בשל היבטים כלכליים וביטחוניים.

כמנהלת מכללה וכמחנכת, קצובר דוגלת בתפיסה המשלבת העמקה תורנית וגישה אמונית רוחנית המכירה בערכה של האישה כמובילת הבית, אך לא מתוך השיח הפמיניסטי-מערבי העכשווי שהוביל, לתפיסתה, עד כה להרס המשפחה והחברה המערבית.

קצובר מאמינה שהדרך לקדם הליכים פוליטיים היא בפעילות פוליטית חוץ פרלמנטרית, ובשל כך אינה משתייכת לאף מפלגה פוליטית.

קישורים חיצונייםעריכה

  יהודית קצובר, ברשת החברתית פייסבוק

הערות שולייםעריכה