יחסי הולנד–ישראל
| יחסי הולנד–ישראל | |
|---|---|
|
|
| |
| הולנד | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 41,543 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 18,346,819 | 10,079,700 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,118,125 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 60,944 | 50,587 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
בין מדינת ישראל והולנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1949, כאשר לישראל יש שגרירות רשמית בהאג, בעוד שלהולנד יש שגרירות ברמת גן, וכן משרד מידע בירושלים ו-2 קונסוליות כבוד בערים אילת וחיפה. בין שתי המדינות ישנם יחסי ידידות קרובים וחמים, ומתקיימים ביניהן יחסי תיירות ומסחר מפותחים, וכן שיתוף פעולה רחב בסוגיות פוליטיות שונות. הולנד נחשבת לאחת המדינות הקרובות ביותר לישראל.
יחסים פוליטיים
עריכהקאן, בעליו של הבנק הפרטי Bankierskantoor van Lissa & Kann, הבנקאי הפרטי של בית המלוכה ההולנדי, היה יזם ציוני נלהב שהקים ומימן בהמשך רבים מהמפעלים הציונים כבנק אוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינה, חברת אשלג ארץ-ישראלית (מפעלי ים-המלח), על שמו נרכשו אדמות אחוזת בית היא ראשיתה של תל אביב, והיה לקונסול הולנד הראשון בארץ ישראל (בין השנים 1924–1928). קאן אף העמיד לראשונה לרשותו של הרצל והתנועה הציונית את המימון והקשרים הפוליטיים הדרושים לקיום הקונגרסים הציונים ולהגשמת הרעיון הציוני.
שגרירות הולנד בישראל, שהקומה על ידי שדרוג קונסוליית הולנד בירושלים למעמד צירות ב-1950, הייתה השגרירות הראשונה בירושלים. ביוני אותה שנה מונה מיכאל עמיר לשגריר ישראל הראשון בהולנד[1].
לאחר ניתוק יחסי ברית המועצות–ישראל ביוני 1967, ייצגה שגרירות הולנד במוסקבה את האינטרסים הישראליים בברית המועצות[2].
מי שהיה ראש ממשלת הולנד בשנים 2010-2024, מארק רוטה, ידוע בתור תומך נלהב של ישראל. במסגרת סקר שערכה שגרירות הולנד בישראל, דורגה הולנד על ידי ישראלים כמדינה השנייה הידידותית ביותר לישראל באירופה, לאחר גרמניה, בעיקר הודות לתמיכתה הפוליטית האיתנה במדינת ישראל ולרמת האנטישמיות הנמוכה יחסית בה[3].
היחסים החמים באו לידי ביטוי במהלך פגישתו של נשיא מדינת ישראל שמעון פרס עם מלך ומלכת הולנד באוקטובר 2013, שבמהלכה הגדיר המלך את הידידות בין שתי המדינות כ"ידידות היסטורית" שראשיתה בפועלו של הבנקאי היהודי-הולנדי יעקובוס קאן, וקרא להמשך המעורבות ההולנדית בתהליך השלום במזרח התיכון[4].
יחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני
עריכההולנד נחשבת על ידי רבים בישראל ומחוצה לה כידידה קרובה של ישראל באיחוד האירופי, לצד גרמניה, ולתומכת עקבית בצד הישראלי בסכסוך הישראלי-פלסטיני וזאת חרף חילוקי דעות פנימיים במערכת הפוליטית בהולנד ביחס לכך[5].
בבחירות שנערכו בנובמבר 2023 זכתה המפלגה למען החירות (PVV), שאותה ייסד ובראשה עומד חרט וילדרס במספר הרב ביותר של קולות בפרלמנט. וילדרס נודע כמבקר חריף של האסלאם, מתנגד להגירת מוסלמים להולנד, ומבטא עמדות פרו-ישראליות מובהקות. בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה בהולנד בעקבות בחירות אלה, במאי 2024, נכלל סעיף להעברת שגרירות הולנד בישראל לירושלים "בזמן המתאים"[6].
במאי 2025, שר החוץ של הולנד, קרא להעלות לדיון את עתיד הסכם האסוציאציה, הסכם המעגן את יחסי האיחוד האירופי – ישראל. השר מתח ביקורת על ניהול המלחמה של ישראל, ואמר כי ייתכן שהיא מפרה את ההסכם בהחלטה למנוע סיוע הומניטרי לרצועת עזה שבשליטת חמאס בזמן מבצע עוז וחרב. ממשלת הולנד הובילה בעבר מהלכים לחסימת דיונים על השעיית הסכם האסוציאציה, מנוף שאירלנד וספרד דחפו בהתמדה להפעיל בזמן מלחמת חרבות ברזל[7].
יחסי מסחר
עריכהבאוגוסט 1961 נחתמה עסקת נשק בין ישראל להולנד, במסגרתה סיפקה ישראל לצבא הולנד 80,000 תת-מקלעים מסוג עוזי. עסקה זו הייתה עסקת הנשק הגדולה ביותר שביצעה ישראל עד אז[8].
לאורך השנים, הולנד הייתה שותפת סחר משמעותית של ישראל, כאשר במהלכן נחתמו מספר אמנות והסכמים כלכליים בין שתי המדינות, לרבות הסכם לשיתוף פעולה בתחומי מחקר ופיתוח, וכן אמנה למניעת כפל מס אשר נועדה לעודד את יחסי המסחר בין המדינות[9]. מאמצים אלו נשאו פרי, כאשר שנת 2012 הייתה שנת שיא בסחר ההדדי בין שתי המדינות, שהיקפו באותה השנה נמדד בלמעלה מ-5 מיליארד דולר. הדבר הופך את ישראל ליעד היצוא השלישי בהיקפו באירופה עבור הולנד, לאחר גרמניה ואיטליה, עם 2.84 מיליארד דולר, ואת הולנד ליעד היצוא השני בהיקפו באירופה עבור ישראל, לאחר בריטניה, עם 2.3 מיליארד דולר[10][11].
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בהאג, האחראית על ניהול וקידום יחסי הסחר עם הולנד. מטרת הנספחות היא לסייע לחברות ישראליות להשתלב בשווקים השונים במדינה. בנוסף, הנספחות מקדמת השקעה ושותפות אסטרטגית בין המדינות. הנספח הכלכלי בהאג הוא יורם גלעדי (אחראי גם על דנמרק ושוודיה).
ב-11 בפברואר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הורה בית המשפט בהולנד לממשלה לחסום ייצוא חלפים של מטוסי F-35 לישראל בשל ההפצצות בעזה.[12][13] לאחר פסיקת בית המשפט הופסק הייצוא הישיר של חלפים אלה מהולנד לישראל, אולם חלקים המיוצרים בהולנד ונשלחים למאגרים המנוהלים על ידי ארצות הברית ממשיכים להגיע לישראל.[14]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- האתר הרשמי של שגרירות ישראל בהולנד
- מיקום ושעות פעילות שגרירות הולנד בישראל
- ממלכת הולנד, באתר משרד החוץ
- הולנד, באתר משרד הכלכלה
- עו"ד הנרייט פוקס, הולנד וישראל מקדמות את שיתוף הפעולה העסקי, באתר ynet, 20 בינואר 2012
- שלמה שפיר, אהדה לישראל-ולפלשתינאים, דבר, 15 בנובמבר 1974
- אורלי הררי, חבר פרלמנט מהולנד: להרחיב את הנוכחות של ישראל בשומרון, באתר ערוץ 7, 15 באוגוסט 2022
ישראל, יחסי-חוץ, הולנד, דף שער בספרייה הלאומית- הצער, הבושה והכסות, מעריב, 27 באוגוסט 1980
הערות שוליים
עריכה- ^ משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967, הוצאת כרמל, 2021, עמ' 105.
- ^ הולנד תייצג את ישראל בבריה"מ, למרחב, 13 ביוני 1967
- ^ מלך חדש בהולנד באתר "מגפון"
- ^ שושי חתוקה, כשהנשיא פרס נפגש עם מלכת הולנד, באתר מאקו, 2 באוקטובר 2013
- ^ הגר מזרחי, ממשלת הולנד מפולגת: לשדרג יחסים עם ישראל?, באתר ynet, 12 ביוני 2009
- ^ איתמר אייכנר, ההסכם הקואליציוני בהולנד: השגרירות תועבר לירושלים, "אך בעיתוי המתאים", באתר ynet, 16 במאי 2024
- ^ אסף רוזנצוייג, הולנד בקריאה דרמטית: לבחון את עתיד הסכם האסוציאציה עם ישראל, באתר מאקו, 8 במאי 2025
- ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1961
- ^ יחסי סחר ישראל – הולנד באתר "המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי"
- ^ 2012 – שנת שיא בהיקף הסחר ההדדי בין הולנד וישראל באתר "מגפון"
- ^ שגרירות הולנד ולשכת המסחר ת"א והמרכז באירוע נטוורקינג משותף באתר "לשכת המסחר תל אביב והמרכז"
- ^ Court orders Netherlands to stop F-35 parts delivery to Israel, France 24, 2024-02-12 (באנגלית)
- ^ יאיר נבות, בית המשפט בהולנד עצר ייצוא של חלקי F-35 לישראל: "הפרות חמורות", באתר ynet, 12 בפברואר 2024
- ^ למרות האיסור: כך מצליחה ישראל להשיג חלקי F-35 מהולנד, באתר מעריב אונליין, 29 ביוני 2024