סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל

הצעות לסיפוח מדיני של שטחי יהודה ושומרון שנכבשו ב-67' לגבולות מדינת ישראל

סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל הוצע כבר מאז השתלטה ישראל עליהם במלחמת ששת הימים בשנת 1967. לאורך השנים הצעות שונות לסיפוח למדינת ישראל את השטחים, באופן מלא או חלקי (שטח C, או חלקים ממנו). חלק מהתוכניות לספח את יהודה ושומרון למדינת ישראל קשורות בפתרון המדינה האחת וחלקן קשורות באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה.

מאז מלחמת ששת הימים סופחה מיהודה ושומרון רק מזרח ירושלים למדינת ישראל. שאר השטחים כפופים לממשל צבאי המנוהל באמצעות המנהל האזרחי ויחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים. במשך השנים, הוחלו חלקים מהחוק הישראלי דרך צווים צבאיים על ההתנחלויות ביהודה ושומרון[1].

לסיפוח יש השלכות משפטיות, כלכליות, חברתיות ביטחוניות ומדיניות[2][3].

רקעעריכה

על פי המנדט המתוקן של חבר הלאומים לארץ ישראל - הספר הלבן הראשון, שתוקף בחוקת האו"ם, נועדו חלק משטחי ארץ ישראל המערבית מנהר הירדן ועד לים התיכון, להתיישבות יהודית כחלק מבית לאומי לעם היהודי.

על פי תוכנית החלוקה, שלא יושמה, רוב שטחי יהודה ושומרון היו מיועדים למדינה הערבית של ערביי ארץ ישראל. לאחר סיומו של המנדט הבריטי כבשה ירדן שטחים אלו, ומשנת 1948 עד 1967 היו נתונים יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן. נציגי ההנהגה הפלסטינית הביעו את תמיכתם במלך ירדן בקונגרס יריחו ב-1 בדצמבר 1948, ובכנסים נוספים שנערכו באותה שנה. בשנת 1950 סיפחה ירדן באופן רשמי את שטחי יהודה ושומרון והעניקה לתושביהם אזרחות ירדנית מלאה, לרבות הזכות לבחור ולהיבחר. תושבי יהודה ושומרון קיבלו כ-30 מושבים בפרלמנט הירדני, ייצוג המתאים באופן יחסי לגודל האוכלוסייה. השליטה הירדנית באזורים אלה הגיעה לסיומה עם כיבוש האזור על ידי ישראל במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה הקימה ישראל באזור ממשל צבאי.

בשנת 1981 חוקקה הכנסת את חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, המחיל על מזרח ירושלים את הריבונות הישראלית, ובכך מצרף אותה למדינה. רוב המדינות והארגונים הבינלאומיים גינו את החוק, ואינם מכירים בצעד זה. עוד קודם לכן רוב המדינות לא הכירו דה יורה בירושלים כבירת ישראל.

לפי הפרשנות הנפוצה לחוק הבינלאומי, שטחי יהודה ושומרון מוגדרים כשטח כבוש מכיוון שהשטח נתפס בידי צבא, והוא הריבון בשטח. החוק החל על הפלסטינים באזורים אלה הוא החוק הירדני, שחל בהם טרם מעברם לשליטת ישראל, עם תוספות של החוק הצבאי הישראלי[4]. לאחר הקמת ההתנחלויות ביהודה ושומרון, חוקקה הכנסת תקנות המעניקות לבתי המשפט הישראלים סמכות שיפוטית על הפרות חוק שביצעו שם אזרחים ישראלים. כתוצאה מצעד זה נוצרה ביהודה ושומרון מערכת חוק כפולה: מערכת אחת של חוקים ובתי משפט לבעלי האזרחות הישראלית, ומערכת חוקים אחרת עבור הפלסטינים. חלק מן ההצעות להחיל ריבונות על שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל כוללות החלה חלקית או מלאה של החוק הישראלי על תושבים פלסטיניים.

מערכות החוקים ביהודה ושומרוןעריכה

עמוד ראשי 
ראו גם – החקיקה ברשות הפלסטינית

לפי הפרשנות המקובלת בחוק הבינלאומי, שטחי יהודה ושומרון מוגדרים כשטח כבוש מכיוון שהשטח נתפס בידי צבא, והצבא הוא הריבון בשטח. החוק החל על הפלסטינים באזורים אלה הוא החוק הירדני, שחל בהם טרם מעברם לשליטת ישראל, שעליו נוספו צווים צבאיים של צה"ל[5]. חלק מחוקי מדינת ישראל הוחל על הישראלים המתגוררים בשטחים אלה באמצעות תקנות יו"ש.

לאחר הקמת ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון חוקקה הכנסת תקנות המעניקות לבתי המשפט הישראלים סמכות שיפוטית על הפרות חוק שביצעו אזרחים ישראלים בשטחי יהודה ושומרון. כתוצאה מצעד זה נוצרה ביהודה ושומרון מערכת חוק כפולה: מערכת אחת של חוקים ובתי משפט לבעלי האזרחות הישראלית, ומערכת אחרת עבור הפלסטינים. כפילות זו היא אחד הגורמים המרכזיים לטענות למדיניות אפרטהייד על ידי ישראל.

על כפילות זו אמרה איילת שקד: "צריך להבין שהיום קיימים פערים בין החוקים שחלים בתוך הקו הירוק ומעבר לו. ישנם תחומים שלמים שלא מטופלים ביהודה ושומרון ומחכים בעצם לחתימת צו אלוף על מנת שיחיל אותם בשטחי יו"ש. כך למשל דברים שאסורים בתחומי הקו הירוק מותרים מחוצה לו"[6].

חלק מן ההצעות להחיל ריבונות על שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל כוללות החלה חלקית או מלאה של החוק הישראלי על תושבים פלסטיניים.

הצעות לסיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראלעריכה

במהלך השנים הועלו מספר רעיונות והצעות להחלת חוקי מדינת ישראל על שטחי יהודה ושומרון.

החלת ריבונות באופן חד צדדי וסיפוח גושי ההתיישבותעריכה

 
שטחי C בכחול

בשטח C קיימת שליטה ישראלית מלאה, ביטחונית ואזרחית. נפתלי בנט הציע בשנת 2012 להחיל ריבונות פורמלית על שטח זה לישראל ולתת חיזוק חוקי למצב ששורר בפועל, במסגרת "תוכנית ההרגעה"[7]. ב-2014 הוא שיגר מכתב לבנימין נתניהו ובו דרישה לספח לישראל את גושי ההתנחלויות סביב אריאל, מעלה אדומים, אלפי מנשה וגוש עציון[8]. בשנת 2016 אמר: "בנושא ארץ ישראל אנחנו צריכים לעבור מבלימה להכרעה. אנחנו צריכים לסמן את החלום והחלום הוא שיהודה ושומרון יהיו חלק מארץ ישראל הריבונית"[9].

לאחר קמפיין של מועצת יש"ע ושדולת ארץ ישראל שהחל בשנת 2016[10], הגישו יואב קיש ובצלאל סמוטריץ' הצעת חוק לסיפוח מעלה אדומים[11]. בהקשר זה הודיעה הרשות הפלסטינית: "סיפוח מעלה אדומים יביא לסיום תהליך השלום. זה מסוכן ולא מקובל"[12].

 
הפגנה נגד סיפוח יהודה ושומרון, כיכר רבין, 6 ביוני 2020

סיפוח מלאעריכה

חברות הכנסת ציפי חוטובלי ומירי רגב הביעו תמיכה בסיפוח מלא של שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל. חוטובלי אמרה: "הפרדיגמה של הסכמי אוסלו התרסקה. הגיעה העת לזנוח את פתרון שתי המדינות לטובת פתרון מדיני אחר והוא סיפוח אזרוח - החלת הריבונות באיו"ש ומתן אזרחות ישראלית לפלסטינים"[13].

רגב הקימה בכנסת את "השדולה להחלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון", ואמרה: "כפי שהחלנו את החוק הישראלי ברמת הגולן ובמזרח ירושלים, שום דבר לא אמור למנוע מאיתנו את החלת החוק הישראלי גם על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון"[14].

נפתלי בנט התייחס לעניין במאמרו "תוכנית ההרגעה" מפברואר 2012 ואמר שלדעתו סיפוח מלא של יהודה ושומרון על שני מיליון הערבים שבתוכם אינו ישים[15].

היו שהציעו החלת ריבונות מלאה, ללא זכות הצבעה לפלסטינים. כך למשל מיקי זוהר בראיון[16]. על הצעה זו הגיב שר הביטחון אביגדור ליברמן, ואמר שסיפוח ללא זכות הצבעה לפלסטינים יגרור משבר עם הממשל האמריקאי והקהילה הבינלאומית. עוד אמר: "החלת הריבונות על יהודה ושומרון תביא לקליטת 2.7 מיליון פלסטינים בישראל [...] בהתאם לחוק הישראלי הם חייבים לקבל מינימום מעמד של תושבים. זה אומר מהיום הראשון 20 מיליארד שקל רק מביטוח לאומי לדמי אבטלה ודמי לידה ותשלומים נוספים. אני לא מדבר על תקציבי משרדי פנים שיכון ומשרדים נוספים שגם הם ילכו לשם[17]".


חוק הנורמותעריכה

בשנת 2014 הוצע "חוק הנורמות" בוועדת השרים לענייני חקיקה, שבו מוצע להחיל באופן ישיר את חוקי הכנסת על התושבים הישראליים ביהודה ושומרון[18].

החוק הוגש פעמיים אך לא קודם, ובשנת 2016 הודיעה שרת המשפטים איילת שקד כי היא פועלת לגבש מתווה חלופי להחלת החקיקה הישראלית ביהודה ושומרון[19]. על פי המתווה, שתוכנן ביחד עם השר יריב לוין בוועדת השרים לענייני חקיקה, תגובש הנחיה לפיה כל הצעת חוק ממשלתית תעבור באופן אוטומטי גם בצו אלוף ותחול על שטחי יהודה ושומרון[20].

תוכנית הריבונות של נתניהועריכה

בכנסת ה-20 בלם ראש הממשלה בנימין נתניהו מספר יוזמות שעלו מימין להחלת ריבונות ביהודה ושומרון, מעלה אדומים ואזורים נוספים[21]. באפריל 2019, יומיים לפני הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הבטיח נתניהו כי יקדם ריבונות ישראלית בשטחי יהודה ושומרון[22]. במהלך הבחירות לכנסת העשרים ושתיים ועם פרסום תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, הודיע נתניהו על כוונתו להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן וצפון ים המלח[23]. יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני, שנסע עם נתניהו לוושינגטון, הכריז כי הוא מתנגד לתוכנית, מכיוון שהיא מכירה בהקמת מדינה פלסטינית[24]. עם זאת, הצבעה בממשלה על החלת ריבונות שאמורה הייתה להתקיים ב-2 בפברואר 2020[25] בוטלה על רקע התנגדות הממשל האמריקאי[26][27].

עם הקמת הממשלה ה-35 סוכם כי החלת הריבונות לא תתבצע לפני ה-1 ביולי 2020, בכפוף להסכמות[28]. הממשל האמריקאי מחד ריכך את עמדתו ביחס להתנחלויות[29] ומאידך הקונגרס קיבל הצעה המתנגדת לסיפוח[30]. המתמודדים הדמוקרטים לנשיאות ארצות הברית מתחו ביקורת על החד צדדיות שבתוכנית המאה[31]. כמו כן סיפוח הבקעה מנוגד לעמדת רוב הקהילה הבינלאומית[32][33][34][35][36]. בני גנץ, ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון, פנה לאלופי צה"ל לשעבר אבי מזרחי, רוני נומה ויעקב אייש, והציע להם לעמוד בראש גוף שייקרא "מנהלת הסיפוח", שמטרתו להכין את צה"ל לקראת מהלך החלת הריבונות בשטחי יהודה ושומרון ולבצע עבודת מטה, אך שלושתם סירבו[37][38]. באוגוסט המהלך בוטל, בהתאם להסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל המנרמל את היחסים בין המדינות[39].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  2. ^ צוות המשרוקית של גלובס, ‏כמה ישפיע סיפוח? תלוי אם את ישראלית או פלסטינית, באתר גלובס, 5 ביוני 2020
  3. ^ העולם נערך לקראת האפשרות שממשלת נתניהו-גנץ תקדם את הסיפוח החד-צדדי, www.zman.co.il, ‏2020-05-15
  4. ^ החקיקה ביהודה והשומרון, באתר הפרקליטות הצבאית
  5. ^   החקיקה ביהודה והשומרון, באתר צה"ל, 10 באפריל 2018
  6. ^ זאב קם, שקד מבהירה: "חוק הנורמות לא בדרך לוועדת השרים", באתר nrg‏, 2 במאי 2016
  7. ^ מורן אזולאי, יוזמת בנט: סיפוח 60% מהשטח, 2% מהפלסטינים, באתר ynet, 23 בפברואר 2012.
  8. ^   ברק רביד, בנט קורא לנתניהו לספח גושי התנחלויות: "נציע לפלסטינים אזרחות מלאה", באתר הארץ, 9 באפריל 2014
  9. ^   ברק רביד, בנט: צריך לפעול עכשיו ולמסור את הנפש למען סיפוח הגדה, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016
  10. ^ אלירן אהרון, מעלה אדומים דורשת ריבונות - צפו, באתר ערוץ 7, 31.10.16
  11. ^ מתי טוכפלד, ‏החוק לסיפוח מעלה אדומים - לדיון בוועדת השרים לחקיקה, באתר ישראל היום, 14 במרץ 2017
  12. ^ הרשות הפלסטינית: סיפוח מעלה אדומים יביא לסיום תהליך השלום, באתר רוטר.נט, ‏20 בינואר 2017
  13. ^ תומר ניר, ‏חוטובלי: להעניק אזרחות לערביי יו"ש, באתר "סרוגים", 20 ביוני 2013
  14. ^ יעקב בר-און, סופהשבוע, ‏מירי רגב נגד הביקורות: אני לא קיצונית, ואין לי עור של פיל, באתר מעריב השבוע, 23 ביולי 2013
  15. ^ תוכנית ההרגעה, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏פברואר 2012(הקישור אינו פעיל)
  16. ^ ח"כ זוהר: במדינה האחת ערבים יזכו לזכויות מלאות - למעט הצבעה, באתר וואלה!‏, 6 במרץ 2017.
  17. ^   יהונתן ליס, ליברמן: קיבלנו מסר ישיר מארה"ב שסיפוח פירושו משבר מיידי עם הממשל החדש, באתר הארץ, 6 במרץ 2017
  18. ^ מורן אזולאי, השרים אישרו: חוקי הכנסת תקפים גם ביו"ש, באתר ynet, 9 בנובמבר 2014
  19. ^   יהונתן ליס, שקד: אקדם מתווה להחלת החוק הישראלי בהתנחלויות, באתר הארץ, 2 במאי 2016
  20. ^ ערוץ 7, בקרוב כל החוקים יחולו גם ביהודה ושומרון, באתר ערוץ 7, 5 במאי 2017
  21. ^   יהונתן ליס, נתניהו בלם את קידום הצעת החוק להחלת ריבונות על ההתנחלויות, באתר הארץ, 11 בפברואר 2018
  22. ^ נתניהו הצהיר שיחיל ריבונות - אבל בלם כל הצעה שעלתה בנושא - וואלה! בחירות, וואלה!News
  23. ^ טל שניידר, ‏ראש הממשלה נתניהו: "שעת כושר חד-פעמית להחיל ריבונות ישראלית על יישובינו ביו"ש", באתר גלובס, 10 בספטמבר 2019
  24. ^ כרמל דנגור, מועצת יש"ע נגד תוכנית טראמפ: "לא למדינה פלסטינית", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בינואר 2020
  25. ^ טל שלו‏, נתניהו: נעלה בראשון הצבעה בממשלה על החלת ריבונות בשטחים, באתר וואלה!‏, 28 בינואר 2020
  26. ^ דנה ירקצי‏, גורם מדיני: לא נוכל להחיל את החוק על אזור מסוים ללא בחינה אמריקנית, באתר וואלה!‏, 30 בינואר 2020
  27. ^ מורן אזולאי ואלישע בן קימון, בליכוד מאשרים: ההצבעה בממשלה על הריבונות תידחה, באתר ynet, 29 בינואר 2020
  28. ^   נעה לנדאו, נתניהו: תאריך היעד לתחילת הסיפוח הוא 1 ביולי ואין לנו כוונה לשנות זאת, באתר הארץ, 25 במאי 2020
  29. ^   נעה לנדאוו אמיר תיבון ואי-פי, ארה"ב מרככת את עמדתה על ההתנחלויות: "אינן מפרות את החוק הבינלאומי", באתר הארץ, 18 בנובמבר 2019
  30. ^   אמיר תיבון, לראשונה בתולדותיו, בית הנבחרים בארה"ב קיבל הצעת החלטה המתנגדת לסיפוח הגדה, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2019
  31. ^ רן דגוני, ‏"לא זו הדרך": כל המתמודדים הדמוקרטים המובילים מותחים ביקורת על תוכנית המאה, באתר גלובס, 30 בינואר 2020
  32. ^ איתמר אייכנר, דיון במועצת הביטחון: "סיפוח - ההפרה החמורה ביותר של הדין הבינלאומי", באתר ynet, 20 במאי 2020
  33. ^   עמוס הראל, במערכת הביטחון סבורים כי סיפוח עלול להביא לביטול הסכם השלום עם ירדן, באתר הארץ, 17 במאי 2020
  34. ^ יפעת רוזנברג ואמיר בוחבוט‏, דיווח: הרשות הפלסטינית הודיעה לישראל על הפסקת התיאום הביטחוני, באתר וואלה!‏, 21 במאי 2020
  35. ^ יוני אבוטבול-ישראלי, מזכ"ל האו"ם: הסיפוח הוא הפרה חמורה של החוק הבינלאומי, באתר חדשות 20, ‏24 ביוני 2020 (ארכיון)
  36. ^ ברק רביד, השלום של טראמפ, 2021, עמ' 214
  37. ^ האלוף במיל' אבי מזרחי: "תהליך הסיפוח - הזוי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 ביוני 2020‏
  38. ^ מעריב אונליין, ‏שלושה אלופים לשעבר סירבו להצעת גנץ לעמוד בראש "מנהלת הסיפוח", באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2020
  39. ^ אריה יואלי, ‏איחוד האמירויות: מנענו סיפוח והבטחנו מדינה פלסטינית, באתר "סרוגים", 13 באוגוסט 2020